מערב הפירנאים: צל הרים ואנשים

לאזור הפירנאים הגעתי בגלל הבסקים. אני מסוגל להצהיר בלב שלם שאני אוהב אותם. אולי מפני שהם האנדרדוג הסביבתי, גם בצרפת וגם בספרד. אולי בגלל שרובם אנשי הר. ואולי מפני שאהבות בסיסיות וראשוניות מקורן לעתים בפרטים הקטנים, האישיים. אל הבסקים התוודעתי דרך כוס קפה קטנה שהוגשה לי. "זה קפה בסקי", ציינו בפני אז. ספלון הקפה הכיל, פרט לקפה שחור וחזק, גם אגוז מלך שלם ששהה בקפה וספג את טעמו. אולי זאת הסיבה.

הבסקים הם בדלנים. דבר שתורם לבידולם, ולכן גם למסתוריותם, היא השפה הבסקית (הנקראת אאוּשקַרָה) שאינה דומה לשום שפה אירופית אחרת וגם מוצאה לוט בערפל. יש הגורסים שמוצא השפה הבסקית הוא קווקזי או מהשפות הלא-ערביות של צפון אפריקה. שוחחתי פעם עם בעל חנות ספרים קטנה בסן סבסטיאן (San Sebastián) שנמצאת בצד הספרדי של ארץ הבסקים. עיניו נפקחו בשמחה כשאמרתי לו שאני ישראלי. "אתם הישראלים דומים לנו", הוא אמר בקנאה, "כל הכבוד לכם ששימרתם ככה את השפה שלכם. זה המעשה הכי פטריוטי והכי מרשים שיכולתם לעשות במהלך ההיסטוריה שלכם".

סן ז'אן פייה דה פור. רבים מהבתים הניצבים על גדות נהר ניב (Nive) מקושטים בעציצים פורחים | צילום: Mtiedemann, GNU FDL

נכנסים אל ארץ הבסקים
בכניסה לחלק הצרפתי של ארץ הבסקים, במערבו של רכס הפירנאים, נמצאת סן ז'אן פייה דה פור (Saint Jean Pied de Port). העיירה הקטנה ממוקמת במעבר ההררי קול דה רונסבו (Col de Roncevaux), על דרך עולי הרגל הנוצרים שפניהם מועדות אל מרכז העלייה לרגל סנטיאגו דה קומפוסטלה. העיירה העתיקה נעימה מאוד, תושביה מסבירי פנים, וכדאי לעצור בה ולשוטט בסמטאותיה הצרות ובין בתיה המטופחים. ברוב הבתים, הבנויים על גדות נהר ניב (Nive), מוצבים עציצים שפורחים באביב ובקיץ. אפשר להישאר כאן ללילה (רוב מקומות הלינה יעלו כעשרים-שלושים אירו ללילה), או להמשיך בדרך לצפון-מערב, אל באיון (Bayonne).

לשכת מידע בסן ז'אן פייה דה פור
כתובת: 14 Place de Gaulle
טלפון: 33-5-59370357

כשמגיעים לבאיון, הדבר הראשון שעושים הוא להסתובב ברחובותיה הצרים. בחלקם אפשר להבחין עדיין בפינות של כנסיות ובתים בני מאות שנים. בסמטאות האלה אפשר לנשום ולחוות את האווירה האמיתית של עיר צרפתית-בסקית על חוף האוקיינוס האטלנטי, בלי מכוניות או אופנועים.

לשכת מידע בבאיון
כתובת: Place des Basques
טלפון: 33-5-59460146

בביקור באזורי הבסקים קשה להימנע מהמתח השורר בינם ובין הצרפתים או הספרדים, תלוי באיזה צד של הגבול נמצאים. בבאיון למשל נתקלים מדי פעם במודעות ובפוסטרים המספרים בשבח "העצמאות הבסקית" ובכתובות גרפיטי לאוּמניות המכריזות "חופש לאומה הבסקית". טענתם של הבסקים היא כמובן ראשוניותם באזור.

אחד הדברים היותר מוזרים בעיר הזאת הוא שלטי הרחובות וציוני המקום. רובם כתובים בשלוש שפות: צרפתית, בסקית ודיאלקט צרפתי שאיש לא משתמש בו ומעטים מבינים את הכתוב בו. כששאלתי את אחד המקומיים במקום לפירוש השפה, הוא צחק, הוסיף תנועת ביטול בידו והסביר לי ש"הצרפתים האלה מנסים לרכך מעט את ההיסטוריה ולהוכיח את חזקתם על השטח עוד מימים עברו. הם מנסים לשכתב את ההיסטוריה של האזור".

ביקור במסעדות ובברים המשובחים של האזור ומפגש עם המקומיים הוא חלק בלתי נפרד מהטיול בחבל הבאסקים | צילום: נפתלי הילגר

בבאיון מומלץ לבקר בקתדרלת סנט מארי (Sainte Marie) שנבנתה במאה ה-14 וממוקמת במרכז העיר, ובמוזיאון בונא (Bonnat) לאמנות שנמצא בבניין מונומנטלי מהמאה ה-19, ובו אוסף מרשים מיצירותיהם של רובנס, אל גרקו, טיציאן, דגה ועוד.

קתדרלת סנט מארי
כתובת: Rue de la Monnaie

מוזיאון בונא
שעות פתיחה: המוזיאון סגור בימי שלישי
כתובת: 5 Rue Jacques, Laffitte
טלפון: 33-5-59590825

אחד המקומות היותר מהנים לבקר בו הוא השוק המקומי שממוקם על גדות נהר ניב. הנהר מקורו בהרי הפירנאים, והוא נשפך לתוך נהר אדור (Adour) שזורם במרכז באיון. בשוק הצבעוני אפשר למצוא מבחר נאה של גבינות מקומיות ונתחי בשר, בעיקר הַאם. גם אם לא מתכוונים להביא לארץ את המוצרים האלה, מומלץ לקנות את הלחם המקומי ולהכין כריך באיוני טיפוסי: שתי פרוסות לחם, נתחי גבינה, כמה פרוסות הַאם ועלי חסה טריים. בהתחשב בעובדה שנמצאים על גדות הנהר, השילוב של האוכל המקומי עם הנוף הרגוע יוצר זמן איכות.

מצד שני, בקצה השוק מצד שמאל, כשגבכם אל הנהר, מכינה הגברת מַסְטִיס מאכלי שוק מקומיים נפלאים. אחד המאכלים שטעמתי הוא מרק מבשר כבש עם שעועית, מנה שהיא ארוחה שלמה במחיר של שניים-שלושה אירו.

באיון.  אווירה מיוחדת של עיר צרפתית-בסקית על חוף האוקיינוס האטלנטי | צילום: Manuel González Olaechea y Franco, GNU FDL

סן סבסטיאן: אימפריית יורדי הים והדייגים
העיר המרכזית בצד הספרדי היא סן סבסטיאן, שבבסקית נקראת דונוסטיה (Donostia). היא ממוקמת על חוף המכונה לה קונצ'ה (La Concha, קונכייה), וזה עיקר חִנהּ. הטיילת במקום יפהפייה ומובילה אל הנמל הישן ואל תצפית מרהיבה על הר אורגול (Urgull). מרכז העיר העתיק (El Antiguo) היה בעבר חלק ממצודה, ולמרות עתיקותו זהו חלק מלא חיים של העיר התוססת, ומותר ללכת בו רק ברגל. כנסיית סן ויסנטה (San Vicente) שנבנתה עוד במאה ה-16 היא המבנה העתיק בעיר. כשעומדים מחוצה לה אי אפשר לתאר את החלל הפנימי שלה. צריך להיכנס לתוכה כדי להאמין וכדי להעריך את יופיה הארכיטקטוני המרשים כל כך שמפתיע את המבקרים בה, בעיקר אחרי שראו את חזיתה הצנועה.

