טייוואן נתפסת בעיני רבים כמדינה מתקדמת ומתועשת, עם מפעלים ואזורי תעשייה, אבל טיול באי הירוק, הנמצא מול חופי סין, מגלה את הפנים השונים והמגוונים של טיוואן. אחת ההפתעות הגדולות היא עד כמה האי ירוק, הטבע פראי ולא מקולקל והנופים הרריים ועוצרי נשימה. ועוד הפתעה מתגלה במהלך טיול בטיוואן: באי, בעיקר החוף המזרחי וברכס המרכזי, חיים שבטים אבוריג'ינים, הילידים המקוריים של האי. כחצי מיליון אבוריג'ינים חיים בטייוואן, כשני אחוזים מכלל האוכלוסייה, וההיכרות איתם, עם אורח חייהם, מנהגיהם והמסורות שלהם מעשירה את הטיול וחושפת את הפנים הרבות והמגוונות של טייוואן.
מי הם האבוריג'ינים ומאיפה הגיעו?
האבוריג'ינים של טייוואן הם חלק ממשפחת העמים האוסטרונזים, הכוללת את תושבי האיים בדרום מזרח אסיה, באוקיינוס השקט ובחלק מהאוקיינוס ההודי. ידוע שהאבוריג'ינים חיו בטייוואן אלפי שנים לפני תחילתה של ההגירה הגדולה של בני ההאן מדרום סין אל האי במאה ה-17, אולם הדעות חלוקות באשר ללוח הזמנים ההיסטורי. יש הגורסים שטייוואן היא מולדתם של כל העמים האוסטרונזים ומכאן הם התפשטו אל האיים בדרום מזרח אסיה ובפסיפיק, לעומתם אחרים סבורים שהאבוריג'ינים הגיעו לטייוואן בסירות עץ מסורתיות מהאיים של דרום מזרח אסיה והאוקיינוס השקט.
ההיכרות עם האבוריג'ינים של טייוואן מעשירה מאוד את הטיול באי היפהפה | צילום: עירא מלצר
באופן רשמי מוכרים בטייוואן 16 שבטים אבוריג'יניים, אם כי יש מספר גדול יותר של שבטים שאינם מוכרים רשמית. הם נבדלים זה מזה בלבוש, במנהגים, במאכלים, בשפה, בחגיגות ובמסורות נוספות.
במהלך המאה העשרים חלק משבטי האבוריג'ינים עברו תהליך של היטמעות בתרבות השלטת, תהליך שכלל בין השאר נישואים עם בני ההאן ואיבוד של השפות והמאפיינים התרבותיים הייחודיים. מתוך 26 שפות שבהן השתמשו השבטים השונים, כעשר מהן נכחדו ואחרות נמצאות בסכנת הכחדה או עברו שינויים משמעותיים. בכל זאת, מאות אלפי אבוריג'ינים עדיין שומרים, לפחות במידת מה, על המנהגים והמסורות שלהם, גם אם הם מחוברים במידה כזאת או אחרת לעולם המודרני.
התעמרות והתנצלות
הילידים האבוריג'ינים עברו תהפוכות רבות מאז הגיעו הסינים לטייוואן, בעיקר בעקבות היחס שלו זכו. הם סבלו מיחס מפלה ושטחי המחיה שלהם, כמו גם יכולת התנועה שלהם מחוץ לשטחים אלה, הוגבלו. עם זאת, הטריטוריות של השבטים שנחשבו פראיים יותר נחשבו מחוץ לתחום והשלטונות לא העזו להתקרב אליהם. עד ראשית המאה העשרים חלק מהשבטים האבוריג'ינים נחשבו לציידי ראשים (במובן המילולי של הביטוי) וזרים שנקלעו, גם אם בטעות, לטריטוריה של שבטים אלו, הסתכנו בעריפת ראשם. כיום, כמובן, אין כל חשש שכזה.
אנשי הפייוואן בלבוש מסורתי במהלך טקס חתונה | צילום: weniliou / Shutterstock.com
ב-1895 יפן כבשה את טייוואן ושהתה באי במהלך 50 השנים הבאות. בתקופה זו שלחה ממשלת יפן מלומדים יפנים לטייוואן כדי ללמוד על השפות, המנהגים והמאפיינים התרבותיים של בני השבטים, אך בה בעת היפנים התנכלו לילידים והתעמרו בהם. המצב לא השתפר גם לאחר כניעת יפן ב-1945 והשתלטות הסינים על טייוואן. הסינים אמנם הכירו בחלק מהשבטים, אבל נתנו לאנשיהם שמות סינים בהם היו חייבים להשתמש מול השלטונות ובכל המסמכים הרשמיים.
בשנות השמונים של המאה העשרים האבוריג'ינים החלו להיאבק לשיפור זכויותיהם. אחת ההצלחות של המאבק נרשמה ב-1995, אז הותר לאבוריג'ינים לחזור לשמותיהם הילידיים והוסר האילוץ להשתמש בשמות סיניים. למרות השיפור במצבם, לא ניתן להתעלם מהבעיות מהן הם סובלים עד היום, בהן אחוזי אבטלה גבוהים ובעיות כלכליות וחברתיות.
ב-2016 התנצלה נשיאת טייוואן, טסאי אינג-ון, בפני השבטים הילידים על מאות שנים של יחס לא הוגן. בשנים האחרונות, בני שבטים שונים מנסים להחיות את התרבות והמסורת, חוזרים להשתמש בשפות המקוריות ומחיים טקסים ומנהגים שונים. חלק מהאבורוג'ינים אף מנסים להרוויח את לחמם דרך חזרה לשורשים ועיסוק בתחומים כמו תיירות אקולוגית, אשר מאפשרים להם לשמור על תרבותם ובה בעת להתפרנס.
לפגוש את האבוריג'ינים
בטייוואן, כאמור, מוכרים באופן רשמי 16 שבטים, בהם תת שבטים רבים. חלקם עדיין מבודדים מאוד ואילו לאחרים אפשר להיחשף במסגרת פסטיבלים או דרך יוזמות אירוח מקומיות, כמו בתי הארחה מסורתיים ומסעדות. רגע לפני שיוצאים בעקבות האבוריג'ינים מחוץ לבירת טיוואן, טייפה, מומלץ לבקר במוזיאון שונג יה המוקדש לשבטים ילידיים. במוזיאון יש למעלה מאלפיים מוצגים השופכים אור על התרבות ועל חיי היום יום, כמו בתים משוחזרים, כלים שונים, בהם מכשירי קעקוע (הקעקועים הם חלק בלתי נפרד מהתרבות של חלק מהשבטים), נול לאריגת לבוש מגבעולים ועוד.
הנה כמה שבטים והיכן אפשר לפגוש אותם:
בני שבט האמיס בפסטיבל הקציר השנתי | צילום: Shi Yali / Shutterstock.com
שבט האמיס
שבט האמיס (Amis), המונה כ-138 אלף איש, הוא הגדול בין השבטים האבוריג'ינים. אנשיו חיים בעיקר בעמק טאיטונג ובאזורים המישוריים בחוף המזרחי. בשונה משבטים אחרים, שבט זה מתאפיין במטריארכליות, ואילו אצל הגברים יש היררכיה בהתאם לגיל, עם הרבה כבוד למבוגרים וצעירים העוסקים בעבודות הנחותות יותר. השבט מפורסם בפסטיבל הקציר שמתקיים מדי שנה באוגוסט, וכולל תחרויות אתלטיקה, דיג, שירה וריקודים.
שבט אטייאל
האטייאל (Atayal), השבט השני בגודלו, מונה כ-83 אלף אנשים. גברי השבט ידועים באומץ לבם ובכישורי הצייד שלהם, הנשים מפורסמות בעבודות האריגה שלהן. בעבר מרבית אנשי השבט נהגו לקעקע את פניהם כאות לבגרות, אך עם השנים המנהג הזה דעך. לשבט אין מנהיג ובעת הצורך נבחר מנהיג זמני בהתאם למצב. אפשר לפגוש את בני השבט בכפרים האבוריג'ינים הנמצאים בחלק הצפוני של רכס ההרים המרכזי של טייוואן.
שבט הפאייוואן
בני שבט הפיוואן (Paiwan), כ-65 אלף אנשים, מתגוררים ברובם בדרום האי. בעבר אחד הסמלים הבולטים היה הקעקועים של אנשיו, גברים ונשים כאחד. הקעקועים, בעיקר על הידיים, היו חלק מטקס מעבר בין ילדות לבגרות. היום המנהג פחות נפוץ. בני השבט ידועים בגילופי העץ והאבן שלהם. דבר נוסף שאפיין את השבט בעבר, אך בשנים האחרונות הולך ונעלם, הוא מתקשרים ובעיקר מתקשרות רוחניות (מדיום). המתקשרות היו חלק בלתי נפרד מחיי השבט, הן תקשרו עם רוחות המתים, הגנו על הכפר מרוחות רעות, ריפאו מחלות וליוו את הקהילה בטקסים שונים. היום מספרן של המתקשרות ירד באופן משמעותי.
סירות קאנו באי הסחלבים. רבות מהמסורות של ילידי האי קשורות בים
שבט היאמי (טאו)
אחד השבטים המבודדים ביותר הוא שבט היאמי (או שבט הטאו), המונה כ-4,300 אנשים המתגוררים באי הסחלבים (Lanyu), שאליו הגיעו ככל הנראה מצפון הפיליפינים. האי בעל השם הפסטורלי מצטיין בנופי הרים, תצורות סלע מיוחדות ויערות גשם בהם גדלים צמחים טרופיים וסחלבים רבים. בשל הקרבה לים, רבות מהמסורות של בני האי קשורות לים. אחת מהן היא שבכל פעם שנולד בן, משפחתו נוטעת עץ. כשהבן גדל, המשפחה משתמשת בעץ הזה כדי לבנות עבורו קאנו על מנת שיוכל לצאת לדיג. האי מפורסם גם בבתיו התת-קרקעיים, שרק הגגות שלהם בולטים מעל פני השטח, בנייה שנועדה להגן על התושבים מפני רוחות חזקות בחורף ומפני טייפונים בקיץ. מטיילים המבקרים באי יכולים להתרשם מהבתים המיוחדים ולהשתתף בפסטיבלים שונים, בהם אפשר ללמודעל התרבות המקומית.
הבתים הייחודיים של שבט היאמי באי הסחלבים, אשר נועדו להגן מפני רוחות חזקות בחורף וטייפונים בקיץ
שבט הטסו
שבט הטסו (Tsou), המונה כ-6,500 אנשים, מחולק לשני תתי-שבטים בעלי שפות שונות ומנהגים שונים. רבים מבני הטסו מתגוררים באזור אלישאן, אחד מאזורי הטבע היפים בטייוואן, עם רכס הרים המתנשא לגובה של מעל 2,500 מטר, צמחייה טרופית צפופה, עצים עתיקים, נחלים ומפלים. אל אינספור גווני הירוק הטבעיים נוסף הירוק של מטעי תה והשדות החקלאיים. בשל פוטנציאל התיירותי האדיר של האזור, חלק מבני השבט פתחו בתי הארחה ומסעדות. מדי שנה הם מקיימים את פסטיבל המאיאוואסי, שבמקור נועד לברך את הלוחמים החוזרים ממסע הציד. היום הפסטיבל משלב תפילות ופולחן, הרחקת רוחות רעות ומעבר מילדות לבגרות.