בשביל היורד לנהר נדלקו לפתע האבוקות, ומישורי לפלנד הקפואים הפכו לחיזיון תעתועים של קרח ואש. באור הלפידים, על מזחלת איילים, הופיע גבר מזוקן וקשיש, לבוש בגדי חג. "אמא, זה סנטה קלאוס האמיתי?" שאלה הילדה זהובת השיער, שהצמידה את אפה לזגוגית הקרה, ואחיה הגדול ג'ון, ספקן במקצת, התלבט בקול: "בספר כתוב שיש לו שמונה איילים. למה נדמה לי, שלאיש הזה יש הרבה פחות?" האם, אמריקאית צעירה והדורה, שחסכה חודשים רבים כדי שילדיה יוכלו לפגוש את סנטה קלאוס בארץ מולדתו, השיבה: "יקירי, עם בעיות החנייה בערב החג, זה טיפשי לקחת את כל האיילים". אבל כשנכנסו הזקן ואייליו לחדר, מלווים באלפים (elves), שדוני היער אדומי המצנפת, נעלמו ספקותיו של ג'ון. הוא רץ, בחברת עשרות ילדים אחרים מרחבי העולם, לפגוש את "סבא חג המולד". למרגלותיו של סנטה קלאוס התאספו זאטוטים יפנים, איטלקים, צרפתים, גרמנים, פולנים ורוסים. הוא קרא להם בשמם, הושיב אותם על ברכיו, שאל לשלומם ובירר מה משאלותיהם לשנה החדשה. לאחר מכן הוציא מתנות משק שהביא עימו וחילק לילדים, לקול טרטור מכשירי הווידיאו והבזקי המצלמות של ההורים הנרגשים. המועדון הישן של מלון פוהונווי ראה בעבר חגי מולד, בהם הפסידו כורי זהב את כל הונם בלילה אחד רצוף שתייה והימורים. בחדר הזה רקדו חוטבי עצים, סוחרי פרוות וקצינים גרמנים עם נערות שעשועים עד הבוקר. עכשיו היה המועדון מלא בילדים מאושרים, המסירים עטיפות מרשרשות ומשמיעים קריאות שמחה בבליל של שפות. האם האמריקאית מחתה דמעה ואמרה: "ברגעים כאלה, גם אני מאמינה בסנטה קלאוס".
מבישוף למיתוס אמריקאי הלשכה ממוקמת ב"כפר סנטה קלאוס", כתשעה קילומטרים מצפון לרובניימי, בירת לפלנד. סנטה קלאוס, הוא ניקולס הקדוש, בישוף, שהתגורר באסיה הקטנה במאה ה-4 לספירה. הוא הגיע ללפלנד מארצות הברית רק לאחרונה, לאחר שעבר גלגולים רבים. "סנטה קלאוס הוא חלק מהמיתוס האמריקאי, שהיגר לרחבי העולם", מסביר פרופ' אביעד קליינברג, היסטוריון ומומחה לנצרות מאוניברסיטת תל אביב. החג של ניקולס הקדוש, שנודע כפטרון של מלחים וכמי שהציל עלמות מזנות, חל בעצם ב-4 בדצמבר ונדחה לסוף החודש, לאחר שיצא לו מוניטין של פטרון הילדים, המעניק להם מתנות. עם התפשטות הנצרות באירופה התגלגל הבישוף החסוד במיני יישויות על-טבעיות, שהעניקו מתנות עוד לפניו, ובאלוהויות מקומיות מהעולם הפגאני שהיו קשורות לחגי האור והטבע של שלהי החורף. בצרפת ובגרמניה הוא מוכר כסבא חג מולד, ואת שמו המוזר קיבל בהולנד. גלי הגירה של הולנדים, גרמנים ואירים הביאו את סנטה קלאוס לאמריקה. קליינברג טוען שהאזרח האמריקאי סנטה קלאוס איבד את שורשיו במולדתו החדשה והתנתק מהמסורת הקתולית, במסגרת הפיכתו של חג המולד בארצות הברית לחג חילוני, המשותף לבני כל הדתות. בעקבות שיר פופולרי שנכתב על ידי עיתונאי אמריקאי, התגבשה דמותו כזקן חביב, עטוי פרוות, הדוהר מהקוטב במזחלת רתומה לאיילי הצפון. בפרסומות של קוקה-קולה משנות ה-30 זכה הבישוף לשעבר לראשונה בבגדים בצבע אדום ולבן, בזקן ארוך ובמשקפיים עגולים. כשנחתה האגדה בלפלנד, היה כנראה כבר מאוחר מדי להלביש את הקשיש האמריקאי החביב בתלבושת מסורתית של סאמי, הילידים המקוריים של לפלנד.
למדינות אחרות בעולם לא נוסע סנטה במזחלת, אלא בטיסות של פינאייר. לפני ההמראה הוא מעניק ראיונות לעשרות עיתונאים וצוותי טלוויזיה מכל העולם. הוא מסרב לענות על שאלות אישיות או כאלה העוסקות בשכרו, ביחסים עם מעסיקיו וכדומה, אבל בכל זאת מגלה הרבה סודות מקצועיים. הנה כמה שאלות שהוצגו לסנטה קלאוס ושעליהן הסכים לענות: איפה בדיוק אתה גר, מר קלאוס?
ומי שלא מאמין בסנטה קלאוס, יכול לטוס ללפלנד בחורף ולראות איזה ניסים הוא מחולל שם בענף התיירות. מידע מעשי > איפה לנים? ברובנימי יש כמה מלונות נחמדים, אבל אם אתם מטיילים עם ילדים, אין ספק שהם ייהנו ללון באחת הבקתות החמודות של מלון חדש (נפתח ב-2011) שנמצא ממש בתוך הכפר. > מה עוד עושים ברובנימי? אם הגעתם בחורף, תוכלו ליהנות משלל פעילויות המאפיינות את לפלנד, כגון נסיעה במזחלת רתומה לכלבים או לאיילי הצפון, טיולי הליכה בשלג, שייט בשוברת קרח, ספארי אופנועי שלג ועוד. אחת החוויות הנפלאות בעיצומו של החורף היא לצפות בזוהר הצפוני, שבעונה זאת נמצא בשיאו. בתמונה הפותחת: הכפר של סנטה קלאוס ברובנימי | צילום: marcela novotna / Shutterstock.com |
