תפריט עמוד

אפנצל – טיול כוכב במזרח שווייץ

שתפו:

טיול בצפון-מזרח שווייץ כמוהו כמסע בזמן: אפנצל, בירת הקנטון, נראית כאילו יצאה מספרי האגדות, עם בתי עץ מצוירים, גינות פורחות וגבעות ירוקות. כשהפרות יורדות מההרים ועוברות ברחוב הראשי, התנועה נעצרת וקולות הפעמונים ממלאים את האוויר

פורסם 23.9.13

קשה לחשוב על עוד מדינה שאוצרת בתוכה כל כך הרבה יופי טבעי כמו שווייץ. איפה שלא תטיילו במדינה הקטנטונת הזאת, תיתקלו בנופים שיגרמו גם לגלויות הנוף הכי קיטשיות להחוויר. הרים מסחררים בגובהם, אגמים, מפלים, נחלים ונהרות ואלף גוונים של ירוק – המטייל שמגיע מהמזרח התיכון יתקשה להסיר עיניים מכל הטוב הזה שנפל בחלקה של שווייץ.

טיול באפנצלרלנד (Appenzellerland), שבצפון-מזרח שווייץ סמוך למפגש הגבולות עם אוסטריה, גרמניה וליכטנשטיין, מאגד בתוכו כמה מנפלאותיה של שווייץ: גבעות ירוקות מנוקדות בעדרי פרות, עיירות ציוריות להפליא – במקרה הזה אין זאת קלישאה, שכן רבים מהבתים מקושטים בציורים – נופים ירוקים עד קנאה, נהר מרשים ואגם יפהפה. הוסיפו לכל אלה את הגבינות הנפלאות, הליקר המקומי המסחרר והמסורות העתיקות שעדיין חיות וקיימות כאן, ותקבלו יעד נהדר שמתאים מאוד לטיול רומנטי נינוח, ולא פחות מזה – למשפחות חובבות טבע.


יותר יפה מכל גלויה: נופים פסטורלים באפנצלרלנד | צילום: www.appenzell.ch

להיכנס לסיפור אגדה
אפשר לטייל בין הכפרים והעיירות וללון בכל פעם במקום אחר, אבל האזור קטן ונגיש דיו ואין טעם לארוז את החפצים כל יום מחדש. ההמלצה שלנו – להתמקם בעיירה אפנצל (Appenzell) ולצאת משם לטיולים באזור. אפנצל היא בירת קנטון אפנצל אינררודן (Appenzell Innerrhoden), הקנטון הקטן ביותר בשווייץ, ולמרות שבאופן רשמי זוהי עיר בירה, היא נראית יותר כמו כפר פסטורלי. הליכה קצרה מתחנת הרכבת אל הרחוב הראשי כמוה כמסע בזמן: הרחובות השלווים ריקים כמעט ממכוניות, בתי העץ העתיקים עם הגגות המשופעים מעוטרים בציורים מקסימים, אדניות פורחות על אדני החלונות, אין פה סניפים של רשתות בינלאומיות אלא רק חנויות קטנות וייחודיות, וכשיושבים בבית הקפה בכיכר, צחוקם של ילדים קטנים שרצים מסביב מתערבב עם צלצולי פעמון הכנסייה מהמאה ה-11.


צבעוניות מקסימה ברחובות אפנצל
| צילום: www.appenzell.ch

כדאי להקדיש לאפנצל וסביבתה לפחות יומיים, יותר אם זמנכם בידיכם. באפנצל ובכפרים מסביב יש שלל מלונות משפחתיים, חדרי אירוח נעימים ודירות להשכרה – כולם ברמה מצוינת. אנחנו התמקמנו במלון הכט (Hotel Hecht) ברחוב הראשי של אפנצל, מול הכנסייה. זהו מלון שלושה כוכבים מקסים, עם חדרים מרווחים ומיטות שמזמינות לשקוע בשינה מתוקה. הבעיה היחידה היא שהחדרים הקדמיים נמצאים במרחק נגיעה כמעט ממגדל הפעמון, שמתעקש לצלצל בדייקנות שוויצרית לאורך כל היום והלילה. חדר בצדו האחורי של המלון פותר את הבעיה.

