תפריט עמוד
רבים מהמטיילים במרוקו אינם יכולים שלא לעצור, להביט, לצלם או פשוט להתפעל מיופיים של העיצוב והאדריכלות המקומיים. אלה ניכרים בחזיתות מרהיבות, משקופים מגולפים בגבס מעשה תחרה, שערים ופתחים בשלל צבעים ודוגמאות, דלתות עץ מרוקעות נחושת או גינה פנימית שבה מזרקת אבן משובצת באריחי קרמיקה צבעוניים. היופי מצוי לא רק באדריכלות הגרנדיוזית של הארמונות המלכותיים, המדרסות (בתי מדרש איסלאמיים) והמסגדים, אלא גם בתי מגורים – אפילו הפשוטים והצנועים שבהם, השוכנים בכפרים נידחים – מתאפיינים במשטחים קישוטיים מסוגים שונים.

תשומת לב רבה מושקעת בשערים ובפתחים. רבות מהערים מתנאות בשערים גדולים, שבעבר שימשו כביצורים, אך גם הם מקושטים לתפארת. גם שערי הבתים ודלתותיהם הפנימיות והחיצוניות מעוטרים בתשומת לב. בצורות החוזרות אפשר למצוא קשתות בדוגמת פרסת סוס, חצי עיגול או צדפה.

משמעות מיוחדת ניתנת לאבחנה בין פנים וחוץ, בין הציבוריות ברחוב לפרטיות בבית. שער הכניסה, כמו גם החצר הפנימית, מתפקדים כמעין מסננת המונעת עירוב תחומים. ההפרדה הזו מפתיעה לעיתים מבקרים במרוקו, שנדהמים לנוכח הניגוד החריף שבין ההמולה, ולעיתים אף ההזנחה שברחוב, לבין הקסם, השלווה, הטיפוח והעידון שבבית פנימה.

צילום: נסים קריספלצילום: נסים קריספלצילום: הדס ניבצילום: דודו בן-צור
מימין לשמאל:  דוגמת פרסת סוס משוננת בחצר בחלל פנימי; דלת בבית כפרי, מעוטרת בצבעוניות אופיינית לערי החוף; פתחה של חצר בבית פרטי ברבאט; דלת הכניסה למדרסה בפאס

ביקור בוולוביליס, מרוקו

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו: