אזור פתחת ניצנה, הממוקם בדרום-מערב הנגב, בסמוך לגבול עם מצרים, הוא אחד האזורים הנידחים בארץ. יש שם חמישה יישובים – ניצנה, כמהין, קדש ברנע, באר מילכה ועזוז, שבכולם ביחד גרות קצת פחות מ-150 משפחות – סדר גודל של שני מגדלי מגורים באזור המרכז. במרבית היישובים מתפרנסים מחקלאות, ובשנים האחרונות קמים יותר ויותר מיזמים תיירותיים, אבל ישראלים רבים לא היו פה מעולם ומספר התיירים לא מתקרב לזה של המבקרים במצפה רמון או במכתשים, שנמצאים במרחק נסיעה קצרה.
הנופים של פתחת ניצנה מצטיינים במרחבים פתוחים עצומים, כמעט ללא ישובים, ולילות חשוכים עם שמיים זרועי כוכבים. כשנוסעים בכביש אפשר לראות משפחת צבאים מדלגת בסמוך, כאילו אתם נמצאים בספארי באפריקה ולא שעה מבאר שבע.
לא פשוט לחיות פה, כך יעידו כולם. רבים נשבו בקסמו של המקום, ניסו ונשברו. אלה שנשארו הם אנשים עם חזון, והיוזמות הרבות שקמו כאן, שחלקן יוזכרו בהמשך הכתבה, מהוות הוכחה לכך. חלק מסוד הקסם של האזור טמון בבידודו וריחוקו. אין פה אטרקציות גדולות ומי שמגיע, מגיע בדיוק מהסיבה הזו – כדי להתנתק מהרעש ולברוח מהמירוץ. יחד עם זאת, אם רק תרצו, מובטח לכם שלא תשתעממו לרגע. יש פה אתרים היסטוריים וארכיאולוגיים, שרידי הערים הנבטיות ניצנה ושבטה הם מהבולטים והמעניינים שבהם. יש פה תופעות גאולוגיות מרשימות, כמו חמוקי ניצנה, דיונות חול עצומות, חורשות של עצי אשל, מזג אוויר נעים להפליא ושקיעות מדהימות, ובעיקר פסיפס אנושי מרתק של חולמים ויצירתיים שחיים קצת מחוץ למסלול הרגיל.
יצאנו, הורים ושתי ילדות, לסופשבוע בפתחת ניצנה, וחזרנו עם אוסף של מקומות ואנשים שכדאי לראות והבטחה לחזור שוב. בחג סוכות, כשכביש 10, אחד מכבישי הנוף היפים בארץ, נפתח לציבור הרחב, יש סיבה נוספת להגיע לפתחת ניצנה – יש המון דברים שאפשר לעשות כאן לפני או אחרי הנסיעה בכביש המיוחד הזה.
חדר הפלאות בניצנה
יצחק מובשוביץ היה צלם טבע ואספן בלתי נלאה. לפני ארבע וחצי שנים הלך יצחק לעולמו וכבר למחרת פטירתו היה ברור לבתו, לירון אלעד ממושב כמהין, שהיא תקים מוזיאון שבו יוצגו האוספים האדירים שלו. במהלך השבעה נחשפה לירון לראשונה למושג "חדר פלאות", אוספי חפצים אקלקטיים מעולמות תוכן שונים שרווחו בתקופת הרנסאנס בקרב העשירים ובני האצולה באירופה והיוו את הבסיס למוזיאון המודרני. חדר הפלאות שיצרה לירון מהאוספים של אביה הוא יחיד מסוגו בארץ ובעולם, והדבר האחרון שאתם מצפים למצוא באמצע המדבר.
וילונות אדומים בכניסה לחדר מעצימים את האפקט הדרמטי ואחרי שמסיטים אותם מגלים חדר יפהפה ומעוצב בטוב טעם ובו אוספים מאוספים שונים – מפוחלצי חיות ותצוגת פרפרים מרהיבה ועד לאוסף של בובות סוכריות פז וכרטיסי טלפון מכל העולם. לסיפוק יצר המישוש של הילדים יש פה גם מגירות ומזוודות שאפשר לפתוח ולגלות בהן אוצר בלום של הפתעות. פרטים נוספים באתר האינטרנט
חמוקי ניצנה
אחת מתופעות הטבע היפות והייחודיות של האזור היא חמוקי ניצנה. זהו מקבץ של גבעות קירטון לבנות בגבהים שונים ותצורות סלע שונות ומשונות, השוכנות במקום בו היה לפני עשרות מיליוני שנים ים. כשמטיילים במקום, עדיין אפשר להתרשם מהשרידים של שוניות אלמוגים וגם למצוא נומוליטים – מאובנים קטנים שזכו לשמם בשל גודלם שהוא כגודלו של מטבע (נומוס – מטבע, ליטוס – אבן). הגבעות הלבנות מזכירות את נופי הירח, ובשעות אחר הצהריים, כשהן מוארות באור רך וכל מה שרואים מסביב הוא מרחבים של לבן – המראה יפה במיוחד. זהו גן עדן לילדים, שנהנים לרוץ, להשתולל ולגלוש על הגבעות.
חוות שירת המדבר
סמוך ליישוב באר מילכה נמצאת חוות שירת המדבר, שנראית כמו נווה מדבר ירוק על רקע החום והצהוב שמסביב. גולן כהן, מקבל את פנינו בעיניים מאירות ובחליטת צמחים מהחווה ולוקח אותנו לסיור בממלכת צמחי המרפא שלו. גולן ואשתו נועה הגיעו לחווה לפני תשע שנים. הם התחילו בחלקה ניסיונית של צמחי מדבר, למדו וחקרו אותם ואז התחילו להתנסות בזנים נוספים של צמחים. היום גדלים בחווה, שמשתרעת של שטח של 70 דונם, צמחי מרפא מכל העולם – מצמחים שכל אחד יכול לגדל באדנית, כמו מרווה או רוזמרין, דרך צמחים מדבריים כמו אזובית המדבר ועד לעצי ארגן שמקורם במרוקו.
מרתק להצטרף לגולן לסיור בין הצמחים, למולל, להריח ולשמוע על תכונותיהם המרפאות של הצמחים. בלימונית יש ציטרל שהורג תאים סרטניים, הרוזמרין מוריד כולסטרול ונהדר לשיפור הריכוז, אזובית המדבר, האנדמית לנגב, נהדרת לפתיחת דרכי הנשימה ואילו לעיסה של גרניום לימוני מעלימה צרבות. כדי ללמוד יותר על כל אלה מומלץ להצטרף לסיורים שגולן עורך בחווה, הכוללים היכרות עם צמחי המרפא ושימושיהם השונים. בחגים הסיורים פתוחים לקהל הרחב ולא רק לקבוצות, ובמקביל לסיורי המבוגרים נערכת פעילות לילדים שכוללת טחינת זעתר, הכנת תיונים, עבודה עם חמר וחומרים מהטבע ומשחקי זיהוי צמחים. ניתן גם לרכוש בחנות החווה מתוצרת המקום, שכוללת מוצרי קוסמטיקה טבעית, שמנים מרפאים כמו שמן אזובית המדבר, חליטות ועוד.
