מזרח תיכון

גיאוגרפיה
המזרח התיכון משתרע על שטח המשותף לשלוש יבשות: אפריקה, אסיה ואירופה. גבולותיו הימיים של המזרח התיכון הם הים השחור והים הכספי בצפון, הים התיכון במערב והים הערבי בדרום. האזור מאופיין במישורים רחבי ידיים ובשטחי מדבר. הרים גבוהים מעל אלף מטר יש בתורכיה, באיראן, בסוריה, בלבנון ובישראל. בתורכיה ובאיראן עוברות שרשרות ההרים שהן המשך של שרשות ההרים שעוברות באירופה (הקימוט האלפיני). אזורים אלו מתאפיינים ברעידות אדמה קשות ובהתפרצויות הרי געש.
אוצרות טבע: 65 אחוז מהנפט ו-26 אחוז מהגז הטבעי בעולם נמצאים בעיקר באיראן, בעיראק, בכוויית, באיחוד האמירויות הערביות ובערב הסעודית, וגם בבחריין, בקטר ובעומן. במצרים יש גז טבעי ונפט לאורך חופי מפרץ סואץ ובסיני. בירדן יש אשלגן, פוספטים ונחושת. בתורכיה יש כרום, עופרת, ברזל, פחם, נחושת וגם נפט. איראן עשירה גם בנחושת, בברום, במנגן, בעופרת, באבץ, בברזל ובפחם. בישראל יש אשלג ומעט נחושת ומנגן.

אקלים
כמעט בכל אחת ממדינות המזרח התיכון יש הפרשים עצומים במזג האוויר בין חלקיה השונים של המדינה. למשל, בחופיו הדרומיים של הים הכספי באיראן יורדים בממוצע 2,000 מילימטר גשם בשנה ואילו באזורים המדבריים באיראן לא יורדת כמעט אף טיפה.
ארבעת סוגי האקלים העיקריים במזרח התיכון הם: אקלים מדברי, אקלים ערבתי, אקלים ים תיכוני ואקלים הררי. לעתים ארבעתם שוררים באותה מדינה, באזורים שונים. בחצי האי ערב, במצרים, בסודאן, בירדן, בסוריה, בעיראק ובאיראן יש אזורים נרחבים שבהם שורר אקלים מדברי, יבש מאוד וצחיח. בקיץ עשויה הטמפרטורה להגיע ל-50 מעלות. בשל תנאי מזג האוויר האזורים הללו כמעט ולא מאוכלסים, המעטים שיושבים בהם נודדים (בדואים) או חיים בנאות מדבר.
בשולי המדבריות שורר אקלים ערבתי, כמו שיש למשל בצפון הנגב, בצפון-מזרח ירדן ובחלקים נרחבים בסוריה. אקלים ים תיכוני שורר לאורך חופי הים התיכון ומתאפיין בחורף גשום ובקיץ נטול משקעים, חם ולח. האקלים ההררי מאופיין בחורף קר מאוד ובקיץ ארוך עם טמפרטורות ממוזגות כמו שיש למשל בחרמון ובהרי הלבנון.

מארג אתני
באזור המזרח התיכון חיים כ-350 מיליון בני אדם, כשצפיפות האוכלוסייה משתנה ממדינה למדינה ומאזור לאזור. בשנים 1994-1950 שילשה עצמה אוכלוסיית האזור, בעיקר הודות לרפואה המערבית שהאריכה את תוחלת החיים וצמצמה את תמותת התינוקות. בנוסף מדובר באוכלוסייה דתית שמעודדת ילודה.
אזור זה נחשב לאזור הראשון בעולם שבו החלו בני אדם להתיישב ביישובי קבע, כבר באלף התשיעי לפני הספירה. ההסבר נעוץ באקלים המזרח תיכוני הנוח וחילוף העונות הברור בין קיץ לחורף, מה שאפשר לפתח חקלאות יציבה.
רוב אוכלוסיית האזור הם ערבים שמוצאם מחצי האי ערב. במאות החמישית והשישית לספירה הם החלו לנדוד ולהתיישב ברחבי המזרח התיכון. כיום מהווים הערבים את רוב האוכלוסייה במצרים, ירדן, סוריה וחצי האי ערב וכן כ-75 אחוז מתושבי עיראק הם ערבים. הופעת האיסלאם במאה השביעית לספירה החיש את ההגירה.
במזרח התיכון יש חמש קבוצות עמים עיקריות: במזרח נמצאת קבוצת ההינדו-אירופאית, שעמן נמנים האיראנים (הפרסים), הכורדים והארמנים. בצפון נמצאת הקבוצה האלטאית שכוללת את התורכים ועמים נוספים שלא נכללים במזרח התיכון, בהם האוזבקים והקירגיזים. במרכז ובמערב המזרח התיכון נמצאת קבוצת האפרו-אסייתים, שכוללת את העמים השמים (יהודים וערבים). הנובים בדרום מצרים ובסודאן נמנים על הקבוצה הרביעית ובני העמים הקווקזיים שמפוזרים ברחבי האזור ואליה משתייכים הצ'רקסים, מהווים את הקבוצה החמישית.
תושבי תורכיה הם צאצאים של בני שבטים ממרכז אסיה שהיגרו מערבה מהמאה ה-11 עד המאה ה-13. לפני הגעת המוסלמים לאיראן של היום, במאה השביעית לספירה, חיו באזור פרסים (שכיום מהווים כ-60 אחוז מתושבי איראן) שהגיעו אף הם ממרכז אסיה ושייכים לעמים ההינדו-אירופאים. יוצאי דופן באזור הם היהודים, תושבי ישראל. בארץ התקבצו יהודים מכ-100 מדינות שונות בעולם.
שפה: ערבית, שהתפתחה בחצי האי ערב, היא השפה המדוברת במזרח התיכון. זו לשון שמית והיא שפת הקוראן ולכן נחשבת בעיני המוסלמים לשפה קדושה. במרוצת השנים התפתחו ניבים שונים במקומות שונים (ערבית לבנונית שונה למשל מערבית מצרית). בתורכיה מדברים בתורכית שאינה קשורה לערבית, באיראן מדברים בפרסית וגם בערבית. בישראל כמובן מדברים בעברית, שגם היא שפה שמית.
דת: יותר מ-90 אחוז מתושבי המזרח התיכון הם מוסלמים. כ-80 אחוז מהמוסלמים באזור משתייכים לזרם הגדול באיסלאם – הסונה. כ-20 אחוז מהמוסלמים משתייכים לזרם השיעה והם מתרכזים בעיקר באיראן, בדרום עיראק ובדרום לבנון. ארבעה אחוזים מתושבי האזור הם נוצרים שמפוצלים לעדות שונות: קופטים במצרים (שמהווים כמחצית מהנוצרים במזרח התיכון), מארונים בלבנון (שמהווים שם כשליש מהאוכלוסייה) וקתולים ואורתודוקסים בישראל, בירדן, בסוריה ובלבנון. יהודים מהווים כשני אחוזים מתושבי המזרח התיכון והם מרוכזים בישראל. השאר הם מיעוטים שונים, בהם דרוזים.

