בייג'ינג – אתרי חובה

כיכר טיאנאנמן (Tiananmen Square)
פירוש שמה של הכיכר הוא "שער השלום השמיימי" – ההיפך המוחלט לנסיבות בהן התפרסמה ברחבי העולם. באפריל 1989 פרצה סדרת מחאות סטודנטים כנגד השלטון בדרישה לרפורמות דמוקרטיות. ביוני דוכאה המחאה באופן אלים, כשחיילי צבא סין פתחו באש חיה על הסטודנטים ודרסו אותם בטנקים לעיני מצלמות טלוויזיה מרחבי העולם.
זוהי הכיכר הציבורית הגדולה בעולם ומרכזה של העיר, בה ניצב השער הקדמי לעיר האסורה. בכיכר נערכו במרוצת השנים הפגנות, התכנסויות המוניות ואירועים חשובים בתולדות העם הסיני, כמו הכרזתו של מאו דזה דונג על הקמת הרפובליקה העממית של סין ב-1949. בכיכר וסביבה מונומנטים חשובים – בית העם, התיאטרון שתכנן הארכיטקט הצרפתי פול אנדרה, האנדרטה לזכר הנופלים על הקמת המדינה הקומוניסטית, מוזיאון הבירה (שואו דוּ בּוֹ ווּ גואן סין גואן, Shou du Bo wu guan Xin guan), המאוזוליאום של מאו ובית הקונגרס (רֵן מין דָה חוּאֵי טאנג, Ren min Da hui tang). האייקון המפורסם ביותר הוא השער הצפוני לעיר האסורה שעל שמו נקראת הכיכר, עליו תלויה תמונתו של מאו.

פארק מקדש השמיים (טיין טאן, Tian Tan)
פארק טיין טאן משתרע על פני 2,670 דונם במרכז העיר, ובו נמצא אחד המקדשים החשובים והמרתקים ביותר בעיר, בו נהגו הקיסרים להתפלל. בנייתו עוקבת אחר עקרונות הפנג שואי (ולא מעט נומרולוגיה), למשל בצורת המגדלים, שהינם עגולים על בסיס מרובע– סמל לאמונה שהארץ מרובעת וגן העדן עגול. שימו לב לחומת ההדים, המגלגלת כל מילה מקצה אחד שלה לאוזני העומדים בקצה השני. "אולם התפילה לאסיף מוצלח" מרשים במיוחד, עם תקרתו המעוטרת בשלל צבעים ובדוגמת דרקון. אולם זה נבנה במאה ה-15, ושוחזר בדקדקנות בסוף המאה ה-19 לאחר שנהרס כליל בשריפה. הציצו גם במזבח העגול, שכולו מורכב ממכפלות של הספרה האלוהית תשע. המקדש הוא אתר מורשת עולמית מטעם אונסק"ו. כדאי לסור אל הפארק בשעות הבוקר המוקדמות, אז ניתן לראות בו המונים מתושבי העיר המגיעים אליו להתעמלות בוקר בסגנון מקומי – מטאי-צ'י ועד ריקודים.

ארמון הקיץ (יי חה יואן, Yi he yuan)
מתחם ענק בצפון-מערב העיר, ששימש כאתר הנופש הקיצי של קיסרי שושלת צ'ינג, ומשתרע על פני כ-2.9 קילומטרים רבועים. רוב שטח זה נתפס על ידי מי אגם קונמינג, ורבע ממנו על ידי מקדשים, ארמונות, גנים ועוד. הארמון נבנה לראשונה באמצע המאה ה-18, נפגע על ידי גדודים אנגלו-אנגלים ב-1860 ושוקם בהוראתה של הקיסרית צ'ישי. הפרויקט המרכזי של הקיסרית היה ספינת שיש נייחת על שפת האגם, ששימשה כבית תה בו נהגה לסעוד. המבנה הראשי מכונה בשם הציורי "אולם נדיבות הלב ואריכות הימים". אל תחמיצו גם את "המסדרון הגדול", 700 מטר אורכו, המעוטר בציורים. כדאי לבקר גם ברחוב שוזו (Suzhou), שלאורכו חנויות ובתי תה. כיום משמש המתחם את כלל הציבור, המגיעים לנפוש באגם, לשחות ולשוט בו, וליהנות מפרחי הלוטוס הפורחים בו בעונת המעבר.

פארק דזינג שאן גונג יואן (Jing shan Gong yuan)
בעבר היתה זו הגינה הפרטית של המשפחה המלכותית, עד שנפתח לציבור הרחב ב-1928. כיום היא מושכת רבים מתושבי בייג'ינג הבאים אליה להעיף עפיפונים, להתאמן בטאי צ'י, לשחק מה ג'ונג, לשיר ולנגן (אין צורך לקום מוקדם כדי לחזות בפעילויות – אלו מתרחשות גם בשעות אחר הצהריים). הפארק נמצא מצפון לעיר האסורה וכולל את גבעת הפחם העשויה מהאדמה שהוצאה לצורך בניית חפיר מגן סביב מתחם הארמון. התצפית על העיר האסורה נהדרת. הכניסה לגן בתשלום.

מקדש הלאמה (יונג חה גונג, Yong he Gong)
זהו מקדש בודהיסטי טיבטי, מהמקדשים היפים ביותר בעיר בייג'ינג, שנבנה ב-1694. באולם האחרון במתחם ניצב פסל בודהה שתועד בספר השיאים של גינס – כולו עשוי מעץ אלגום אחד ומתנשא לגובה של 18 מטר, ועוד 8 מטרים מתחת לאדמה. במקדש גנים מעוצבים ואולמות מלאים בפסלי בודהה וציורי טנגקה.

פארק ביי חאי גונג יואן (Bei hai Gong yuan)
אחד הפארקים הפופולריים בעיר, המשתרע על פני 0.68 קילומטרים רבועים מצפון-מערב לעיר האסורה. אגם תופס כמחצית משטחו, ובמרכזו אי קטן ועליו דָגוֹבָּה לבנה מהמאה ה-17, מבנה טיבטי שנבנה לרגל ביקור הדלאי לאמה. מהפגודה אפשר לראות תצפית יפה של ביתני חמשת הדרקונים מתחילת מהמאה ה-17. אל תפספסו את מסך תשעת הדרקונים שנבנה ב-1756, אורכו 27 מטר וגובהו 6.6 מטרים, המציג תבליט בזהב ובכחול של דרקונים. הכניסה בתשלום.

מוזיאון הבירה (שואו דוּ בּוֹ ווּ גואן סין גואן, Shou du Bo wu guan Xin guan)
מוזיאון חדש במבנה מודרני, סמוך לכיכר טיאנאנמן, המציג כ-5,600 פריטים מתוך אוסף ענק של אמנות סינית היסטורית, שהוצגו בעבר במקדש קונפוציוס.
כתובת: 16 Fuxingmen Wai Dajie
אתר אינטרנט

המוזיאון הלאומי של סין (Guojia Bowuguan)
מוזיאון ענק בצדה המזרחי של כיכר טיאנאנמן, המורכב מהמוזיאון להיסטוריה סינית והמוזיאון של המהפכה הסינית.

מגדל התוף (גו לואו, Gu Lou) ומגדל הפעמון (דז'ונג לואו, Zhong Lou)
מגדל התוף נבנה לראשונה במחצית השנייה של המאה ה-13, אולם במרוצת השנים חרב ושוחזר שוב ושוב. במבנה המקורי, שהתנשא לגובה של 47 מטר, היו תוף אחד גדול ו-24 תופים קטנים, ששימשו לציון שעות היום. כיום נותר רק התוף הגדול. הנוף מלמעלה נהדר.
מגדל הפעמון מיתמר לגובה 48 מטר ועשוי לבנים ואבן, ובקומתו השנייה מצוי פעמון נחושת גדול בגובה 5.4 מטרים, התלוי על מסגרת עץ. צלצול הפעמון היה מלווה את הלמות התוף שנשמעה ארבעה פעמים ביממה.

ארמון הנסיך גונג (גונג וואנג פו, Gong wang Fu)
על שפתו הצפונית של אגם שיצ'ה (Shicha) שוכנת האחוזה הקיסרית שהשתמרה בצורה הטובה ביותר בבייג'ינג מתקופת צ'ינג, מוקפת גינה גדולה. בנייתה החלה במחצית השנייה של המאה ה-18. את הגינה סובבים הרים מלאכותיים, ובתוכה תמצאו בריכות, מערות, ביתנים ציוריים ועצים בני מאות שנים.
כתובת: 17 Qianhai Xijie

מקדש קונפוציוס
מקדש ברחוב Guozijian שנבנה בתחילת המאה ה-14 והורחב בימי שושלות מינג וצ'ינג. בחצר המקדש יש כמאתיים לוחות אבן, עליהן חקוקים שמותיהם של יותר מ-51 אלף "ג'ינשי" – התלמידים שעברו את השלב המתקדם של הבחינות הקיסריות.

מסגד Niujie
המסגד הגדול והוותיק ביותר בעיר, המשרת אוכלוסייה של כ-10,000 מוסלמים ברובע Xuanwu. המבנה נבנה ב-996, ושופץ והורחב במאה ה-15 ובמאה ה-17. חזותו החיצונית של המסגד סינית, במבנה משושה, אך בפנים בא לידי ביטוי סגנון העיצוב המוסלמי. בשעת התפילה האולם המרכזי סגור בפני מי שאינו מוסלמי.

מערת פקינג מן (Beijing Yuanren Yizhi)
כחמישים קילומטר מדרום-מערב לבייג'ינג נמצא הכפר הקטן זוקודיאן (Zoukoudian), ובו נמצאת מערה זו בה התגלו הסימנים הראשונים להתיישבות אנושית בסין, בתקופה הפלאוליתית.

פארק הגבעות המבושמות (Xiangshan)
אזור מקסים הנמצא כשלושים קילומטר מצפון-מערב לעיר. הפארק נבנה בתקופת שושלת ג'ין, ב-1186, הורחב במאה ה-18, ושופץ במאה העשרים לאחר שנפגע בהצתות ובמלחמות. הפארק יפהפה במיוחד בתקופת השלכת, אז הוא נצבע בגווני אדום-כתום-צהוב נפלאים. רכבל מאפשר זווית צפייה מיוחדת על הנוף. הפארק מנוקד במקדשים, פגודות וביתנים.

ארמון הקיץ הישן (Yuan ming yuan)
ממזרח לארמון הקיץ (יי חה יואן) המפורסם נמצאים שרידיו של ארמון הקיץ הקודם, יואן מינג יואן ("גן השלמות והאור"). בנייתו החלה בתחילת המאה ה-18 ונמשכה במאה וחמישים השנים הבאות. באוקטובר 1860 נהרס האתר, נשרף ונבזז על ידי הכוחות האנגלו-צרפתיים. כיום זהו אתר עתיקות ופיקניקים.