רק 11 קילומטרים של ים מפרידים בין קורסיקה לסרדיניה, ועם זאת כל אחד מהאיים הללו שונה במראה ובאופי, ואפילו שייך למדינה אחרת: קורסיקה – לצרפת וסרדיניה – לאיטליה. הקרבה של שני האיים זה לזה מאפשרת לאחד ביקור בשניהם במהלך טיול מרתק אחד. תנופת הפיתוח האירופית לא הגיעה לכאן ולא נתנה את אותותיה באופן ניכר, מה שאומר שהאיים נותרו אותנטיים במידה רבה, והטיול בהם מאפשר להכיר את התרבות והמסורות הייחודיות ולגלות את החופים הבתוליים ואת הנופים הפראיים. בכתבה זו נציץ אל כמה מהאתרים המיוחדים בכל אחד מהאיים ונבין מה הופך אותם ליעד טיול מעניין ומושך כל כך. קורסיקה – בין הרים למצוקים אל קורסיקה אפשר להגיע בטיסה ממרסיי, עיר הנמל התוססת בדרום צרפת, או במעבורת מסרדיניה. המגיעים בטיסה נוחתים בבאסטיה, עיר נמל ומרכז מסחרי בצפון האי. זוהי נקודת מוצא מצוינת לטיול בצפון קורסיקה, בכפרים המבודדים ששוכנים בהרים, עדות לימים בהם האויבים הגיעו מהים והיה צורך להתגונן על ידי בחירת מיקומים מבודדים וקשים להגעה.
במרכז האי נמצאת קורטה (Corte), עיר קטנה שהיתה למשך זמן קצר בירתה של קורסיקה החופשית, תחת הנהגתו של פסקל פאולי. אפשר לשוטט ברחובות הציוריים ברגל או ברכבת זעירה. מעל קורטה מתנוססת מצודה, סיטדל, מרשימה, וסביבה יש הרים גבוהים. זוהי נקודת יציאה אל הטבע הפראי וההררי של מרכז האי ואל הקניונים העצומים. אחד הקניונים האלה, קניון ספלונקה (Spelunca), הוא בין המרשימים באי. צוקי גרניט מתנשאים לגובה של 1,000 מ' ובנקיקיו גדלים אורנים עתיקים גדולי ממדים. דרכים עתיקות, ששימשו את הרועים (וגם את השודדים), עוברות בקניון ובסביבתו ולאורכו פזורים מעיינות.
מהטבע הקורסיקאי המדהים אפשר להתרשם גם בשמורת סקנדולה (Scandola) שבמערב האי, אליה מגיעים בשייט. סלעי גרניט ופורפיר דרמטיים בצבעי שחור ואדום צובעים את נופי השמורה ומשאירים את המטייל כאן נדהם וחסר נשימה. את התמונה משלימים יערות ירוקים המתנשאים על הצוקים שמעל מימיו הכחולים של הים. עולם החי בשמורה עשיר ומגוון וכולל עופות דורסים, קורמורנים ועופות ימיים נוספים ואפילו דולפינים. במערב קורסיקה שוכנת אז'אקסיו (Ajaccio) בירת האי והעיר הגדולה בו. העיר, הממוקמת במפרץ יפה מוקף הרים, היא המקום בו נולד נפוליאון בונפרטה. ברחבי העיר פזורים פסלים שלו ואפשר גם לבקר בבית בונפרטה, בו הוא נולד, ב-15 באוגוסט 1769. כדאי לשוטט בסמטאות הצרות והמפותלות של העיר העתיקה ולבקר בנמל.
מדרום לאז'אקסיו שוכן אחד האתרים הפרהיסטוריים המעניינים ביותר באגן הים התיכון, פיליטוסה (Filitosa). זהו ישוב ניאוליתי שבו ניצבים עמודי אבן, מנהירים, המגולפים כדמויות אדם. העמודים בני אלפי השנים שימשו, ככל הנראה, בפולחנים עתיקים. העיירה היפה בוניפציו (Bonifacio) בנויה על סלע ומוקפת משלשה עברים במים. היא חולשת על מצר בוניפציו, המפריד בין קורסיקה וסרדיניה. מכאן קצרה הדרך אל האי השכן, סרדיניה.
סרדיניה – בין חופים למערות ימיות אבל סרדיניה היא הרבה יותר מאשר אתר נופש החביב על עשירים. יש כאן עוד הרבה חופים נסתרים ובתוליים, כפרים מבודדים, ערים עתיקות, אתרים פרהיסטוריים ייחודיים וטבע יפהפה.
בצפון-מזרח סרדיניה, כדאי לשוט אל איי מדלנה (La Maddalena), קבוצה של כ-60 איים ואיונים, שחלקם הם לא יותר מסלעים הבולטים מהים. הארכיפלג כולו הוכרז כפארק לאומי בשל מגוון הצומח והנופים. הגדול באיים, לה מדלנה, הוא היחיד שמיושב באופן קבע. על האי הסמוך, קפררה (Caprera), נמצא ביתו של הגיבור הלאומי של איטליה, ג'וזפה גריבלדי, שגם נקבר באי. באי סנטו סטפנו (Santo Stefano), הרביעי בגודל בארכיפלג, ישנם שרידים של מבנים מהתקופה הנאוליתית.
אחד הדברים המאפיינים את סרדיניה, כפי שאפשר להיווכח בטיול באי, הם נוראגים, מבנים מעוגלים הממוקמים לרוב בראשי גבעות, שנבנו המאה ה-15 למאה ה-11 לפני הספירה. הנוראגה הידוע, הגדול והחשוב ביותר בסרדיניה הוא סו נוראז'י די ברומיני, שהוכרז כאתר מורשת עולמית. האתר, שממוקם סמוך לעיירה ברומיני במרכז סרדיניה, הוא מצודה גדולה הבנויה על גבעה בגובה של 238 מטר והחולשת על המישור המקיף אותה. במגדל המרכזי, שמגיע לגובה של יותר מ-18 מ', יש שלוש קומות והוא מוקף במגדלים נוספים, נמוכים יותר, בני שתי קומות כל אחד.
אתר עוד תופעה המאפיינת את סרדיניה, הפעם מעשה ידי הטבע, היא המערות הימיות הרבות שבאי. אחת היפות שבהן היא מערת נפטון (Grotto di Nettuno) שאורכה יותר מקילומטר ויש בה בריכות פנימיות, נטיפים וזקיפים מרהיבים.
בתמונה הפותחת: שקיעה מעל העיר פורטו בקורסיקה לקריאה נוספת:
צילומים: cc-by-sa 3.0 – Pierre Bona, Mirabella, Ökologix, Norbert Nagel, Tobias Helfrich, SantiMBphotos |
