מרוקו: קופים, מפלים ושמן זית

ביציאה מהעיירה עוברים דרך חורשת אלונים. נוסעים דרומית-מערבית אל העיירה איפראן (Ifrane). בדרך הנוף משתנה והופך טרשי יותר, ואז באה ההפתעה: איפראן שוכנת במכתש וולקני, ברום של 1,650 מטר מעל פני הים, מוקפת ביערות ארזים ואלונים – תפאורה שאינה רווחת בארצות מדבריות. הצרפתים בנו את איפראן ככפר נופש. בתיה מעוצבים בסגנון אירופי ומשתלבים בהר, הכבישים כאן רחבים, והאוויר קריר ויבש. לאיפראן מגיעים תיירים בכל ימות השנה – בקיץ כדי להימלט מהחום, ובחורף לאתרי הסקי מישליפן (Mischliffen) וג'בל חברי (Jbel Hebri), השוכן דרומית לאיפראן. ביציאה מאיפראן, אפשר לראות על ראש גבעה סמוכה את אחד מארמונות המלך.

משפחתי וחיות אחרות
העיר אזרו (Azrou), הנמצאת דרומית-מערבית לאיפראן, היא הבירה הבֶרברית של האטלס התיכון. בזמן הכיבוש הצרפתי הפעילו האחרונים משטר של הפרד ומשול בין הברברים לערבים. כחלק ממדיניות העדפת הברברים, הוקמה שם מכללה יוקרתית לברברים, שבה דיברו אך ורק בשפה הברברית ובצרפתית. מאזרו ממשיכים לעין לוח (Ain-Leuh), כפר ברברי הנמצא דרומית-מערבית לעיר. כעשרים קילומטר דרומית לכפר נמצאים מקורותיו של נהר אום-רביע (Oum-er-Rbia), שערוצו שופע באזור זה מפלים גבוהים ובריכות. נסיעה של כמה עשרות קילומטרים תביא אותנו לאגם אזגזה (Aguelmane Azigza), שבלב האטלס התיכון. הדרך עוברת בתוך יער ארזים. כאן תוכלו להבחין בצל אחד העצים בקופי המקוק החיים כאן. הקופים מהווים לעתים מטרד, שכן הם מתמחים בגניבת אוכל שהושאר בלי השגחה, אך הם אינם מסוכנים. הדרך למפלים שבמקורותיו של נהר אום רביע עוברת בכביש קשה, בחלקו דרך עפר. מגיעים אל הגשר, וממנו ממשיכים ברגל אל המפלים. מי הנהר המתוקים מתערבבים במורד האפיק עם מי מעיינות מליחים שנובעים מתוך הסלעים. על גדת הנהר, הזורם בחוזקה, יש סוכות הארחה שבהן אפשר ללון בזול. אם ברצונכם ללון במקום או באזור האטלס בכלל, עניין מומלץ בהחלט, הצטיידו בשקי שינה חמים וטובים.

במרחק של כשעת נסיעה מהמפלים נמצא אגם אזגזה, שצבעו טורקיז, מימיו נובעים מתחת לאדמה בזרמים חמים, והוא מתפרש על פני שטח גדול. מרוקאים רבים באים בחודשי הקיץ לקמפינג משפחתי על שפת האגם, אבל תמיד תוכלו למצוא כאן פינה שקטה. האגם גובל בצידו האחד ביער, אשר בו חיים בשכנות תושבי העצים, הקופים, ותושבי האוהלים, בני האדם. מצידו האחר של האגם מתרוממים הרים סלעיים, שבהם רועים עדרי כבשים. בחופי האגם מעופפים להם פרפרים שונים, ובמקום יש גם חגבים ועשרות מיני פרחים.

שימו שמן
מח'ניפרה נוסעים בכיוון דרום-מערב עד העיר בני מלאל (Beni Mellal). בצדי הכביש אפשר לראות מחסנים של שמן זית, המופק בבתי הבד הפזורים בסביבה. השמן הנמכר כאן מופק מהזיתים הגדלים באטלס התיכון, והוא ידוע במרירותו ובחוזקו. כדאי לעצור ולקנות שמן זית, שכמותו לא תוכלו להשיג בשום מקום אחר במזרח התיכון.

