ברוב הצילומים שמצלמים צלמים חובבים, המרחק שבין הצלם לנושא המצולם הוא מטר וחצי עד שלושה מטרים (בצילום פורטרט או בן־אדם עומד) או בלתי מוגבל (בצילום נוף). המשותף לכל

צילומי מאקרו בטבע. מאחר שנושא הצילום קטן, כל תזוזה שלו תפגע בחדות הצילום. בעת צילום בשדה יש לשים לב לרוח ולהמתין לרגע שהיא נחלשת

הצילומים הוא שבכולם אנו ממקדים דמות גדולה (בן־אדם) או גדולה מאוד (נוף) על חיישן התמונה האלקטרוני הקטן, שגודלו במצלמות החובבים הוא כ־7X5 מילימטרים בלבד.
אולם אם נתבונן סביבנו, נבחין בכך שאפשר לצלם גם נושאים קטנים מאוד: חפצים קטנים, פרטים מתוך עצמים גדולים וכמובן פרחים ובעלי חיים קטנים. בעלי הסבלנות, הסקרנות והעין החדה שבנו יגלו עד מהרה שהעולם הזעיר מלא בצורות ייחודיות, בצבעים מרהיבים ובמרקמים מעניינים לצילום. כאשר גודל הנושא הוא כגודלו של חיישן התמונה, הצילום מתבצע ממרחק של סנטימטרים אחדים. מצב צילום זה ידוע בשם צילום מאקרו (Macro).
לגודלו הקטן של חיישן התמונה האלקטרוני — הנחשב בדרך כלל למגבלה – יש במקרה זה יתרון: בניגוד למצלמות סרט, שכדי לצלם בהן מקרוב יש צורך באביזרים אופטיים או בעצמיות מיוחדות, לרוב המצלמות הדיגיטליות יש חיישנים קטנים ועצמיות בעלות רוחק מוקד קצר, ולכן הן מתאימות לצילום מקרוב בלי צורך באביזרים מיוחדים. כל שנחוץ הוא להעביר את המצלמה למצב מאקרו על ידי לחיצה על כפתור המסומן בדרך כלל באיור של פרח, להקפיד על כמה כללים פשוטים שיובאו בהמשך ולגייס סקרנות רבה וגם מעט סבלנות. לאחר התנסות קצרה התוצאות יפתיעו גם את הספקנים שבכם!
לפני שיוצאים לצילום מקרוב:
מומלץ מאוד להכין מראש שני אביזרים פשוטים וזולים שישפרו מאוד את איכות הצילומים ואת איכות החיים של הצלם: גרב ממולא באורז יבש או בעדשים ודף קרטון A4 מצופה בנייר אלומיניום (כאשר הצד המבריק יותר מוצמד לקרטון).
הגרב ישמש לנו בסיס מייצב [1] שעליו נניח את המצלמה או את הברך בעת צילום באזור סלעי, והקרטון המצופה נייר כסף [2] ישמש מחזיר אור מילוי (רפלקטור) לצורך הוספת אור לאזורים מוצללים בנושא הצילום.

הכנת המצלמה לצילום מקרוב:
1. נעביר את המצלמה למצב מאקרו על ידי לחיצה על הכפתור המתאים או

צילום של צפרדע באולפן. כאשר הנושא אינו ממוקם במרכז המסגרת אפשר להתמקד בו אגב לחיצה קלה וממושכת על כפתור הצילום והטיית המצלמה למצב הרצוי

על ידי בחירת המצב המתאים בתפריט.
2. נוודא שהעצמית נמצאת במצב .Wide
3. נכבה את המבזק באופן ידני על ידי בחירת המצב שבו סמל הברק של המבזק נמצא בתוך עיגול ומעליו פס אלכסוני: אין תועלת בשימוש במבזק המובנה בצילום מקרוב, מאחר שפיזור האור ועוצמתו אינם מתאימים לצילום ממרחק של סנטימטרים אחדים. מומלץ לצלם ברזולוציה הגבוהה ביותר שהמצלמה מאפשרת וביחס הדחיסה המינימלי. מומלץ לצלם ברגישות של 200־100 ISO.

תהליך הצילום מקרוב:
1. נצפה בנושא המעניין אותנו בצג המצלמה ולא מבעד למחפש (העינית) האופטי: בצילום מקרוב יהיה הבדל (פאראלקס) בין שדה הראייה של המחפש ובין זה של העצמית. מאחר שנושא הצילום קטן, כל תזוזה שלו תפגע בחדות הצילום. בעת צילום בשדה יש לשים לב לרוח ולהמתין לרגע שהיא נחלשת. חשוב שהצלם יימצא בתנוחה נוחה שבה יוכל להחזיק את המצלמה באופן יציב. במקרה זה רצוי לו להשתמש בגרב הממולא ולהניח עליו את המצלמה כאשר הוא שוכב או את הברך כאשר הוא כורע. המהדרים יוכלו להשתמש בחצובה קטנה או במונופוד (חד־רגל), שאותם אפשר לרכוש בחנויות הצילום.

2. הביטו בנושא ובדקו אם הוא מואר היטב. אם נראים בו צללים עמוקים, יש להשתמש ברפלקטור שהכנו: בקשו ממי שנמצא בקרבתכם להחזיק את הרפלקטור כך שיפנה לכיוון מקור האור (השמש) ולכיוון הנושא ויחזיר את האור אל הנושא. אם אין בקרבתכם מי שיסייע, דעו כי כדי להחזיק את המצלמה והרפלקטור גם יחד נדרשת מידת מה של יכולת אקרובטית, אך הדבר אפשרי לביצוע לאחר תרגול קצר. שימו לב כי הדבר מפחית את יציבות האחיזה במצלמה.

פרח בשדה. רק נושא הצילום בפוקוס

צילום של פרח אגב שימוש ברפלקטור. אם בנושא נראים צללים עמוקים, יש להשתמש ברפלקטור

3. כדי להפעיל את מנגנון המיקוד האוטומטי לחצו קלות על כפתור הצילום והמשיכו ללחוץ עליו כך עד שתצלמו. הביאו בחשבון שכל מה שלפני הנושא ומאחוריו לא יהיה בפוקוס. כאשר הנושא אינו ממוקם במרכז המסגרת אפשר להתמקד בו אגב לחיצה קלה וממושכת על כפתור הצילום והטיית המצלמה למצב הצילום הרצוי. ודאו שהדמות המופיעה בצג חדה, ואז צלמו.

4. לאחר הצילום העבירו את המצלמה למצב הצפייה ובדקו את הצילום: האם המיקוד במקום הרצוי (היעזרו במצב ההגדלה)? האם התאורה טובה? האם הקומפוזיציה מעניינת (ראו שיעור מספר 9)? אם התוצאה איננה מספקת, צלמו שוב.

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו: