קטלוג חופי הים בישראל

בחוף מציצים אפשר לראות את תל אביב בזעיר אנפין. יש בו קצת מהכל: צעירים, ילדים, מתעמלים מבוגרים, סלבז, דתיים מעבר לגדר, והרבה פוזה. מה שאין פה זה הצריף של אביגדור, שבו צולם הסרט שנתן לחוף שרתון הישן את שמו.

בעוד שבחלק הצפוני של החוף יש בעיקר משפחות, חלקו הדרומי שייך לצעירים. נרגילות, מטקות, שש בש, הכנה לפסיכומטרי. בתל אביב אף אחד לא צועק על מי שמורידה את חזיית הביקיני "היי, גברת, מה את עושה", אבל יש קטעי חוף שבהם זה מקובל יותר. פה למשל. ויש משהו תל אביבי מאוד בזה שהציצים במציצים הם בצמוד לגדר של החוף הנפרד. לאחרונה זכה החוף בתו הנחשב והנחשק – דגל כחול.

חוף דור: חוף משפחתי

חוף דור, המוכר גם בשם טנטורה, הוא אולי היפה שבחופי הארץ. מפרצים טבעיים מוגנים בשוברי גלים טבעיים, סירות דייגים, אי קטן שאפשר כמעט להגיע אליו ברגל, ובסמוך עתיקות תל דור נטועות בסלעי כורכר פורחים שיורדים אל המים. החוף יפה, אבל הכניסה אליו בתשלום. מי שרוצה להישאר ללילה יכול ללון באתר הקמפינג שמעבר לגדר העוברת לאורך החוף, בכפר הנופש דור או באירוח הכפרי או במלון הבוטיק שבקיבוץ נחשולים.

צוקי ים: חוף אינטימי

אל חוף הזה לא רצים. קודם כל עומדים למעלה, על ראש מצוק הכורכר התלול, ומשקיפים על המחזה הציורי שלמטה, של סלעים ושוניות שיוצרים בריכות קטנטנות בים ושל דייגים. אחר כך יורדים ברגל בשביל הכורכר ומגיעים לחוף עצמו. זה כמה שנים שקבוצה מתושבי צוקי ים נלחמת בטרקטורונים ובמלכלכים למיניהם על שימור המצוק והחוף למען הדורות הבאים.

> סטטוס: חוף לא מוכרז, השחייה באחריות המתרחץ > תשלום: אין > זמני פעילות: כל השנה > שירותי הצלה: אין. היזהרו מהזרמים ומהסלעים > מלתחות ושירותים: אין > שילוט: שלט משרד הפנים כתוב בעברית, באנגלית ובערבית > השכרת ציוד: אין > קיוסק: אין > גדרות: בולדרים עם שער בדרום החוף אמורים למנוע השתוללות של כלי רכב המגיעים מחוף בלו ביי > ניקיון ומראה כללי: מרהיב. נקי אחרי שאוספים את האשפה, קצת פחות אחרי שעם ישראל היה פה > בטיחות: כשהשער מדרום אינו פרוץ (והוא נפרץ תדירות), אין בחוף כלי רכב > החול: רצועת חול צרה, מורכבת בחלקה מחלוקי אבנים וצדפים > בסביבה: שביל ישראל עובר בחוף בדרכו מבית ינאי לחוף בלו ביי בנתניה > הגעה: יורדים מערבה מכביש 2 במחלף חבצלת, ממשיכים עם הכביש המתעקל, ובסוף מגיעים לים > שימו לב: הכוונה אינה לחוף המוכרז שמכונה גם הוא צוקי ים, אלא לחוף שנמצא כקילומטר מדרום לו.

החוף המטופח הצמוד לעיר העתיקה של קיסריה משמר משהו מאווירת הנהנתנות של האימפריה הרומית (והמחיר בהתאם). לרצועת החוף החולית הצרה הוצמדו מדשאות, פינות ישיבה נעימות ומשודרגות, קיוסק, בר, מסעדות ומלתחות נקיות, והכל מוקף בעתיקות המרשימות שהותירו הרומאים והצלבנים. סוג של קאנטרי־קלאב, רק שבמקום בריכה יש ים. החוף מחולק לאזור שנמצא בפיקוח של מציל, וחלק סגור קטן שילדים יכולים לשכשך בו באחריות ההורים. החוף נסגר לפעמים לרגל אירועים פרטיים.

