שדה תעופה – חיים בטרמינל

העובדה המוזרה ביותר היא שהסרט מבוסס במידה רבה על סיפורו האמיתי של מרחאן כרימי נאסרי – איראני שחי יותר מ- 16 שנים בטרמינל 1 בנמל התעופה שארל דה גול בפריז. נאסרי איבד בדרכו מאיראן ללונדון את כל מסמכיו. מטוסו נחת נחיתת ביניים בפריז ומאז הוא שם, על ספסל בטרמינל. שפילברג שילם לנאסרי 300 אלף דולר תמורת הזכות להשתמש בסיפורו. נאסרי עצמו אמנם כבר הורשה, בתום מאבק משפטי ממושך, להיכנס לצרפת, אבל בחר שלא לעשות זאת ונשאר להתגורר בשדה התעופה.

קל מאוד להפוך את סיטואציית ההמתנה בשדה התעופה למשל על החיים בעולם טכנולוגי מנוכר, בו יכולה, לדעת שפילברג, החמלה האנושית לנצח. במציאות, קשה כנראה הרבה יותר להתמודד עם פקידי הגירה קשוחים וחסרי חוש הומור שיושבים, מאחורי דלפקים ומסכי מחשב. הטרמינל של שדה תעופה גדול הוא מין אי מבודד, עולם סגור ועצמאי בפני עצמו, טריטוריה שמשמשת כשטח מעבר, רציף בינלאומי. לימבו מודרני, שבסרט האמריקאי "טרמינל" נראה כחוצץ בין גן העדן הניו יורקי לגיהינום המזרח אירופי.

ב2- בנובמבר 2004 נפתח הטרמינל החדש בנמל התעופה בן גוריון. בישראל, מדינה עם שדה תעופה בינלאומי אחד, טרמינל כזה הוא קוף המחט דרכו רואים את כל העולם. הוא הצטרף לשורה לא קצרה של טרמינלים חדשים, שנחנכו בשנים האחרונות בשדות תעופה ברחבי העולם. כמויות הנוסעים האדירות מחייבות את מנהלי שדות התעופה ואת הממשלות במדינות השונות להרחיב את שטחי הפעולה שלהם. המספרים מדהימים – בהית'רו למשל, נמל התעופה הבינלאומי העסוק ביותר בעולם, חלפו בשנה האחרונה יותר מ-66 מיליון נוסעים. במקום פועלים ארבעה טרמינלים והחמישי נפתח בחודשים האחרונים בקול צרימה מחריש אוזניים. 90 חברות תעופה מפעילות בו טיסות ל-170 יעדים שונים ברחבי העולם.

ההוכחה לכך שטרמינלים של שדות תעופה נהפכו לאחרונה ללהיט עולמי ניתנה עוד לפני ששפילברג והנקס העניקו לכך את החותמת הרשמית. כמה מן הכוכבים הגדולים של העולם האדריכלות מתפארים בטרמינלים שבנו יותר מבכל פרויקט אחר. נורמן פוסטר הבריטי בנה ב-1991 את הטרמינל החדש בשדה התעופה סאנסטד ליד לונדון והמשיך משם לאחד הפרויקטים ההנדסיים הגדולים בעולם – שדה התעופה החדש צ'ק לאפ קוק בהונג קונג, שנחנך ב1998- ונחשב כיום לפאר היצירה בתחום. ג'ונתן גלאנס, מבקר האדריכלות של ה"גרדיאן" הבריטי כתב על הטרמינל שהקים פוסטר בהונג קונג: "רוב נמלי התעופה מתוכננים כך שהנוסעים כלל לא רואים את המטוסים. הם רואים רק בנייני משרדים משעממים ואנשים משועממים שעורכים קניות. בטרמינל בהונג קונג פוסטר אמר 'הי, תסתכלו, תעופה היא בעצם קסם פנטסטי'. הנוסע רואה מטוסים בכל מקום בו הוא נמצא. הטרמינל מלהיב, מעורר חשק לטוס. זוהי למעשה קתדרלה גותית ענקית מחומרים מודרניים". בניית הפרויקט בהונג קונג נמשכה שש שנים ועלותו מוערכת בעשרים מיליארד דולר. מקימי צ'ק לאפ קוק טוענים בעקשנות שזהו הפרויקט ההנדסי האזרחי הגדול בהיסטוריה ושמבנה הטרמינל הוא החלל המקורה הגדול בעולם. אורכו קילומטר וחצי ויש בו קניון עם 140 מסעדות וחנויות יוקרה. שדה התעופה של הונג קונג נמצא במרחק פחות מחמש שעות טיסה מחצי מאוכלוסיית העולם ומתוכנן כך שיוכל לשרת שמונים מיליון נוסעים בשנה.

