מהרגע שבו אתה נוחת במדינה היפהפייה הזו, אתה מבין שהגעת למקום אחר – ארץ פראית, מגוונת ומרתקת שהתברכה בטבע עצמתי שלא מפסיק להרשים. להמחשה, סמלי המדינה הם שרך כסוף (silver fern) וציפור קיווי (שלדעתנו, היא לא ציפור, אלא חולדה ענקית עם מקור, אבל נניח לכך). הכבוד האדיר לטבע ולנכסיו, מלווה אותך בכל מקום. המחזור הוא כמעט אבסולוטי, והמקומיים עושים הכל כדי לשמר את הטבע בצורתו המקורית. אתרי הטבע שמורים ומונגשים בצורה בלתי רגילה, לפעמים מרגיש מוזר עד כמה השביל כבוש ונוח.
הסמל הלאומי – שרך כסוף | צילומים: רפי קורן ואורית גוטרבוים-פרטוק
השילוט מסביר פנים וידידותי מאוד. ההכוונה לנקודות העניין, למשל, לא מבוצעת על ידי מרחק בלבד, אלא גם בהערכת זמן ההליכה ליעד. מאד נוח ושירותי. בכל מקום ניתן לראות שילוט או כיתוב המבקש לשמור על הטבע, לנהוג בכבוד כלפי הזולת, ואכן נאה דורש נאה מקיים: המקומות מתוחזקים באופן ראוי להערצה, הפניה בשלטים היא תמיד מנומסת, חיובית ולא מטיפה.
שילוט אופייני
ההקפדה על שמירת החי והצומח מתחילה כבר בשדה התעופה, עם בקשה לדווח על כל דבר מן החי והצומח שיש ברשותנו, וכמובן איסור מוחלט להכניסו למדינה (כולל פירות או ירקות), כולל שיקוף רנטגן לכל הציוד הנכנס כדי לגלות מזהמים או סיכון להכנסת חיידקים או חומר ביולוגי אחר לאי. בחלק מהשמורות גם נתקלנו במתקן לחיטוי הנעליים בכניסה וביציאה, כדי להימנע מהעברת זיהום או טפילים אל תוך השמורה או ממנה.
מתקן לחיטוי הנעליים בכניסה לשמורה
תכנית שימור חסרת תקדים נקראת Predator Free 2050. בקצרה – ממשלת ניו זילנד הכריזה בשנת 2017 על תכנית לשנת 2050 (!) ולפיה לא יהיו בעלי חיים טורפים במדינה בשנה זו. בבסיס, היו בניו זילנד רק ציפורים מסוגים שונים ונדירים. חלקן, קיימות רק שם. בני האדם התחילו להביא, במכוון או שלא במכוון, יונקים ומכרסמים למדינה, ואלה הפרו את האיזון בטבע. עכשיו, הממשלה רוצה להחזיר את הגלגל לאחור, בפרויקט שאפתני ומרתק. התכנית הזו מעוררת בנו קנאה גדולה – קודם כל, על זה שיש להם ממשלה. שנית, שהיא חושבת כל כך רחוק. שלישית, שאלה הנושאים שעל סדר היום שלה.
ציפורים בזילנדיה
בשני מקומות פגשנו את ניצני הפרויקט: הראשון היה בבירה וולינגטון, בשמורת טבע בשם Zealandia. השני היה באי הדרומי, ליד נלסון בשמורת טבע בשם Brook Waimarama. בשתיהן, הרעיון דומה – שטח גדול של עשרות דונמים גודר ולאט לאט מסולקים ממנו בעלי החיים שהוגדרו כטורפים, באמצעות מלכודות הפזורות לאורך מסלולי ההליכה. זאת במטרה לאפשר לציפורים להתקיים שם בבטחה ולהתרבות כפי שהטבע רצה במקור. הכניסה לשמורות מזכירה כניסה לאתר בטחוני – אתה עובר שער כפול ועובר בדיקה של התיק, שמא נכנס איתך עכבר או מכרסם אחר (אמיתי!). בשמורת Waimarama פגשנו חוקר מבוגר שבסבלנות אין קץ עם ברק בעיניים סיפר לנו על הפרויקט ועל השמורה. הסתובבנו בה לבד לחלוטין, עד שהגיע הזמן לצאת.
ציפור קיאה על שלט
בוולינגטון החלטנו לקחת הפוגה מהטבע המהפנט ולטעום מעט מיופייה של העיר. בעקבות המלצות רבות, החלטנו להתמקד במוזיאון הלאומי TE PAPA שבקרבת הים. ואכן, לא התאכזבנו. מדובר במוזיאון יפהפה, מלמד ועשיר במיוחד, שמתמקד בהיסטוריה והגיאוגרפיה של ניו זילנד, החל מהתרבות המאורית ועד היום. כל המיצגים מונגשים ומעוצבים לתפארת, הכניסה חינם, והמקום הומה ילדים מגיל 5 עד 99. לכולם מובטחת חוויה מעצימה.
מוזיאון טה פאפא בוולינגטון
וקצת על המקומיים – הניו זילנדים מתגלים כמסבירי פנים ונעימים, האנגלית כמובן היא השפה השגורה בפיהם, כך שהתקשורת קלה ונכונה, וגם בפיהם היא מובנת וברורה. כל כך קל ונעים לכבד את מנהגי המקום ובקשות המקומיים לשמור על ארצם. הן נאמרות באדיבות שאין כמותה, וזוהי באמת מדינה יפהפייה שהיא שכיית חמדה לכדור הארץ, מלאת קסם פלאים, שעוד נמשיך לספר בהם.
כל פרקי הבלוג לייב מניו זילנד: