חיפה של מטה – טיול בין הדר לעיר התחתית

ב-1922 האדריכל ומתכנן הערים ריכארד קאופמן תכנן שכונה חדשה בעיר חיפה, הדר הכרמל שמה. השכונה תוכננה בסגנון המוכר כ"עיר גנים" – בנייה נמוכה ושפע של שטחים ירוקים. היא נועדה לחבר, ועודה מחברת גם היום, בין שני הקצוות של חיפה – הכרמל והעיר התחתית. במשך עשרות שנים הדר שימשה כמרכז המסחרי התוסס של חיפה, כמו גם מקום משכנם של משרדי ממשלה, מוזיאונים, התיאטרון העירוני, בתי ספר רבים והטכניון, שבבניין הישן שלו שוכן כיום מוזיאון המדע, מדעטק.

אלא שמשנות ה-80 זהרה של הדר החל להתעמעם, בתיה, שנבנו בסגנונות אקלקטיים, הוזנחו, תושבים רבים, בעיקר הצעירים שבהם, עזבו אותה לטובה הכרמל או גוש דן, והחנויות היוקרתיות של פעם פינו מקום לחנויות מוזלות, עם פריטים שנמכרים בשקלים בודדים. בשנים האחרונות הדר עוברת תהליך הפוך: צעירים רבים, בהם סטודנטים, חזרו להתגורר בה, בין השאר בשל השכירות הנמוכה יחסית ובעקבות מבצעי עידוד של העירייה, בתי קפה אלטרנטיביים צצו וקירות הבתים, שחלקם עדיין מתפוררים, קושטו בציורי גרפיטי ססגוניים.

טיול בהדר ובעיר התחתית הוא חגיגה של ממש לאוהבי אדריכלות | צילומים בכתבה: רותם בר כהן

לאחרונה חזרתי לחיפה לביקור של יומיים, שבמהלכו בחרתי במתכוון לא לעלות לכרמל, שם גרתי  בנעוריי, אלא להתמקם בהדר ולצאת ממנה לטיולים רגליים בשכונה שבאמצע ההר ובשכונות שבתחתית העיר. גיליתי עיר שונה מאוד ממה שזכרתי. תוססת ומלאת חיים בלילה, מרתקת ומלאת עניין ביום. נאמנה להחלטה לדבוק בחלקיה התחתונים של חיפה, ביליתי לילה במלון מקסים במיוחד, שנמצא בתפר שבין הדר לעיר התחתית ומשקיף מצד אחד על הנמל ושלל מנופיו ומחסניו ומנגד – על צלע ההר הירוק, שבתים שרובם נמוכי קומה מטפסים עליה.

למרות הבעיות הרבות, בראש וראשונה המפעלים המזהמים במפרץ, יש בחיפה משהו מנחם מאוד, בעיקר בזמנים כמו עכשיו, של שסעים ויריבויות מרות. הנינוחות הים תיכונית, האוכלוסייה המעורבת, העובדה שגם בשבתות התחבורה הציבורית פועלת (גם אם באופן חלקי), כולל הכרמלית, שהיא הרכבת התחתית הראשונה והיחידה בארץ ואשר מחברת ביעילות ובשקט כבר יותר משמונה עשורים בין הנמל לראש ההר.

גן הזיכרון ברחוב חסן שוקרי משקיף אל הנמל על מנופיו ומכולותיו

בין ההר לים

אז איפה כדאי לטייל ומה כדאי לראות בהדר ובשכונות שמתחת לה? הנה כמה מקומות נחמדים בין הדר לעיר התחתית:

שוק תלפיות

בשנות ה-30 של המאה הקודמת הוחלט להקים שוק מקורה בשכונת הדר הצעירה, אשר יהווה תחליף לשווקים הפתוחים של העיר התחתית. מבין ההצעות השונות נבחרה תוכניתו של האדריכל משה גרסטל למבנה בעל מראה מעוגל, בסגנון הבינלאומי. ב-1940 נחנך בטקס רב רושם מבנה השוק, בקומתו העליונה התמקמו המשרדים של ועד הדר הכרמל, שחבריו היו אחראים לניהול השכונה ובקומות מתחת פעל השוק. עם השנים שוק תלפיות ירד מגדולתו והבניין נעזב. כיום, בעקבות ניסיונות לחדש את הפעילות, בקומת המרתף של המבנה יש דוכנים לממכר פירות, ירקות, חמוצים, קטניות וכן הלאה. ברחובות סירקין ולונץ, שבפינתם ממוקם השוק, יש דוכני ירקות וכמה מאפיות, וברחוב סירקין צצו בשנים האחרונות מקומות אוכל נחמדים.

צבעי השוק: דוכנים עם ירקות ופירות ואמנות רחוב בשוק תלפיות

הסנונית הראשונה היתה מסעדת תלפיות, מסעדת דגים ומאכלי ים עם תפריט שמשתנה כל שבוע, בהתאם לסחורה בשוק, לדגה שהביאו הדייגים מהים ולעונות השנה. זהו מקום זעיר, שבמבט ראשון נראה כמעט כמו דוכן של אוכל רחוב, אבל מבט שני, ובעיקר המנות הקלילות, עם שילובים מפתיעים ויצירתיים, מבהירים שזוהי מסעדת שוק איכותית ומוצלחת. בין השאר, אכלתי פה מנה של טונה אדומה, כבושה קלילות, על מצע של סלט עלים ירוק ורענן ועוד אחת של קלאמרי צלוי על הגריל עם פרוסות נקניק שהעניקו טעם מעושן על מצע של קרם סברס מתקתק. המנות לא גדלות, המחירים נעים בין 50 ל-100 שקל למנה והטעמים – חגיגה של ממש. כתובת: סירקין 28, שוק תלפיות, אתר

קלמרי על מצע של קרם סברס במסעדת תלפיות

ליד מסעדת תלפיות, בסירקין 26, תמצאו שני מקומות צמודים ששווה לעצור בהם – פו 26 הווייטנאמית וקפה טלק שבו אפשר לקנות תערובות קפה איכותיות וגם לשבת לכוס קפה חזק ומצוין (סירקין 26, אתר). באותו רחוב, מהעבר השני, נמצאת המבשלה, מקום נחמד לשתות בירה עם חברים ועל הדרך ליהנות מהמבורגר, נקניקיות על פירה או סנדוויץ' קובני במחירים הוגנים (סירקין 27). באותו צד של הרחוב, כמה בתים מהמבשלה, תמצאו את לחם עיניים, עם לחמי מחמצת משובחים (סירקין 21).

פו 26, מסעדה וייטנאמית זעירה בשוק תלפיות

רחוב מסדה

בחלקה העליון של שכונת הדר נמצא אחד הרחובות שאני הכי אוהבת בחיפה. רחוב מסדה עבר בשנים האחרונות חידוש והתרעננות, הודות לצעירים רבים, יהודים וערבים, שעברו לגור בו ובסביבתו. ברחוב הצר והמוצל שוכנים בשלום זה לצד זה בתי קפה זעירים, חנויות ייחודיות (אל תחמיצו את מובי דיק, חנות ספרים יד שנייה במסדה 9), מקום לתרבות יהודית ובית כנסת עדת ישורון (מסדה 12), בית הקהילות לגאווה וסובלנות ועוד. הרוח החופשית ניכרת בכל פינה וחובבי אדריכלות ימצאו כאן פנינים רבות, כמו גם אוהבי אמנות רחוב וגרפיטי. בין רחוב מסדה לרחוב בן יהודה, סמוך לבית הקהילות, כמה גרמי מדרגות מובילים לגן קסל המקסים, עם מתקני משחקים לילדים ועצי זית עתיקים.

נקודות צבע ברחוב מסדה וגן קסל (בצילום התחתון)

מרחוב מסדה יוצאות כמה סמטאות-מדרגות שמקצרות את הדרך אל העיר התחתית או אל הכרמל ואשר יאתגרו את שרירי הרגליים שלכם. ואם אתם עייפים מכדי ללכת, תחנת מסדה של הכרמלית נמצאת במספר 11. בין בתי הקפה הנחמדים של הרחוב (השונים בתכלית השינוי מבתי קפה של רשתות גדולות): קפה מסדה, אליקה, U-Bahn ועוד.

סמטת מדרגות היוצאת מרחוב מסדה

ואדי ניסנאס והמושבה הגרמנית

בירידה התלולה מהדר אל ואדי ניסנאס אני חושבת על גיבורי ספרו הנפלא של סמי מיכאל "חצוצרה בוואדי", שמאירים את המורכבות של החיים בוואדי, בחיפה, בישראל. ואדי ניסנאס היא שכונה ערבית שהוקמה במאה ה-19 וגם היום רוב תושביה הם ערבים, נוצרים ומוסלמים. במרכז השכונה, ברחוב הוואדי וברחוב יוחנן הקדוש המתפצל ממנו, נמצא שוק פתוח ומסביבו חנויות קטנות ודוכני פלאפל. אחד מהם, פלאפל הזקנים, נחשב בעיני רבים לאחת הפלאפליות הטובות בישראל, והתור המשתרך לפניו מעיד על כך (רחוב הוואדי 23). אם אתם אוהבים דגים, בלב השוק, צמוד לחנות הדגים המשפחתית, נמצאת מסעדת ויקטור הדייג (רחוב הוואדי 32).

סמטאות בוואדי ניסנאס

לא רחוק מרחוב הוואדי, בתחילתו של רחוב הגפן, נמצא בית הגפן – מרכז תרבות ערבי-יהודי הפועל בתחומי התרבות, אמנות, חינוך ותיירות. במקום מתקיימות פעילויות שונות, סדנאות, סיורים ותערוכות, כדאי להתעדכן באתר לגבי פעילויות ואירועים לאור המגבלות המיוחדות של קיץ 2020 (הגפן 2).

מכאן אפשר להמשיך ברגל אל המושבה הגרמנית, המושבה הראשונה שהקימו הטמפלרים בארץ ישראל. לאורך שדרות בן גוריון, הרחוב הראשי של השכונה, אפשר להתרשם מבתי האבן הנאים שנבנו בסגנון גרמני כפרי, האופייני לטמפלרים. ברבים מהם יש בתי קפה ומסעדות, אני מחבבת את פטוש, שבגן הנעים שלה כיף לאכול את הסלט שעל שמו היא נקראת (בן גוריון 38).

מבנה טמפלרי במושבה הגרמנית

גם אם הגעתם מרחוב הגפן וירדתם בשדרות בן גוריון אל עבר הנמל, אל תסתפקו בכך. ההליכה בשדרות בן גוריון, מהנמל כלפי מעלה מקסימה במיוחד, שכן מולכם משתרעים במלוא הדרם הגנים הבהאים, שיורדים מפסגת הכרמל ומסתיימים כאן, ובמרכזם מנצנצת כיפת הזהב של מקדש הבאב. בעת כתיבת שורות אלו, הגנים סגורים לקהל בשל מגבלות הקורונה, כך שאפשר ליהנות מהמראה הסימטרי המושלם שלהם רק מעבר לגדר. כדאי להתעדכן באתר מתי הם ייפתחו ותחת אלו מגבלות.

מבט על הגנים הבהאים ומקדש הבאב משדרות בן גוריון במושבה הגרמנית

מכאן המשיכו שוב לאורך רחוב הגפן ומשם לרחוב שבתאי לוי, שני רחובות יפים עם הרבה בניינים מעניינים, והופ – אתם בלבה של שכונת הדר.

ברחוב שבתאי לוי יש כמה בניינים מעניינים ששווה להתעכב מולם

חלומות פז: איפה ישנים?

ביי קלאב, מלון בוטיק מקסים מרשת מלונות אטלס, נמצא במיקום מושלם, בין הדר לעיר התחתית, וקל לטייל ממנו ברגל לכל המקומות שהוזכרו כאן (רק קחו בחשבון את הטופוגרפיה החיפאית ונעלו נעליים נוחות). המלון שוכן בבית עות'מאני רב רושם, עם מדרגות שיורדות מהרחוב אל גינה מקסימה ומשם עוד מדרגות עולות אל דלתות מקושתות המובילות אל הלובי (יש כניסה אחורית נגישה לנכים). בפנים, הפאר של פעם מורגש בכל פינה – עם נברשות יפות, כורסאות נוחות ואח עצים מושלמת לימים קרים.

הגינה של מלון ביי קלאב. לתפוס שלווה בלב האקשן

החדרים מעוצבים בצבעי תכלת ובז', עם תמונות בשחור-לבן של חיפה ואנשיה, מיטה רחבה ונוחה מאוד, מכונת אספרסו ותמרוקים איכותיים בחדר הרחצה. בחלק מהחדרים יש מרפסת, שלי השקיפה אל הכרמל והבתים הלבנים שמטפסים על צלע ההר – מראה נפלא תמיד, ובמיוחד בשקיעה, כשהשמיים מעל הכרמל הירוק נבצעים בורוד וכתום. ואם כבר הזכרנו נוף – המלון צמוד לגן הזיכרון היפה ורחב הידיים, שממנו אפשר להשקיף על הנמל, מנופיו ומכולותיו.

הלובי של מלון ביי קלאב. אווירה אוריינטלית מושכת | צילום: נתן דביר

את ארוחת הבוקר המצוינת, שבימים אלו מוגשת בכלים אישיים בהתאם לנוהלי התו הסגול, אוכלים במרפסת מקורה בזכוכית המוקפת בעצי ברוש תמירים, על רקע של פכפוך מים. דרך מושלמת להתחיל יום חדש, שכולו הרפתקאות ותגליות בעיר המרתקת.

חדר במלון ביי קלאב | צילום: נתן דביר

בקיץ 2020, עיריית חיפה מציעה ללנים במלונות העיר אטרקציה משפחתית או סיור בחינם, בדקו בקבלה של המלון מה האפשרויות בזמן השהות שלכם ומהרו להירשם, מספר המשתתפים מוגבל.

מלון ביי קלאב, רחוב חסן שוקרי 7, חיפה. אתר