נחל יהודיה – מפלים ונביעות

עונה מומלצת: כל השנה, במיוחד בקיץ (לא לשכוח להצטייד במי שתייה!)

התאמה: למשפחות שאוהבות ללכת

קושי מסלול: קשה (כולל עלייה וירידה תלולות)

אורך מסלול: כ-4 ק"מ

משך מסלול: כשלוש שעות

מפה: מפת סימון שבילים מס' 1 "החרמון, הגולן ואצבע הגליל". מפה נוספת מצויה על גבי העלון הניתן בכניסה לשמורה.

הגעה מצומת צמח: בצומת צמח נפנה ימינה (מזרחה), ושמאלה בצומת מעגן (לכיוון תל קציר, האון ועין גב). ניסע ישר בכביש 92 לאורך כל מזרח הכנרת עד לצומת יהודיה. מצומת יהודיה נמשיך בכביש 87 ימינה (צפון-מזרחה), לכיוון קצרין. כעבור 7 ק"מ, מצד שמאל, נמצא חניון יער יהודיה – נקודת התחלת המסלול.

· המסלול מעגלי ואין צורך בהקפצת רכבים.

שימו לב: שמורת יער יהודייה מוכרזת כגן לאומי, ולכן הכניסה אליה כרוכה בתשלום וכפופה לשעות הפתיחה של הגנים הלאומיים. פרטים נוספים באתר.

צמחים חובבי מים
ממגרש החניה נמצא מערבה. נלך בשביל המסומן בירוק החוצה שטח רמתי עד לשפת קניון נחל הזוויתן. בדרך נוכל להתרשם מנופיה האופייניים ביותר של רמת הגולן: שדות פתוחים, משובצים בעצים גדולים של אלון התבור ובמקבצי אבנים קדומים. משפת הקניון יורד אל תחתיתו שביל שסימונו אדום. נרד בו בזהירות, משקיפים על הנוף וטורחים להסתכל גם איפה אנחנו דורכים. השביל יוביל אותנו אל תחתית הערוץ. בשל שפע המים משתנה הצמחייה. גדותיו של הערוץ הזורם מוריקות כל השנה. נוכל להבחין בשפע של קנים, עצי ערבה, הרדוף נחלים (שבקיץ פורח בגווני ורוד) ושאר צמחים חובבי מים.

בהגעה לערוץ נפנה שמאלה (דרום-מערבה) במורדו. כעבור מרחק הליכה קצר, נבחין מימיננו במים הזולגים מן הסלע. זהו עין נטף הקרוי כך לא רק על שם טפטוף המים, אלא גם על שם נטף הנחלים שהצטבר בו. המראה כולו דומה בצורתו לעץ חג מולד גדול. נטף נחלים (שבלעז נקרא טרוורטין) הוא חרסית (גרגירי אדמה זעירים ביותר) הנסחפת עם המים ושוקעת במקומות בהם הזרימה איטית.

כאן יש דוגמה מרשימה לכך. ממקום הנביעה הקטנה זולגים המים על פני הסלע בקילוחים דקים ומשקיעים מזה דורות את החרסית לאורכם. ביום חם, אין דבר מוצלח יותר מלהתיישב תחת מטר הטיפות הצוננות. אבל כל דבר טוב מסתיים.

בריכות מים ושכבות בזלת
מעין נטף נשוב על עקבותינו. הפעם לא נשוב ונעלה בשביל האדום. נחלוף על פניו ונמשיך הלאה במעלה הערוץ. בדרך נחלוף על פני מספר בריכות מים. אחריהן נטפס אל שפת הקניון בשביל שסימונו שחור. מראש העלייה ישקפו שוב נופי הקניון, שיזכירו לנו שהמאמץ האחרון היה בהחלט כדאי.

כאן, בקצה העלייה, נפנה ימינה (דרומה). שביל שסימונו אדום יוליך אותנו לאורך שפת המצוק. בהשקיפנו על קניון הזוויתן נבחין בשבילים תלולים צרים היורדים לערוץ. אלו הם שבילים של חזירי בר, הנצפים כאן לעיתים בשעות הקרירות של היום.

נוכל לראות בבירור את שכבות הבזלת, תוצרים של התפרצויות לבה חוזרות ונשנות. השכבות התחתונות הן הקדומות ביותר ומעליהן שכבות צעירות יותר ויותר, בסדר עולה לעבר פני הרמה. ניתן להבחין בעובי משתנה של השכבות, עדות להתפרצויות בעלות עוצמות שונות או שאירעו במרחקים שונים מכאן.

בנקודות מסוימות מופיעים כתמי ירק (בעיקר של קנה) מקו המפגש בין השכבות ומטה. כתמי ירק אלו ניזונים ממי מעיינות קילוח. בין התפרצות להתפרצות עברה הבזלת בליה, והפכה לחרסית. החרסית איננה מאפשרת חלחול מים וכך נוצרו בין השכבות השונות שכבות חרסית דקות אטומות למים. המים נאגרים מעליהן, ופורצים במקום בו חצויות השכבות על ידי ערוץ.

עם יציאת המים נסחפת עמם החרסית חזרה אל פני השטח. כשהיא שוקעת, נוצר סחף הנחלים שבו כבר נתקלנו. נמשיך לאורך שפת הקניון עד למפגשו של השביל עם השביל הירוק. מכאן הדרך אל החניה קלה.