תעלומת אוצר ים המלח

מטמון באגם רדוד ומתייבש, שמשברים לא טרפו את ספינותיו ופיראטים לא שייטו על גליו הכבדים ממלח? יש דבר כזה. איש לא יודע כיצד הגיע לשם ומי גילה אותו ראשון. לפני כ-20 שנה הגיע אל דונלד צבי אריאל, ראש ענף המטבעות ברשות העתיקות, מכר עם מעטפה ובה 190 מטבעות עתיקים. האיש סיפר כי טייל בים המלח, ומדרום לעין פשחה הכניס באקראי יד למים ומשה משם חופן מלא מטבעות. הוא שלח אותם לקצין המטה לענייני ארכיאולוגיה של הממשל הצבאי, והתברר שאלה מטבעות ברונזה פשוטים מימי אלכסנדר ינאי, וכמותם יש רבים בארץ. ההתלהבות נבעה לא מהנדירות, אלא מהמספר העצום של המטבעות. חוקרים מעריכים כי מהים נמשו מאז כ-300 אלף מטבעות, וזה רק חלק מאוצר המכיל מספר חסר תקדים של מטבעות לעומת מטמונים שנמצאו בארץ וגם בעולם.

על המטבעות טבוע מצד אחד עוגן של ספינה, ומסביבו כתוב ביוונית "המלך אלכסנדר". העוגן היה סמל מלכותי של השליטים הסלאוקים (מיורשי אלכסנדר מוקדון). בספרו של חוקר המטבעות יעקב משורר, "אוצר מטבעות היהודים", הוא כותב כי אלכסנדר ינאי רצה להבליט באמצעות העוגן שעל מטבעות מסוג זה את העובדה שכבש את ערי החוף הארצישראליות, מעכו ועד עזה ורפיח. בצדם השני של המטבעות חקוק כוכב בעל שמונה קרניים, מוקף נזר מלכות; בין הקרניים נכתב "יהונתן המלך", שמו העברי של אלכסנדר ינאי, באותיות עבריות קדומות.

עד לפני כמה שנים היה שוויו של כל מטבע כזה בשוק בין עשרה לעשרים דולרים, תלוי באיכות הטביעה ובמידת השתמרות המטבע. רוב המטבעות השתמרו היטב, הודות לאלפיים שנות שהות על קרקעית ים המלח הענייה בחמצן. בשנים האחרונות ירד מחיר המטבעות, ואחר כך עלה שוב. רובם המכריע מסדרה אחת – מטבעות בשווי פרוטה של המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי, שמלך משנת 103 ועד שנת 76 לפני הספירה.

השאלה המנקרת, כמובן, היא מי החביא או השליך כמות אדירה כל כך של מטבעות לים? המסתורין רב וההשערות מעטות. ההגיונית שבהן קשורה בעובדה שהמטמון, שנחשף כתוצאה מירידת מפלס מי האגם, התגלה כמה עשרות מטרים מהחוף. בחוף הסמוך ניצבת מצודה ישראלית עתיקה עם מזח שאליו נקשרו הספינות. אפשר שבאחת הסערות נפלו מאחת הספינות שקי מטבעות. מטבעות פעוטות ערך אלה היו מיועדות למשכורות לחיילי אלכסנדר ינאי ששירתו באזור. חיילים תמיד הרוויחו מעט.

היכן נמצאות היום מטבעות הברונזה ששקעו במקום הנמוך ביותר בעולם? רובן הגיעו כנראה לידי סוחרי עתיקות אמריקאים. אסטרטגיית השיווק הממולחת שלהם הצליחה לקשור בין המטמון הזה לסיפור על "מתנתה של אלמנה ענייה" מהברית החדשה (מרקוס י"ב, לוקס כ"א). מסופר שם כי ישו ראה את העשירים שמים נדבות רבות בתוך תיבה, אך כשהבחין באלמנה ענייה ששמה שתי פרוטות בתיבה אמר: האלמנה הזאת נתנה יותר מכולם, כי כל אלה נתנו את נדבותיהם מן העודף שלהם, אך היא ממחסורה נתנה את כל אשר היה לה למחיה.

עד היום נמכרו כ-200 אלף מטבעות מארץ הקודש לנוצרים אדוקים שכנראה השתכנעו כי יש בכך מחווה לאותה ענייה, שייתכן כי פרוטותיה היו מאותו סוג שאותן רכשו במיטב כספם. ושאר המטבעות? הם ינוחו כנראה עוד שנים רבות בקרקעית ים המלח.