"סטונהנג' הישראלי", אתר מעניין, מלהיב ומסתורי", "השריד המגאליתי המרשים ביותר בארץ ישראל", "אתר מונומנטלי" – אלה רק חלק מהסופרלטיבים שהושמעו בקשר לרוג'ום אל הירי – גילגל רפאים.
מעבר לביטוי ההתלהבות הללו לא זכה האתר המיוחד במרכז הגולן להתייחסות מדעית וארכיאולוגית מספקת שתבהיר את מהותו ואת משמעותו.
מספר ההסברים שהוצעו במשך השנים לגבי תפקידו המקורי והמהותי של האתר הוא כמעט כמספר שמות התואר שנמנו לעיל. הבעיה העיקרית שעימה מתמודדים הארכיאולוגים היא שמבנה זה הוא יהודי באיור כולו. ההשוואה הקורצת כל כך למבנים מגאליתיים (כלומר, בנויים אבני ענק), מעגליים, המוכרים מחוץ למזרח התיכון – בעיקר באנגליה, אך גם במקומות אחרים בעולם – אינה הכרחית. אחרי הכל מדובר במבנים בני ארבעת אלפים שנה ויותר,
לביקור ברוג'ום אל הירי ביום הארוך בשנה – ראו כאן
הקשר התרבותי עם אירופה באותן תקופות היה ללא ספק רופף למדי. די אולי עם נזכיר כי באנגליה מוכרים כ-900 מעגלי אבנים, חלקם עומדים על תילם וחלקם הרוסים.
המפורסם והמוכר שבהם הוא סטונהנג', אך ברחבי האי הבריטי קיימים מעגלים בגדלים שונים ומתקופות שונות. החל בשנת 2500 לפני הספירה וכלה ב-1000 לפני הספירה .
ההסברים האפשריים אשר הועלו לגבי מהותו של רוג'ום אל הירי הם:
א. דולמן גדול במיוחד, כלומר אתר קבורה של אישיות מכובדת שזכתה למבנה עצום ורב רושם.
ב. ישוב מבוצר היטב.
ג. אתר לחיזוי אסטרונומי, או מקדש רוח (מקדש קלנדרי), המאפשר לצפות בתופעות אסטרונומיות הקשורות בעונות השנה.
ד. אתר פולחן קדום, כנראה פולחן קבורתי, אשר התופעות האסטרונומיות נצפו בו מן הטקס.
הן לגבי רוג'ום אל הירי והן לגבי מעגלי אבנים אחרים נשאלת השאלה: לשם מה נבנה מבנה כה גדול, הובאו אבנים כה כבדות והושקע מאמץ כה רב? ברוג'ום אל הירי רוכזו סלעי בזלת במשקל כולל של 37,500 טון. מה התועלת שצמחה מהקמתו של המונומנט המרשים והגדול מדיו רבות דנו בשאלות, האם לא מדובר כאן בשיגעון גדלות כלשהו, או שמא הייתה לכך סיבה מעשית טכנית או לפחות נימוק פולחני.
שאלה נוספת שכדאי לנסות להבהיר היא, עד כמה יש בסיס לכינוי המחמיא "סטונהנג' הישראלי". האם יש באמת מקום לערוך השוואות בין האתרים?
צילום מרחפן: רעי לפיד
צילום מרחפן: רעי לפיד
מבוך מעגלי
פירושו של רוג'ום אל הירי בעברית הוא: ערימת האבנים של חתול הבר. השם "גילגל רפאים" הוצמד למקום בשל שמם המקראי של תושבי הבשן (רפאים) על סיפה של התקופה התנ"כית.
האתר השוכן כ-16 קילומטרים מזרחית לחופה הצפוני של הכינרת, מצוי בשטח פתוח ושטוח. על פי תיאורו של פרופסור כוכבי אשר ניהל את החפירות הארכיאולוגיות באתר, זהו מישור נרחב המכוסה מאות דולמנים. לא הרחק מן האתר נמצאים כפרים כלכוליתיים האופייניים לגולן, וישוב גדול מתקופת הברונזה הקדומה (מתחם שעבניה).
הסביבה הקרובה לרוג'ום אל הירי מורכבת משפכי בזלת אחדים, משולבים, מתקופות שונות. השפך המאוחר ביותר, אל ארבעין, נמצא כ-400 מטר צפונית לאתר. השטח אינו מתאים לחקלאות אינטנסיבית, אלא למרעה בלבד.
רוג'ום אל הירי בנוי שתי יחידות ארכיטקטוניות: מצבור אבנים (טומולוס) מרכזי, וארבע קירות חד מרכזיים (קונצנטריים) המקיפים אותו. המצבור המרכזי מהווה את גרעינו של האתר. הוא מורכב בעיקר מאבנים קטנות. גובהו 5-6 מטרים מעל סלע האם..וקוטרו כ-20-25 מטרים. מצבור זה מורכז למעשה משני חלקים. גל אבנים מרכזי, עגול, בקוטר 8-10 מטרים, שהוקם כנראה מעל חדר קבורה מגאליתי. כמה אבנים בגודל בינוני הנראות על ראש הנ"ל עשויות להוות את גג חדר הקבורה. שתי שכבות נוספות של אבנים קטנות עד בינוניות מונחות כקליפה סביב המצבור המרכזי. שכבות חיצוניות אלה נמוכות מהמצבור, ומעניקות לו מראה של חרוט מדורג וקטום.
בפינתו הצפונית מערבית של המצבור המרכזי מונחות כמה אבנים גדולות במעגל. תפקידן של אבנים אלה אינו ברור עדיין. הועלתה ההשערה, כי מדובר בקטע מקיר נוסף, קטע מבסיסו של המצבור המרכזי, או משטח נמוך המקיף את בסיס המצבור.
הקיר הראשון, הקרוב ביותר למצבור המרכזי, הוא חצי מעגל הבנוי מצפון-מערב למצבור.
קוטרו 50 מטר ורוחבו 1.2-1.5 מטר. קיר זה מחובר אל הקיר השני, המרוחק יותר, בשני קירות נמוכים. הקיר השני מהווה מעגל כמעט שלם. קוטרו ממזרח למערב כ-70 מטרים ומצפון לדרום כ-90 מטרים. הוא עשוי אבנים בינוניות עד קטנות, וגובהו המקסימלי (שהשתמר) הוא מטר אחד. בקטע הדרומי מערבי בנוי הקיר כמעט בקו ישר, ולפיכך יוצר בליטה מהתוואי. סטיה זו תחזור גם בקירות השלישי והרביעי. קיר זה מתחבר עם הקיר החיצוני יותר, המקיף אותו, באמצעות כמה קירות רדיאליים, שחלקם אמור להיחשף בחפירה ארכיאולוגית.
הקיר השלישי מהווה מעגל שלם ללא הפרעות מאוחרות. קוטרו כ- 105 מטרים ממזרח למערב ו-115 מטרים מצפון לדרום. למרות כמות אבני המפולת המרובה ניתן להבחין בפתחים גם בקיר זה. רוחבו אחיד, כ- 2.6 מטרים לכל אורכו. בקטע הדרומי מגיע רוחבו של הקיר ל-3 מטרים וגובהו ל-2 מטרים. שאר היקפו השתמר בגובה נמוך יותר.
רובו של הקיר בנוי אבנים בינוניות עד קטנות. במערב ניתן להבחין במספר אבנים גדולות יותר.
הקיר הרביעי הוא החיצוני והגדול ביותר מבין הקירות המקיפים את המרכז. קוטרו 145 מטרים ממזרח למערב ו-155 מטרים מצפון לדרום. לבנייתו של קיר זה הוקדשה כנראה תשומת הלב הרבה ביותר. רוחבו 3.2 מטרים, והוא נמשך בצורה שווה לכל היקפו.
