שני פסלוני חרס (צלמיות) של סוסים התגלו בצפון הארץ בשני אתרים שונים: האחד התגלה באזור כפר רופין שבעמק בית שאן ומתוארך לתקופת ממלכת ישראל (בן כ-2,800 שנה), והשני נמצא ליד תל עכו ומתוארך לתקופת ההלניסטית – לפני כ-2,200 שנה. הפסלונים נחשפו בעקבות הגשים העזים שירדו בצפון, הם נמסרו לאוצרות המדינה ורשות העתיקות תעניק למוצאים תעודת הוקרה על אזרחות טובה.
"באחד מסופי השבוע האחרונים יצאתי עם בנותיי, הדס ומאיה, ללקט פטריות באזור כפר רופין", מספרת איילת קידר-גולדברג, שהיא גם ארכיאולוגית ברשות העתיקות. "אמנם פטריות לא מצאנו, אבל לפתע בנותיי הרימו מהאדמה פסלון יפה. מיד זיהיתי שמדובר בצלמית קדומה מתקופת הברזל – תקופת ממלכת ישראל. התרגשנו מאוד, זה ממצא מרתק ומרהיב ביופיו!".
איילת קידר-גולדברג ובנותיה עם צלמית הסוס מתקופת ממלכת ישראל | צילום: ניר דיסטלפלד, רשות העתיקות
לדברי ד"ר עדי ארליך מאוניברסיטת חיפה, "צלמיות הסוסים היו נפוצות בארץ ישראל באלף ה-1 לפנה"ס (תקופת הברזל), שכן אז גדל מאוד השימוש בסוסים, בעיקר לצרכי ניידות. אנחנו מוצאים עדויות כתובות לכך גם בתנ"ך, למשל בסיפור יציאת מצרים בו מוזכרות מרכבות פרעה ופרשיו, ובמלחמת ברק ודבורה מול סיסרא – כאשר מרכבות הברזל הכבדות של צבאו טבעו בבוץ". בתקופה זו, הסוסים פוסלו כאשר עליהם ישבו רוכבים, או בלעדיהם. החל מהתקופה הפרסית, כמעט תמיד לוו הסוסים בפרשים הרוכבים עליהם. הסוסים הופיעו כפסלונים, או בתור כלים לנוזל שעוצבו בצורת סוס.
מדוע נהגו לפסל סוסים ואת הרוכבים עליהם? יש הסבורים כי הרוכבים שפוסלו על הסוסים מיצגים אלים, ויש המשערים שהם מדמים פרשים-גיבורים, בעלי אופי צבאי. פרשנות נוספת היא שהרוכבים מיצגים אנשים בעלי מעמד חברתי גבוה, שכן לא כל אחד יכול היה להרשות לעצמו להחזיק בסוס, ממש בדומה למי שבבעלותו רכב יוקרה היום. "יש לציין שבאזורנו, כמעט ורק גברים תוארו בצלמיות כשהם רוכבים על סוסים, בעוד שנשים תוארו בהקשרים של פוריות, אימהות, מיניות ועוד – דבר שמעיד על התפקידים המגדריים בחברה בתקופת הברזל", אומרת ארליך.
צלמית סוס מהתקופה ההלניסטית שנמצאה בתל עכו | צילום: ניר דיסטלפלד
הצלמית שמצאו הילדות באזור כפר רופין מתארת ראש סוס, שעל צווארו ניכרת ידו של הרוכב. היא אופיינית לתקופת הברזל ב' (ובעיקר מאות 9-7 לפנה"ס), כפי שמעידים הסגנון שלה והפסים האדומים המעטרים אותה ומסמנים את המושכות והרתמה. על ראש הסוס וצווארו הוצמדו כתוספות העיניים, הרעמה, המעוצבת כפסים חרוטים, האוזניים ויד שמאל של הרוכב, האוחזת את הסוס וצבועה באדום.
צלמית סוס נוספת נחשפה על ידי מיכאל מרקין, תושב עכו אשר טייל בתל הקדום בעיר, והיא מתוארכת לתקופה ההלניסטית (מאות 3-2 לפנה"ס). על הסוס הודבקו תוספות לצורך תיאור הרתמה, האוזניים והרעמה הצבועה באדום. גוף הסוס לא שרד, אך לדברי ד"ר ארליך, רוב הסוסים המוכרים מתקופה זו מופיעים עם רוכב על גביהם.
פסלוני הסוסים שהתגלו לאחרונה בשני מקומות בצפון הארץ | צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות
"הגשמים העזים הניתכים על האדמה חושפים מדי פעם ממצאים ארכיאולוגים שנמצאים קרוב לפני השטח, לעיתים גם בעלי חיים, כמו דורבנים ושועלים, דוחפים ממצאים עתיקים שהיו טמונים בעומק הקרקע", אומר ניר דיסטלפלד, מפקח היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות. הוא מוסיף שחשוב למסור דיווח מדויק ככל הניתן על מיקום הממצא בזמן אמת, כדי שאפשר יהיה למצות את המידע הארכיאולוגי מהאתר.