שיט בנהר התמזה, מהעיר אוקספורד אל העיירה הנלי-און-תמז, הוא כמו מסע אל דפי ההיסטוריה האנגלית. קשה לעבור קילומטר אחד מבלי שבאופק יעלה אתר היסטורי, עיירה עתיקה, טירה או בית אחוזה. יחד עם זאת, עיקר ייחודו של קטע הנהר הזה טמון דווקא ביופיים של נופיו הטבעיים והאורבניים, אשר היוו מקור השראה לספרים רבים, ובהם "שלושה בסירה אחת" מאת ג'רום ק' ג'רום (שהתפרסם ב-1889) ו"הרוח בערבי הנחל" מאת קנת קרהאם (שיצא לאור ב-1908). לכן, לפני ההפלגה, כדאי לקרוא בהם, כדי להיכנס לאווירה.
רוב הזמן תראו המוני ברווזים, ברבורים, אווזים, שחפים ואנפות אפורות, אך לאמיתו של דבר, התמזה היא מקום משכנם של עשרות מיני עופות ודגים. בסמוך לגדות צומחים קנים, ואילו את הגדות עצמן מקשטים בעיקר בעצי ערבה ואלמון. בחורשות הסמוכות תראו סנאים אפורים ואיילים, ובאביב תכוסה קרקעית החורשות בשמיכה של פרחי פעמונית סגלגלים. שיט בתמזה אינו מיועד לממהרים. מקום טוב להתחיל בו אבינגדון היא העיירה האנגלית העתיקה ביותר המיושבת ברציפות. במתכונתה הנוכחית צמחה העיירה סביב כנסייה מהמאה השביעית לספירה, שהפכה לאחת הכנסיות העשירות במדינה, ונהרסה במאה ה-16 בהוראת הנרי השמיני. כמה מהבניינים ששרדו במתחם הכנסייה ניתן לראות ברחוב Checker Walk הסמוך לנהר (יש שילוט ברור מגדות הנהר). בכיכר השוק של אבינגדון נמצא בניין המחוז הנאה, שהוקם במאה ה-17, ונחשב לאחד מבתי העירייה היפים בבריטניה. תחת אכסדרת העמודים שלו נערך זה מאות שנים השוק המקומי, המתקיים בכל יום שני, ובקומה העליונה, ששימשה בעבר כבית משפט, פועל מוזיאון אבינגדון, המכיל מוצגים ארכיאולוגיים והיסטוריים מהאיזור. פרטים נוספים על האתרים הפזורים באבינגדון תוכלו לקבל בלשכת התיירות המקומית, השוכנת ב-Bridge St (הרחוב העולה מהגשר) 25, טל' 44-1235-522711.
במרחק כ-17 קילומטר במורד הנהר נמצאת עיירה היסטורית נוספת שכדאי לבקר בה: וולינגפורד, המשתרעת לאורך של כ-10 קילומטר, על גדות התמזה. אחרי שעוגנים, עולים מהנהר ברחוב הראשי עד הרמזור, שם נמצאים שרידי הביצורים הסקסוניים, שהקיפו את העיירה ונהרסו ב-1646. על נובלות וציפורים
שבעה קילומטרים נוספים במורד הנהר, בלוואר בזילדון, נמצאת שמורת הטבע צ'יילד ביל. הביקור בה הוא ממש חובה לכל חובב טבע, וגם לילדים. השמורה משתרעת על פני 1,200 דונם של כרי מרעה ואגמים, שבהם יש מגוון עצום של ציפורים ועופות מים, וכן פינת ליטוף ומגרשי משחקים.