העיר בני מלאל עצמה שוכנת בחלקו המזרחי של מישור תדלה (Tadla). מזג האוויר בה חם ולח, והיא שופעת מעיינות שמקורם בהפשרת השלגים בהרי האטלס. השילוב של חום ומים אידיאלי לגידול פירות וזיתים. במרכז העיר פועל פעם בשבוע שוק ברברי גדול, שבו אפשר למצוא שמיכות, בגדים, נעליים, צעצועים, שטיחים ומזון. מול השוק, דרומה לו, יש רחוב קטן, ומשמאלו מסעדת פועלים פשוטה חסרת שם, ובה שלושה שולחנות פלסטיק. במסעדה מוגש תבשיל עוף וירקות בזעפרן, ושווה לעבור בעיר ולו רק בשביל התענוג הזה.
מבני מלאל אפשר לנהוג, לנסוע באוטובוס או במוניות שירות אל העיירה אזילאל (Azilal) שבהרים. כחצי שעה אחרי היציאה מבני מלאל, על כביש S508, מגיעים לעיר אפוריר (Afourer). כחצי קילומטר לפני אפוריר, משמאל הדרך, תוכלו להבחין באחד מבתי המלון היפים והמפוארים במרוקו, מלון תזרקונט (Hotel Tazarkount). המלון מזדקר מתוך מדשאות ירוקות וגנים מטופחים, יש בו בריכת שחייה מדהימה ביופיה, ועל אף שהוא מרוחק מהערים הגדולות של מרוקו, הוא מושך אליו נופשים רבים בעלי אמצעים.

הכביש ממשיך להתפתל על ההר. מסביב הכל טובל בירוק: מישור תדלה הפורה מצמיח מטעים, פרדסים וירקות. עוד שעה בדרך, ונעבור על פני מפעל המים הענק בין אלווידאן (Barrage Bin-el Quidane). מדובר בסכר ענק, שיצר אגם ובו כמיליארד וחצי מטרים מעוקבים של מים. מתחת לסכר פועלת תחנה הידרו-אלקטרית. אגם הטורקיז שמאחורי הסכר נמצא בין מצוקי גיר חומים בהירים, ומראהו מפתיע ביופיו. את הדרך הזאת בהר מומלץ לעבור בשעת השקיעה, כאשר השמש צובעת את ההרים בכתום ובוורוד.

מפלים, בריכות ומצוקים
העיירה אזילאל בנויה לאורך הכביש, ותושביה מתפרנסים בעיקר ממחצבות האבן הסמוכות. במרכז העיירה, מול המסעדות ובתי הקפה, פועלים כמה בתי הארחה. כדאי לוודא מראש שבמקלחות במקום יש מים חמים, דבר נדיר בבתי ההארחה באזור. יתרון נוסף בשהות באזילאל נעוץ במזג האוויר הקריר והנעים השורר בה.

במרחק כעשרים דקות נסיעה מאזילאל נמצאים מפלי האוזוד (Cascades d’Ouzoud). המפלים הם אחד האתרים היפים ביותר במרוקו. שפע המים של חבל אזילאל, המושלג בחורף, נשפך כאן ממצוק שגובהו מאה מטר אל בריכות מים טבעיות. המקום מוקף בחורש טבעי, וגדוש פינות מנוחה מוצלות. אתר המפלים שופע מבקרים, ויש בו דוכנים לממכר תכשיטים, מזון ושתייה. את הבריכה הראשונה אפשר לחצות ברפסודה. על ההר, מעל הבריכות, נטועות סוכות הארחה, שבהן לנים רוב התיירים המגיעים למקום. את היום מעבירים בשחייה בבריכות הקרות, בצפייה בקופים, שלעיתים טובלים גם הם במים, בעִזים המטפסות על המצוקים בזוויות בלתי אפשריות להבנה, באכילת תאנים וענבים, וכמובן, באכילת טאג'ין וקוסקוס. מומלץ מאוד להישאר כאן כמה ימים וליהנות מהשקט השורר במקום.

ממפלי האוזוד חוזרים בכביש 1811, עד לצומת עם כביש S508. כאן עומדות בפנינו שתי אפשרויות: האחת, לפנות שמאלה (מזרחה) ולשוב לאזילאל, והשנייה, להמשיך ימינה (מערבה) למרקש, העיר הגדולה ביותר באזור האטלס הגבוה שצבע בתיה האדומים מתגלה למרחוק.