לידיעת הנוסעים למזרח התיכון
במזרח התיכון נמצא היעד שאליו נוסעים הכי הרבה ישראלים- תורכיה – ולעומתו יש מדינות שאינן נמצאות כלל על מפת התיירות שלנו, מסיבות מובנות. תורכיה מושכת אליה כחצי מיליון תיירים ישראלים בממוצע בשנה, כשנתון זה נמצא בעלייה מתמדת. רק לשם השוואה, כשלושה מיליון תיירים מגרמניה פוקדים את תורכיה מדי שנה. מלבד לתורכיה, נוסעים ישראלים גם למצרים ולירדן.
עונה מומלצת: בתורכיה שורר מזג אוויר דומה לזה שבארץ, והעונה המומלצת לנופש היא בחודשים אפריל עד אוקטובר. אולם תורכיה מציעה טיולים מסוגים שונים בהם סקי (שרלוונטי רק בחודשי החורף), טרקים, טיולי ג'יפים, שיט ועוד. במזרח תורכיה (הרי אנטי טאורוס, הקצ'קר) כדאי לבקר רק מסוף יוני עד ספטמבר, משום שהשלג עלול להביא לסגירת כבישים ומעברי הרים בחודשי החורף.
התקופה שבין מרס לבין אמצע מאי היא הטובה ביותר לטייל במצרים. בחודשים יוני עד אוגוסט חם מדי לטייל בכל האזור שמדרום לקהיר וכדאי להגיע לשם בחודשים נובמבר עד פברואר. לעומת זאת, בקהיר החורף קר למדי.
הזמן הטוב ביותר לביקור בירדן הוא באביב או בסתיו (בחודשים מרס עד מאי ומאמצע ספטמבר עד אמצע נובמבר). בחורף נושבות בירדן רוחות קרות ואז נעים בעיקר לבלות בחופי ים סוף ובעקבה.
דרכים: באזור המזרח התיכון עברו כמה מדרכי המסחר החשובות בעת העתיקה. "דרך המלך" עברה במקביל לדרך הים בארץ ישראל. תחילה במצרים דרך הנגב והערבה לדמשק ומשם לארם נהריים (איראן ועיראק של היום).
"דרך הים" היא דרך עוד מתקופת הברונזה שחיברה את מצרים עם סוריה, אנטוליה (בתורכיה), וארם נהריים כאשר חלק ממנה עבר בארץ ישראל. הדרך קיבלה את שמה בשל קרבתה לים התיכון.
"דרך הבשמים", 2,000 קילומטר מדרומו של חצי האי ערב (עומאן של היום) עד לחופי הים התיכון, היתה אחת מדרכי המסחר החשובות והידועות בעת העתיקה. מארץ ישראל התפצלה הדרך לשני נתיבים, אחד המשיך לדמשק, והאחר חצה את הנגב עד לנמלי הים התיכון (בעיקר לנמל עזה), משם נשלחה הסחורה לנמלי אירופה.
"דרך המשי" היא למעשה סדרה של דרכים יבשתיות וימיות שחיברה בין סין והמזרח הרחוק, דרך קירגיזסטן וטג'יקיסטן של היום, לבין סוריה ותורכיה ומהן לאירופה.

גולת הכותרת
התייר הישראלי יכול אמנם לנסוע רק לשלוש מדינות במזרח התיכון, אולם הן מציעות שפע של אתרים ייחודיים. תורכיה מציעה מגוון אדיר של טיולים ונופש: בודרום, מרמריס ואנטליה על שלל הקלאבים והחופים שבהן, איסטנבול, אנקרה, איזמיר, קפדוקיה ובה התצורות הגעשיות של הסלעים שנראות כפני הירח, אזור הקצ'קר פופולרי לטרקים, לטיולי ג'יפים ואופניים, באפסוס יש שרידי האימפריות של יוון ורומי, וגם פמוקלה, אתר המעיינות עתירי הסידן, חרן, עיר מוצאו של אברהם אבינו, הרי הטאורוס והאנטי טאורוס.
מצרים מציעה ביקור באתרים היסטוריים מרשימים בהם הפירמידות בגיזה, לוקסור, מקדש קרנק, אלכסנדריה, וגם קהיר וסיני. (כדאי לבדוק אזהרות מסע לפני ביקור במצרים).
בירדן כדאי לטייל בפטרה, העיר הנבטית שחצובה בסלע האדום, בוואדי רם, בוואדי חסא, בג'רש שהשתמרה מימי האימפריה היוונית והרומאית, במדבא שבה פסיפס מפורסם של ארץ ישראל, בעמאן (בעיקר בשוק), במעיינות אל-חמה על גדות הירמוך, במבצר הצלבני בעיר כרכ מול ים המלח. ירדן היא גם גן עדן לטיולי ג'יפים. (כדאי לבדוק אזהרות מסע לפני ביקור בירדן).

סכנות בריאותיות
למידע עדכני אודות חיסונים בקרו באתר של משרד הבריאות.

* הערה: לפני כל טיול כדאי לבדוק אם יש אזהרות מסע או מגבלות כלשהן.

כתבה: יוליה פריליק

למדריך המלא על ישראל
למדריך המלא על תורכיה
למדריך המלא על מצרים
למדריך המלא על ירדן