התחנה הבאה במסע תחזיר אתכם לפסטורליה. הכפר סונינג (Sonning), השוכן כ-4.5 קילומטרים במורד הנהר, מזרחה מרדינג, תואר ב"שלושה בסירה אחת" כמקום יפהפה, שבתיו מכוסים בקיץ בוורדים. גם כיום הכפר יפה להפליא, ובתיו, שמרביתם הוקמו במאות ה-17 וה-18, עדיין מכוסים בקיץ בוורדים מטפסים. כיום מתגורר בו הישראלי המפורסם ביותר באנגליה, מכופף הכפיות אורי גלר. ברחוב הראשי, High St., נמצא פאב The Bull (טל' 44-1189-693901), שאותו תיאר ג'רום ק' ג'רום כפונדק כפרי אמיתי. לאחר שתשוטטו בכפר תוכלו לסעוד ולצפות במחזה בתיאטרון-מסעדה Mill at Sonning שעל גדת הנהר, במבנה מהמאה ה-18, ששימש בעבר כטחנת קמח (טל' להזמנת כרטיסים: 44-1189-698000). תחרות שיט מלכותית
הרגאטה היא אחת מתחרויות השיט הבינלאומיות החשובות, ואחד האירועים החברתיים היוקרתיים ביותר באנגליה. מאז 1839 מתקיימות התחרויות בעיירה פעם בשנה, בשבוע האחרון ביוני, ובשנים האחרונות משתתפים בהן כ-500 צוותי חתירה ממדינות שונות, חלקם בעלי מדליות אולימפיות. במקום לצפות במתחרים, רבים מאלפי המבקרים המגיעים להנלי און תמז בימי הרגאטה מעדיפים פשוט לפרוש שמיכה ליד הנהר, ללגום שמפניה, להאזין לתזמורת מקומית, ולהתבונן בכובעים המשונים שחובשות, לפי מיטב המסורת, רבות מהמבקרות. והילדים? הם נהנים לשחק במגרש המיני גולף ובמתקני השעשועים שעל גדת הנהר. הרגאטה מסתיימת במופע זיקוקים די-נור מרהיב, המסמן את פתיחתו של פסטיבל הנלי – פסטיבל אמנויות ומוסיקה, הנמשך שבוע ונערך על גדת הנהר. לאורך הרחוב הראשי העולה מהגשר, רחוב הארט, תראו פאבים ובתי מלון, ששימשו בעבר לחניית הכרכרות שעשו את דרכן מאוקספורד ללונדון. בקצהו השני ב- Falais Square, שוכן בניין העירייה, שבו פועלת לשכת התיירות (טל' 44-1491-578034). כדאי לטייל גם ב- Friday St., המשמש כרחוב מסחרי זה למעלה מ-700 שנה, ובעבר אף סימן את הגבול הדרומי של העיירה. שמות הבתים מרמזים לעתים תכופות על התפקיד שמילאו בעבר: אסמי תבואה, בתי דייגים, ועוד. בימי הביניים עבר הגבול הצפוני של העיירה ב-New St., שבו נותרו בתים רבים מהמאה ה-15, המשובצים בין בתים ג'ורג'יאניים וויקטוריאניים. סמוך לנהר נמצאת מבשלת השיכר המקומית, Brakspears Brewery המשרתת במשך יותר מ-200 שנה רבים מהפאבים בסביבה. בבית מספר 4-2 ב-New St., במבנה מהמאה ה-15, נמצאת Asquiths – חנות המוקדשת לדובונים מכל סוג וגודל. בקומה השנייה יש בית קפה, שבשעות אחר הצהריים תוכלו לשתות בו תה בחלב ולאכול רקיקים (סקונס) בריבה, כמו האנגלים. לפני שעוזבים את הנלי-און-תמז כדאי לבקר במוזיאון הנהר והחתירה, על גדת הנהר. במוזיאון, שנחנך ב-1998 על ידי מלכת בריטניה, יש מוצגים אינטראקטיביים, המספקים שפע הזדמנויות לשחק, ואגב כך ללמוד על ספורט החתירה, ולהרחיב את הידע שלכם באשר לתמזה ולהשפעתה על ההיסטוריה, הכלכלה, החי, הצומח והתרבות באיזור בפרט, ובאנגליה בכלל. הידע שתרכשו במוזיאון יאיר באור חדש את דרככם חזרה במעלה הנהר, לכיוון אוקספורד. |