מצב השתמרותו של קיר זה מצוין. במקומות אחדים הוא מתנשא לגובה של יותר משני מטרים. הוא בנוי חמישה נדבכים של אבנים בינוניות עד גדולות. בקיר קיימים שני פתחים גדולים – בצפון מזרח ובדרום מזרח.
הכניסות לפתחים אלה חסומות במפולת אבנים, מהן גדולות באופן מיוחד.
כמות האבנים הגדולה המרוכזת במקומות אלה (הפתחים בקיר החיצוני) מעידה על כך שאלו שרידי בניה שבמקורה הייתה גבוהה בנקודה זו יותר מאשר במקומות אחרים.
בשלב אין אפשרות לקבוע, האם המכלול של רוג'ום אל הירי, על כל קירותיו ומבניו, תוכנן ונבנה כיחידה ארכיטקטונית אחת. מטרתם העיקרית של החופרים באתר היתה לאתר גיזרה שבה מצויים מרבית המרכיבים העיקריים, לחקור אותה ביסודיות, למדוד אותה, לצלמה ולחפור בה. הגיזרה שנבחרה היא הצפונית מזרחית באתר היא משתרעת מן המצבור המרכזי ועד לשני צדדיו של השער הצפוני מזרחי. מדידות מפורטות וחפירה מצומצמת העלו את הנתונים הבאים: השער הצפון מזרחי הינו מבוא שער מונומנטלי ובאגפיו מצויות האבנים הגדולות ביותר בקירות האתר. בתוך המבוא פנימה, קרוב לשער בחומה השלישית, מצוי מבנה ענק מרובע, שהסתיר את מיפתח השער ואת פנים האתר מעין הצופים מבחוץ.
המבנה הסתיר, כנראה, אף את הרוג'ום המרכזי בפני העומדים במבוא. השער עצמו מצוי בחומה השלישית, מול מרכז מבוא השער. על אותו ציר בחומה השניה מצוי כנראה, פתח נושף. החפירה בשער וברחבת השער הראתה, שאין כאן עומק של שרידים, או השתכבות של ממש. החופרים הגיעו לריצוף אבן גס, מכוסה בעפר מהודק בעומק של עשרות ס"מ בלבד. תוך הסרת המפולות והרחקת העפר מעל הרצפות נמצאו כמה עשרות שברי חרס.
מעטים מהם ניתנים להגדרה והם מתקופת הברונזה הקדומה ומתקופת הברזל השנייה.
את החפירות החל מקיץ 1988 ניהל יונתן מזרחי מאוניברסיטת הרווארד, יחד עם יגאל טפר מקיבוץ יגור יגור ומתניה זהר מן האוניברסיטה העברית.
וזרח השמש
כאמור, ההשערות לגבי תפקידו ומהותו של האתר מייחסות לו תפקידים שונים.
באופן בסיסי נחלקות הדעות בין אלה הרואים באתר מקום פולחן או אתר קבורה מגאליתי ובין אלה השמים בעיקר דגש על תפקידו האסטרונומי של המקום. יש בין האחרונים כאלה שרואים במקום גם אתר פולחן, או מעין מצפה כוכבים קדמון, מקדש לוח, שתפקידו ל"ארגן" עבור אוכלוסיית הסביבה את לוח השנה על פי תאריכים מרכזיים.
הדעה השנייה, האסטרונומית, היא זו המשמשת בסיס להשוואה עם סטונהנג' הבריטי. החוקרים שהחזיקו בדעה זו (יהושוע יצחקי מאוניברסיטת תל אביב עסק בכך רבות) התבססו על כמה חיבורים מדעיים אסטרונומיים שהתפרסמו בבריטניה החל בשנות השישים. (דוגמאות הבולטות הן אלה של הוקינס, הויל, אטקינסון ותום). חיבורים אלה הציגו בפירוט את תפקידיו ואת אפשרויותיו האסטרונומיות של מעגל האבנים המפורסם בסטונהנג'. השתמע מהם שתפקידו העיקרי של אותו אתר הוא חיזוי אסטרונומי וקלנדרי, קביעת עונות השנה, זמני חגים, תאריכים בולטים ומחזורי השמש והירח, כולל חישוב ליקויים הדורשים דיוק רב.
הדימיון בין האתר ברוג'ום אל הירי ובין סטונהנג' באנגליה בולט בשתי נקודות: בתכנון ובתפקוד בכל הקשור לתיארוך ימים בולטים ומיקום השמש. בדומה לאתר בגולן בנוי סטונהנג' ממספר מעגלים, האחד בתוך השני שבמרכזם מבנים מגאלתיים נוספים.
אתר סטונהנג', מערב אנגליה (שאטרסטוק)
סטונהנג' בצילום אוויר: הדימיון בולט (שאטרסטוק)
קוטר המעגל החיצון כ-100 מטרים, מצידו החיצוני חפיר ומצידו הפנימי 56 בורות שבהם היו תקועים כנראה עמודי עץ. (בורות אלה מכונים בורות אובורי על שם החוקר בן המאה ה-17 שגילה אותם לראשונה).
המבנה המרכזי בנוי עמודי אבן, קוטרו כ-30 מטרים והוא מורכב מארבעה מעגלים חד מרכזיים.
גודלן של האבנים בסטונהנג' מדהים. אחדות מהן מגיעות לגובה 6 מטרים ומשקלן עולה על 50 טון בעת בנייתו, לפי ארבעת אלפים שנה העבירו הבנאים אבנים אדירות אלה מרחק עשרות קילומטרים כדי למקמן באתר.
סידור האבנים בסטונהנג' תואם במדוייק את מיקומה של השמש ביום הארוך ביותר בשנה, וביום הקצר. לטענת האסטרונומים ניתן בעזרת המבנה בסטונהנג' לצפות ליקוי חמה וירח. תופעה זו של שימוש בזוויות המדוייקות של השמש בימים מסויימים על מנת לקבוע תאריכים, מוכרת המקומות שונים. סטונהנג' הוא אולי הדוגמא המפורסמת ביותר, אך גם בקצהו השני של העולם, בארצות הברית, נתגלו לוחות שמש הפועלים על פי עיקרון דומה.
בימי השיויון, בסתיו ובאביב, חודרת השמש מבעד לחריץ בסלע ומאירה נקודה מסויימת בציורי הקיר המואר.
תופעה זו של מבני לוח מוכרת ברחבי העולם, גם בארץ יש מספר קברי שייח' שבהם מתאפשרת חדירת השמש רק בתאריכים מסויימים.
שתי עובדות עיקריות תומכות בגישה האסטרונומית כאשר באים לאמצה לגבי רוג'ום אל הירי. העובדה הראשונה והמרשימה ביותר היא שהפתח הצפוני מזרחי בקיר הרביעי, החיצוני ביותר, מצביע על כיוון הזריחה של השמש ביום הארוך ביותר בשנה, 21 ביוני, כאשר מתבוננים ממרכז האתר, מן המצבור המרכזי. (יהושוע יצחקי הוכיח משך מספר שנים את דיוקו של נתון זה).
כלומר, תושבי רמת הגולן, אשר חיו באזור לפני למעלה מארבעת אלפים שנה, ידעו לקבוע מהו היום הארוך בשנה בעזרתו של מבנה המעגלים ברוג'ום אל הירי. כאשר השמש זרחה במרכז הפתח הצפוני מזרחי, שעה שהמתבונן יושב במרכז המעגל, אפשר היה לחגוג, את היום הארוך. באותו קיר חיצוני, בחלקו המזרחי, בנויות שתי אבנים גדולות, שדרכן נראית זריחת השמש בימי השיוויון בין היום ללילה (21 במרס ו- 23 בספטמבר).
מלבד נתונים אלה אין לצערם הגדול של חובבי האסטרונומיה הקדומה ממצאים נוספים, אשר עשויים להעיד כי תופעות שמיימיות-אסטרונומיות אחרות נצפו ברוג'ום אל הירי. בעיה נוספת ללא פיתרון מעורר הפתח הדרומי מזרחי בקיר החיצוני. באופן חסר אחריות ועיקש מסרב פתח זה להצביע על זריחת השמש ביום הקצר ביותר (21 בדצמבר). מיקומו דרומי מידי על מנת שתיראה בו הזריחה באזור הלבנט. יחד עם זאת, כפי שהסביר יהושוע יצחקי, את הזריחה ביום הקצר נבצר מאיתנו ממילא לראות, כיוון שהאזור מעונן מאוד בעונה זו של השנה.
את השקיעה, לעומת זאת, ניתן לטענתו לראות בצורה מדוייקת כאשר מתבוננים מגדר הנמצאת בנקודה דרומית מזרחית לאתר. השמש שוקעת ביום זה מעל המצבור המרכזי של רוג'ום אל הירי.
גם אם נקבל את ההנחה שהאתר שימש לצפייה ביום הארוך ביותר ובימי השיוויון וכן ששימש להערכה כללית של עונות השנה, אין בכך עדיין הצדקה לגודלו העצום, ותעלו מה זו נותרת בעינה. במילותיו של יצחקי: לשם מה לבנות מעגלי אבנים בקוטר 155 מטר כאשר את אותה תוצאה, ניתן להשיג על משטח בגודל צלחת מטבח רגילה?
רוג'ום אל הירי בסרטון וידיאו
פה נטמן
הדעה המסרבת להסתפק בתיאור האתר כמצפה כוכבים קדום מיוצגת בעיקר על ידי מתניה זהר. לטענתו, ידוע שכל המבנים המגאליתיים הקדומים קשורים בצורה זו או אחרת בפולחן קבורתי. (סטונהנג' באנגליה הוא יוצא דופן מבחינה זו ומכונה בשל כך "המקדש"). למרות שהוא ייחודי באזור, יש לראות גם ברוג'ום אל הירי חלק מתופעת הקברים המגאלתיים, כמו קברי הדולמנים המכסים חלקים נרחבים של הגולן, ומצויים בריכוז שונה ברחבי האיזור הסורי-ישראלי. בין מבנים מגאלתיים אחרים ושונים, אלה הינם מעגליים ולכן מזכירים את רוג'ום אל הירי. עם זאת השוני ביניהם לבין זה ברוג'ום אל הירי גדול, בשל הבדלי המימדים והמורכבות. ההשוואה עם אתרי קבורה אחרים מפתה מאוד. מתניה זהר מונה כמה מן הבולטים שבהם, למשל "קברי חור המנעול" בצפון אפריקה. קברים אלה מורכבים ממצבור אבנים פשוט המוקף, בדרך כלל, בשני קירות מעגליים ובהם פתח לכיוון מזרח. גודלם נע בין 15 ל-60 מטרים, ובנייתם פשוטה יותר מאשר זו של האתר בגולן. לרוב הם מכילים טור אבנים אחר בלבד, בצורת מעגל או אליפסה, שצורתו מלמדת על מיומנות ארכיטקטונית מועטה.
מצבור אבנים הבנוי סביב קבר ומוקף בשלושה מעגלי אבנים בקוטר מקסימלי של 320 מטר(!) נתגלה בקלונדבורק בדנמרק. שפע מבנים דומים קיים באיזור האגאי, בצרפת ובערב הדרומית.
כל הדוגמאות המכרות מתוארות לאותה תקופה, המחצית השניה של האלף השלישי לפני הספירה, (לא טמונה כאן, כמובן, שום הנחה כדבר קשר תרבותי כלשהו בין הדוגמאות הללו. הקשר הוא של דימיון ארכיטקטוני ופונקציונאלי בלבד).
המסקנה שמסיק מתניה זהר מן ההשוואה הזו היא כי, כמו רבים מן המקרים שנזכרו, כך גם ברוג'ום אל הירי – המונומנטים המגאלתיים השיגו משמעות דתית נרחבת והתפתחו למקומות פולחן.
