יתכן שראיתם אותה לראשונה בתכנית הטלוויזיה "המירוץ למיליון" ונדהמתם מיופייה הסוחף ומהחיים המסורתיים של הרועים הנוודים הגרים ביורטים. ואכן, מי שטייל בקירגיזסטן יעיד שזאת אחת המדינות היפות בעולם, עם זאת לא רבים מכירים אותה לעומק או יודעים הרבה על הנעשה בה. כדי לעזור לכם להכיר טוב יותר את המדינה ההררית והיפהפייה הזאת, הנה 15 עובדות שאולי לא ידעתם על קירגיזסטן:
לקריאה נוספת:
- מדריך מסע אחר לקירגיזסטן
- מידע מעשי על קירגיזסטן
- טיול בקירגיזסטן: אגמים, הרים ויורטים
- קירגיזסטן: חלקת אלוהים הקטנה
• קירגיזסטן, הממוקמת במרכז אסיה והיא גובלת בסין, קזחסטן, אוזבקסיטן וטגי'קיסטן. למרות מידותיה הצנועות לעומת שכנותיה, יש בה מגוון נופי אדיר: יש בה הרים שגובהם עולה על 7,000 מטר, אגמים עצומים, עמקים, יערות, קרחונים אדירים (כולל הקרחון השישי בגודלו בעולם) ו-11 פארקים לאומיים עם נופים מרהיבים.
• קירגיזסטן היא אחת המדינות ההרריות בעולם וכ-80 אחוז משטחה מכוסים בהרים. הרכס הגדול במדינה הוא טיין שאן, "ההרים השמיימיים", שנמתח לאורך 2,900 ק"מ במרכז אסיה. בקירגיזסטן נמצאת הנקודה הגבוהה ביותר ברכס, פיק פובדי, בגובה 7,439 מטר. כמה אזורים ואתרים בהרי טיין שאן הוכרזו כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.
נופי קירגיזסטן
• חלקים ניכרים מקירגיזסטן אינם מיושבים, ולמעשה היא מדורגת במקום 180 במדד הצפיפות העולמי. צפיפות האוכלוסייה בקירגיזסטן היא 28.95 אנשים לקמ"ר, לעומת 399.6 אנשים לקמ"ר בישראל (המדורגת במקום 30 במדד הצפיפות העולמי).
• לקירגיזסטן אין מוצא לים, אבל המטייל בה פוגש באגמים רבים. המפורסם באגמי קירגיזסטן הוא איסיק קול, שמחזיק בכמה תארים מרשימים: הוא האגם ההררי השני בגודלו בעולם אחרי אגם טיטיקקה בפרו, האגם העשירי בגודלו בעולם ואגם המלח השני בגודלו, אחרי הים הכספי. למרות שהוא נמצא בגובה של 1,600 מ' מעל פני הים ומסביבו פסגות מושלגות, המים באגם אינם קופאים גם כאשר הטמפרטורה יורדת מתחת לאפס (בין השאר גורמים לכך עומקו של האגם ואחוז המלחים שבו). זאת הסיבה לשמו, שפירושו "אגם חם".
• בקירגיזסטן נמצא יער אגוזי המלך הטבעי הגדול בעולם, יער ארסלנבוב (Arslanbob). בנוסף לעצי אגוז, ביער הזה יש גם מפלים יפים.
• בגיל בו מרבית הילדים במערב מקבלים את הבימבה הראשונה שלהם, הילדים בקירגיזסטן יושבים בפעם הראשונה על סוס. הדבר קורה כשהילד יודע ללכת ולרוץ באופן עצמאי. זה לא מפתיע, כי הסוסים הם חלק בלתי נפרד מהתרבות הקירגיזית מסורתית – הם משמשים למשא, למסחר (תמורת תבואה ומזון), לחלב וגם למאכל.
• בכל מקום אליו תגיעו בקירגיזסטן תיתקלו בשם מאנאס (Manas), המונצח בשלטי רחוב, פארקים לאומיים, אנדרטאות ופסלים. זהו גם שמו של שדה התעופה הבינלאומי של קירגיזסטן. מיהו אותו מאנאס? זהו הגיבור העממי המפורסם ביותר בקירגיזסטן. הוא היה ח'אן (שליט) ולוחם מוכשר ואמיץ, אשר נחשב לאבי האומה הקירגיזית ולמי שאיחד את 40 השבטים הקירגיזיים לאומה אחת – 40 קרני השמש שמופיעות על דגל קירגיזסטן מייצגות את 40 השבטים. סיפורו של מאנאס מסופר באפוס ארוך מאוד, שכולו בחרוזים, ומספרי סיפורים הנקראים מאנסאצ'י נוהגים לדקלם קטעים ממנו כדי להנחיל את סיפורו של הגיבור לדורות הבאים.
• ומה אוכלים בקירגיזסטן? מוצרי חלב (כבשים, עזים וסוסים) והרבה בשר. אחת המנות האהובות במטבח הקירגיזי היא בש בארמאק – תבשיל כבש המבושל בסיר ברזל מיוחד, ומוגש לצד פלוב – אורז עם גזר ובצל. כדאי לנסות גם את המאנטי – כיסונים מאודים, ממלואים בבשר ובצל, ואת הלגמאן – אטריות רחבות המוגשות עם רוטב ירקות חריף. בדוכני הרחוב תמצאו שישליק וקבב ובשווקים יש שפע של פירות וירקות טריים. פירות יבשים הם נשנוש נפוץ.
• המשקה הנפוץ בקירגיזסטן הוא קימיז, חלב סוסות מותסס. משקה נוסף הוא בוזו, משקה סמיך העשוי מדוחן מותסס. מלבד זאת, בכל מקום יציעו לכם תה. התה מלווה כל ארוחה והוא מוגש בקערות קטנות.
• השווקים המקומיים הם חגיגה של ממש: תמצאו בהם, לצד ירקות, פירות ובשר, גם בגדים מסורתיים וכובעים רקומים, עבודות עץ, כלי קרמיקה, תכשיטים, עבודות זכוכית והמון מציאות נפלאות. השווקים הם מוקד להתרחשות בלתי פוסקת, ובסופי שבוע מופיעים בגדולים שבהם אקרובטים ומספרי סיפורים שתורמים לאווירה.
• קירגיזסטן היא מדינה של נוודים, ולמרות שהיום מרבית תושביה גרים במגורי קבע הם מצליחים לשמור את מסורותיהם העתיקות, אפילו בבירה המודרנית בישקק. בהרים עדיין אפשר לראות יורטים, אוהלי הנוודים המסורתיים. היורט עשוי ממוטות עץ הקשורים בחבלים ועטופים בשמיכות צמר כבשים.
• בעוד שבערים מרבית תושבי קירגיזסטן לובשים לבוש מודרני כמו ג'ינס וטי שרט, באזורים הכפריים עדיין נפוץ הלבוש הקירגיזי המסורתי, הכולל בין השאר חצאיות ארוכות ומטפחות ראש לנשים ובגדים מעור וצמר לגברים. הכובע המסורתי נקרא קאלפאק והוא עשוי מצמר כבשים ומעוטר ברקמה צבעונית.
• כ-80 אחוז מתושבי קירגיזסטן משתייכים לאסלאם הסוני. עם זאת, האסלאם לא מאוד מורגש במדינה, במידה רבה בשל השנים הארוכות של המשטר הסובייטי שדגל באתאיזם מדיני. מאז נפילת הקומוניזם האסלאם מתחזק, אבל עדיין זוהי מדינה חילונית עם אסלאם מתון מאוד, המורגש בעיקר באזור בקעת פרגנה בדרום-מזרח המדינה.
• פעם בשנה מתקיים בקירגיזסטן פסטיבל הנוודים הלאומי, שבמרכזו תחרויות ספורט מסורתיות. הפסטיבל כולל ענפי ספורט ייחודיים, כמו אודאריש – היאבקות על גב סוס, כשהמטרה היא להפיל את היריב מהסוס שלו, טיין אגמי – משחק שמטרתו לאסוף מטבעות תוך דהירה על הסוס בזמן הקצר ביותר ומרוץ סוסים מסורתי המכונה אט צוביש. חלק מהמשחקים אינם קלים לצפייה לעין המערבית, כמו קוקבארו, פולו על סוסים, כשאת הכדור מחליפים פגרי עזים כרותות ראש.
• בנה המפורסם ביותר של קירגיזסטן הוא הסופר צ'ינגיז אייטמטוב, שספריו מתארים את נופי קירגיזסטן, תרבות הנוודים, חיי הכפר, החיים תחת המשטר הסובייטי וגם את קירגיזסטן המודרנית. בין ספריו שתורגמו לעברית "והיום איננו כלה", "אהובתי במטפחת האדומה" ו"נמר השלג". כחלק מההכנות לקראת טיול בקירגיזסטן מומלץ לקרוא ספרים שכתב כדי להעשיר את חוויית הטיול.