עשר בלילה למרגלות קוביית הבטון של בית החולים המרכזי בחולון. מעלינו מכריזות אותיות של אור: "וולפסון", מעבר לכביש מתלוצצים נהגי מוניות זה עם זה בהומור עלום ומסתורי של נהגי מוניות. מנגד עומד בשממונו אולם השמחות העצום "גאלרי פאלאס". כרגע מתגודדים בחזיתו רק כמה בחורים ובחורות, בני העדה האתיופית, אבל הרגע המשועמם הזה נועד לחלוף. הלילה, כך מובטח, יופיע כאן אפרם תמרו, כוכב מוזיקה בינלאומי. מתי זה יקרה? "עוד המון זמן", מבטיח לנו בחיוך טדי אבאיי, מנהל מסעדת "מפגש טדרוס" שליד התחנה המרכזית בתל אביב. אבאיי אחראי להבאתו של תמרו ארצה מביתו שבארצות הברית והביא ארצה בעבר גם כוכבים גדולים אחרים, בהם טדי אפרו הצעיר יותר, שהופעתו פקקה לחלוטין את גני התערוכה ואת הרחובות המובילים אליהם. זוהי הופעתו החמישית מזה חצי עשור של תמרו בארץ, כלומר תהיה, כשתתחיל. "תחזרו אחרי חצות," מציע אבאיי. אז אנחנו חוצים את צומת וולפסון, צולחים כמה בלוקים של שיכונים עצובים בדרום יפו, ומגיעים אל רחוב יפת ואל נרגילה ריחנית. מה שנחמד בארץ ישראל
הוא שאפשר לנוע בה בתוך עשר דקות בין עולמות שכלל אינם מודעים זה לקיומו של האחר. כאן, שני צעדים מן האיטליז של חינאווי, הערבית קולחת, כוכב הערב הוא אמר דיאב, המזמר מתוך קלטת כמובן, והקשר היחיד לאתיופיה הוא בקפה, הקרוי על שם מחוז קאפה שבארץ האפריקאית. עם שובנו לחולון בחצות, אולם השמחות כבר נראה אחרת לגמרי. אנשי ביטחון קשוחים, רוסים עד האחרון, מאפשרים למאושרים מבין מחזיקי הכרטיסים לטפטף פנימה. אבל בפנים רחבת הריקודים העצומה של הגאלרי פאלאס עדיין ריקה למדי. בחור בחולצה ירוקה צהובה של נבחרת ברזיל רוקד בטירוף מוחלט לצלילי מוזיקה אתיופית מוקלטת, שתי נערות פורצות לרחבה חבוקות וצוחקות, נרגשות עד קצות אצבעותיהן. נתן ומיקי, שניהם לודאים המתגוררים ועובדים בעיר רחובות לאחר שחרורם מצה"ל, יושבים במרפסת הרחבה. הם מדברים על זמר אתיופי אחר, טילאהון גססה, שלאחרונה נכרתה רגלו לאחר שלקה בסרטן. תקוותם היא שגססה יתאר את החוויה באחד משיריו הבאים, ובינתיים הם מכינים אותי להרפתקת אפרם תמרו. "הצעירים שומעים את השם הזה, ותראה מה שזה עושה להם. תראה את זה בעיניים שלהם", אומר מיקי. "הוא זמר מבוגר יחסית, בשנות החמישים שלו, ובכל זאת הקהל שלו כל כך צעיר?" אני תמה "פעם הוא היה שר גם למבוגרים וגם לצעירים, והצעירים אז לא כל כך קלטו אותו. אבל התקליט החדש שלו קלע ישר ללב של הצעירים. הצעירים קלטו את השירים שלו, נגנבו", מסביר נתן. "על מה הוא שר?" "השיר שנוגע בי באופן מיוחד מדבר על אתיופיה", אומר אלי, צעיר נוסף שמצטרף לשיחה. "על איך שהיא יכולה להיות אחרת, איך שהיא יכולה לגדול". "אבל תמרו בעצמו חי בארה"ב" סיפור ההגירה של תמרו דומה לזה של כוכבים אתיופים אחרים. הוא הפך לכוכב באדיס אבבה בראשית שנות השמונים של המאה שעברה, לצד
מטאורים אורבניים אחרים כמו קוקו סבסבה, טשומה וולדה, נטסנט מלסה אמלמל אבאטה. זמרי אתיופיה התמודדו ככל יכולתם עם ההגבלות על חופש הביטוי, אותן הטילה ממשלתו של הרודן הילה מריאם מנגיסטו, ששלט באתיופיה בשנים 1991-1977. אבל במהלך שנות השמונים, לאחר שהצליחה אותה ממשלה לדרדר את הארץ לרעב מחריד, ברחו גם רבים מן העקשנים ביותר. הפריצה מערבה איפשרה ליוצרים האתיופים לכתוב שירים פוליטיים יותר ולאחר נפילת הדיקטטורה, בראשית שנות התשעים, התאפשר להם להשיב את המוזיקה הביתה. אבל למי שכבר הכה שורשים במערב האמיד קשה היה לשוב ולגור באתיופיה ממש. טילאהון גססה נותר באדיס, אבל גדולי הזמר האתיופי, בהם אסתר אואקה, "המלכה", ותדי אפרו, מתגוררים בארה"ב. כמו כוכבים אפריקאים רבים שעשו את צרפת או את בלגיה לביתם, הזמרים האפרו-אתיופים מתקבלים בחום הן על ידי קהילות גולות והן על ידי הקהל במולדתם.
