שנה לא פשוטה עברה על ירושלים. שנה לא פשוטה עברה על כולנו, זה נכון, אבל ירושלים, כך נראה, חטפה יותר מהשאר. הקורונה פגעה בכמה משכונותיה באופן חמור במיוחד, השמיים שנסגרו חתכו באחת את זרם התיירים שבימים כתיקונם מגיע אל העיר ומוסיף לה חיים. ואחרי שנה מורכבת, כשלרגע היה נראה שכל זה מאחורינו, התחילו המהומות בשער שכם ובשייח' ג'ארח.
אל תתנו לכל אלה להרתיע אתכם, אל תשנו תכניות. בביקור של שלושה ימים בירושלים בעיצומו של צום הרמדאן גיליתי שרוב גדול של העיר ממשיך להתנהל כרגיל, באופן רגוע ובטוח. אתם יכולים לטייל בירושלים באופן עצמאי או להצטרף לסיור מודרך (יש הרבה אפשרויות טובות, הכל בהתאם למה אתם אוהבים ובמה אתם מתעניינים). מזג האוויר מושלם עכשיו וגם העובדה שמקומות רבים לא צפופים או מלאים מדי הופכת את הטיול פה למוצלח ומומלץ.
סמטאות בנחלאות | הצילומים בכתבה: רותם בר כהן
כדי להפיג את החששות, נתמקד הפעם בחלקה המערבי של ירושלים. אני התמקמתי במלון בצלאל, מלון בוטיק נחמד סמוך לנחלאות ולשוק מחנה יהודה, מקום מושלם לצאת ממנו לשיטוט רגלי בכמה מהמקומות הכי מוצלחים (וטעימים) בעיר. על המלון תוכלו לקרוא בהמשך, בינתיים בואו נצא לדרך.
נחלאות: בתי כנסת ואמנות רחוב
לבאים מבחוץ יש נטייה לראות בנחלאות שכונה ירושלמית, אבל למעשה האזור שתחום בין רחוב בצלאל לרחוב אגריפס וכולל סבך של סמטאות צרות, אינו שכונה אחת אלא אסופה של שכונות שנבנו בין מחצית המאה ה-19 למחצית המאה ה-20. בין השכונות שמרכיבות את נחלאות ניתן למנות את אבן ישראל, שבת צדק, זיכרון יוסף, נווה שלום, שבת אחים ועוד. כל שכונה כזאת היא בעצם קובץ של בתי אבן צפופים, שנבנו סביב חצר, ולכל אחת יש בית כנסת משלה.
בית כנסת בנחלאות, כל שכונה בנויה סביב חצר ויש לה בית כנסת משלה
במהלך השיטוט בסמטאות כדאי לפקוח עיניים ולהתבונן מסביב. כך תגלו את המודעות שמודבקות על הקירות וקוראות למאמינים לנהוג בדרך זו או אחרת, את הדלתות ומפתני החלונות המעוטרים בעציצים פורחים בתוך קופסאות שימורים, מראה שוודאי נתקלתם בו בטיול באחד האיים היווניים. המתעניינים בציורי קיר וגרפיטי ימצאו כאן אוצר של ממש, עם יצירות שנעות מכיתובי שבלונות פיוטיים ומעוררי מחשבה ועד לציורי קיר ענקיים וססגוניים, כולל כאלה של אנשי דת ודמויות מקומיות. אם אתם רוצים להעמיק ולהרחיב את הידע שלכם בתחום, ולגלות ציורי קיר נסתרים, כדאי לכם להצטרף לסיור גרפיטי בנחלאות בהדרכת דודי בר סלע, פרטים כאן >>
אמנות רחוב מגוונת, משבלונות עם טקסט פיוטי ועד לציורי קיר ססגוניים
כשתגיעו לרחוב אגריפס, לפני שאתם נכנסים לשוק, כדאי לכם להתעכב רגע ב-Coffee Powerworks (אגריפס 111). זהו בית קפה קטן שפתחו זוג עולים חדשים מדרום אפריקה, חוזרים בתשובה. זה לא רק מקום לשתות בו קפה, זהו בית קלייה, שבו קולים וטוחנים סוגים שונים של קפה, בהם כאלה שפחות מוכרים בישראל. הריחות הממכרים והקפה המצוין מושכים לכאן קהל מעורב, שמהווה את תמצית הירושלמיות (היהודית, יש לציין): דתיים וחילוניים, חוזרים בתשובה והיפסטרים. מנת קפאין מרוכזת, ואתם מוכנים לחצות את הרחוב ולהיכנס אל שוק מחנה יהודה.