פרטים נוספים בטלפון 052-7021650 או באתר האינטרנט
גלישת חולות – ימין ושמאל רק חול וחול
אם אתם מרגישים שהחיים נהיו קצת כבדים עליכם, דיונות הן מקום נהדר לשכוח בו מהצרות ולהשתולל כמו ילדים. באזור באר מילכה יש מרחבים עצומים של דיונות, בהן דיונת החול הגדולה בארץ, הדיונה של נחל לבן. פנייה ימינה מהכביש לבאר מילכה תוביל אתכם לדיונה קצת יותר צנועה אך לא פחות מענגת, שבה פועלת אחת מהאטרקציות המלהיבות באזור – גלישת חולות. לירן אלמזולינו, שסגר לאחרונה את העסק שלו בתחום ציוד לאירועים, מפעיל פה פעילות של גלישה בגלשני חול. אפשר לגלוש על הבטן, בעמידה או בישיבה, כך או כך צהלות השמחה שלכם יישמעו למרחקים. אחרי שהגלישה מסתיימת צריך לעלות בחזרה למעלה הדיונה, פעילות שתותיר אתכם מחוסרי נשימה אבל תשפר את הכושר שלכם. פרטים נוספים בטלפון 052-5203025
בית הדבש בקדש ברנע
קדש ברנע, ששמו הרשמי הוא ניצני סיני, הוא מושב ירוק ומטופח ששוכן בסמוך לגבול עם מצרים ולמעבר הגבול ניצנה. כאן גרים אדוארד ואירנה פליפוב, שהגיעו ב-1993 מאוקראינה דווקא לכאן. אדוארד היה דבוראי באוקראינה, אבל כשהגיע לישראל נאמר לו שאי אפשר לגדל דבורים במדבר, אז הוא גידל עגבניות שרי. יום אחד הוא תפס ממש במקרה נחיל של דבורי בר וגילה שגם במדבר אפשר לגדל דבורים ולייצר דבש, גם אם לא בהיקף מסחרי. הוא ואירנה הקימו מכוורת בוטיק שמייצרת דבש משובח בכמויות קטנות. במקום מייצרים שלושה סוגים של דבש – כדאי במיוחד לנסות את דבש פרחי המדבר שאותו לא תמצאו בשום מקום אחר. הם מוכרים גם פרופוליס, מזון מלכות, מוצרי קוסמטיקה על בסיס דבש ועוד. במקום מתקיימות פעילויות לקבוצות, שכוללות סרט על חיי הדבורה, טעימות דבש, צפייה בכוורת שקופה והדרכות מרתקות של אירנה, שמספרת בעברית רהוטה על דבש, דבורים וציונות. בחגים מתקיימת הדרכה למשפחות פעם ביום, בשעה 11. פרטים נוספים בטלפון: 052-3927085
חורשת בארותיים
ליד מצפה עזוז נמצאת חורשת בארותיים, שניטעה לפני 101 שנים על ידי פלוגת הנוטעים של מקווה ישראל, שחויבו להתגייס לצבא העות'מאני. במקום להתגייס, הציעו אנשי הפלוגה לנטוע חורשות שיתנו צל ללוחמים, וכך היה. בחורשה ניטעו עצי אשל והיא מהווה נווה מדבר ירוק ומוצל. עם השנים העצים התכופפו והתפתלו והענפים המפותלים מהווים גן עדן לילדים חובבי טיפוס.
כביש 10
כביש 10 הוא אחד הכבישים הארוכים בארץ והוא נמתח כמעט לכל אורכו של גבול ישראל עם מצרים, מכרם שלום ועד לצומת הסיירים. ב-2011, בעקבות מתקפת טרור, הוחלט על סגירתו של הכביש לכל אורכו לתנועת אזרחים. בשנה האחרונה, בעקבות לחצים של ראש המועצה ותיירני האזור, הוסכם שהכביש ייפתח בחגים – בסוכות, בחנוכה ובפסח. בתקופות אלו הצבא מתגבר את הכוחות בכביש והמטיילים מגיעים בהמוניהם. בועז שר שלום, רכז התיירות של פתחת ניצנה, מספר שפעמים רבות המטיילים שואלים מה יש לעשות על כביש 10 ואיזה אטרקציות יש פה. האמת, מרבית האטרקציות ממוקמות דווקא לפני הכניסה לכביש 10 – באזור ניצנה מצפון או באזור מצפה רמון מדרום. בכביש עצמו האטרקציה העיקרית היא הנוף.
אחרי נסיעה בכביש 10 אני יכולה להעיד שאין עוד כביש נופי כזה בארץ. למעט גדר הגבול ועמדות השמירה של המצרים לאורך הגבול (אשר מכוונות, ממש כמו עמדות השמירה הישראלית, דווקא כלפי מצרים, מחשש דעאש), שום דבר לא פוצע את הנוף הבראשיתי שרואים פה. מדהים לגלות איך במרחק נסיעה קצרצרה מהנופים השטוחים של ניצנה רואים כאלה נופים דרמטיים של הרים, כמו ג'בל טוויל, ההר הגבוה בסיני שלו שלוש כיפות, קניונים ומרחבים מדבריים עצומים. כל מה שצריך פה זה פשוט לנסוע ולהסתכל על הנוף. אם בכל זאת תרצו לעצור בדרך, יש פה כמה נקודות תצפית מרהיבות, כמו מצפור קדש ברנע בגובה 670 מטר מעל הים, שמציעה תצפית מהפנטת על הרי סיני, ומצפור הר חורשה, שממנו אפשר להשקיף על מרחבי סיני ועל נווה המדבר שמזוהה עם קדש ברנע המקראית, שם חנו בני ישראל בדרכם לכנען.
עזוז
לכל אחד מיישובי פתחת ניצנה אופי מיוחד, אבל אחד המיוחדים שבהם הוא מצפה עזוז המרוחק כ-12 ק"מ מניצנה. היישוב נמצא בקצהו של כביש שנראה כמוביל לקצה העולם, ושרבים הסיכויים שתהיו פה לגמרי לבד. לכך נוספת העובדה שבעזוז מתגוררות 17 משפחות בלבד, ולכן זה לא מפתיע שהתחושה כאן היא של מדינה בתוך מדינה, מקום שהחוקים והמוסכמות המקובלות לא חלים עליו.
אין פה בית ספר, גן ילדים, מרכז קהילתי או מכולת. בשביל כל אלה צריך לנסוע מחוץ ליישוב. מה שכן יש פה זה אוסף של בתים, חלקם בנויים בבנייה אקולוגית, שלכל אחד סגנון מיוחד וכולם, על אף היעדר תכנון מקדים, משתלבים באורח פלא זה בזה ועם הסביבה. בכל הבתים הללו חיים אנשים שבחרו לחיות רחוק מהכל. שלא כמו יישובים אחרים שמתפרנסים מחקלאות, בעזוז עיקר הפרנסה הוא על תיירות. זוהי מעצמת הצימרים של האזור, ויש פה הרבה צימרים מיוחדים, על אחד מהם נרחיב בהמשך. יש גם שתי מסעדות, והרבה סדנאות של אמנים בהן ניתן להתנסות בציור, קדרות, נפחות ועוד. בשל מיקומו ובשל היעדרה של תאורת רחוב, עזוז הוא גם אחד היישובים החשוכים בארץ, מה שהופך אותו לגן עדן לחובבי אסטרונומיה וצפייה בכוכבים. בערב נפגשנו עם בועז שר שלום שהגיע ליישוב עם הטלסקופ המשוכלל שלו, השקפנו על שביל החלב והצלחנו לראות מבעד לעדשת הטלסקופ את כוכב שבתאי על הטבעות שלו, ואת כוכב אלביראו שהוא למעשה כוכב כפול, אחד צהוב והשני כחול. כמובן שאפשר ליהנות מתצפיות כוכבים מרשימות גם ממוקדים נוספים בפתחת ניצנה.
חווית אירוח: נקודת חן בעזוז
אלה ואלי חן הגיעו למצפה עזוז ממודיעין לפני 11 שנים. בהתחלה הם המשיכו בתחום העיסוק שלהם – הוא קוסם והיא ליצנית. הפרנסה מימי הולדת באזור דליל בתושבים לא פשוטה ובני הזוג מצאו את עצמם שעות ארוכות בכבישים למרכז הארץ, עד שהבינו כי לא עברו למדבר בשביל לשבת בפקקים. זוג אוהבי האדם הזה, שתמיד חלמו על אירוח, פתחו בהתחלה צימר אחד, ואז עוד אחד, והיום יש במתחם המקסים שלהם, שנקרא "נקודת חן בעזוז", חמישה חדרי אירוח למשפחות ולזוגות ומסעדה קטנה.
את חדרי האירוח בנה אלי מחומרים טבעיים וממחוזרים. כל חדר מעוצב בסגנון צבעוני, ייחודי וחמים, עם רצפת עץ, שטיחים צבעוניים, פסיפסים ועבודות יד. אין בחדרים טלוויזיה, אבל בחוץ יש ערסל ופינת זולה ובריכה קטנה וכיפית, כך שחסרונה של הטלוויזיה ממש לא מורגש.
בימי שישי פועלת כאן מסעדה משפחתית קטנה (באמצע השבוע היא פתוחה בתיאום מראש ולפי תפריט), המעוצבת בסגנון נוסטלגי, עם הרבה פריטי וינטג' ואספנות. את חווית הארוחה פה לא תחוו בשום מקום אחר. הארוחה היא מעין קבלת שבת של חברים (או כאלה שיהפכו לחברים שלכם בסוף הערב), והיא נפתחת בכוסית של וודקה מחוזקת במיץ רימונים, בשירי שבת ובנגינה. בהמשך מתחילות להגיע מנות טעימות ומגוונות תוצרת בית, כגון מרק עדשים כתומות בסגנון הודי, לחם מאפה בית עם מטבלים, חטיפי שניצל, תבשיל עדשים שחורות, תבשיל חומוס פיקנטי, ולילדים יש גם ספגטי בולונז. לקינוח – עוגת שכבות נהדרות של עוגיות לוטוס שביניהן קרם פטיסייר ושוקולד. בסוף הערב המקום משנה את פניו והופך למועדון קריוקי מאולתר ושמח. האירוח פה לא מתאים למי שמחפש בידוד ופרטיות, אבל מי שרוצה, גם במדבר, ליהנות מחברה טובה ולפגוש אנשים שכל מה שמניע אותם הוא אהבה, ייהנה מאוד.
הפרויקט החדש של אלה ואלי נקרא "קיוסק בקטנה", מקום שבו מגישים למטיילים שלא רוצים ארוחה של ממש מנות קלות לדרך כמו שניצלונים וצ'יפס, טוסטים, חטיפים ושייקים.
טלפון: 050-5646277
איפה אוכלים?
טעם במדבר – מול המרכז החינוכי ניצנה, בחורשת ניצנה, עומדת המשאית של ניר ממושב כמהין. ניר , שעבד כטבח בכמה מסעדות, מבשל במשאית מדי יום מה שמתחשק לו. לרוב אלו מאכלים ביתיים כמו מפרום, קוסקוס עם ירקות, קובה, או קציצות, כשלצד אלה אפשר לקנות את מיץ הרימונים הנהדר של איתן כהן מבאר מילכה. מחיר כל מנה בסביבות 20 שקל. אפשר לשבת בחורשה, בצל העצים, ליהנות מהאוכל הטעים, ויש גם ערסל ונדנדה לילדים. האוכל כשר והמשאית של ניר פתוחה בימים ראשון עד שישי. טלפון: 054-4228731
קפה עזוז – בית קפה מדברי, שממוקם בסוכה עם נוף פתוח ומציע ישיבה על כריות ומחצלות סביב שולחנות נמוכים. האווירה פה טובה ורגועה והתפריט כולל קפה טוב, מיצים סחוטים, סלטים, פיצות משובחות, מנות ניגוב כמו חומוס ביתי ולבנה ותבשילים צמחוניים כמו קציצות קינואה או סינייה טבעונית נהדרת. לקינוח יש קרפים מצוינים. פתוח מרביעי עד שבת, אבל אם אתם באזור ורעבים תתקשרו ואולי יפתחו בשבילכם. טלפון: 054-5808433
בתמונה הפותחת: תצפית מדברית | צילום: אופק רון-כרמל
_____
תודה לבועז שר שלום, מורה דרך ורכז התיירות של פתחת ניצנה, שעזר לנו לגלות את היופי והקסם של האזור