מידע על אפשרויות לינה באפנצל ובכפרים שבסביבה תמצאו באתר של לשכת התיירות של אפנצל www.appenzell.info/en/accommodation.html


הרחוב הראשי של אפנצל. האותנטיות נשמרת | צילום: www.appenzell.ch

הלוחשים לפרות
התחושה שחזרתם במכונת זמן אל העבר מתחזקת בשני מועדים בשנה: בתחילת הקיץ, כשהפרות עולות למרעה הגבוה (לקראת סוף חודש מאי), ובסוף הקיץ, כשהן יורדות מההרים בחזרה אל העמקים (מאמצע אוגוסט עד אמצע ספטמבר). בתקופות אלו האוויר מתמלא בקולות של געיות פרות ודנדוני פעמונים ומדי פעם התנועה בכבישים נעצרת כדי לאפשר לשורת הפרות לעבור בסך.

המסורת הנשמרת בקנאות בתחומים רבים של החיים באפנצל לא נשברת גם במבנה שיירת הפרות: בראש השיירה תמיד הולך עדר קטן של עיזים לבנות, שאותן רועים ילדים צעירים לבושים בבגדים מסורתיים מעוטרים להפליא, אחר כך הולכות הפרות מניבות החלב, אחריהן העגלים, אם יש פר הוא יצעד אחרי העגלים, ובסוף השיירה הולך סוס רתום לעגלת עץ הנקראת לדי (Ledi), שעליה מסודרים כלי העבודה של האיכר. לצד השיירה, שומר שכולם יישארו בקו ישר, מתרוצץ לו הנה והנה כלב הרועים האופייני לאפנצלרלנד, המכונה de Blasse, ובמרכזה צועדים הרועים לבושים בבגדים מסורתיים, עם שלייקס מעוטרים בקישוטי נחושת מרהיבים, חלקם נושאים על כתפיהם פעמונים ענקיים.


הרועים, בבגדים המסורתיים, רגע לפני הירידה עם הפרות מהמרעה הגבוה | צילום: רותם בר כהן

משפחת רועים שכזאת פגשנו זמן קצר לפני שירדו מההרים עם שיירת הפרות. שם, בבקתת עץ קטנה, בגובה 1,200 מ', הם שוהים במהלך הקיץ. זרזיפי גשם הבריחו אותנו אל הבקתה החמימה, שנראתה כמו צימר גלילי קסום (כמובן, שכאן זהו המקור, והצימרים שלנו הם החיקוי). הרועים הזמינו אותנו להצטרף לארוחת הצהריים שלהם, שנועדה לספק אנרגיה לקראת הצעדה בת ארבע השעות המצפה להם. אי אפשר היה לעמוד בפני הפרוסות העבות של לחם השיפון הטרי, מלוות בגבינה נהדרת שהם מכינים בחדר האחורי ודייסה סמיכה העשויה מסולת, ביצים, קמח וכמויות בלתי הגיוניות של חמאה. הרועים יזדקקו לכל הקלוריות האלה במסעם במורד ההר, אנחנו, אחרי הליכה של חצי שעה בשבילים קטנים בהרים, בהחלט היינו יכולים לוותר עליהן, אבל איך אפשר להתאפק? לצד האוכל נמזגו מכד חרס כוסות של חלב טרי – לא מפוסטר, לא משומר, ללא תוספות, פשוט חלב טרי היישר מעטיני הפרה.


