טרקים באזור לה פז – המדריך לתרמילאי

סביב העיר לה פז שבבוליביה יש עשרות הרים מושלגים ופארקים שבהם אפשר לצאת לטרקים. בעיר יש רחוב אחד המרכז הרבה סוכנויות טיולים, שמוציאות טרקים וטיפוסי הרים. בשונה מארגנטינה וצ'ילה, יציאה עצמאית לטרקים מסובכת יותר מכמה סיבות:

1. המסלולים לא מסומנים בשטח וגם ברוב אפליקציות הניווט השבילים לא מעודכנים.
2. הטרקים גבוהים (רובם עוברים את גובה 5,000-4,000 מטר)
3. הגעה וחזרה – כל הטרקים נמצאים הרחק מהעיר לה פז ולרובם אין תחבורה ציבורית.
4. מים – בשונה מפטגוניה, המים הזורמים כאן לא בטוחים לשתייה ברוב המקומות.

עד כאן נהגנו לצאת לטרקים עצמאית, וזה גם מה שאנחנו אוהבים ומעדיפים. אבל לאחר כמה בדיקות על כל טרק שרצינו לטייל בו, המסקנה הייתה שעדיף לצאת עם חברה ולהיות "בראש שקט".

כתבנו כאן כמה "סיפורי דרך" על הטרקים שטיילנו בהם.

לינה בטרק תחת כיפת השמים

הקרחון הדרומי

3 ימים, דרך סוכנות חואן:

לא הייתי קורא לזה טרק, אבל אחלה טיול להכנה לגבהים של בוליביה. הטיול עצמו סובב לגונות מדהימות, הרים מושלגים, הליכה על קרחון, נטיפי קרח ומערת קרח ענקית.

היום הראשון והאחרון הם ברובם נסיעה ומעט מאוד הליכה (בדקתי ורוב החברות הציגו בדיוק את אותה תוכנית).

הרפוחיו (בקתה, מחסה) שישנו בו נמצא בגובה 4700 מ'.

לגונה בטרק הקרחון הדרומי

היום הראשון – יציאה מלה פז סביב השעה 10:00, רוב הנסיעה סתמית. לקראת אחה"צ מגיעים לאזור ההרים המושלגים, עוצרים בכמה לגונות יפות ומגיעים לרפוחיו. לאחר ההגעה לרפוחיו יצאנו להליכה של שעתיים על מנת להסתגל לגובה.
חזרנו לרפוחיו, ארוחת ערב, תה קוקה להקל על הגובה, משחקי קלפים ולישון.

היום השני – בתכל'ס, היום שרואים בו הכול.
לאחר ארוחת בוקר יצאנו מהרפוחיו והתחלנו ללכת לכיוון הקרחון (שם ההר – San Enrique). חצי היום הראשון במגמת עלייה, עוברים בכמה לגונות קפואות, נטיפי קרח מרשימים ביותר, בדרך יש הליכה על הקרחון עצמו וסביב הצהריים מגיעים לשיא – מערת קרח ענקית השוכנת ליד לגונה יפהפיה, תקרת המערה בצבע כחול וההליכה בתוך המערה מתבצעת על גבי לגונה קפואה, מטורף! המערה נמצאת בגובה 5200 מטר, לאחר הפסקה וארוחת צהריים התחלנו ללכת חזרה לכיוון הרפוחיו, בדרך עוצרים בעוד לגונה משגעת וכמה נקודות תצפית על העמק.
ליום זה יש כמה גרסאות, שמעתי על חבר'ה שלאחר המערה טיפסו לפסגת ההר – 5,600 מ' (הסוכנות של שאול), וכאלה שגם המשיכו לעוד קרחון.

מערת הקרח בטרק הקרחון הדרומי. רצפת המערה היא לגונה קפואה

היום השלישי – לאחר ארוחת בוקר הרכב הקפיץ אותנו 30 דק' למקום שממנו התחלנו ללכת. הליכה של 2 שעתיים אשר בסופה מגיעים ללגונה ירוקה (הכי ירוקה שיש) ומשם נסיעה עד חזרה ללה פז.
יש לציין שבטרק זה ה"מאפס מי" לא מעודכן, ואין להיעזר בו.

טרק הקונדורירי

3 ימים, דרך אינקה טורס:

גם לטרק זה יש המון גרסאות שונות, אם תסתכלו קצת על המפה תבינו מה האפשרויות. ה"מאפס מי" מדויק מאוד בטרק זה ואם אתם מטיילים בו לבד יש להיעזר בו. המסלול שבחרנו היה מהבייס קמפ של הקונדורירי לבייס קמפ של הפוטוסי.

היום הראשון – יציאה מלה פז סביב השעה 8:00, נסיעה של גג שעתיים. הוואן הוריד אותנו בנקודה בה נגמר הכביש בדרך ללגונה Laguna Chiar Khota, משם ועד לרפוחיו הדרך ברורה ולוקחת שעה וחצי-שעתיים. בדרך תעברו על יד לגונה Khauan Khota.

לאחר ארוחת צהריים ברפוחיו, השוכן ליד לגונה יפה, התחלנו לטפס לפיקו אוסטריה (Pico Austria, גובה 5,350 מטר). גובה הרפוחיו הוא 4,700 מטר, העלייה לקחה לנו שלוש שעות, לא פשוט אבל שווה! מהתצפית אפשר לראות את הר פוטוסי, רכס קונדורירי ואפילו את אגם טיטיקקה שעל גבול פרו בוליביה.
ירדנו אל הרפוחיו ואכלנו ארוחת ערב.

בטרק קונדורירי

היום השני – יום ארוך מאוד עם פס על הבוקר, לא קל בגובה הזה.
המדריך אמר שכל היום יהיה 8 ק"מ, אבל יום זה הוא כ-15 קילומטר, לפי אורך הזמן וגם לפי מאפס מי.
מהרפוחיו מתחילים ללכת לכיוון הפס (הכיוון השני מפיקו אוסטריה), העלייה לוקחת שעה וחצי פחות או יותר, גובה הפס הוא 5,200 מטר. בפס עשינו עצירה ויש תצפית נהדרת על הר הפוטוסי.
משם יש ירידה גדולה אל העמק, הליכה קצרה במישור ואז שוב עלייה קטנה, המביאה לתצפית על לגונה Tuni, משם הלכנו עוד 10 דק' ל-Laguna Pouchinta ועצרנו לארוחת צהריים. בהמשך הדרך עוברת בעוד כמה לגונות.
בלילה השני ישנו ברפוחיו בשם Maria Lloko הנמצא ממש מתחת להר פוטוסי, מקום יפהפה.

היום השלישי – גם יום זה מתחיל בעלייה לא פשוטה, והוא הכי פחות יפה בעיני. לאחר ההגעה לפס הנוסף והתצפית, יורדים על צד שמאל של הרכס, חוצים את כביש העפר ומתקדמים עד לבייס קמפ של הר הפוטוסי, שם סיימנו את הטרק.

באופן כללי, אני ממליץ מאוד על הטרק, מגיעים לתצפיות מיוחדות, עולים לפיקו אוסטריה, עוברים בהמון לגונות ומסיימים ליד הר הפוטוסי המרשים.

טיפוס להר הפוטוסי

3 ימים, דרך אינקה טורס:

הר פוטוסי המתנשא לגובה 6,088 מטר הוא בין הפופולריים לטיפוס הרים באזור זה. עלות הטיפוס נמוכה יחסית, מכיוון שזהו אינו טיפוס טכני. לאחר שסגרתם עם אחת הסוכנויות, תמדדו את הביגוד החם, הנעליים ושאר הציוד.

היום הראשון – יציאה מלה פז סביב השעה 9:00, שעתיים נסיעה מקסימום. מגיעים לבייס קאמפ התחתון, בגובה 4,700 מטר בערך. ביום זה המטרה היא להתאקלם לגובה ולעשות אימוני קרח על הקרחון הצפוני. אנחנו היינו מאוקלמים לגובה, כי בדיוק סיימנו את טרק הקונדורירי, אז ביקשנו לעלות ישירות לבייס קאמפ הגבוה, בגובה 5,200 מטר, ולבצע את אימוני הקרח למעלה.
ההליכה לבייס קאמפ הגבוה לוקחת בין שעתיים לשלוש שעות. הגענו למעלה, התמקמנו ונחנו את שאר היום.

היום השני – אחרי ארוחת בוקר יצאנו לתרגל הליכה וטיפוס על הקרח. לאחר האימונים בילינו את שאר היום ברפוחיו במנוחה.
קמנו ב-1:00 בלילה, אכלנו ארוחה קטנה ובערך ב-2:30 בלילה התחלנו ללכת. כל הטיפוס מתבצע עם קרמפונים על הנעליים וגרזן קרח. זמן ההליכה למעלה תלוי מאוד בכושר הגופני שלכם ובהסתגלות לגובה. אנחנו הגענו לפסקה בערך ב-6:15 בבוקר הגענו לפסגה, כמה דקות מנוחה, צילום והתחלנו לרדת.
הירידה קצרה יותר אך לא קלה. סביב השעה 8:30 בבוקר הגענו לרפוחיו, סידרנו את הציוד והמשכנו לרדת עד לבייס קאמפ התחתון.

טיפים לגבי הטרק:

מזג אוויר – אמנם היינו בעונה, אבל לא בדקנו את התחזית וטיפסנו כשיורד עלינו שלג, בפסגה בקושי אפשר היה לראות בגלל העננות… לפני שאתם יוצאים תבדקו עם הסוכנות את מזג האוויר, לא שווה לצאת אם הוא לא טוב!
קחו אתכם דברים שיעסיקו אתכם – קלפים, סרט, ספר וכדומה. יש המון זמן ברפוחיו ולא מצליחים באמת לישון.
שווה לבדוק עם הסוכנות שהמדריך טרי ורענן, למה אני מתכוון? כשפגשנו את המדריך שלנו הוא בדיוק סיים את הלילה הרביעי הרצוף שהוא מטפס ויורד את ההר! בטיפוס שלנו הוא נרדם בחלק מההפסקות והיה נראה שהוא ממהר לסיים את הלילה כדי לחזור ללה פז.

טרק יונגה קרוז

5 ימים, דרך הסוכנות של שאול:
טרק מרשים ומגוון מאוד, הכולל הליכה בגובה, נופים מושלגים, לגונות, תצפיות יפות, נחלים, יער עננים ומעיינות חמים. הטרק הוא בין הקשים שיצא לנו לעשות, כל יום מתחיל בעלייה לא קלה (במיוחד ביום הליכה הראשון) והגובה מקשה מאוד (מגיע ל-5,000 מטר). חוץ מיום ההליכה השלישי, כל הטרק מתבצע עם ציוד מלא על הגב.

לא אפשרי לבצע את הטרק עצמאית, גם בגלל ההגעה המסובכת לתחילת הטרק, וגם מכיוון שאין שביל והמדריכים פשוט הולכים לפי ידע.

היום הראשון: יום שכולו נסיעה, אספו אותנו מההוסטל בשעה 6:00 בבוקר, נסענו לתחנת אוטובוס שנמצאת באל אלטו (El Alto) ומשם תפסנו אוטובוס ציבורי לכפר וילוקו (Viloco), לא הנסיעה הכי כיפית ובטיחותית בעולם, אבל שרדנו.
בגלל שירד שלג באזור האוטובוס שלנו נסע בדרך אחרת והגענו מאוחר לכפר, משם ואן לקח אותנו 20 דק' עד לחניון לילה ראשון, בגובה 4,300. ביום זה בעיקרון אמורים ללכת מהכפר אל החניון לילה (שעתיים הליכה).

יונגה קרוז. השביל היה מלא שלג

היום השני: היום הקשה ביותר, פותחים את הבוקר עם עלייה של 700 מטר, השביל היה מלא בשלג (תלוי במזג אוויר כמובן). אכלנו צהריים למעלה, בתצפית מרשימה מאוד על ההרים, לאחר מכן ירידה קטנה ושוב עולים על הרכס ממול. מאותה נקודה ההליכה נמשכת במגמת ירידה עד לחניון לילה שנמצא בגובה 3900 מטר, חניון לילה זה משמש לשני לילות.
זהו יום ארוך מאוד ויש הרבה משקל על הגב בגלל שסוחבים את האוכל לשאר הימים.

היום השלישי: יום טיול עם תיק קטן, כל הציוד נשאר באוהל.

גם ביום זה פותחים בעלייה קטנה, מגיעים לתצפית נהדרת על שתי לגונות וסלעי ענק. לאחר מכן יורדים לתצפית על העמק, ואז שוב עולים לאחת הלגונות להפסקה גדולה של צהריים. בזמן הזה המדריכים דגו לנו דגים לארוחת ערב, היה טעים מאוד.
יום  מרשים מאוד עם לא מעט עליות וירידות, אך יחסית קל כי אין ציוד.

היום הרביעי: מקפלים את האוהלים בבוקר ויוצאים לדרך, גם יום זה מתחיל בעלייה די קשוחה וארוכה, אך בסופה נפתח נוף מדהים של כל האזור, הרים מושלגים ולגונה מטורפת. לאחר הפסקה לתצפית המשכנו ללכת לכיוון העמק. המשך היום כולו במגמת ירידה, לקראת סופו הנוף משתנה לג'ונגל.
בסביבות הערב מגיעים לחניון לילה האחרון ולשיא היום – המעיין החם. מקימים את האוהלים ממש קרוב אל המעיין. יש זמן להיכנס גם בערב וגם בבוקר שלמחרת.

היום החמישי: בבוקר לוקחים את הזמן לגמרי, קמים מאוחר יותר מהימים האחרים, נכנסים למעיין, מקפלים אוהלים ואוכלים בוקר, יצאנו מהמחנה סביב השעה 11:00. היום קליל ברובו, העליות והירידות לא גדולות ויש הרבה חלקי מישור. באמצע היום עברנו במגרש כדורגל באמצע שום מקום, עצרנו למשחק כדורגל עם המדריכים (שהנפיצו כדור מגרביים) ולארוחת צהריים.

בשלב מסוים מתחילים ללכת על דרך עפר, שמובילה לכפר שבו מסיימים, בעיקרון יש שביל שחותך דרך ההרים שהיינו אמורים ללכת עליו, אך מצאנו טרמפ עם טנדר שלקח את כולנו והגענו ישירות לכפר.

האוטובוס הציבורי יוצא בשעה 22:00 בערב ומגיע ללה פז בשעה 4:00 לפנות בוקר. לנו הייתה חוויה קצת אחרת, כי האוטובוס הישיר ללה פז בוטל והיינו צריכים לקחת שני אוטובוסים, הנסיעה הייתה קצת מסוכנת ולקחה זמן, הגענו בסביבות 9:00 בבוקר ללה פז.

כמה דברים חשובים שכדאי לקחת בחשבון:

1. הסוכנות של שאול מביאה המון אוכל, בקטע טוב! הייתה טחינה, שקשוקה בחלק מהבקרים ועוד אוכל טוב, אך קחו בחשבון שמתחלקים עם המדריכים על סחיבת האוכל והתיקים כבדים.
2. להביא צ'וקולוקים להפסקות קפה (אפשר לקנות בבית חב"ד בלה פז קפה טורקי).
3. הטרק עצמו קשה ואפילו מאוד, ממליצים לעשות כמה טרקים לפני כדי להקל על עצמכם.

לסיכום, אנחנו ממליצים על הטרק ועל הסוכנות של שאול, היה כיף ואווירה טובה כל הזמן, אוכל טעים, מדריכים מעולים ומחיר הוגן. החיסרון היחיד, לדעתי, היה הנסיעה בתחבורה הציבורית.

טרקים נוספים

אזור לה פז מפוצץ בטרקים וטיפוסי הרים, הנה רשימה קצרה של טרקים שלא הספקנו לעשות, אבל הם מומלצים:

• טרק אל צ'ורו וטרק הטקאסי 3/4 ימים – שני טרקים שמתחילים בגובה רב ומסתיימים סביב ה- 1500 מטר באזור ג'ונגלים.
• סיירה נבאדה 5 ימים – נוף קרחונים והרים מושלגים, מערות קרח.
• סובב סאחמה 3/5 ימים – טרק על הגבול של צ'ילה, נוף של הרים וולקנים מושלגים, יש מעיינות חמים.
• טיפוסי ההרים 2/5 ימים  sajama, condoriri ,illimani ,huayna potosi – ההרים העיקריים לטיפוס באזור, כולם מעל 5500 מטר, חלקם טיפוס רגיל וחלקם טכני.
• סורטה – עיירה הנמצאת 4 שעות נסיעה מלה פז, יש בה מערה (סן פדרו), טרק לגונות 2/3 ימים, טרק דרך הזהב 5-6 ימים, ושמענו על טרק שנמשך 14 יום היוצא מסורטה ומסתיים באזור הר פוטוסי.