קנטון ואלה (Valais) שבדרום-מערב שווייץ מפורסם יותר מכל הודות לעיירת הסקי היוקרתית צרמט, אבל יש בו אזורים הרבה פחות מוכרים, כמו למשל הכפר ננדה (Nendaz). השוויצרים אוהבים מאוד את ננדה ומהווים המחצית מהמבקרים בו, אבל באופן כללי האזור עדיין לא מאוד מתוייר וניתן להתרשם בו מאורח החיים המקומי. הכפר ננדה מורכב למעשה מכמה כפרים, בהם כפרים יותר אותנטיים ופחות מתוירים כמו Basse Nendaz (ננדה הנמוך), וכפרים יותר מתוירים כמו Haute Nendaz (ננדה הגבוה), שמושך תיירים רבים בשל קרבתו למרחב הסקי "ארבעת העמקים" (Les 4 Vallees), עם יותר מ-400 קילומטר של מסלולי גלישה. מרבית בתי המלון ממוקמים בחלק העליון של Haute Nendaz, קרוב לאתר הסקי, ולמרות הנופים ההרריים היפים זהו אזור מודרני עם תנופת פיתוח גדולה. כדי לגלות את הקסם האמיתי של האזור כדאי לרדת למטה, לאזור העתיק של Haute Nendaz, או לעלות למעלה, להרים.
אזור ננדה התברך בהרבה ימי שמש ובמזג אוויר חמים יחסית וכן באדמות פוריות. כל אלה מבטיחים מבחר גדול של גידולים חקלאיים, ולצד גפנים שמהן מפיקים את היינות המשובחים של האזור, אפשר לראות פה מטעי פרי ובוסתנים בהם גדלים פירות יער, דובדבנים, תפוחים, שזיפים וכן משמשים, גאוות האזור, שבקיץ מככבים בתפריטים של המסעדות המקומיות. ההליכה בין הבתים של הוט ננדה משרה שלווה גדולה. בשווייץ, בה כפר זעיר הופך לעיתים לאתר תיירות פופולרי, נעים לטייל בכפר שבחצרות בתיו רואים את המקומיים ולא רק תיירים חמושים במצלמות. אמילי, הנציגה של לשכת התיירות המקומית, הגיעה לכאן מבלגיה לפני ארבע שנים, התאהבה במקום והשתקעה בו. היא סיפרה לנו שמעולם לא נעלה את דלתות ביתה, וגם לא את דלתות המכונית. מה שנשמע מאוד תמוה בהתחלה, הופך להיות מובן מאליו אחרי שנמצאים פה כמה שעות.
השבילים של הוט ננדה מובילים בין הבתים העתיקים, שחלקם נבנו כבר במאה ה-17, אסמים ומבנים מעניינים נוספים, כמו טחנת המים של הכפר. קנטון ואלה כולו ידוע במלאכות המסורתיות הרבות שנשתמרו בו, והממשלה משלמת לתושבים שעוסקים במלאכות מסורתיות על מנת שמלאכות אלו, שאינן רווחיות במיוחד, יוסיפו להשתמר, והעוסקים בהן יוכלו להתפרנס בכבוד. אחד מבתי המלאכה המעניינים ביותר בננדה נמצא בטחנת המים של הכפר, ובו מייצרים קרן אלפים – זהו אחד מהמקומות האחרונים שבהם עוד עוסקים במלאכה בחלק הצרפתי של קנטון ואלה. ננדה, אגב, נחשבת למעצמה שוויצרית בכל הנוגע לקרן האלפים. זוהי בירת קרן היער, ויש בה להקה מקומית של 16 נגנים. מדי שנה מתקיים במקום פסטיבל של קרן אלפים, עם הופעות של תזמורות גדולות, שיעורי נגינה בקרן אלפים, תחרויות ועוד.
אחד מהמאפיינים היחודיים של ננדה הוא ה-Bisses – אלו הן תעלות מים שנחפרו כבר בימי הביניים לצרכי השקיה של שדות האיכרים באזור, המהוות חלק בלתי נפרד מההיסטוריה והתרבות של ננדה. בלי התעלות האלה, החקלאות המקומית לא היתה משגשגת כל כך. בננדה יש רשת של שמונה תעלות מים,שש מהן נותרו פעילות ומשמשות עדיין להשקייה. היום תעלות המים מהוות בעיקר אטרקציה תיירותית, ולאורכן יש 98 קילומטר של מסלולי הליכה. לא חייבים ללכת את כל התעלות, אפשר לבחור תעלה אחת או שתייים וללכת לאורכן. ההליכה לאורך התעלות היא תענוג לא קטן, והיא מתאימה בעיקר למשפחות עם ילדים קטנים וכן לאנשים המתקשים בהליכה. המסלול מישורי ברובו ואינו קשה, כאשר מצדו האחד רואים את התעלות ומן העבר השני נשקפת תצפית פנורמית נפלאה על האזור כולו, שכוללת הרים, עמקים וכפרים. ילדים קטנים ייהנו להשיט בתעלות סירות קטנות ואף לטבול את רגליהם במים הקרירים. קטעים מהדרך עוברים בין שדות ושטחי מרעה, וכאן אפשר לראות את הפרות השחורות אשר גדלות באזור. הפרות האלה הן גאווה נוספת של האזור, אשר מפורסם בתחרות היאבקות הפרות אשר מתקיימת מדי שנה בחודש יוני בראשי ההרים. זהו אירוע מאוד גדול אשר מושך לאזור המוני מבקרים ומעורר התרגשות גדולה.
בנוסף למסלולים לאורך ה-Bisses, אזור ננדה מציע 250 קילומטר של מסלולי הליכה נוספים, בדרגות קושי שונות. חלק מהמסלולים האלה כוללים עלייה ברכבל לפסגות האזור, מה שמהווה חלק בלתי נפרד מן החוויה.
אם אתם מעדיפים ליהנות מהנוף בלי להתאמץ כלל, יש באזור עוד כמה תצפיות נוף שוות במיוחד. אחת מהן היא פלאן דה פו (Plan du Fou), בגובה 2,430 מטר, ואפשר להגיע אליה ברכבל מסיבייז (Siviez). פו (Fou) בצרפתית זה משוגע, והמקום מכונה כך בגלל שיש במקום מסלולי סקי מאתגרים שמיועדים למשוגעים בלבד. הנוף שנשקף מלמעלה, וסליחה מראש על הקלישאה, הוא לא פחות מעוצר נשימה. בין ההרים הנישאים שמקיפים את המקום מכל עבר, נחבא אגם בצבע טורקיז משגע, בשם סכר קלוזון (Cleuson dam). זהו סכר מלאכותי שהוקם בין 1951-1946 והוא משמש להפקת חשמל. אפשר לשבת פה, על ראש ההר, להסתכל על כל היופי מסביב וליהנות מהשקט. אפשר גם לאכול במבסעדה שבמקום. ומי שבכל זאת רוצה לאתגר את עצמו, יכול לצעוד מכאן לטרקואט, במסלול יפהפה אך לא פשוט. באזור יש עוד מגוון גדול של מסלולי הליכה, ובהם מסלולים ייחודיים שמתאימים למשפחות, כמו מסלול להליכה יחפה – טרנד שכובש בשנים האחרונות את שווייץ ומדינות נוספות באירופה, ובו הולכים יחפים במסלול נופי מיוחד שכולל הליכה על סוגי קרקע שונים – חול, גילופי עץ, אבנים, עשב ומחטי אורנים, חציית גשר שעובר מעל נהר ועוד.
איפה לאכול? Tracouet היא מסעדה שנמצאת בפסגת ההר שנושא את אותו שם, ליד תחנת הרכבל, ומציעה נופים פנורמיים מרהיבים של האזור שנשקפים ממרפסת המסעדה או מחלונות הענק. התפריט כולל מנות מסורתיות כמו פונדו, לצד בשרים וסלטים. צמחונים ייהנו פה ממגוון גדול של ירקות. Bistro Les Clèves – את הארוחה הטובה ביותר בטיול אכלנו במסעדה הזו, שמנוהלת על ידי זוג שוודי. המסעדה שוכנת בבקתת עץ ומציעה תצפית יפה על האזור מן המרפסת ואווירה חמימה ונעימה בפנים. התפריט היצירתי מבוסס על רכיבים טריים, עונתיים ומקומיים, ומשתנה מדי יום. מרק כרובית עם קרוטונים ועשבי תיבול, פילה בקר עם פטריות שמפיניון, פירה סלרי וגבינה רכה מן האזור, וטארט משמשים עם גלידת וניל היו חלק מן המנות הטעימות להפליא שהוגשו לנו. כל המנות מלוות ביינות מקומיים. אתר אינטרנט
איפה לישון?
|