ממשית: בעקבות הנבטים

כחמישה קילומטרים דרומית-מזרחית לדימונה, באמצע החולות אי שם במזרח הנגב, ישנו מקום מיוחד במינו אשר גורם למטיילים המגיעים אליו להרגיש כאילו הם עברו אלפי שנים אחורה בזמן, הגיעו למאה הראשונה לפסה"נ והופיעו בעיר העתיקה, אשר שופעת ביופיה האדריכלי ומתקיימת מפעילות מסחרית ערה. למקום הזה קוראים ממשית, או בשם הרומי-ביזנטי שלו – ממפיס. ב-2005 ממשית הוכרזה כאתר מורשת עולמית ביחד עם שבטה, עבדת וחלוצה – כחלק מדרך הבשמים.

נוף מהעיר אל אפיק נחל ממשית, שבו קניון קטן, סכרים וגבי מים | הצילומים בכתבה: יאנה דודלר

שיירת גמלים ליד ממשית. הגמלים, שהיום נושאים מטיילים, שימשו את הנבטים להעברת סחורות

ממשית נמצאת בין רכס חתירה, שבו נמצא המכתש הגדול, לרכז אפעה. היא נבנתה על הדרך הנבטית הראשית שעלתה מהערבה והמשיכה לחברון, ירושלים ובאר שבע. היא העיר הנבטית המזרחית ביותר וגם הקטנה מכולן – שטחה היה 40 דונם בסך הכל, אולם חשיבותה העניקה לה מעמד של עיר. על אף מיקומה המדברי, יש סביבה מקורות מים רבים, בהם נחל ממשית, בארות וגבי מים. גם מי התהום קרובים לפני הקרקע וקל להגיע אליהם.

רחוב בממשית

קירות של השער הצפוני של ממשית

בתי העיר ומבני הציבור נבנו משני צדי הנחל, כשהצד המערבי, כך נראה, נחשב יוקרתי יותר. בין השאר, אפשר לראות שרידים של שער העיר, בית מרחץ, בריכות רחצה, מצודה ובתים של עשירי העיר.

קשתות ומדרגות ב"בית האמידים", אחד המבנים המרשימים בעיר

אחד המבנים המרשימים ביותר בעיר הוא "בית האמידים", מבנה מפואר שבמרכזו חצר מלבנית מוקפת חדרים. בפינה הדרומית-מערבית של החצר יש מדרגות שהובילו אל חדרי הקומה השנייה. מתקן עגול בעל חצי כיפה שימש מקום לכד מים גדול להרוות את צימאונם של באי הבית. החדרים הצפוניים היוו את אגף המגורים. בכניסות לחדרים יש בסיסי עמודים וכותרות נבטיות אופייניות ובקירותיהם תאים ששימשו כארונות קיר.

מבט מקרוב על קיר בבית האמידים

אולם למרות הפאר וההדר, בית האמידים אינו הגדול בעיר. הבית הגדול ביותר שהתגלה בממשית מכונה בית נבטו, על שום המאפיינים הנבטים הרבים שבו. בבית, ששטחו כ-2000 מ"ר, יש חצרות פנימיות וגרמי מדרגות שמובילים לקומה העליונה. בחצר יש ארווה גדולה ומפוארת, המעידה על מקור עושרם של בעלי הבית. ניתן עדיין להבחין בכותרות ובהן תבליטים זעירים של ראש אדם, קנקן ושור. קירות אחד החדרים מקושטים בציורים של דמויות מהמיתולוגיה היוונית. בבית נתגלה מטמון של יותר מ-10,000 מטבעות כסף מהשנים 75 עד 222 לספירה.

מבט צפונה מחדרי בית נבטו

בור מים ציבורי בחצר הבית המנהלתי

עוד מבנה ראוי לציון הוא כנסיית נילוס הקדוש. הכנסייה נבנתה כבזיליקה – אולם מרכזי ושתי סיטראות מצדדיו, בקצה האולם המרכזי נמצא האפסיס ומשני צדיו חדרים ששימשו לפולחן. האולם המרכזי מרוצף פסיפס מעוטר בכתובות בדגמים גיאומטריים ובדמויות ציפורים. הכנסייה קרויה כך על שם אחת הכתובות המופיעה בה: "אלוהים הושע את עבדך נילוס, אוהב ישוע, אשר יסד את הבניין הזה ושמור על בני ביתו".

שרידי כנסיית נילוס הקדוש. רצפת פסיפס, עמודים ובור מים מקורה במרכזה

עמודים עם כותרות מעוטרות בכנסיית נילוס הקדוש

פעמיים בשנה, בסוכות ופסח, השוק הנבטי בממשית קם לתחייה, הסוחרים פורשים את מרכולתם בדוכנים ואומנים מדגימים מלאכות מסורתיות שהיו נפוצות בתקופת הנבטים. השוק התוסס תורם לתחושה של חזרה במכונת זמן אל הימים בהם החיים שקקו ברחובות ממשית.

רחוב מהתקופה הנבטית, שמשני צדיו חדרים ששימשו כחנויות. כיום, בחגים מתקיים כאן שוק ססגוני

רגע של מנוחה על האבנים העתיקות

בסמוך לאתר ההיסטורי קיים אזור מאובטח ומסודר עם תנאי לינה נוחים מסוגים שונים: אפשר להגיע למקום עם אוהלים פרטיים או להזמין מקום לינה על מזרנים במאהל בדואי, קיימים גם אוהלים נייחים המתאימים לקבוצות קטנות ויש חדרי שינה המצוידים בכל הנדרש. מי שבא לאזור בקרוואן יכול לחנות בשטח הגן הלאומי ולהתחבר לנקודות חשמל ומים.

בתמונה הפותחת: ממשית, הקיר הצפוני-מזרחי