פריז הסמויה מן העין

כולם מכירים את פריז של מגדל אייפל, שער הניצחון, שדרת השאנז אליזה וקתדרלת נוטרדאם. אבל פריז היא עיר שניתן לחזור אליה שוב ושוב, ועדיין לגלות בכל פעם פנינים חדשות. רותי שמעוני, פרנקופילית מושבעת, מומחית לתרבות צרפת ובעלת עיטור כבוד ממשלת צרפת, מספרת על כמה מקומות סודיים ונפלאים בפריז.

המזרח המתחדש
כמה מהפינות הקסומות והפחות מוכרות של פריז נמצאות באזור מזרח העיר המתחדש בשנים האחרונות. למשל, פארק ברסי (Parc de Bercy) הנושק לנהר הסיין, אשר בו נמצא גם גן יצחק רבין. בעבר פעל במקום שוק סיטונאי ליין אשר פונה בשנת 1977. ב-2007 חנכו במקום פארק חדש אשר גדולתו היא בשימור הזיכרון ההיסטורי-אורבני של תקופת היותו אזור מחסני יין. בין היתר, לאורך שבילי הפארק שזרו מסילות ברזל, כרמז לקרוניות עמוסות חביות היין שנעו עליהן. חלק ממחסני היין הייחודיים הפכו למונומנטים היסטוריים והפכו לחנויות ובתי קפה. אפילו המערכת הבסיסית המלבנית של הגן, עם שבילים הניצבים לנהר, נותרה כשהיתה – מחווה לספינות שהגיעו דרך הסיין ופרקו חביות יין לקרוניות אשר נסעו בשבילים הניצבים עד למחסנים.

פארק ברסי' הוקם במקום בו פעל בעבר שוק סיטונאי ליין | צילום:  Paris Tourist Office, Amélie Dupont ©

ברסי וילאג' בפארק ברסי. מחסני היין שופצו והפכו לחנויות ובתי קפה | צילום:  Paris Tourist Office, Daniel Thierry ©

"ברסי זה גן זיכרון לפרק אורבני בחיי העיר", אומרת רותי שמעוני. "הוא מכבד, מזכיר ומצטט את הקונטקסט ההיסטורי של המקום". הפארק וסביבתו נמצאים בתהליך מתמיד של התחדשות, עם סינמטק בתכנונו של פרנק גרי, היכל הספורט שעובר היום שיפוץ מסיבי וגשר חדש אוונגרדי ופיוטי על שם סימון דה בובואר שהוקם כדי לקשר את הפארק עם ארבעת מגדלי הזכוכית של ספריית צרפת. ממול יש מכלול שלם של מבנים ישנים ששומרו והוטענו במשמעות חדשה, בהם מפעל לייצור אוויר דחוס מ-1920 שהפך לבית ספר לארכיטקטורה, מבני הטחנות הגדולות מ-1923 שהוסבו למעונות לסטודנטים והמחסנים הנטושים לאורך הסן שהפכו לקרית האופנה והעיצוב.

הטיילת הנטועה. פארק מוגבה שמאפשר תצפית על נוף אורבני שאיש לא טרח להביט בו קודם לכן | צילום: רותי שמעוני

"בפריז יש אזורים שכוחי אל שהזריקו להם אדרנלין והפיחו בהם רוח חדשה וזאת על ידי יציקת תוכן חדש למשהו שהיה קיים בעבר ולא רצו לסלקו מהתודעה", אומרת שמעוני ומוסיפה כי Promenade plantee, הטיילת הנטועה, גם היא במזרח העיר, ברובע ה-12, היא דוגמה מצוינת נוספת לאותה מגמה. בעבר שכן במקום גשר דרכים עם כ-70 גומחות, ויאדוקט, שעליו נסעה רכבת מהבסטיליה לפרברים. "המקום ננטש ובמקום להרוס אותו נתנו לגיטימציה לאמנים ואומנים להפוך את הגומחות לגלריות לאמנות, בתי מלאכה בהם אפשר לראות את האמנים בעבודתם וחנויות מיוחדות (Viaduct des Arts)". למעלה, מעל גשר הדרכים, יצרו טיילת נטועה שממשיכה ומכבדת את התוואי של רכבת הפרברים. זהו פארק מוגבה, מקורי וייחודי עם עצי אגוז, צמחים מטפסים ושיחי שושנים, המאפשר תצפית על נוף אורבני שאיש לא טרח להביט בו קודם לכן.

