שנים ארוכות של מלחמות ללא תוחלת, נשק בידיים של כנופיות וילדים, שליטים מושחתים שמוטטו כלכלות עד עפר, סוחרים שפלים שניצלו את התוהו ובוהו ושילמו עבור שנהבים וקרני קרנפים, ויותר מהכל אנשים רעבים שצדו כדי לשרוד, חיסלו את חיות הבר של ארצות דרום יבשת אפריקה. שמורות הטבע, שהוכרזו עוד בימים הקולוניאליים, נותרו ריקות, פרט לקומץ חיות מפוחדות שלמדו להסתתר היטב.
עכשיו, כשהמדינות הללו מתחילות לקום מהאשפתות, הן גם מתחילות למלא את השמורות מחדש.
השנים הרעות תמו, השנים הטובות בפתח. נוף אפריקאי | צילום: רונן רז
דרום אפריקה כבר שנים רבות נהנית מהכנסות יפות מתיירים שבאים לפקוד את שמורות הטבע והיא למדה לשמור היטב על חיות הבר שלה. ריינג'רים חמושים, רכבי 4X4 חדשים, תקשורת אלחוטית, מסוקים לפי הצורך. השמורות של דרום אפריקה שגשגו ופקעו מרוב בעלי חיים. בנוסף לכך הוקמו חוות ספארי פרטיות רבות לכל מי שהיו לו שטחים נרחבים ומגודרים שיכול היה להבטיח את שלום החיות ושלום השכנים בני האדם. לא מעט פעמים נאלצו הן בפארקים הלאומיים והן בשמורות הפרטיות לדלל את העודפים.
לא עוד…
בשנים האחרונות החלו להעביר את עודפי החיות מהשמורות הצפופות אל השמורות הריקות במדינות השכנות. שמורת קרוגר הידועה שוכנת במזרח דרום אפריקה על משולש גבולות עם זימבבווה ומוזמביק.
השמורות הריקות של מוזמביק ומלאווי מתמלאות בבעלי חיים שהובאו מדרום אפריקה | צילום: רונן רז
שנים רבות היה הגבול סגור מפני העוינות והמחתרות שפעלו באזורי הגבול אלו כנגד אלו. כעת נפתחו הגדרות למעבר של החיות שכבר מגיעות היום אל שמורת לימפופו במוזמביק ואל זימבבווה. מבצעים של העברת חיות על פני מרחקים גדולים הם מסובכים ומורכבים הרבה יותר, וגם עולים הרבה מאוד כסף, בלתי סביר במדינות כה עניות שמתקשות לדאוג גם לנתיניהן בני האדם.
כאן מגיעים עמותות בינלאומיות והתורמים הפרטיים, שמוכנים להשקיע מליונים להצלת חיות הבר ומילוי שמורות הטבע. מיהם תורמים אלו – זה נושא בפני עצמו ולא לעכשיו. ההשקעה מופנית למספר כיוונים. הכיוון הראשון והחשוב ביותר הוא יצירת מרחב מחיה בטוח לחיות הבר, וזאת באמצעות השקעה באוכלוסייה המקומית השכנה לפארק. בעבר הקולוניאלי קמו שמורות הטבע כדי לארח תיירים זרים, ובעיקר כאלו שהגיעו לצוד חיות ולהצטלם עם רובה ורגל על הפגר חסר החיים. המקומיים הורחקו מן השמורות, ופיתחו אנטגוניזם כלפי שמורות הציד, שבמקרים רבים הופנה לציד מכוון, כהתרסה מול השלטון הקולוניאלי.
קרנף בשמורת לימפופו במוזמביק. כיום מתאפשר מעבר של בעלי חיים מהשמורות של דרום אפריקה למדינות השכנות | צילום: שאטרסטוק
היום שמורות הטבע מציעות משרות רבות לשכני הפארקים, תכניות הכשרה לריינג'רים וחוקרים מקומיים וחלוקת הכנסות מהתיירות לקהילות מקומיות. האינטרס של שכני הפארקים היום הוא לשמור על חיות הבר מפני ציידים לא חוקיים, פשוט כי זה משתלם להם.
במצב בו נוצר מרחב מחיה בטוח לבעלי החיים, מופנים משאבים רבים להבאת חיות בר לשמורות הריקות. כיום פילים, אריות, ברדלסים ועוד מורדמים מרובי חיצים, מועמסים למשאיות ועושים את דרכם ברחבי דרום היבשת מדרום אפריקה, לעתים למרחקים של למעלה מאלף קילומטר, כדי לאכלס את השמורות הריקות של מוזמביק ומלאווי.
____
רונן רז –טייל בנשמתו, בעלים ומנהל חברת אקו טיולי שטח, יוצר טיולים חדשים בעולם ומדריך אותם, נחשף לאפריקה בשנת 1984 כשנסע לבקר את אמא שלו שחייתה מאז עשרים שנה בניירובי, קניה, וזו הפכה לו לבית שני, מאז ועד היום.