על חומות בלינצונה

אצו ויסקונטי, שר המלחמה של

דוכסות מילאנו, היה זה שככל הנראה נתן את הדחיפה לתנופת הבנייה של שלושת המבצרים בעמק טיצ'ינו במאה ה-15. במכתבו לדוכס ב-1475, תיאר השר את בלינצונה כנקודת מפתח אסטרטגית במעברי האלפים ובכניסה לאיטליה, והדגיש את הצורך בביצוע שיפורים דחופים בביצורים שבעמק.

מהתצפית הנשקפת מהטראסה של מסעדת "גרוטו סן מישל", בקצהו הדרומי של המבצר הגדול, קסטלגרנדה (Castlegrande), ברור לעין מה היתה משמעות שלושת המבצרים עבור אויבי הדוכס בצפון. קסטלגרנדה, מונטבלו (Castello di Montebello) וסאסו קורבארו (Castello di Sasso Corbaro), שנבנו והתעצמו במאות ה-14 וה-15, ניצבים בשרשרת על

הטראסה של מסעדת "גרוטו סן מישל". רביולי גבינה מענג מתחת לסככת גפן

שיפוליו של העמק, ההולך ונהיה צר עד שרוחבו מגיע לקילומטרים אחדים בלבד, ויוצרים חיץ בלתי עביר. מקסטלגרנדה יורדת חומת העיר ומתחברת אל מונטבלו שעל הגבעה ממול. סאסו קורבארו ניצב על צוק מרוחק דרומית מזרחית להם. לפני שש שנים החליט אונסק"ו (ארגון המדע והתרבות של האו"ם) לכלול את העיר ברשימת אתרי המורשת העולמית, בזכות "מקבץ המבצרים, שמהווה דוגמא מצוינת של ביצורים מתקופת ימי הביניים המאוחרים, שנועדו להגן על נקודת מפתח אסטרטגית במעבר האלפים".

נדמה שמאומה לא נגרע עם השנים מעוצמתם של מגדלי התצפית, החצרות ואבני החומות. גם כיום מהווים המבצרים מפגן כוח מרהיב, שהתמזגותו עם הגבעות המכוסות חורשות וגפנים, בתי העיר העתיקה, השוק ושטף החיים היומיומי בעיר, היא סיבה מצוינת לעצור ליום טיול בבלינצונה.

הרחוב הראשי של בלינצונה. העיר משלבת את הטוב שבשני העולמות, שווייץ ואיטליה

העיר הלומברדית שלמרגלות האלפים מונה 18,000 תושבים ומשלבת את הטוב שבשני העולמות, שווייץ ואיטליה. בלינצונה יפה, נקייה ומטופחת, עם ניחוח ים תיכוני ומזג נינוח. ברחובותיה מדברים איטלקית ובמסעדות מגישים פחות פונדו ויותר פולנטה, רביולי ופנקוטה. בעיר העתיקה מקדמים פתחים מרשימים מאבן גרניט את הכניסות אל מה שהיו פעם בתי אצולה, המרפסות מוקפות מעקות עם פיתוחי ברזל ומעל לכרכובים אפשר עדיין לראות שלטי ברזל של אכסניות עתיקות. אך הסיבה העיקרית להגיע לעיר היא מבצריה של בלינצונה.

לא מדובר בחורבות אתרים ארכיאולוגיים נטושים. שלושת המבצרים הם חלק אינטגרלי מחיי העיר, בפרט קסטלגרנדה, שכמו "צומח" מתוך סמטאותיה. שחזור מוקפד שימר את קסם החצרות הפנימיות, המגדלים, גרמי המדרגות ושבילי הטיול לאורך החומות, שמגוון מסחרר של נופים נשקף מהן. על חומת קסטלגרנדה יושבים צעירים, רגל פה רגל שם; במבצר מונטבלו מתרוצצים ילדי בית ספר מציריך במסע ניווטים, ואילו באוסטריה של סאסו קורבארו מגישים מאכלים אופייניים למחוז טיצ'ינו בחצר פנימית רומנטית עם באר ובית תפילה קטן.

קסטלגרנדה. שחזור מוקפד משמר את קסם החצרות הפנימיות, המגדלים, גרמי המדרגות ושבילי הטיול לאורך החומות

עוצמה, רכות ומטמון בתקרה כפולה
ב-1984 החליטו פרנסי בלינצונה להפוך את קסטלגרנדה לפונקציונלי יותר בחייה של העיר. הם הפקידו בידי האדריכל אאורליו גאלפטי את המשימה, שכללה עבודת שימור מקיפה וגם התקנת מעלית, סלילת דרכי גישה נוחות ואפשרות לקיים במבצר אירועים ופסטיבלים.

התוצאה הניבה גם ביטוי סמלי להיסטוריה של בני בלינצונה. "כל צלע ההר הזאת היתה מוזנחת ומכוסה בשיחים", אומרת מישל פראן, מורת דרך מקומית, ומצביעה על הגוש המסולע שבראשו מזדקר המבצר, 50 מטרים מעל כיכר del Sole במרכז העיר. "הסלע

הגוש המסולע שבראשו מזדקר מבצר קסטלגרנדה

החשוף הזה הוא צדו הצפוני 'הקר' של המבצר, סמל לאויביה של בלינצונה בצפון", היא מסבירה. "בצדו הדרומי של קסטלגרנדה, הפונה לאיטליה, שמר האדריכל על ה'חום'. זה הצד ה'רך' של המבצר, שמכוסה בצמחייה ובגפנים".

אך טבעי הוא שגם רביולי הגבינה המענג של "גרוטו סן מישל", אחת משתי המסעדות בקסטלגרנדה, נמצא בצד "הרך". בקיץ, מתחת לסככת הגפן על הטראסה, מגיעה הארוחה עם בונוס: מדרון עטור גפנים, הגגות האדומים של העיר העתיקה ומבצר מונטבלו, הניצב על הגבעה הירוקה ממול.

עבודת השימור של קסטלגרנדה הסתיימה ב-1991. "לא כולם אהבו את התוצאות", אומרת פראן. הסלע "הקר" ההוא ופתח הבטון הקודר של המעלית הם חלק מנקודות החולשה של המקום, אבל אין בהם כדי להפחית מקסמה של העלייה ברגל לקסטלגרנדה והשיטוט בשטחו. כיום מובילים אליו שלושה שבילים נוחים ויפי-נוף. שניים תלולים יחסית, שעולים מכיכר Collegiata ומכיכר Nosetto ואחד מתון וארוך יותר שעולה מ- Via Orico. במעלית עולים מ- Piazzetta della Valle.

בין כתלי קסטלגרנדה נמצאת גם נדוניה מקסימה שהורישה משפחת אצולה מקומית לבלינצונה. ב-1970, במהלך עבודות הריסה בכיכר העירייה התגלה אוצר בלום בתוך תקרה כפולה בקומה הראשונה של בית, שהיה שייך במאה ה-15 למשפחת גירינגלי (Ghiringhelli) ומאוחר יותר הפך למלון ומסעדה בשם "אכסניית הצבי". בתקרה הכפולה התגלו 300 ציורים פרי מכחולו של צייר לומברדי אלמוני שפעל בסוף המאה ה-15, אשר צוירו על נייר אורז. סדרת הציורים הוזמנה על ידי המשפחה לכבוד חתונת אחד מבניה ומציגה אלגוריה על החיים בבלינצונה של אותה תקופה. הציורים הודבקו לאורך התקרה, שעם השנים נצבעה וכוסתה שכבות שכבות של צבע ושומן שהעלימו את הציורים. הציורים המרהיבים מוצגים עתה בתערוכת הקבע במוזיאון בקסטלגרנדה.

עוד במבצר: מוזיאון היסטורי; מוזיאון ארכיאולוגי; מסעדת Castelgrande(בתוך המבצר) ו- Grotto San Michele (על הטראסה בחוץ); בקיץ מתקיימים קונצרטים ופסטיבלים תחת כיפת השמים. המבצר והמוזיאונים פתוחים כל השנה, בין השעות 18:00-10:00.

מונטבלו. ביום בהיר אפשר לראות ממנו את ימת מג'ורה באיטליה

נוף משגע וקרבות אבירים
מונטבלו (Montebello), הגבוה מקסטלגרנדה ב-90 מטרים, נבנה במאה ה-13 כבית האצולה של משפחת רוסקוני. במחצית השנייה של המאה ה-15 הפך למבצר ונוספה לו החצר החיצונית על מגדליה, על ידי מהנדסי משפחת ספורצה, דוכסי מילאנו. לקראת סוף המאה ה-18 רכשה אותו משפחת גירינגלי, שהעניקה אותו לקנטון טיצ'ינו ב-1903 לרגל חגיגות המאה לעצמאות המחוז. הנוף ממונטבלו עוצר נשימה. ביום בהיר אפשר לראות ממנו את ימת מג'ורה באיטליה. אפשר להגיע אליו באוטובוס אבל כדאי להתאמץ ולעלות ברגל, במדרגות המובילות מכיכר Collegiata.

בסוף מאי-תחילת יוני חוזר מונטבלו לימי תפארתו. אז מתקיימת בו חגיגת "החרב במבצר" (La Spada nella Rocca), פסטיבל ימי-ביניימי שנתי מהגדולים מסוגו באירופה – שלושה ימים של קרבות אבירים, מופעי פלקוניירים (מאמני בזים), קליעה בחץ וקשת והצגות בתלבושות תקופתיות . בראשית יולי מתקיים בחצר המבצר פסטיבל מונטבלו למוסיקה קאמרית.

עוד במבצר: מוזיאון ארכיאולוגי ובו כלי קרמיקה, זכוכית ותכשיטים מהמאות ה-14 וה-15; מוזיאון עירוני. פתוח כל השנה, בין השעות 18:00-10:00. המוזיאונים פתוחים מ-22 במרץ עד 5 בנובמבר.

הכי קטן, הכי גבוה
סאסו קורבארו (Sasso Corbaro) הוא הקטן ביותר מבין שלושת המבצרים, אך ממוקם הכי גבוה – 230 מטר מעל לעיר. הוא נבנה על ידי משפחת

מבצר סאסו קורבארו. נבנה בזמן שיא – בתוך שישה חודשים בלבד

ספורצה ב-1479 בזמן שיא – שישה חודשים בלבד. המבנה הגיאומטרי ממוקם בתוך חצר מרובעת המוקפת חומות מאסיביות (העובי של חלקן מגיע ל-4.70 מטרים). המבצר עבר כמה ידיים עד לשחזורו המלא ב-1919. אפשר להגיע אליו בכביש ממונטבלו או דרך Via Ospedale. הוא טובל בנוף פסטורלי של גבעה מיוערת, עם תצפית מרהיבה לעמק ריביירה בצפון ולימת מג'ורה בדרום. תמצאו בו את "חדר העץ" של משפחת Emma מהמאה ה-17, חדר שלם בנוי ומגולף מעץ אגוז.
עוד במבצר: תערוכות עכשוויות מתחלפות;
מסעדת Osteria Sasso Corbaro ( טלפון:41 (0)91 825 55 32).
פתוח מחג הפסחא ועד אוקטובר, בין השעות 18:00-10:00.
המוזיאונים פתוחים מ-25 במרץ עד 5 בנובמבר.