הקרנבל בוויארג'ו

בימים כתיקונם ספק אם הייתי ממליץ על ביקור בוויארג'ו (Viareggio), עיר בטוסקנה, כ-20 ק"מ צפונית-מזרחית לפיזה. ולא משום שאין מה לראות בה, אחרי הכול אנחנו באיטליה. זו עיר נופש פופולרית על חוף הים, עם טיילת מרשימה ומבנים יפהפיים, גם אם מצועצעים מעט, המושכים את העין באדריכלות אר נובו. הידוע שבהם הוא קפה גראן מרגריטה, שתוכנן על ידי אבי האר נובו של איטליה, גלילאו קיני. חובבי מוזיקה פוקדים את קברו של המלחין ג'אקומו פוצ'יני בווילה בה הלחין את יצירותיו, שהידועה שבהם היא מאדאם בטרפליי. ובכל זאת, התחרות בטוסקנה קשה, ובזמן מוגבל (ותמיד הזמן מוגבל), הייתי נותן עדיפות למקומות מרשימים יותר. לעומת זאת, בזמן הקרנבל, לא הייתי מהסס לבוא לכאן במיוחד, אפילו במחיר של קיצוץ השהות בוונציה. הקרנבל של ויארג'ו (Carnevale di Viareggio) הוא חגיגה תוססת, צבעונית ואותנטית להפליא.

דמותו של ג'ון לנון בקרנבל של ויארג'ו. בקרנבל 

הקרנבל מתקיים בימי ראשון בחודש פברואר ובתחילת מרץ. המועד המדויק משתנה משנה לשנה, שכן הקרנבל מתרחש ארבעים יום לפני חג הפסחא, ומועד חג הפסחא הנוצרי משתנה בהתאם לזה של חג הפסח העברי. למרות הקשר הנוצרי, הקרנבל מעוגן במסורות קדומות בהרבה: בחגיגות לכבודו של סטורנוס באיטליה הקדומה, בבכחנליות לכבודו של דיוניסוס, אל היין היווני, ובחגי פריון במזרח הקדום. החגיגות האלו קטעו את רצף הזמן הרגיל ואפשרו להמון לשבור את המסגרות, להסיר למשך ימים אחדים את המחיצות בין המעמדות, להתחכך אלו באלו, לשתות, לזלול ולנאוף, כדי שיהיה קל יותר לשוב אל התלם בסופו של יום.

הבובות בקרנבל בוויארג'ו עשויות מעיסת נייר והן נועזות, יצירתיות ומתריסות

מסורת הקרנבל בוויארג'ו חדשה יחסית לקרנבלים איטלקיים אחרים, והיא נמשכת מאז 1873, כאשר אחד מעשירי העיר החליט לארגן מצעד של עגלות מקושטות. כמה מהתושבים, בצעד של מחאה, חבשו מסכות של פוליטיקאים מקומיים ומחו נגד מיסים כבדים אותם נאלצו לשלם. המצעד הפך לתחרות בין יוצרי העגלות, וב-1883 זכתה בתחרות עגלה שכונתה Quattro Mori (ארבעת המורים) והיתה העתק מדויק של הפסל המהווה את סמלה של עיר הנמל ליבורנו שבליגוריה. החל מ-1925 החלו להכין את בובות הענק מעיסת נייר, וככל שחלפו השנים, הבובות גדלו, התפתחו והפכו להיות יצירתיות יותר, נועזות יותר ולעתים גם מתריסות יותר. משנה לשנה הקרנבל הפך לצבעוני, מושקע ודמיוני יותר. ולמרות ההדר, הצהלה והיצירתיות, רק מיעוט של תיירים מגיעים לכאן. אלו מעדיפים את ונציה, שאין שניה לה ביופי, אך הקרנבל שלה אינו עממי ואינו אותנטי.

רגע של מנוחה. דמותו של הליצן היא מוטיב חוזר קרנבל בוויארג'ו

המצעד עובר בטיילת ההדורה של העיר וכולל עגלות מקושטות בפרחים, שעליהן דמויות עטויות מסכות מפזזות בריקודים. העוברים ושבים אינם סגורים בטריבונות, אלא הולכים בצמוד לעגלות וביניהן ואף מחליפים לחיצות ידיים עם רקדנים המוכרים להם. כאמור, מצעד המסכות של ויארג'ו מתאפיין בדמויות עשויות מעיסת נייר המתארות דמויות קריקטוריסטיות. בוני העגלות משקיעים בהכנתן זמן, מרץ ויצירתיות רבים. הדגש כאן אינו בהכרח על יופי, אלא בעיקר על אקטואליה. חיציהם המושחזים של היוצרים מכוונים לעולם התרבות, הספורט והפוליטיקה באיטליה ומחוצה לה. אלו הן קריקטורות מהלכות, סטירות מוחשיות, שבהכנתן נעשה שימוש בהרבה הומור ובלא מעט אלגוריה. הקרנבל אינו מהסס להתחשבן עם מי שהדיפלומטיה מנועה מלהתחשבן עמו, ועושה זאת ביתר חופשיות מאשר העיתונות, גם הצהובה ביותר. ואולם הקרנבל איננו רק סטירי ואקטואלי, הוא מקפיד לשמור על זיקה לתרבות האיטלקית של פעם ולקומדיה דל ארטה, תיאטרון הרחוב המדייוואלי.

חיציהם המושחזים של יוצרי הבובות מכוונים לעולם התרבות, הספורט והפוליטיקה באיטליה ומחוצה לה

סמל הקרנבל בוויארג'ו הוא הבורלמקו (Burlamacco), שפסלו ניצב סמוך לחוף של העיר. זהו ליצן שתלבושתו הורכבה מתלבושות של דמויות עממיות שונות: חצאית משובצת אדום ולבן, שילוב צבעים המזכיר את השמשיות שעל החוף והיא אף מרמזת לדמותו ארלקינו, המשרת מ"קומדיה דל ארטה"; פומפונים לבנים הלקוחים מדמותו של פיארו; הגלימה השחורה של בלנצונה, הצווארון הלבן של קפיטן ספבנטה, הבארט האדום של רוגנטינו. הדמות נוצרה בשנת 1931 בידי אומברטו בונאטי, ומאז בורלמקו הוא מלך הקרנבל. במילה "מלך" ניתן לזהות הד לסטורנליות של רומי העתיקה, שם עבד גדל גוף היה נבחר למלך הקרנבל, אות להיפוך זמני של הסדר החברתי. גם דמות הליצן אינה מקרית. לליצן מותר לעשות דברים שבדרך כלל אסורים על אדם מהשורה, כמו ללעוג בקול לקדושי הכנסייה. בנוסף, המוקיון, העובר במהירות ממצבים של צחוק לבכי, מגלם בדמותו את הרעיון המרכזי של הקרנבלים הקדומים: מעבר ממצב רציונלי למצב כאוטי, דילוג מחיי היום יום הנשלטים בידי מערכת חוקים ואיסורים, למצב בו ניתנת בכורה ליצר שממנו נובעים כוחות היצירה.

אחת העגלות בקרנבל. הקהל הולך לצד העגלות וביניהן ולוחץ ידיים למכרים שעליהן

לקריאה נוספת:

		קרנבל ונציה – הסודות מאחורי המסכה קרנבל המסכות של ונציה הוא החגיגה הגדולה והמתוקשרת ביותר באירופה. בין אם תצטרפו להמונים המחופשים או פשוט תצפו בהם מעל ספל אספרסו ארוך, הקרנבל מהווה הזדמנות נהדרת לגלות את סודותיה של אחת הערים הקסומות בעולם