קופי פאוור וורקס. בית קפה שהוא גם בית קליה בכניסה לשוק מחנה יהודה
שוק מחנה יהודה: שמח ביום, טעים בלילה
בשנים האחרונות שוק מחנה יהודה הפך ממקום שמוכר תוצרת טרייה בזול לאחד ממוקדי הבילויים התוססים בעיר. זהו גם אחד השווקים היחידים שאני מכירה שעם רדת הערב לא רק שאינו מתרוקן, הוא הופך מלא חיים אפילו יותר. השוק משתרע בין הרחובות אגריפס ליפו, ולסמטאותיו יש שמות מקסימים כמו התפוח, האפרסק, האגוז. דווקא רחוב האגס, הזכור משירו הנפלא של אהוד בנאי, נקרא כיום רחוב אליהו יעקב בנאי, על שמו של סב המשפחה שגר מעל חנות הירקות המשפחתית. אבל השם האגס 1 לא נמחק, זהו שמה של מסעדה ביתית נחמדה עם אוכל צמחוני וטבעוני (רח' אליהו יעקב בנאי 13, סגור בערבים).
שוק מחנה יהודה
אם אתם הולכים ברחוב המרכזי של השוק, מאגריפס לכיוון יפו, משמאלכם נמצא השוק העירקי, מקבץ של דוכני ירקות ופירות, במחירי שוק אמיתיים. כאן גם נמצאות שתי מסעדות שהפכו למוסדות של ממש – מסעדת עזורה ומסעדת רחמו. שתיהן קיימות משנות החמישים של המאה הקודמת, בשתיהן מגישים תבשילים המבושלים על פתיליות, לצד חומוס טוב, ולכל אחת מהן יש קהל מעריצים קבוע, שבטוח שרק במסעדה "שלו" האוכל טעים. גם לי יש העדפה אישית, אבל בתור לא ירושלמית, אני בוחרת להימנע מהמערכה הזאת, פשוט נסו את שתיהן והחליטו בעצמכם… עזורה נמצאת ברחוב האשכול 4, רחמו – ברחוב האשכול 5, שתיהן סגורות בערבים.
השוק בערב
כפי שכבר הבנתם, בשוק אפשר לאכול טוב והרבה. אבל זהו ממש קצה קצהו של הקרחון. בין השאר, תמצאו כאן את החצ'פוריה, שבה יש מגוון של מאפים גאורגיים נהדרים (השקמה 5 פינת האשכול 6); פישנצ'יפס, שם מגישים, איך לא – פיש אנד צ'יפס (האגוז 12); דוויני פיתה בר, עם פיתות בשלל מילויים מפתיעים – מאוסובוקו, דרך דגים חריפים ועד עראייס פטריות (בית יעקב 6); אישטבח, מסעדת קונספט מהמטבח הכורדי והסורי, עם מנת הדגל שמבורכ – בצק ממולא בבשר שנאפה בטאבון (רחוב השקמה פינת בית יעקב 1, פתוח עד 22:00). ואם כבר הגעתם לרחוב בית יעקב, חלק ניכר ממנו הפך למלכה של השף אסף גרניט ושותפיו בקבוצת מחניודה. בין השאר תמצאו כאן את מסעדת מחניודה ואת הצאצאים השונים – יודה'לה, קובלה והדקל 3, כולם תוססים ומלאים בסועדים. רצוי .להזמין מקום מראש, פרטים באתר.
למעלה: הדקל 3, מסעדת שף אינטימית מקבוצת מחניודה; למטה: דוויני פיתה בר, עם הפתעות בפיתה
אם אתם יותר בעניין של אלכוהול, אל תוותרו על עצירה בביר בזאר, עם עשרות סוגים של בירות ישראליות (מי היה מאמין שישראל היא כזאת מעצמת בירות!) ונשנושים שהולכים טוב עם השתייה. פתוח מהצהריים ועד השעות הקטנות של הלילה (עץ החיים 3).
זהו באמת רק קומץ זעיר של מקומות שווים בשוק. ההמלצה הכי טובה היא פשוט להגיע ולהסתובב, לטעום, להריח, להקשיב, לשבת, ללכת, לשתות, לאכול, להמשיך להסתובב. בערבים, כשהדוכנים נסגרים ומוגפים בתריסים כדאי לחזור לסיבוב נוסף בשוק כדי להתרשם מהציורים על התריסים. רבים מהציורים הם של סלומון, אמן גרפיטי בריטי חובש כיפה, שעיטר יותר מ-100 תריסי דוכנים בשוק בדמויות שונות, מרבנים, דרך בעלי דוכנים ועד לפוליטיקאים מוכרים.
בערב, כשהתריסים מוגפים, מתגלים הציורים הצבעוניים שמתארים דמויות של פוליטיקאים, משוררים ובעלי דוכנים בשוק
אם נכנסתם לשוק מרחוב אגריפס, צאו ממנו ברחוב יפו. ואם אתם עדיין רעבים, תוכלו לעצור במסעדת המוציא, המסעדה של השף אבי לוי שמשלב בין המטבח הצפון אפריקאי למטבח ישראלי עכשווי (יפו 113). הליכה לאורך רחוב יפו אל מדרחוב בן יהודה תחזיר אתכם כמה עשרות שנים אחורנית, לעולמות אחרים, עם חנויות כמו פאטשיילע מטפחות, בינגו בדים או חצאיות המנשה.
רחוב יפו בשעת בין ערביים. מסע במקום ובזמן
עם הילדים בירושלים
אפשר לבלות יומיים שלמים בסביבות נחלאות והשוק, אבל אם אתם מטיילים עם ילדים בירושלים, יש לנו כמה המלצות, אחת קרובה ושתיים שמצריכות נסיעה קצרה אבל משתלמת.
הליכה של פחות מרבע שעה מהשוק, דרך רחוב יפו וכיכר ציון, תביא אתכם אל כיכר המוזיקה, מתחם חדש יחסית עם במה שעליה מופיעים מוזיקאים מקומיים שמנגנים מוזיקה משתנה – קלאסית, חסידית, ג'אז, בוסה נובה ועוד, והכל ללא תשלום. אפשר ליהנות מההופעות גם בישיבה באחד מבתי הקפה מסביב לכיכר, כמו למשל נפוליאון, פטיסרי בסגנון פריזאי עם כריכים, סלטים ועוגות מצוינות (יואל משה סלומון 10, פתוח עד 18:30, סגור בשבת).
בכיכר המוזיקה נמצא מוזיאון המוזיקה העברי, שמתאים מאוד גם למשפחות עם ילדים (אבל לא לפעוטות). במוזיאון יש תצוגות של כלי נגינה עתיקים, חלקם נדירים, מרחבי העולם. אפשר לסייר באופן עצמאי, עדיף להצטרף לסיור מודרך, שכולל הסברים מרתקים על סוגי המוזיקה וכלי הנגינה השונים, הדגמות והפעלות (יואל משה סלומון 10, סגור בשבת. אתר).
View this post on Instagram
לבסוף, המלצות לשני מקומות רחוקים יותר ממרכז העיר, אבל שלא כדאי להחמיץ, במיוחד אם אתם מטיילים בירושלים עם ילדים:
הגן הבוטני האוניברסיטאי, עולם קסום של צמחייה, שבילים נסתרים, מים ופעילויות רבות דמיון לילדים ולמבוגרים (זלמן שנאור 1, אתר).
