מרוקו היא יעד מרתק לטיולים, עם שילוב מנצח של שווקים אקזוטיים, ערים עתיקות, נופים מגוונים להפליא, הכוללים פסגות נישאות של רכס האטלס ודיונות ענקיות במדבר סהרה, וכמובן לא שכחנו את הנקודה היהודית. הנה 12 סיבות מצוינות להגיע למרוקו: קזבלנקהכאשר סרט שנחשב יצירת מופת בכיכובם של המפרי בוגרט ואינגריד ברגמן נקרא על שם עיר זה מקל מאוד להפוך אותה ליעד תיירות נחשק. מהסרט עצמו אי אפשר למצוא שרידים ממשיים בעיר אבל יש לא מעט סיבות אחרות, טובות יותר להגיע לקזבלנקה. הראשונה והבולטת ביותר הם בתי האר-דקו המקסימים שלה. בזכות האוסף הייחודי הזה מכנים אותה רבים "מיאמי של מרוקו". חובבי האדריכלו ימצאו כאן אינספור פנינים מן הקתדרלה משנות השלושים ועד בולבאר ד'אנפה ששדרת דקלים גבוהים מעטרת אותו. וילה זבאקו (Villa Zevaco) נחשבת ליהלום שבכתר הבתים היפים של קזבלנקה. מרקשמרקש מציעה למבקר את מרוקו שהיתה פעם או אולי את "מרוקו האמיתית". הלב הפועם של העיר היא כיכר ה-Djemma El Fna, שבלילות קמה לחיים מלאי קסם ומסתורין, צבעוניות ואחיזת עיניים. תמצאו בה שורות של דוכני מזון עם ריחות מעוררי תיאבון, מספרי סיפורים ומכשפים, משביעי ומאלפי נחשים וקופים, קוסמים, להטוטנים, רקדנים, לוליינים. מעל העיר נישא לגובה 70 מטר הצריח של מסגד קוטבייה, שנבנה לראשונה ב-1147 אך נהרס כיוון שלא היה לגמרי מיושר עם מכה. בנייתו הסתיימה בצורתו הנוכחית בשנת 1199 ומאז הוא האטרקציה המרכזית של מרקש. אמנם רק מוסלמים רשאים להיכנס אליו, אבל כל היתר לא יכולים שלא להתרשם, ולו רק מחיצוניותו.  | | העיר העתיקה במרקש מלאה קסם ומסתורין | צילום: ג'יורג'ו פוצ'סטו |
טנג'יר
בטנג'יר מתחולל עכשיו ככל הנראה השינוי הגדול שיהפוך אותה מעיר מנומנמת ליעד תיירותי מושך. פעם שימשה טנג'יר כמקום המפגש האהוב על אמנים, ציירים ובוהמיינים. הסמים שנמכרו כאן ללא הסתייגות והאווירה המחוספסת משכו אליה כמו מגנט רבים ומפורסמים כאלן גינזברג מאטיס ואחרים. מאז איבדה העיר את החן שלה לטובת מארקש אבל בימים אלה מתחולל בה כאמור השינוי. הוא מגיע בדמות שתי דרכים יבשתיות שיאפשרו לאלה שסולדים מטיסות להגיע לעיר בדרכים אחרות. דרך אחת היא מפריס לדרום צרפת, לנמל סטה ומשם במעבורת ששטה 36 שעות לטנג'יר. הדרך השנייה יוצאת ממדריד שבספרד ומשם לאלג'סיראס, ממנה שטים לטנג'יר רק 90 דקות. טודרה – אמת או חלום?
שירם של שלמה בר ולהקת "הברירה הטבעית", "אצלנו בכפר טודרה", הושמע זכה למעמד של נכס תרבותי. השיר מספר על טקס קסום שעובר ילד בכפר טודרה, כשהוא נלקח, בהגיעו לגיל חמש, לבית הכנסת. שם נותנים לו לוח של עץ, שעליו אותיות עבריות כתובות בדבש, ואומרים לו, לילד, "לקק". אך הכפר, שבעיני רבים הוא האסוציאציה הראשונה שעולה במוחם בקשר ליהדות מרוקו, אינו קיים כלל במציאות. שמו של הכפר הושאל מעמק הטודרה שבהרי האטלס הגבוה, אחד מאתריה היפים של מרוקו, כמה קילומטרים מהעיירה טינריר (Tinerhir), הסמוכה לעמק המנומר בעצי דקל ובכפרים ברבריים. מחבר השיר, המחזאי והסופר יהושע סובול, מספר: "בשנת 1976 ערכתי תחקיר לקראת כתיבת מחזה על שכבות המצוקה בישראל, ובמסגרתו ראיינתי אנשים רבים בעיירות פיתוח ובשכונות, ובין השאר, גם בטירת הכרמל. באחד הראיונות אשה סיפרה לי את הסיפור, פחות או יותר במלים של השיר. אני זוכר אשה בשמלה כחולה. התרשמתי מהסיפור, וכשחזרתי הביתה, ישבתי ורשמתי את הדברים ומיד הצטייר לי השיר, והעליתי אותו על הנייר. הפעם הראשונה שהשיר בוצע היתה באביב 1977 בתיאטרון חיפה בהצגה 'עצבים' (שאחר כך הורחבה להצגה 'קריזה'), שעליה עבדתי עם הבמאית נולה צ'לטון ועם שלמה בר." פס
פס היא עיר אגדות אמיתית. כשנכנסים לעיר העתיקה של פס יוצאים למסע קסום אל מרוקו של ימי הביניים. פס הוקמה כבירתה של מרוקו במאה ה-8 והעיר העתיקה, Fez El-Bali, לא השתנתה הרבה מאז. זהו האזור העירוני הגדול בעולם בו אין תנועת מכוניות והעיר העתיקה הוכרזה על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית. יש בפס כל מה שאפשר לבקש מעיר היסטורית שיש לשמה הילה רומנטית שמציתה את הדמיון. סמטאות צרות, שווקים צבעוניים, ארמונות, מסגדים, בתי ספר ללימודי קוראן ושימור של אומנויות מסורתיות אותן אפשר לראות ברובע הבורסקאים או בסדנאות של בעלי המלאכה הפזורות בעיר.  | | רובע הבורסקאים בפס. שימור לש אומנות מסורתית | צילום: טטיאנה פבלובה |
טיול בהרי האטלס
הרי האטלס הם המקום המושלם למי שאוהב אוויר הרים צלול, נופים יפים, פעילות פיזית וחוויה מקומית. אפשר לצאת לטיולים רגליים של מספר ימים העוברים דרך עמקים נסתרים, נופי פסגות וכפרים קטנים מוקפים בוסתנים המאפשרים מפגש עם האוכלוסייה המקומית. שיאם של טיולים מסוג זה הוא בדרך כלל טיפוס על הפסגה הגבוהה ביותר במרוקו – הר טובקל המתנשא לגובה של 4,165 מ'. לטיול קצת פחות אתגרי אפשר להתמקם לכמה ימים במלון באחד מן הכפרים הברברים: ווירגאנה (Ouirgane), אימליל (Imlil) או אסני (Asni), לספוג את אווירת החיים במקום ולצאת לטיולי יום רגליים או לטיולי סוסים באזור עם מדריך מקומי. הרפתקה מדברית בסהרה
מי שמחפש הרפתקה בסגנון לורנס איש ערב ושמחשבות על שיירות גמלים עמוסות כל טוב החוצות את המדבר גורמות לו להתרגשות, יכול לצאת לטיול גמלים של מספר ימים אל הדיונות של מדבר סהרה. בטיול כזה הולכים ברגל או רוכבים על גמל או על ג'יפ, פוגשים שיירות גמלים של אנשי הטוארג החולפות בין גבעות החול בדרכן למרקש, אוכלים אוכל ממיטב המטבח הברברי וישנים באוהל תחת שמיים מלאים כוכבים. הרי הריף וכפרים מסורתיים
הרי הריף נמצאים בצפונה של מרוקו לחופי הים התיכון, באזור שהתיירים ממעטים להגיע אליו ובזה קסמם. הטיול בהרי הריף מזמן נופים יפים, פלגי מים קסומים ואתרי עתיקות מרתקים. אפשר לבקר בכפרים ברברים קטנים ואותנטיים. כדאי לא למהר, להקדיש זמן לשהייה בכפרים ולהתוודע אל האנשים הצבעוניים והמרתקים שחיים כאן. אם יתמזל מזלכם אולי תוזמנו להתארח אצל משפחה מקומית.
 | | הר טובקל, הגבוה שבהרי האטלס במרוקו |
שפשוואן
אחרי שמבקרים במרקש הסוערת והסואנת, אין מקום טוב להירגע בו מאשר שפשוואן המנומנמת, עיר יפה וציורית הנחבאת בהרי הריף ומהווה את אחת מההפתעות המתוקות והנעימות שיש למרוקו להציע. מעט מטיילים מגיעים לכאן, וזו עוד סיבה להגיע למקום שעדיין שומר על אותנטיות. בסמטאות הצרות והתלולות ניצבים בתי העיירה הצבועים כחול, שלהם דלתות ססגוניות. הבתים הפוטוגניים הם חגיגה לכל חובב צילום. אחרי סיור בין הבתים אפשר לרחוץ בבריכות טבעיות צלולות, לבקר בשוק המסורתי של העיר ולקנות שמיכות ובגדי צמר שייחודיים למקום ולא ניתן למצוא במקומות אחרים במרוקו.
טרודנט
בעמק הסוס שבהרי האטלס הגבוהים, נמצאת העיר טרודנט שנוסדה במאה ה-11. העיר שבין החומות מפורסמת בבתיה הצבועים ורוד. טרודנט מכונה גם "מרקש הקטנה", בשל הרחובות המפותלים שמתמלאים חיים בימי חמישי ושבת, אז מגיעים אנשים מהכפרים בסביבה לשוק הברברי ההומה. ווארזאזאת
כשחושבים על מרוקו מדמיינים בדרך כלל את מרקש על שווקיה הססגוניים או את הכפרים המסורתיים שבערים. הוליווד היא בדרך כלל אחת האסוציאציות המתבקשות האחרונות. אבל לווארזאזאת יש יתרון אחד גדול וסיבה מיוחדת להגיע אליה – יש בעיר את כל מה שמחפשים במרוקו, יחד עם משהו שאין לאף עיר אחרת במדינה להציע – אחד מאולפני הקולנוע הגדולים בעולם, בו צולמו סצינות מגלדיאטור, אלכסנדר, בבל ועוד. זו הזדמנות לראות פן קצת שונה של מרוקו, וזו כבר סיבה טובה להגיע למקום. מלבד זאת יש כאן קסבות, כפרים ברבריים ונופים מדבריים מדהימים – כל אלה הפכו את העיר וסביבתה לאהובה כל כך על במאים הוליוודיים. כאן גם נמצאת קסבה איט בן חאדו, אתר מורשת עולמית של אונסק"ו, שכיכבה בלמעלה מ-20 סרטים. העיר היא נקודת מוצא מצוינת לטיול בקניון הטודרה ובעמק דאדאס המפורסם בכפרים הורודים ובמטעי הדקלים שבו. אפשרות נוספת היא לעלות על גמל ולצאת לטיול בדיונות החול של הסהרה, עם לינה תחת כיפת שמיים זרועי הכוכבים. מלונות בוטיק
מרוקו הפכה בשנים האחרונות למעצמה של מלונות בוטיק, ואם אתם מהאנשים שחווית הלינה אצלם היא חלק בלתי נפרד מהטיול, הביקור במרוקו הוא יותר ממומלץ. חלק ניכר ממלונות הבוטיק הם ריאדים, בתים מפוארים, בד"כ בעלי עבר היסטורי, שעברו הסבה לבתי אירוח מפנקים ומציעים חווית לינה אותנטית. מלונות הבוטיק נמצאים הן בערים והן בהרים. הנה כמה דוגמאות. בהרי האטלס, רק שעה נסיעה ממרקש, נמצא Kasbah Tamadot, אתר הנופש המרוקאי של ריצ'ארד ברנסון מוירג'ין. התוספת האחרונה של המקום היא סוויטות האוהלים הברבריות, שמציעות לינה באוהל העוצב בסגנון מרוקאי מסורתי ומאובזר במיטה נוחה ובאמבטיה רחבת ידיים הצופה להרים. לכל אחת מהסוויטות מרפסת עץ עם בריכת טבילה פרטית ממנה אפשר לצפות בשקיעות מרהיבות. במתחם המלון יש גנים מקסימים, חצרות פנימיות, בריכות, ספא, חמאם וכמה מסעדות. במדינה של שפשוואן, ליד הקסבה וכיכר העיר המפורסמת, נמצא קאסה חסן, בית אנדלוסי מסורתי שאין בו טלפון, אינטרנט או טלוויזיה, אבל יש בו פטיו, מזרקה, חמאם, מסעדה שמגישה אוכל מסורתי ומרפסות גג שמציעות נוף נפלא על העיר. מי שמעדיף לנפוש דווקא בעיר, ימצא את Hôtel Nord-Pinus Tanger שבטנג'יר בחירה מצוינת. מדובר בריאד השוכן בנקודה הגבוהה ביותר במרכז ההיסטורי של העיר. מהטרסה רחבת הידיים ניתן להשקיף על העיר, על הים ובימים יפים גם על מיצר גיבלרטר וחופי ספרד. בחדר הזוגי ובארבעת הסוויטות יש ריהוט עתיק. |
