לא מכבר הגעתי לבריכות הדיג של מעיין צבי. הרעיון היה לצלם את אותם בעלי כנף שמגיעים למקום על מנת לנסות ולטעום מהדגים, או מכל דבר אחר שגדל או זוחל בסביבה. מהר מאוד הבנתי שהסיפור של המסע הזה, לפחות מבחינתי, הינו המקור. מקור הציפור – אותו איבר נוקשה שחז"ל נהגו לכנותו "לסתות של העוף", שמאפשר לו לבצע מגוון מרשים ומפתיע של משימות.
הצטרפו אלי למסע צילום קצרצר, אישי ולא דידקטי, בעקבות ארבעה מקורים מזדמנים. כל מיני הציפורים המופיעות ברשימה הזאת שכיחות בישראל, וניתן לראותן בעיקר ליד מאגרי מים גדולים.
המקור הוא המצאה אבולוציונית מופלאה | צילומים בכתבה: עמי בן-בסט
אם חושבים על זה, המקור של העופות הינה "המצאה" מופלאה של האבולוציה. כאשר נותנים לאיבר הקשיח והגרמי הזה, שמצופה בדרך כלל בשכבת קרטין נוקשה, כושר תעופה, השמיים הם הגבול. המקור משמש אצל ציפורים שונות ובסביבות שונות למגוון עצום של מטרות: הוא מהווה אמצעי לתפיסה ואגירת מזון, ניקיון, קטילת טרף, אבר חישה, חיזור וגם כלי עבודה יעיל לפיצוח אגוזים ושבירת עצמות.
הביטו למשל במגלן החום. צדתי את המגלנים בעזרת עדשת המצלמה שלי ליד אחת מהבריכות של הקיבוץ. המקור המעוקל והמפואר של המגלן מאפשר לו לצוד מיני חרקים, כגון חיפושיות, חגבים, צרצרים, שבלולים וגם זוחלים ונחשים קטנים.
מגלן חום. המקור המעוקל מאפשר לו לצוד מיני חרקים, שבלולים וזוחלים קטנים
בסמוך, נמצאו החסידות השחורות. הצבע האדמדם ברגליים, בטבעת העין ובמקור משווה להן חן מיוחד. אם אורך הגוף של החסידה כמטר אחד, המקור עצמו מגיע לאורך של כ-20 ס"מ. אין מה לקנא בדגים או במכרסמים והזוחלים שנמצאים בסביבה של החסידות הללו.
חסידה שחורה. עם מקור שאורכו כ-20 ס"מ, אין מה לקנא בדגים או במכרסמים והזוחלים שנמצאים בסביבתה
לאנפות המופיעות בסמוך לחסידות השחורות מגיע קלוז-אפ משלהן. הן לא פחות יעילות בליקוט וציד המזון. המקור שלהן מתואר באחד מאתרי הטבע – "דמוי פגיון, חזק, ישר ומחודד".
קלוז אפ על מקור האנפה, החזק, המחודד ודמוי הפגיון
אני לא רוצה להישמע כמו דיוויד אטנבורו, אבל ההפתעה הגדולה ביותר עבורי היתה העוף הזה שנקרא כפן. נתקלתי בו כשהוא מצוי בחברתן של אנפה וחסידה שחורה. מין קהילה חברתית של בעלי מקור מרשימים. אורכו הממוצע של מקור הכפן הוא 21 ס"מ, בקצהו הוא מתרחב ונראה דמוי כף, ומכאן גם שמו.
מקורו של הכפן (משמאל) מזכיר בצורתו כף, ומכאן שמו
הכפן מלקט את מזונו במים רדודים ובבוץ, עד לעומק שרגליו מאפשרות לו – כחצי מטר לערך. הכפן מניע את "הכף" שלו בתוך המים מצד לצד, בתנועות קשתיות קצובות, שמזכירות את פעולת המגבים על השמשה הקדמית של הרכב. המערבולות שתנועת הכף יוצרת גורמות לכך שכל מיני יצורים עולים למעלה ונלכדים ומסוננים על ידי המקור ששוליו משוננים. הארוחה עשויה לכלול רכיכות, סרטנים, דגים, תולעים, חרקי מים וזרעי צמחים. בתיאבון.
פורסם בבלוג של עמי בן בסט "עולם ללא קופסאות" abenba.com