פינת חמד בגן הבוטני
מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד, מספק הנאה והפעלות לילדים סקרנים ולא פחות מכך להורים שלהם, שיכולים לשכוח לזמן מה מהמצב והדאגות ולגלות יחד עם הילדים כמה מהדברים שמפעילים את העולם שלנו (שדרת המוזיאונים 3, אתר).
איפה כדאי לישון בירושלים?
המקום המושלם לצאת ממנו אל הסמטאות של נחלאות ואל האקשן של השוק הוא מלון בצלאל. המלון, ששייך לרשת מלונות הבוטיק אטלס, נמצא סמוך למבנה ההיסטורי של בית ספר בצלאל, והמיקום הזה משפיע על תפיסת העיצוב שניכרת בו היטב. בשנת 2018 פרש בוריס כץ, מייסד בצלאל, את חזונו בספר "ירושלים הבנויה, חלום בהקיץ". בספרו שץ מציג את ירושלים העתידית כאוטופיה תרבותית – עיר מודרנית, חדשנית וטכנולוגית, שתושביה עוסקים במלאכות ובאמנויות שונות. בהתאם לחזון הזה, מלון צלאל נבחר לשמש אכסניה לעיצוב ואמנות ישראלית. החללים המשותפים, כמו גם 37 החדרים, משלבים אמנות ישראלית, רהיטים ופריטי עיצוב המבטאים את התרבות והאווירה של ירושלים בכלל ושל נחלאות בפרט.
חדר במלון בצלאל. אכסניה לעיצוב ואמנות ישראלית | צילום: סיון אסקיו
על עיצוב המלון הופקדו אורי בן-דרור ומיכאל אנקווה, שבחרו בחומרים מקומיים ובפרטי ריהוט של מעצבים ישראלים, תוך שהם משלבים בין רהיטי וינטג' ופריטים חדישים. העיצוב המקומי וההתייחסות למלאכות יד מסורתיות ניכרים בכל פינה. בין השאר, תבחינו בלובי בקיר קרמיקה גדול, שאריחיו המצוירים ביד מתכתבים עם הקרמיקה הארמנית המסורתית. את גופי התאורה המפתיעים בשטחים הציבוריים עיצבה נעמה הופמן, ובכל קומה הם בצבע שונה. עבודות אמנות של יוצרים מקומיים פזורות בחללים הציבוריים ובחדרים, בהן פסל מאבן ירושלמית של זוהר גוטסמן הניצב בחצר המלון ובו בוריס שץ רכוב על גב טווס ענקי.
עבודת פיסול של זוהר גוטסמן בחצר מלון בצלאל
החדרים אינטימיים, נוחים מאוד ומצוידים בכל הפינוקים הנדרשים, ממכונת אספרסו ועד מוצרי טואלטיקה איכותיים בחדר הרחצה. מהחלונות והמרפסות נשקף נוף אורבני שישמח כל חובב ערים, לשניים מהחדרים יש מרפסת דק גדולה עם מיטות שיזוף. ממרפסת הגג בקומה העליונה אפשר ליהנות בערבים מבריזה קיצית נעימה וממראה מרהיב של בתי העיר הפרושים למרגלותיכם.
ברחבי המלון ניכר שילוב בין וינטג' לעכשווי ושימוש בחומרים מקומיים | צילום: סיון אסקיו
הנוף ממרפסת הגג במלון בצלאל. מושלם לחובבי נופים עירוניים | צילום: רותם בר כהן
אחר הצהריים האורחים יכולים ליהנות מהאפי האוור עם יין ומתאבנים חופשיים, האירוח כולל גם ארוחת הבוקר עשירה עם מאפים טריים, גבינות, ביצים, סלטים, פירות ועוד. התחלה מצוינת ליום מלא הרפתקאות שמחכה לכם בירושלים.
מלון בצלאל – רח' מסילת ישרים 1, פינת רחוב בצלאל, ירושלים. טלפון: 02-5309999, אתר