אבא בישל דייסה. ארוחת צהריים מזינה ועתירת קלוריות לקראת הצעדה הארוכה מפסגת ההר אל העמק | צילום: רותם בר כהן

בתום הארוחה, רגע לפני שייצאו לאסוף את הפרות, הרועים הדגימו לנו את השירה המקומית. הצלילים העולים ויורדים וההרמוניות המופלאות הזכירו את סלסולי היודל, אבל בשונה מהם השירה הזאת היא ללא מילים. בימים הבאים נגלה סוגים נוספים של מוזיקה מקומית, בהם שירים הנקראים Ratzliedli – שירים הומוריסטיים, שגם מי שאינו מבין את המילים לא יתקשה להבין את העלילה המסופרת בעזרת תנועות ידיים והבעות פנים משעשעות. במהלך הקיץ אפשר לשמוע במסעדות, בברים וגם בפסטיבלים שונים את המוזיקה המסורתית של האזור – לרוב מלווה בנגינה של שני כינורות, צ'לו, דולצימר וקונטרבס, ולעיתים נוסף להם גם אקורדיון.

בחזרה אל בקתת הרועים: בעוד אנחנו נחים אחרי הארוחה עתירת הקלוריות, הרועים יצאו אל האחו כדי לאסוף את הפרות, משימה שהתבררה כלא פשוטה כלל וכלל. הפרות השוויצריות רועות בשטחים פתוחים ולא מגודרים, וחלקן מגלות אמביציה מיוחדת ומגיעות לפינות רחוקות ונסתרות. 45 דקות של חיפושים הסתיימו באיסוף העדר כולו, כולל חמש פרות סוררות שלחכו עשב אי שם במורד ההר. התלווינו אל השיירה הארוכה בירידה מן ההר, לאורך שבילים בוציים וכבישים כפריים שהתפתלו מטה-מטה. לאורך הדרך מכוניות עצרו כדי לאפשר לפרות לצעוד על הכביש. שיירה קטנה של מכוניות חיכתה בסבלנות אין קץ לשיירת הפרות, בלי אף צפירה, קללה או קריאת גנאי. ככה זה כש-15,500 פרות חולקות את אותו מרחב מחייה עם 16,000 תושבים…


סידורים אחרונים לפני הירידה מההר. גם ילדים צועדים | צילום: רותם בר כהן

בשלב מסוים נפרדו דרכנו ואנחנו המשכו למחוזות אחרים. חזרנו לאפנצל בדיוק בזמן כדי לשוב ולהיפגש עם הפרות, שצעדו כעת בגאון במרכזו של רחוב הראשי מוקפות בתושבים אוהבים שעמדו על המדרכות והריעו להן ולרועים שהובילו אותן. מילה רעה לא נשמעה גם כששתי פרות לא התאפקו ועשו את מה שעשו באמצע הרחוב, ממש מול הכנסייה.

כל איכר מוריד את הפרות שלו מהמרעה הגבוה במועד אחר, בהתאם לזמן שבו העדר עלה אל ההרים – יש פרק זמן קצוב שבו מותר להשאיר את העדר במרעה האלפיני, וזאת כדי לשמר את העשב ולאפשר לו להתחדש. פרטים על מועדי העלייה והירידה של הפרות אפשר לקבל בלשכת התיירות של אפנצל או באתר האינטרנט: www.appenzell.info/en/activities-adventures/agriculture/livestock-shows-and-alpine-descents.html


הפרות חוצות את הרחוב הראשי של אפנצל | צילום: רותם בר כהן

אירועים מסורתיים נוספים שמתקיימים באפנצל:
• הצבעות בכיכר המרכזית – ממש כפי שעשו אבות אבותיהם, גם כיום מתכנסים התושבים המקומיים אחת לשנה בכיכר המרכזית כדי להצביע על החלטות חשובות הקשורות לקנטון, כולל בחירת ראש הקנטון. אין פה קלפיות, פתקי הצבעה ואפילו לא הצבעות חשאיות, כולם מצטופפים יחדיו בכיכר כדי לשמוע את הצעות החוק, וכשמגיע הזמן להצביע – פשוט מרימים ידיים. ההצבעות הפומביות הללו מתקיימות במהלך חודש אפריל.

• לדנדלרפסט (Ländlerfest) – פסטיבל של מוזיקה ומחול עממיים. זאת הזדמנות נהדרת לגלות את ההרמוניות המופלאות של שירת היודל ולהכיר סגנונות מוזיקליים נוספים האופייניים לאזור. מפתיע לגלות שבין המוזיקאים והרקדנים בפסטיבל יש לא מעט בחורות ובחורים צעירים ואפילו בני נוער, שממשיכים בגאווה את המסורת. פסטיבל המוזיקה מתקיים באוגוסט, בקיץ אפשר גם לשמוע את המוזיקה המסורתית במסעדות ובברים באזור אפנצל.