גם אדריכלים גדולים אחרים תכננו בשנים האחרונות שדות תעופה חדשניים: רנצו פיאנו האיטלקי (שבנה את מרכז פומפידו בפרזס) תכנן את נמל התעופה קנסאי ביפן. סנטיאגו קאלאטראבה הספרדי הקים את הטרמינל החדש בשדה התעופה של בילבאו בספרד (עליו כתב אחד ממבקרי האדריכלות "התכנון שלו השיב את שמחת החיים לעולם הנסיעות") ופרנק גרי עסוק כבר כמה שנים בפרויקט שעדיין לא הוקם בשדה התעופה של ונציה.

למרות המאמץ הגדול של האדריכלים להשיב את תשומת הלב לתעופה רוב הנוסעים מתייחסים כיום לשדה תעופה כאל מרכז קניות, שפתוח 24 שעות ביממה ושהמחירים בו אמורים להיות נטולי מכס. בדיקות הביטחון הממושכות, המספר הגדול של הנוסעים, האיחורים והשיבושים האינסופיים בלוחות הזמנים, כל אלה האריכו מאוד את משך השהות של הנוסעים בטרמינלים. זה אולי מצער את הנוסעים, אבל משמח מאוד את בעלי החנויות בשדה התעופה. 800 מיליון דולר בשנה, זו ההכנסה של חנויות טרמינל 3 בנמל התעופה הית'רו בלונדון. בשמים הם המוצר שנמכר יותר מכל דבר אחר בחנויות אלה. כדי לעזור לנוסעים לארגן מראש את קניותיהם הקימו בשדה התעופה סחיפול באמסטרדם אתר אינטרנט בו אפשר לראות את כל המוצרים בחנות, לערוך רשימה מסודרת ולבוא מוכנים לשדה התעופה. סחיפול הוא אכן אחד מחמשת הטרמינלים בהם עורכים הכי הרבה קניות בעולם. האחרים הם לונדון, סינגפור, פריז ודובאי. החנויות הפטורות ממס בשדה התעופה בדובאי רשמו ב-2003את הגידול המרשים ביותר: סך מכירות של 380 מיליון דולר וגידול של 24 אחוזים לעומת השנה הקודמת. כדי למשוך את תשומת ליבם של חלק מהקונים לנושאים אחרים הוקם סניף של מוזיאון רייקס האמסטרדמי בלב שדה התעופה סחיפול. במקום מוצגות כמה יצירות חשובות של אומנים הולנדים, ביניהם רמברנדט והצלחת המקום מעידה על כך שאפשר גם בלי קניות, לפחות חלק מן הזמן.

הנקס רוכש ב"טרמינל" חליפה מהודרת שעוזרת לו להרשים את אהובתו, אוכל מעדנים, קונה ספרים על ההיסטוריה של נפוליאון וכאשר הוא מצליח לחדור לניו יורק, לקראת סופו של הסרט, העיר האמיתית נראית כבר קצת כאנטי קליימקס דהוי לעומת הטרמינל הזוהר.