לשכת מידע בסן סבסטיאן
כתובת: Reina Regente 3
טלפון: 34-943-481166

הרובע העתיק של העיר גובל בנמל היפה שלידו מצויות שורות של בתים קטנים ומסעדות דגים שקשה לפספס בהן ארוחת דגים משובחת. לא רחוק משם שוכנים המוזיאון הימי והאקווריום, זכר לכך שסן סבסטיאן היתה פעם אימפריית יורדי ים ודייגים, וגם כיכר קונסטיטוסיון (La Plaza de la Constitución), שבה נמצא מבנה הספרייה העירונית. וכמו בכל עיר נמל עתיקה, אחד המקומות היפים בה הוא השוק, הנקרא כאן לה ברטשה
(La Bretxa), ובו מוכרים סוחרי דגים ודייגים המוכרים את מרכולתם הטרייה.

המוזיאון הימי
כתובת: Paseo del Muelle 24

האקווריום
כתובת: Plaza Carlos Blasco de Imaz

מסן סבסטיאן אפשר לצאת לטיול חוף מלבב ברכב. יוצאים מהעיר ונוסעים מערבה לאונדרטה (Ondarreta) שנמצאת על חוף הים, וחוצים את אזור איגלדו (Igeldo). בכל האזור היפה הזה פזורות מסעדות קטנות שרובן משובחות, אך האטרקציה העיקרית היא הברים הקטנים המתמחים במשקה סיידר. היכנסו לאחד מהם ושתו את המשקה הזה, שהוא המרענן הרשמי של האזור. ואז הלאה, לכיוון החוף של עיירת הקיט אוריו (Orio), שבו נמל דייגים כמו בגלויות. כדאי לטייל לאורך נהר אוריאה (Oria) החוצה את העיירה במחזה אירופי קלאסי.

חוף הקונכיה בסן סבסטיאן, או דונוסטיה בשמה הבסקי | צילום: Mikelo

מאוריו נוסעים בכביש N634 ויורדים לכיוון זראוץ (Zarautz). חוף הים כאן הוא מהיפים שיש (ובחודש אוגוסט גם מהעמוסים), וסמטאות העיר העתיקה יפהפיות. ממשיכים בדרך הכפרית והציורית שמספרה C550 לכיוון מיגאס (Meagas) ולגראטה גיין (Garate Gain), משם נשקף נוף (סליחה על הביטוי) עוצר נשימה. אם תהיו בחברת אדם אהוב, תאהבו אותו יותר. הייתי שם דקה לפני הזריחה, ואף שראיתי כבר זריחות בחיי, מראה הכפר גטריה (Getaria) בזריחה הותיר אותי עצוב מעט. "יפה, לא?", נשאלה השאלה מימיני. ואני, נעתקו לי המילים.

גטריה הוא כפר דייגים, ושווה לצאת לסיור רגלי ורגוע ברחובותיו העתיקים. אפשר לאכול שם מצוין, והיין המקומי הנקרא Txakoli (רק הספרדים יודעים לבטא את שמו כהלכה) הוא קליל ומשובח. בגטריה כל מה שצריך כדי לאכול טוב הוא לבחור את אחת המסעדות שבאזור המפרץ, לחדד חושים ולהיכנס. אוכלים בדרך כלל את מה שמציעים, ומציעים תמיד את "פירות העונה". וכשהם אומרים פירות, הכוונה כמובן לפרי הים. אם אינכם יראי שמים, הזמינו מנת דיונון מבושל בצירו (עם הדיו). מצד שני, כל פרי ים עונתי יעשה את העבודה. בכפר זה מומלץ ללון במלון אזקו (Azcue) שלו גן נחמד וציורי, 15 חדרים נעימים ואפשרות לארוחת בוקר. אם עוד לא הייתם בירח דבש, זה המקום לעשות בו חזרה גנרלית.

לשכת מידע בגטריה
כתובת: Parque Aldamar 2
טלפון: 34-943-140957

מלון אזקו
כתובת: Alto de Meagas
טלפון: 34-943-830554