לא מעט סיפורים ומעשיות נקשרו בשמה של פטרה, העיר הנבטית הקדומה, ששרידיה מפארים את המדבר העצום של הממלכה הירדנית. שורשיה של פטרה, שהבתים וארמונות הקבורה האייקוניים שלה חצובים באבן החול האדומה, נעוצים אי שם בין דפי ההיסטוריה. לפי המסורת הבדואית זה המקום בו משה רבנו (מוסא בערבית) היכה בסלע והוציא ממנו מים. בעבר רק הרפתקנים אמיצי לב הצליחו להתגנב אל מעבר לגבול הירדני ולחזות בפלא. אבל היום אפשר להגיע אליה בקלות ובדרך לשלב טיולים אתגריים במדבר, הליכה במים בוואדי הכי יפה בעולם, צעידה במסלולים הרריים שהנופים הנשקפים מהם שווים את המאמץ וטיולי ג'יפים בנחלים ובדיונות הענקיות.
ואדי חסה (נחל זרד)
המסע שלנו לפטרה בהדרכתו של איציק טהורי, שועל מדבריות ותיק שהדביק אותנו בהתלהבות ובאהבתו הגדולה למדבר, החל במעבר הגבול בעקבה שם הצטרף אלינו ממוֹן, מדריך ירדני חביב וידידותי, שלהפתעתנו התגלה כדובר עברית שוטפת. מרגע שעברנו לירדן ויצאנו לדרך, נפרש לעינינו המדבר במלוא יופיו ותפארתו. אפילו הקידמה שמבצבצת פה ושם (בכל זאת יש חיים במדבר), משתלבת בנוף המדברי בצניעות ומשאירה לטבע לעשות את שלו.
לאחר כשלוש שעות נסיעה עם עצירה לקפה ערבי כמיטב המסורת ופלאפל ירדני, שמוגש מגולגל בתוך פיתה דקה, הגענו לתחנה הראשונה שלנו, ואדי חסה ובשמו המקראי נחל זרד.
צוקי ענק, קירות בשלל צבעים וצורות ושפע של צמחייה מדברית מקיפים את הנחל המרהיב, שזורם איתן בכל ימות השנה. מי הנחל חמימים ונעימים (ומגיעים לרוב עד הברכיים), וההליכה בתוכו עם הזרם ונגדו נינוחה ולא קשה, אבל רצוי להצטייד בנעליים מתאימות להליכה במים.
הדממה המדברית הרוחשת, שרק פכפוך המים נשמע בה, יחד עם הדרך היפה שעוברת בין בולדרים מרשימים, מעיינות ומפלים קטנים, הופכים את החוויה למדיטטיבית ומעוררת השראה. לקראת סוף המסלול ציפתה לנו הפתעה מקסימה – זרם מים חזק יחסית שסחף אותנו לבודי ראפטינג מלהיב, ובריכות שכשוך טבעיות שמוצאים רק בספא של הטבע.
פטרה והסלע האדום
רק כשעומדים מול שרידיה של העיר הנבטית העתיקה, שאפילו אדריכלים בני זמננו לא יכלו לתכנן כל כך טוב ומדויק, מבינים על מה כולם מדברים. אבל לפני ש"כבשנו" את פטרה, התחלנו את היום בטיול הררי, מאתגר לפרקים, שחשף בפנינו את נפלאותיו של המדבר. טיפסנו במעלה ההר דרך נופים קדומים עוצרי נשימה והתפעלנו ממשחק הצבעים המהפנט של המדבר, שגוונים של חום, אדום, צהוב ושחור משמשים בו בערבוביה הרמונית. בדרך שמענו סיפורים מרתקים (שרק בשבילם שווה להצטרף לטיול) ולפני שהתחלנו לרדת לכיוון פטרה, עצרנו למנוחה וכוס תה מתקתק במאהל בדואי קטן השוכן על ראש ההר.
כל תיאור של פטרה, שלחלוטין מצדיקה את היותה אחד משבעת פלאי תבל החדשים, יחטא למציאות. כאמור, פטרה חצובה רובה ככולה באבן החול של הרי אדום. המבנים הפנומנליים, התיאטרון וארמונות הקבורה, שנשתמרו עד ימינו, מציגים את היכולת הכלכלית והתחכום של הנבטים הקדומים. המבנה המפואר ביותר בפטרה הוא החזנה, "אוצר פרעה" (שגובהו כ-34 מטרים). זהו מונומנט רב עוצמה שפוסל בידי אמנים שהוזמנו במיוחד מאלכסנדריה ונחפר מלמעלה למטה, כאשר בין עמודיו מתנוססים פסלי ענק של רוכבי סוסים.
עוד אפשרות נהדרת להגיע לכאן היא דרך הסיק – מעבר צר וארוך המתפתל בין קירות ענק צבעוניים ומקדשים נבטים, שבעבר שימש ככניסה הראשית לעיר.
טיול ג'יפים בוואדי רם
רגע לפני שאנחנו מסתערים על המדבר רכובים על ג'יפים, הנה כמה פרטים טכניים אבל חשובים על השהייה בפטרה: כמעט כל מי שמגיע לאזור משתכן בוואדי מוסא, עיר קטנה ופרקטית, שתושביה אדיבים ומסבירי פנים, והיא משמשת כנקודת מוצא לטיולים. יש כאן בתי מלון בדרגות שונות, מסעדות אותנטיות שמציעות מטעמים מהמטבח המקומי, חנויות מכולת בהן אפשר להצטייד במים, מזון וחטיפים, וחנויות מזכרות שישמחו את חובבי הכאפיות והמגנטים.
אחרי יומיים ארוכים ומאתגרים ברגל, היום האחרון שלנו בירדן היה פינוק על גלגלים. ואדי רם הוא אחד מחבלי המדבריות היפים בעולם. יש בו הרים פראיים לצד דיונות חול בתוליות, קשתות אבן ומעיינות נובעים.
התחלנו את הסיור במעיין לורנס, שיש הטוענים כי נחפר בידי לורנס איש ערב. משם המשכנו לטיפוס על קשתות הענק שיצר הטבע, התפעלנו מציורי הקיר היפהפיים שהשאירו אחריהם אנשי המדבר, והתגלגלנו בהתלהבות במורד הדיונה הגדולה.
רגע לפני שנפרדנו לשלום התארחנו לארוחת צהריים מסורתית במאהל בדואי, שרק בשביל המקלובה המצוינת "איימנו" על איסמעיל שעוד נחזור. לבסוף, שמנו פעמינו לכיוון הגבול, כשרוח ערב קרירה מלטפת את פנינו ותמונות של נופים, רגעים וזיכרונות מהמדבר מלווים אותנו כל הדרך הביתה.
_____
תודה לאיציק טהורי וצוות טיולים ואתגרים על חוויה מאתגרת ומהנה.