• חג המולד, הנקרא כאן Wienacht, הוא עוד זמן מצוין להכיר את המסורות המקומיות. הבתים המקושטים גם בימי חול, מתהדרים ומתקשטים אף יותר ולפני החג מתקיים באפנצל שוק חג מולד ססגוני, שמהווה הזדמנות מצוינת לשתות את יין חג המולד או את הליקר המקומי ולטעום מעוגיות המרציפן והג'ינג'ר של אפנצל.

אל ראש ההר
טיול בשווייץ אינו מושלם בלי טיפוס לפסגה אחת לפחות, והנוף הנשקף מפסגת Hoher Kasten ללא ספק עונה על הציפיות. קרון רכבל יוצא מ-Brülisau, מדרום לאפנצל, ומטפס דרך הנופים ההרריים של רכס האלפים של אפנצל (Appenzell Alps). בפסגה, בגובה של 1,794 מ', מצפה פנורמה נפלאה, של 360 מעלות, על אגם קונסטנץ ועל נופיהן הירוקים של ארבע המדינות השכנות: גרמניה, אוסטריה, ליכטנשטיין ושווייץ. ביום יפה כדאי לשבת על מרפסת השמש, ללגום יין או בירה מקומית ולהתפעל מהנוף, בימים קרים או גשומים מומלץ להיכנס למסעדה המסתובבת כדי להמשיך ליהנות מהמראות. מידע נוסף באתר www.hoherkasten.ch (בגרמנית).


שני סמלים שוויצריים טיפוסיים: פרה רועה באחו ורכבל מטפס לראש ההר |
צילום: www.appenzell.ch

מי שמחפש לכבוש פסגה גבוהה אף יותר, יכול להעפיל להר סנטיס (Säntis), הגבוה ברכס האלפשטיין (Alpstein). הרכבל למרומי ההר יוצא מ-Schwägalp מדרום-מערב לאפנצל, והנוף הנשקף מהפסגה, בגובה 2,500 מ', עוצר נשימה ממש. לא רק שווייץ שרועה למרגלותיכם, ביום בהיר אפשר לראות מכאן את כל חמש המדינות המקיפות אותה – גרמניה, אוסטריה, ליכטנשטיין, איטליה וצרפת. היכרות מעמיקה יותר עם החי והצומח של האזור אפשר לעשות בפארק תגליות הטבע (NaturErlebnispark), עם שבילי הליכה מסומנים וב- Schwägalp יש מחלבה שבה אפשר ללמוד על תהליך ייצור הגבינות.

במרחק נסיעה קצר מאפנצל נמצא אגם קונסטנץ (Constance, בגרמנית הוא נקרא בודנזי – Bodensee), אחד האגמים הגדולים באירופה, שנמצא בשטחן של גרמניה, שווייץ ואוסטריה. זהו מקום נהדר לטיולים רגליים ורכיבה על אופניים, ולידו יש עיירות וכפרים מקסימים שכדאי לעצור בהם לארוחה טובה ושיטוט נעים בסמטאות מרוצפות אבן.

פרטים על טיולים, פעילויות ואפשרויות לינה באפנצלרלנד תמצאו באתר האינטרנט: www.appenzellerland.ch/en

עוד על תרבויות ומסורות שחיות ומשגשגות בשוויץ באתר של לשכת התיירות השוויצרית: www.myswitzerland.com/en-il/about-switzerland/customs-traditions.html

מפת אפנצלרלנד:


לחצו להגדלה

_____

הכותבת היתה אורחת של לשכת התיירות של שווייץ – Switzerland Tourism. תודה מיוחדת לנעמי להמן מלשכת התיירות השוויצרית בישראל

שוויץ שלא הכרתם - מרחצאות וספא

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו: