העיר ספארטי, למרות שמה המיתי ולמרות כל מה שמלמדים בבתי ספר על אורח החיים הספארטני, מצליחה להסתיר היטב את הנטיות המאופקות של תושביה הקדומים. בעיר, ששלטה פעם בעולם היווני בזכות גישה קשוחה וצבאית לחיים, פזורות חנויות בגדים ענקיות, בתי קפה מרווחים, המון בניינים חדשים ומכוניות מהירות. לא כדאי להתעכב כלל בספארטי, אלא לחצות אותה כדי להגיע אל העיירה מיסטראס (Mystras), ארבעה קילומטר מערבה ואל אתר העתיקות הסמוך אליה. זהו אחד האתרים המרשימים ביותר בפלופונס ונכס תרבות עולמי שנכלל ברשימת המורשת העולמית של אונסק"ו. לשיא פריחתה הגיעה מיסטראס במאה ה-14, כאשר נחשבה לאחד המעוזים המפוארים האחרונים של המלכים הביזאנטיים. האתר במיסטראס מחולק לעיר תחתית (קאטו חורה) ולעיר עילית (אנו חורה). בחלק התחתון בולטים במיוחד הקתדרלה עמוסת ציורי הקיר העתיקים איוס דימיטריוס מסוף המאה ה-13, המנזר פאנטאנאסה, בו מתגוררות עדיין נזירות שמציעות עבודות רקמה יפות למכירה והמנזר המעוטר פריבלפטוס. באזור העיר העילית חיו פעם אנשי האצולה והעשירים וכאן בולט הארמון ששימש כביתו של הקיסר הביזאנטי האחרון.
100 קילומטרים מדרום מזרח למיסטראס שוכנת העיר הביזאנטית מונמבאסיה (Monemvassia), שזוכה לתפוארה דרמטית, לשימור קפדני ולמבקרים רבים יותר מן האתר הארכיאולוגי במיסטראס. מונמבאסיה היא מסוג המקומות אפופי המסתורין, שמושכים המון מבקרים סקרנים, אשר מפיגים מיד עם הגיעם את המסתורין. כאשר נוסעים על הכביש המוביל אל העיר ומגיעים אל העיירה השקטה גפירה (gefyra), על חוף הים, קשה להבין איפה נמצא האתר המפורסם. כל מה שנראה לעין הוא צוק ענק ושומם, בגובה כ-500 מטרים, שבולט כשן סלע לתוך הים. כביש צר, שנמתח על סוללת עפר ונעלם בחלקו המוסתר של הצוק, מחבר בין גפירה למקום בו אמורה להיות מונמבאסיה. בשלב זה כדאי להחנות את המכונית ולצעוד כקילומטר ברגל לאורך הסוללה, או להשתמש בשירותי מיניבוס שנוסע לאורכה הלוך ושוב. כאשר מתקרבים לחלקו הנסתר של הצוק מתגלה שער מבוצר בנוי בלב חומת אבן. עכשיו מתבהרת משמעות השם מונמבאסיה – "כניסה אחת". אין דרך אחרת לחדור אל העיר המבוצרת שבנויה בחלקו המזרחי, הפונה אל הים של הצוק. כניסת כלי רכב לעיר אסורה. מעבר לשער אפשר לטייל ברגל בסמטאות אבן צרות, שמתפתלות בין הבתים, שצדם האחד צמוד לסלע וצדם השני פונה אל הים. המראה אמנם יפה מאוד, אבל הפופולריות העצומה לה זוכה המקום (גם הוא ברשימת הנכסים של אונסק"ו) הפכה אותו ליעד תיירות מבוצר. כמעט כל בית במונמבאסיה, בעיקר בחלק התחתון, הנגיש יותר של העיר, משמש כבית קפה או כחנות מזכרות. כמה מבתי הקפה זכו למרפסות ענק יפות, שצופות אל המפרץ ובשעת השקיעה קשה להשיג בהן שולחן פנוי. במונמבאסיה פועלים אמנם כמה בתי מלון, אבל לא כדאי להתגורר בהם, בעיקר בגלל שהדבר כרוך בטלטול כל המזוודות מן המכונית המרוחקת, במעלה מדרגות אבן רבות מספור, אל החדר. כדאי יותר ללון בגפירה הסמוכה, בבתי מלון זולים יותר ונוחים מאוד.
