הנוסע המאוזן

איך זה קרה? ובכן, משרד החוץ שלח אותי לפסטיבל סרטי סביבה בטורינו. זהו כבר מעשה יפה כשלעצמו. בהזדמנות חגיגית זו פניתי לחברת איזון פחמן מקומית וסיפרתי להם על טיסתי הצפויה לאיטליה, ועל רצוני לאזן את הפחמן הדו חמצני ושאר גזי החממה שאני מייצר במסע זה.

כמי שחלק מעבודתו כרוך בנסיעות לחו"ל, ובהזמנת אורחים מחו"ל לארץ, לא יכולתי להמשיך לחיות עם כמויות גזי החממה שעבודתי למען הסביבה מייצרת. ראשית הורדתי למינימום את הטיסות שלי ואת מספר האורחים, מה שגם חוסך לא מעט כסף. אבל חשבתי שזה יהיה עצוב לוותר על הטיסות לחלוטין.

כך הפכתי לנוסע המאוזן הראשון בשליחות משרד החוץ. את הכסף ששילמתי עבור האיזון השקיעה החברה לאיזון פחמן בקניית נורות פלורוסנט קומפקטיות וחוסכות אנרגיה. את הנורות חילקו לילדי בית ספר בליווי הדרכה, שאמורה להגיע בסוף להורים על איך ולמה לחסוך באנרגיה.

רעיון איזון הפחמן הפך לפיתרון פופולרי, במיוחד במקרים בהם באמת קשה למצוא תחליף אקולוגי לפעילות מסוימת. טיסות למשל. באנגליה כבר לא מקובל לקום בבוקר ולקנות כרטיס טיסה לצד השני של האוקיינוס האטלנטי, סתם כי מתחשק לבקר את הקרובים. הנסיך צ'ארלס למשל ספג ביקורת לא קלה בשנה, שעברה כאשר יצא למסע כזה לארצות הברית, ועוד לכנס בנושא איכות הסביבה. נסיך אשר לאמו הייתה פעם אימפריה חובקת עולם, כבר לא יכול לצאת לכנס מבלי שהעם שלו יזכיר לו שהוא פוגע בכדור הארץ.

יש גם אנשים שהפסיקו לטוס בכלל. את דיוויד סוזוקי, אחד מהוגי הדעות של התנועה הסביבתית, פגשתי בפסטיבל סרטי סביבה בוושינגטון די.סי (בעוד אחד מן המסעות המזהמים שלי), לשם הגיע באוטובוס מקנדה. כאשר הזמנתי אותו לפסטיבל בישראל, הוא סיפר שהוא מעולם לא היה בישראל והיה מאוד שמח להגיע, אך הוא הפסיק לטוס. טוב, הוא בן שבעים והיה כבר כמעט בכל מקום בעולם, במסגרת פעילותו למען הצלת יערות הגשם.

הגעתי לאיטליה שמח וגאה על היותי הישראלי המאוזן הראשון המסתובב בעולם, אבל האירופאים לא התרשמו כל כך. קודם כל איזון פחמן כבר מקובל מאוד באיחוד האירופי ולא חידש להם הרבה. אבל הייתה גם ביקורת לא מעטה, והביקורתי מכולם היה במאי הסרט "סוף עידן הנפט" רוי מקורמיק, שהגיע לפסטיבל כדי להציג את סרטו. לא קשה לנחש במה עוסק הסרט. רוי טען כי הנפט הוא משאב מתכלה, והוא כבר עבר את שיאו. כל טיסה או נסיעה מכלה את הנפט, והפתרונות האחרים עדיין לא מסוגלים להחליף אותו לחלוטין. אנחנו בדרך למשבר אמיתי. בנוסף לכך, הזיהום ממשיך לחמם את כדור הארץ, גם אם איזנת זאת במקום אחר ואתה מרגיש עכשיו טוב עם עצמך. מה שצריך לעשות הוא לחסוך כמה שיותר אנרגיה. רוי למשל, הגיע לפסטיבל ברכבת.
רוי מתגורר בשוויץ. זה לא מסובך מדי להגיע ברכבת משווייץ לאיטליה, אבל מה עושה ישראלי המוקף מדינות לא ממש אוהדות וים?

כמובן שאנחנו צריכים לטוס לפעמים. זה אף הכרחי כי אחרת נשתגע כאן לחלוטין.
אולם העיקר הוא לחשוב על ההשפעה הסביבתית של המעשים שלנו. אם אנחנו באמת צריכים לטוס- אז צריך לטוס. עדיף לעשות זאת בצורה מאוזנת, זה יוריד באופן כללי את דריסת הרגל אקולוגית שלנו. אבל כדי להיות אקולוגיים הדבר הטוב באמת הוא לצמצם. לדעת שכל פעולה שלנו משפיעה. זה נכון לגבי מספר הטיסות שלנו, ההתניידות שלנו -השכרת רכב לעומת תחבורה ציבורית, שיט במקום אופנוע ים , חיפוש מקום לינה אקולוגי, לקנות רק מה שצריך ועוד ועוד.

עדיין אין דבר כזה תיירות אקולוגית לחלוטין. לשם כך אנחנו צריכים להישאר בבית ולטייל באינטרנט.
אבל אם מקדישים לזה מחשבה, אפשר לצאת מדי פעם מהארץ לצרכי עבודה או שמירה על השפיות, ולמצוא את הדרך ליהנות מהחיים, מבלי להרוס לבנינו ובנותינו את התענוג הזה.