תעשו צמות ותבואו קהל גולה עצום שואג ברבע לאחת בלילה מתוך האולם ושואב אותנו פנימה מן המרפסת. אפרם תמרו ניצב על הבמה בחליפה בהירה ובשפם, בלי צורך בלהקת חימום. הוא פותח דווקא בבלדה רכה, דבר שמרבית הזמרים המוכרים
לי לא היו מעלים על דעתם לעשותו. בשיר השני כבר נכנס קצב אפריקאי אסימטרי משגע וקהל האלפים נענה לו מיד. את מלותיו של תמרו, המושרות בשפה האמהרית, מלווים רק קלידן ותקליטן המצויד במחשב נייד, אבל הצליל עשיר דיו ולאף אחד אין תלונות. אילו היה ניתן להביא לחולון תזמורת אתיופית שלמה היו מתנגנים בגאלרי פאלאס צלילים שמולדתם דווקא ישראל. הקיסר היילה סילאסי הביא עמו לארצו בשנות הארבעים תזמורת של ארבעים יתומים ארמנים, אותה שמע בירושלים. המפגש בינם לבין הצליל האתיופי העממי, ומפגשה של הכלאה זו בפופ אפריקאי ועולמי הוא שהוליד את המוזיקה הפופולרית של אתיופיה העכשווית. כשתמרו יוצא להפסקה ניתן לנו לשמוע גם משהו עממי יותר. הזמר מולוגאטה קהסאיי, אף הוא תושב ארה"ב, עולה לבמה עם "קראר", נבל אתיופי כפרי, ומתחיל לזמר בשפה הטיגרית. הקלידן והתקליטן מצטרפים אליו ושלושתם יוצרים שיר ארוך ומהפנט, שאי אפשר לא להזיז את הגוף לצליליו. אני מוצא את עצמי נע בתוך ההמון, נתון בעיצומה של חוויה חוץ-גופית. אני באדיס אבבה, ולא רק שם – אני באפריקה כולה, שהרי כולה חולקת את חוכמת הצלילים השמחים, הנינוחים והגאוניים. אני במועדון במטונגה, רובע חיי הלילה
המהולל של קינשסה, אני במסיבת רחוב בסואטו או בשוק של קמפלה, אני בכפר קטן על גדות הניז'ר ובאולפן הקלטות בלאגוס, אני בחולון, ושפתי לא מפסיקות למלמל "אפריקה, אפריקה". למי שלא הבין – מדובר בחוויה חיובית ביותר, אף שהשעה המאוחרת מחרידה מעט את מנוחתי ולמרות שמחוץ לאולם התפתחה בינתיים תגרה שתובעת התערבות של אנשי הביטחון. המוזיקה האתיופית כובשת בקלות את הלב הישראלי נטול השורשים הרלוונטיים. האווירה הנרגשת והתוססת בקהל מעצימה את האפקט ויוצרת התאהבות של ממש. איך ייתכן, אם כן, שרק הצלם אילון, אנוכי ושומרי הביטחון מפגינים כאן מחסור בפיגמנטים? איך ייתכן שאין מחוץ לקהילה האתיופית ולקהל מיודעיו של עידן רייכל שום קהל פתוח ויודע דבר שיבוא לספוג את הקסם הטהור הזה? אז מצד אחד באמת נחמד לעבור מן הדירה בגבעתיים לנרגילה ביפו ולקראר בחולון, בלי שתהיה ביניהם כל זיקה. מצד שני, חבל למדי שקהילותיה המגוונות של ישראל לא מודעות יותר ליופי שמפיקות אחיותיהן. אוהבי המוזיקה, קומו עורו. ביום חמישי, 12 באוקטובר, יופיעו הזמר שיוואנדנ' היילה והזמרת הימנוט גרמה באולמי ארמונות האושר שבאזור התעשייה הישן בראשל"צ. שווה לעשות צמות, לשמור אנרגיה ללילה שלם בלי שום שינה, ולבוא. |
סצנת המוזיקה האתיופית בארץ תוססת, ולא רק בזכות הפרויקט של עידן רייכל. יובל בן עמי נסע לחולון להופעה של אפרם תמרו, מגדולי הזמרים האתיופים, והרגיש כמו באדיס אבבה פורסם 18.6.11 |
יפו החדשה ישנה
Array
(
[continent] => WP_Term Object
(
[term_id] => 526
[name] => מזרח-תיכון
[slug] => middle-east
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 526
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 0
[count] => 1871
[filter] => raw
[term_order] => 0
) [country] => WP_Term Object
(
[term_id] => 402
[name] => ישראל
[slug] => israel
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 402
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 374
[count] => 2779
[filter] => raw
[term_order] => 0
) [area] => WP_Term Object
(
[term_id] => 409
[name] => תל אביב וגוש דן
[slug] => %d7%aa%d7%9c-%d7%90%d7%91%d7%99%d7%91-%d7%95%d7%92%d7%95%d7%a9-%d7%93%d7%9f
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 409
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 402
[count] => 269
[filter] => raw
[term_order] => 0
) )