במהלך היום כדאי לאזור כוח ולטפס במעלה הצוק של מונמבאסיה. שביל ומדרגות אבן מובילים אל המצודה הקטנה בראשו. הטיפוס נמשך כשעה ואינו קל, אבל נוף המפרץ וגגות העיר מצדיקים את המאמץ. שני המתבגרים שנסעו איתנו העדיפו לבלות שעתיים נוספות בין חנויות המזכרות של מונמבאסיה. אנחנו, שני מבוגרים קצרי נשימה, עלינו במדרגות למבצר כדי להוכיח שאנחנו עוד יכולים וכדי להתפעל מן הנוף. המשך הטיול בדרום הפלופונס מוביל אל חבל מאני (Mani) שנחשב לאזור הנידח והפרוע בדרום יוון. בעיית ההתלבטות בין סוגי הכבישים נחסכת כאן לחלוטין, מהסיבה הפשוטה שכל הכבישים כאן צרים, מפותלים וחוצים נוף לא מיושב. העיירה אראופולי (Areopoli) בצידו המערבי של מאני, נחשבת למייצגת הנאמנה ביותר של האזור. אראופולי מפורסמת בזכות מגדלי האבן המוזרים שלה, רובם נבנו במהלך המאה ה-19. בחלקם עדיין מתגוררים, האחרים נראים חרבים והרוסים למחצה, מה שמוסיף לתחושה שהגענו אל הדרום הפרוע. עשרה קילומטרים מדרום לאראופולי נמצא האתר המסקרן ביותר באזור – פירגוס דירו (Pyrgos Dirou). קרוב מאוד לחוף המפרץ נפערות בסלע שתי מערות ענק -אלפוטריפיה וגליפאדה. הנהר התת קרקעי וליקאדה זורם דרכן אל הים הסמוך והמראה מרתק. כדי לבקר במערת גליפאדה שטים בסירת משוטים במשך כחצי שעה במבוך חשוך למדי של נקרות. המים רדודים למדי ושייטי הסירות הודפים את הקירות ולעיתים את הזקיפים והנטיפים במערה כדי לפלס דרך ולהתקדם. לדברי האוחז במשוט שהוביל אותנו, אורך כל המערות, המחוברות זו לזו, יותר מ-70 קילומטרים. סבך המערות כולל לדבריו יותר מאלפיים נקרות ומחילות, שנמתחות תחת פני האדמה עד ספארטה המרוחקת. גם אם רק חלק קטן מן הסיפור הזה נכון, המקום יפה ומרשים. התאורה במערה קלושה, המעברים צרים מאוד והתחושה קצת קלסטרופובית. איפה לישון? אראופולי – Kapetanakos Tower |
ביקור בשלוש ערים בחבל הפלופונס ביוון מעיד על כוח השימור של חומות עתיקות ועל היכולת שלהן להגן, אם לא על התושבים אז לפחות על הארכיטקטורה פורסם 12.4.11 |
המנזרים התלויים של מטאורה
Array
(
[continent] => WP_Term Object
(
[term_id] => 526
[name] => מזרח-תיכון
[slug] => middle-east
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 526
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 0
[count] => 1871
[filter] => raw
[term_order] => 0
) [area] => WP_Term Object
(
[term_id] => 545
[name] => דרום יוון
[slug] => %d7%93%d7%a8%d7%95%d7%9d-%d7%99%d7%95%d7%95%d7%9f
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 545
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 542
[count] => 45
[filter] => raw
[term_order] => 0
) [country] => WP_Term Object
(
[term_id] => 542
[name] => יוון
[slug] => greece
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 542
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 551
[count] => 351
[filter] => raw
[term_order] => 0
) )