צילום: נפתלי הילגר
הגן הלאומי באשקלון: חוף עם ארכיאולוגיה 2

באיזה עוד חוף אפשר לטייל על חומה צלבנית ולהיתקל בעמודי שיש רומיים שבולטים ממנה? החוף של הגן הלאומי באשקלון הוא פנינה המשלבת אתר היסטורי וארכיאולוגי עם חוף טבעי ויפה. החוף מסולע בחלקו, עם זרמים ומערבולות בים. רצועת החוף אינה רחבה, אך עם שטחי הגן הלאומי יש כאן שפע של מקום למשפחות לבלות את היום, ולפעמים גם את הלילה.

כשעוברים (בחשש) את פסי הרכבת שליד מושב הבונים, אי אפשר שלא לחשוב על ילדי כיתה ז' מפתח תקווה. מיד אחר כך מתעקלת הדרך ומגיעה לבודקה. משלמים לכניסה לשמורת הטבע חוף דור־הבונים ומקבלים שקית ירוקה לאיסוף אשפה. בכניסה רואים סככת צל, שירותים, מקלחות ומרכז הסברה על בעלי חיים בים התיכון. בשבת בבוקר היה החוף מלא באוהלים של אנשים שישנו כאן. מכאן יוצא מסלול טיול יפה בשמורה שעובר ליד מפרצונים קטנים, מערה אחת, שרידי סירה טבועה ולא מעט צדפים.

החוף הכי דרומי בארץ, עם רצועת חול רחבה ודיונות לבנות. עד אמצע שנות השמונים זה היה חוף נידח ויפהפה, מקום מפלט לאוהבים וגם לנודיסטים. מאז הקמת תחנת הכוח רוטנברג ומסוף הפחם מצפון לחוף, נפגמה האינטימיות, וכיום מגיעות אליו בעיקר משפחות. ועדיין, זהו חוף שקט ויפה השומר בחלקו על צביון פראי, עם כמה פינות נסתרות, מעין מיניאטורה לא מושלמת של חופי סיני של פעם.

> סטטוס: חוף מוכרז (המועצה האזורית חוף אשקלון) > כניסה: 12 שקלים (מגיל 13) > זמני פעילות: אפריל עד סוף העונה מ־8:30 ועד דמדומים > שירותי הצלה: סוכת הצלה ותחנת עזרה ראשונה > מלתחות ושירותים: יש > קיוסק: יש > ניקיון ומראה כללי: רצועת החול רחבה ויפה, אך המתקנים דורשים שדרוג > בטיחות: כשהיינו לא היה זכר לטרקטורונים ולאופנועי ים, לטענת המפעילים, כל טרקטורון ואופנוע ים שמגיעים לחוף מטופלים מיד > החול: לבן, רך ונקי > בסביבה: שמורת הטבע זיקים הנושקת לחוף מזמנת דיונות חול רכות, שרידי בוסתנים, ובעלי חיים כגון שועלים, צבי ארצישראלי וצבי ים שמטילים ביצים בחוף > הגעה: מכביש 4 פונים מערבה לכיוון קיבוץ זיקים ובהמשך לפי השילוט.

בנסיעה לאורך כביש החוף נראה חוף בית ינאי כמו חוף עפיפונים. בימים טובים הוא מתמלא בגלשני קַיְיט צבעוניים. "אנחנו משקיעים מאמץ כדי שהחוף יהיה נקי", אומר עמית ענבר, גולש אולימפי ובעל בית הספר לגלישה שפועל במקום. חוף בית ינאי רחב וגם ארוך – כשני קילומטרים. בדרומו – המצוק של בית ינאי, שהטבע פיסל בו צורות יפות ו־150 מטרים של חוף מוכרז. מצפון – תל מכמורת והגדר של בית הספר מבואות ים. בתווך – נחל אלכסנדר החוצה את הדיונה שתוחמת חוף מטופח ונקי.

> סטטוס: מוכרז, החוף נמצא בתחומי הגן הלאומי נחל אלכסנדר > כניסה: 24 שקלים לרכב בימי חול, 34 שקלים בשבת > זמני פעילות: מ-7:00 עד השקיעה > שירותי הצלה: סוכת הצלה ותחנת עזרה ראשונה > מלתחות ושירותים: יש > השכרת ציוד: אפשר לשכור גלשן גלים או גלשן רוח  > קיוסק: יש > מתקנים: מעט נדנדות, מגלשות ומתקני טיפוס > ניקיון ומראה כללי: טוב, נעים ומרווח > בטיחות: אין טרקטורונים, ג'יפים ואופנועי ים > החול: רך ונקי. בחלק הצפוני החול גס עם צדפים ואבנים > בסביבה: סיורים בתשלום במרכז להצלת צבי ים ובגן הלאומי נחל אלכסנדר > הגעה: אפשר להגיע בתחבורה ציבורית עד מחלף ינאי הסמוך. ברכב פרטי יורדים מכביש 2 במחלף ינאי ועוקבים אחר השילוט.

הרי לכם חוף לדוגמה. לא זו בלבד שיש אליו תחבורה ציבורית (אוטובוסים מתוך חיפה, גם בשבת, ורכבת) ושהחנייה לידו חינם, אלא אף הכניסה אליו חופשית, והשמשיות והכיסאות בלא כל תשלום. שאפו לעיריית חיפה על רמת התחזוקה. מדשאות, סככות, שירותים ומלתחות. רכיבה על אופניים בטיילת אסורה, וכך גם רחצה בים בקטעים שאינם מיועדים לכך. השיטה החיפאית היא פשוטה ומוזרה להפליא: חבלים לאורך קו המים מונעים את הכניסה.

מדרום לחוף דדו דרום המוסדר (המכונה בפי כל "הכאמל") נמצא חוף הסטודנטים. גם כאן יש פטנט חיפאי ייחודי: לכל קטע חוף יש גזלן משלו שמסדר כיסאות ושמשיות עבור הרוחצים. ככל שמדרימים, החוף נקי פחות מאשפה ומסימני גלגלים בחול. הרחצה אסורה, אבל זה לא ממש מעניין את הצעירים.

> סטטוס: מוכרז (עיריית חיפה). חוף הסטודנטים אסור לרחצה > כניסה: חינם > זמני פעילות: 7:00־18:00, בשיא העונה עד 19:00 > שירותי הצלה: בדדו יש, בסטודנטים אין > מלתחות ושירותים: יש > השכרת ציוד: שמשיות וכיסאות חינם > קיוסק: יש וגם מסעדות ובתי קפה > מתקנים: מתקני שעשועים לילדים > ניקיון ומראה כללי: טוב מאוד > בטיחות: אין טרקטורונים, בחלק הדרומי יש כאלה שבאים באופנועי ים > החול: נקי ורך יחסית > הגעה: ממחלף חיפה דרום יש ירידה אל החוף.

צילום: אלי אטיאס

> סטטוס: מוכרז > כניסה: חינם > זמני פעילות: מאי־אוקטובר מ־7:15 עד 17:45 (ביולי-אוגוסט עד 18:45) > שירותי הצלה: סוכת מציל ותחנת עזרה ראשונה > מלתחות ושירותים: יש > השכרת ציוד: אפשר לשכור שמשייה, כיסא או מיטת שיזוף > קיוסק: יש > ניקיון ומראה כללי: טוב מאוד, נקי > בטיחות: אין טרקטורונים, ג'יפים ואופנועי ים > החול: רך ונקי > בסביבה: בית בן גוריון נמצא בשדרות בן גוריון 17 > הגעה: יורדים ברחוב גורדון וחוצים את רחוב הירקון עד לחוף.