ממצפה משואה לתל גודד

מהקצה הדרומי ביותר של מגרש החניה יוצא דרומה שביל ברור שמסומן בירוק, אליו מקביל גם הסימון של שביל ישראל. השביל נמשך לאורכה של רמת אבישור – שרשרת גבעות שראשן שטוח, במקביל וממערב לכביש מס' 38. השביל, שבראשיתו הוא צר ובהמשך מתאים גם למעבר רכבי שטח, חולף בין סלעיי הנארי המכסים על שכבת סלעי הקירטון הלבנה והרכה שמתחת וצמחייה האופיינית לשפלה. מהרגע שנצא מתחום נטיעות האורנים המעטרים את שיפולי מצפה משואה, נמצא באזור בו גדלים אלונים מצויים, אלות מסטיק, חרובים ואשחרים ארץ-ישראליים שבעונה זו של סוף הקיץ מניבים את פריים המתוק, שטוב גם למאכל אדם. האשחר הוא אחד השיחים הים-תיכוניים העמידים ביותר ליובש. שורשיו החזקים מבקעים את סלע הנארי הקשה, האופייני לאזור השפלה, בדרכם אל הלחות הנמצאת בקרקע. על ידי פעולה זו הם מאפשרים לצמחים נוספים לגדול בעקבותיהם.

השביל מוליך אל חורבת צורה. במקום זה אפשר לראות שרידי חומות ומבנים, בורות, מערות ושרידי עמודים ומשקופים. רוב השרידים מהתקופה הערבית הקדומה. מחורבת צורה יורדת לכיוון מזרח דרך טובה שמסומנת בכחול אל עבר כביש מס' 38, אך אנו ממשיכים בדרך שמסומנת בירוק, הממשיכה על קו הרכס דרומה. אפשר לרדת בשביל אל דרך שסמוכה לכביש ולתור אחר מקבץ של כמה אבני מייל רומיות.

תל גודד נמצא על אחת הגבעות הנישאות יותר באזור. לפי אחת הסברות זוהי מורשת גת, עיר הולדתו של הנביא מיכה (מיכה, א' 14). לפי סברה אחרת – העיר לבנה שנכבשה על ידי יהושע והוענקה לבני אהרון (אם כי יש המזהים אותה כתל בורנה, הנמצא כשלושה קילומטרים מערבית ממנו). על התל יש שרידי ביצורים ומבנה רומי. הממצאים במקום מלמדים כי היה מיושב ברציפות מהתקופה הכנענית ועד הרומית. כשתעפילו על פסגתו תעברו דרך נדבכיה התחתונים של חומה שהקיפה בעבר את התל כולו. מכיוון שתל גודד בולט מעל סביבתו נשקפים ממנו נופים יפים לכל עבר: במערב אפשר לראות את מערב השפלה המשתפלת בהדרגה אל מישור החוף. בולטים במיוחד תל בורנה ותל צפית; בדרום ניתן לראות את קיבוץ בית גוברין ומעבר לו את תל מרשה; במזרח ניתן לראות בבירור את צפון הרי חברון ואת הרי יהודה; ובצפון אפשר להשקיף על רוב רמת אבישור עד למצפה משואה – נקודת המוצא למסלול.

השביל הירוק גולש מתל גודד מערבה, חזרה לעבר הכביש. לקראת סוף הירידה ישנן כמה מערות חצובות בקירטון הרך ובהן מערכות מסתור מרתקות.