ישנן עדויות מספקות לכך שמבני קבר מונומנטליים רבים. למרות שהפסיקו לשמש לקבורה. המשיכו לתפקד כמרכזיים טכסיים. למרות ייחודו של רוג'ום אל הירי במרחב הסורי ארץ ישראלי, אין לראות בו, על פי דעה זו. תופעה ייחודית.
הוא מהווה חלק ממסורת קבורה פולחנית אשר עשויה להימצא בתרבויות שונות בעולם העתיק, ללא קשר גומלין ביניהן.
עובדה מעניינת היא שבתי הקברות המגאלתיים עם מצבורים, דולמנים, גלעדים ומבנים אחרים במרחב, נמצאים בעיקר באזורים בעלי ערך חקלאי מועט. הדבר הנכון לגבי רוב המונומנטים המגאלתיים באיזור הים התיכון ובמערב אירופה, המצויים באזורים ששימשו בעיקר למרעה. אין ספק שבנושא זה ניתנה עדיפות לאזורים וולקנים, היכן שזמינות גושי הבזלת גבוהה.
יחד עם זאת, חשוב להזכיר ששאלת בניית המונומנטים המגאלתיים אינה קשורה בהכרח לגיאולוגיה המקומית, אלה דווקא לתרבות שהתקיימה באותה סביבה.
חפירות
החפירות הראו שזהו אינו ישוב מבוצר. כמו בחלקי הארץ האחרים, גם בגולן חדלו ערים מסוג זה להתקיים בסוף האלף השלישי לפני הספירה. מכאן ואילך הלך ורב מספרם של ישובים פחות קטנים, והשימוש בדולמנים, בגולן הגיע לשיאו.
האתר ברוג'ום אל הירי מסקרן במיוחד בשל גודלו, יחודו באזור והשימושים שהוסחו לגבי תפקודו כמבנה לוח. ההשוואות המפתות מאוד עם מבני לוח אחרים ברחבי העולם מגבירות את הסקרנות פי כמה: עד כמה הבינו לפני ארבעת אלפים שנה מה משמעותם של תאריכים קבועים, ימי השוויון , היום הארוך ביותר, ומחזוריות הירח. כל הדברים הללו התחדשו כאלפיים שנים לפני האסטרונומיה ההלניסטית, כאשר סביר להניח שהקשר בין רועי הגולן לביון האסטרונומים המצריים היה רופף אם בכלל היה קיים. גם אם יתיישבו כל הפרטים האלה, עדיין אין בכך הסבר לגודלו של האתר או אפילו לגילו המדויק.
הפסל יצחק דצינגר, אשר הוקסם מן האתר מיד לאחר גילויו, ראה באפשרות לניצול תדירתו של האור לתוך המבנה בתאריכים צפויים במשך השנה פוטנציאל רב חשיבות לעבודתו. באחד מן הרישומים אשר הותיר אחריו צייר את האפשרויות לניצולו של האתר ברוג'ום אל הירי, ובפינת הדף שירבט: “שקיעת השמש, להפוך את הקיטש הזה לכוח בלתי נשכח". עבודתו המתוכננת של דצינגר לא יצאה אל הפועל אך בוניו של רוג'ום אל הירי, רועים נוודים בני ארבעת אלפים שנה, הצליחו בכך מעל ומעבר.
האזנה ארכיאולוגית
האתר המסקרן מהווה עדיין תעלומה עבור החוקרים. הארכיאולוגים ובראשם יונתן מזרחי, שניהל את החפירות באתר, ניסו לענות על השאלות המטרידות אותם מבלי לחפור חלקים נרחבים של האתר ומבלי לפגוע במבנה המרכזי שלו. לשם כך פנו לאימוצן של טכניקות וציוד מתחום הגיאופיסיקה המאפשרות איסוף מידע המצוי מתחת לפני השטח. בדרך כלל משתמשים בטכניקות אלה בפרויקטים של הנדסה אזרחית (תכנון גשרים ומנהרות) ובמהלך חיפושי נפט. לצורך ביצוע הפרויקט נשכרו שירותיה של חברת גיאופיסיקה אמריקאית שמהנדסיה חשפו לפני כשנתיים קבר בעמק המלכים שבמצרים.
יונתן תיאר בפנינו את הפעילות: "כיוון שידענו שסלע היסוד מתחת לרוג'ום אל הירי קרוב ביותר לפני השטח, הנחנו שיתכן שבוני האתר חצבו או פגעו בסלע היסוד. כדי להבחין בשינויים כאלה השתמשנו במכשיר שנקרא מגנטומטר הבודק שינויים בשדה המגנטי של סלע היסוד. שינוי שיכול להעיד על פיזור סימטרי הוא בדרך כלל שינוי שמקורו בחציבה מעשה ידי אדם. בדיקה זו העלתה את קיומו של מעין מכתש רדוד, או אגן עגול, שנחצב לעומק לא רב לתוך סלע היסוד לפני שבנו את המבנה שבמרכז האתר. קוטרו של האגן כ-60 סנטימטרים ויש בו כדי ללמד על היכולת ההנדסית והביצועית של בוני האתר, אם כי מהותו לא ברורה עדיין.
"כחלק מן ההכנות לחפירת המבנה המרכזי סקרנו את המבנה באמצעות 'רדאר סוקר קרקע' ששכרנו בארץ. העברנו את אנטנת הרדאר של המכשיר על המבנה משך מספר ימים כדי להתחקות אחר תכניתו, שיטת בנייתו, ואפילו על תוכנו (אם יש כזה).
צילום: אלה אל עמי
הכניסה לדולמן, במרכז רוג'ום אל הירי. צילום גיל אל עמי
גילויים נוספים
במשך השנים שחלפו מאז גילויו, חזרו הארכיאולוגים והצהירו שאין מבנה הדומה לזה של רוג'ום אל הירי בכל העולם. במשך כל אותן שנים הם התחבטו בשאלת תאריך בנייתו של האתר המוזר (התשובה המקובלת עתה היא בין האלף הרביעי לפני הספירה לאלף השני לפני הספירה), ובשאלת תפקידו של האתר או המטרה שלשמה נבנה. בין ההצעות שהועלו: יישוב מבוצר, מקדש, מבנה קבר מונומנטלי ומצפה כוכבים עתיק.
הארכיאולוגים פרופ' משה כוכבי מאוניברסיטת תל-אביב ויונתן מזרחי מאוניברסיטת הרווארד ערכו מחקר מקיף של האתר. נערך במבנה המרכזי סקר גיאופיסי שהעיד על קיומו של חלל במרכז המבנה. הבעיות שניצבו בפני הארכיאולוגים היו רבות: כיצד "חופרים" מבנה כזה מבלי שיתמוטט? לאן מפנים את מסות האבן וכיצד? היכן בכלל מתחילים לחפור מבנה כזה ואיך מתעדים באופן שיטתי את תהליך החפירה?
עונת החפירות השלישית, היתה – לדעת כל המעורבים בה – המרתקת מכולן. במהלך פינויין של האבנים מחלקו המזרחי של התל המרכזי חשו לפתע החופרים במשב אוויר צונן. שעות ספורות לאחר מכן, בתום פינוי מאומץ וזהיר מאוד של האבנים, נחשפה מנהרת כניסה שהובילה אל תא קבורה ראשון מסוגו בארץ. הקבר בנוי כתא עגול, שקוטרו שני מטרים, בנוי לוחות אבן. תא הקבורה מכוסה בשני לוחות בזלת ענקיים, שמשקל הגדול שבהם עולה על 5.5 טונות.
תא הקבורה שנתגלה נשדד כנראה כבר בימי קדם. כל מה שנותר בו הם שלושה עגילי זהב מרהיבים ביופיים, שנשמטו כנראה בשעת מנוסתם של השודדים, או שהיו חלק זניח מן השלל.
יונתן מזרחי, שבישר לנו על הממצאים זמן קצר לאחר שנחשפו, התקשה להסתיר את התרגשותו. גילויו של הקבר עשוי, כמובן, לתרום להבנת מטרת בנייתו של האתר ושימושו, אם כי כבר עתה ברור שחלקים גדולים מן התעלומה, כמו התאריך המדויק של הבנייה ואופי האוכלוסיה שהקימה את האתר, נותרו בעינם.
תא הקבורה שנתגלה נשדד כנראה כבר בימי קדם (שאטרסטוק)
בהמשך וכחלק מליווי הפרויקט הגיע לארץ בתחילת חודש ספטמבר ד"ר אנטוני אביני (AVINI) מאוניברסיטת קולגייט שבארצות הברית. ד"ר אביני, שהגיע כאורח מסע אחר, נחשב לאחד המומחים הגדולים בעולם לארכיאו-אסטרונומיה, כלומר אסטרונומיה של העולם העתיק. במהלך שהותו ברוג'ום אל-הירי ערך ד"ר אביני מדידות רבות ובדיקות, שאת המסקנות מהן ניתן יהיה להסיק רק בעוד כמה חודשים. עם זאת, ניאות לומר כבר עם סיומן של המדידות, שאין ספק שאחד מן ההיבטים החשובים להבנתו של האתר הוא ההיבט האסטרונומי. לדעתו, לאחר גילויו של הקבר, אפשר לומר שתפקידו העיקרי של האתר היה לשמש כאתר קבורה. עם זאת מקובלת עליו הנחתה של הארכיאולוגית הוותיקה קליר אפשטיין, שייתכן שהמבנה המרכזי הוקם רק לאחר הקמתן של הטבעות המעגליות.
פרופ' אביני ניסה לבחון את העובדה המאכזבת שזריחת השמש ביום הקצר ביותר בשנה אינה נראית דרך השער הדרום-מזרחי, כאשר המתבונן ניצב על התל המרכזי. הפתרון שהציע היה שנקודת התצפית אינה מן התל המרכזי אלא כמה מטרים דרומית-מערבית ממנו. השערה זו זוכה לחיזוק מן העובדה שהקיר היוצא מן הפתח הדרומי-מזרחי אינו מוביל לכיוון המרכז אלא סוטה ממנו לכיוון נקודת התצפית שהציע אביני. מנקודה זו נראית הזריחה דרך השער הדרומי-מזרחי ביום הקצר ביותר בשנה ודרך השער הצפוני-מזרחי ביום הארוך בשנה. לפי הסבר זה נבנה התל המרכזי מאוחר יותר, כפי שאכן משערים חלק מן הארכיאולוגים.
עניין מיוחד מצא אבני באפשרות לערוך השוואה בין רוג'ום אל הירי ובין אתרים בעלי מאפיינים דומים ברחבי העולם. גם הוא ציין, שלמרות שביקר ברוב האתרים החשובים בתחומו, הופתע לגלות את ייחודו של האתר בגולן.
מצפים לזריחה מבעד לשער ביום הארוך בשנה. צילום גיל אל עמי
הגעה לרוג'ום אל הירי:
כ-1 ק"מ צפונית לצומת דליות במרכז הגולן, על כביש 808, יש כניסה ימינה (מזרחה) בדרך עפר, המיועדת לרכבי 4X4 (וגם רכבים גבוהים וקשוחים אחרים). נוסעים על הדרך מזרחה עד קרוב לערימות האבנים של רוג'ום וחונים. מכאן הולכים על שביל שחוצה את נחל דליות ואחרי כמה דקות וכ-300 מ' מגיעים לרוג'ום, והולכים אל התל המרכזי. ווייז: "רוג'ום אל הירי".
א.ש. הגיב:
חבל שלא נעשתה הגהה לפני פרסום המאמר, מכיוון שמצויות בו מספר שגיאות למיניהן שמפריעות לקורא ממוצע.