Viaduct des Arts. הגומחות שתחת לגשר הפכו לגלריות וחנויות מיוחדות של אמנים | צילום: רותי שמעוני

פינה ירוקה נוספת, אמנם לא חדשה אך פחות מתוירת, אשר שוכנת גם היא במזרח העיר, היא פארק בוט שומון (Parc des Buttes-Chaumont). "נפוליאון השלישי רצה ליצור ריאה ירוקה בחלק הצפון-מזרחי של העיר", אומרת שמעוני. התוצאה – פארק הזוי ומדהים, השלישי בגודלו בעיר, עם צוקים מלאכותיים, מפלי מים, גשרים, אגם ואפילו מקדש קטן. גם פארק זה עובר בימים אלו שיפוץ והתחדשות.

פארק בוט שומון. צוקים מלאכותיים ואגם הם רק חלק מההפתעות שהפארק צופן בחובו |  | צילום: רותי שמעוני

מפל בפארק בוט שומון | צילום: Paris Tourist Office, David Lefranc ©

פרויקטים אדריכליים יוצאי דופן
שמעוני מספרת שפריז ידועה בתזזיתיות ובחדשנות, ואין נשיא שפורש בלי להנציח את עצמו באיזשהו פרויקט אדריכלי מרשים ורב עוצמה: פומפידו – הנציח עצמו במרכז פומפידו, מיטראן קשר שמו בפירמידת הלובר, בשער הניצחון של לה דפאנס, בבניין האופרה בבסטיליה ובבניין ספריית צרפת. היא מוסיפה שגם הנשיאים העכשוויים סוגדים לבנייה, לעיור, להנצחה ולחידוש, ורואים בזאת שליחות.

פריז התחדשה בשנים האחרונות בכמה פרויקטים אדריכליים מרתקים, כמו מוזיאון בראנלי (Musée du quai Branly), מוזיאון לתרבויות שבטיות עתיקות. המוזיאון ששוכן בסמוך למגדל אייפל, נחנך ב-2006 ותוכנן על ידי האדריכל ז'אן נובל, "גאון בטיפול באור, בחלל ובחומר", אומרת שמעוני. "נובל יצר כמה מהמבנים החדשניים והמקוריים ביותר בפריז, ובהם מכון העולם הערבי ופונדאסיון קארטייה שבמונפרנס. נובל מדהים ביכולתו לעגן את המבנים שלו בתוך הקשר היסטורי, אורבני ונופי של העיר פריז".

מוזיאון בראנלי הוא מוזיאון מדהים במיוחד, שכולל מכלול שלם של מבנים וגנים המרתקים לא פחות מהתצוגות שבתוכו. "זה מתחיל בקיר זכוכית שיוצר תחושת התנתקות מהמולת העיר, לאחריו יש גן מדהים שמחקה ג'ונגל שעיצב פטריק בלאן, בנייני משרדים ואדמיניסטרציה עליהם שתול גן אנכי (פרי עבודתו של פטריק ברז'ה), ואז המוזיאון עצמו שמחופה בהדפסים של צמחייה המהווים למעשה את התפאורה של מה שמוצג בתוך המוזיאון". ואם לא די בכך, מוסיפה שמעוני, הרי שבערבים מואר גן המוזיאון בתאורה לילית פסיכודלית שעיצב אמן התאורה יאן קארסלה.

מוזיאון בראנלי. קיר הזכוכית יוצר תחושת התנתקות מהעיר | צילום: רותי שמעוני

פרויקט מרתק נוסף נמצא לאורך נהר הסן. רבים מכירים את חוף הים המלאכותי שמוקם בכל שנה על גדות הסן, עם חול ים, צדפים, דקלים, כסאות נוח ושמשיות. השנה נוסף חידוש לגדות הסן: ברובע השביעי, בין גשר אלמה (Pont de l'Alma) ומוזיאון אורסיי, הוקמה טיילת חדשה, טיילת רציפי הסן, עם תאורת רחוב, ספסלים, מתקני שעשועים לילדים, מתקני ספורט, קיר טיפוס וגולת הכותרת – גינות צפות, עם עצים, שיחים וצמחייה ופינות לרגיעה ולמדיטציה.

פרויקט מסוג אחר לגמרי נמצא ברובע מונפרנס, ליד תחנת הרכבת. Les Echelles du Baroque הוא פרויקט מגורים בתכנונו של האדריכל היהודי-ספרדי ריקדרו בופיל לוי. המתחם כולל שלושה קומפלקסים של בנייני דירות, בסגנון פוסט מודרניי-בארוקי. בחלק מחזית המבנים יש עמודים בסגנון דורי, העשויים מזכוכית ומהווים למעשה חלק מחדרי הסלון של הדירות, וכשמבקרים כאן בערב אפשר להציץ לתוך הסלונים של הדיירים… מערכת המבנים מכילה בתוכה כיכר (כיכר קטלוניה) ומזרקה ייחודית שיצר האמן הישראלי שמאי האבר.

Les Echelles du Baroque. עמודי זכוכית מהווים חלק מחדרי הסלון בדירות | צילום: רותי שמעוני

עוד פנינים פריזאיות
פריז, כמובן, משובצת בעוד המון אתרים מרתקים שלא תמיד נמצאים ברשימת אתרי החובה של המבקרים בעיר, וחבל. אחד האתרים המרגשים הוא האנדרטה להנצחת יהודי פריז, שנמצאת בתוך גינה ציבורית הצמודה לטיילת ברציף גרנל על הסן, ליד אצטדיון החורף (Velodrome d'Hiver) שברובע ה-15. האנדרטה המצמררת מנציחה את אירועי יולי 1942, כאשר משטרת פריז עצרה למעלה מ-13,000 יהודים וריכזה אותם באצטדיון החורף עד לגירושם למחנות ההשמדה. האנדרטה נחנכה ב-1994, ורואים בה מקבץ דמויות: ילדה מחזיקה בובה, אישה בהריון נתמכת על ידי בעלה, זקנה שנשענת על מזוודתה המכילה את כל מה שהצליחה לאסוף – כולם בתנוחה ובהבעה של חרדה, ייאוש ואובדן . שמעוני מספרת כי מסביב לאנדרטה יש בניינים חדשים בעלי אדריכלות נועזת וקצת במורד הסיין מזדקר מגדל אייפל – סמל הקידמה, הליברליזם. "הדמויות באנדרטה מתבוננות בכל אלה, אך אין עוזר… ולכן המראה מזעזע במיוחד", היא אומרת. מתחת לאנדרטה מופיע הכיתוב: "הרפובליקה הצרפתית במחווה לקורבנות הרדיפות הגזעניות והאנטישמיות שביצעו פשעים נגד האנושות תחת סמכותה של מה שמכונה מדינת צרפת".

האנדרטה להנצחת יהודי פריז. מרגשת ומצמררת | צילום: רותי שמעוני

אתר מרתק, מסוג שונה לחלוטין, הוא מוזיאון ז'קמאר אנדרה (Musée Jacquemart André). זהו בית מידות הדור מסוף המאה ה-19, שהיה שייך לבנקאי אדואר אנדרה ולציירת הדיוקנאות נלי, ובו מוצג אוסף האמנות של בני הזוג, שכולל יצירות אמנות שליקטו במשך השנים. מה שהופך את המוזיאון למיוחד כל כך הוא האפשרות להתרשם גם מהאדריכלות הייחודית של הבית ומטעמם המשובח והייחודי של הדיירים. "המקום מאפשר הצצה אינטימית לאורח חייהם וטעמם של דיירי העבר, כמו גם צפייה באוצר הבלום של פריטי האמנות והעיצוב שאספו בקדחתנות במשך השנים", מסבירה שמעוני.

קצת יותר מוכרים ומתוירים הם הפסאז'ים של פריז, אותם מעברים מקורים הסמויים מן העין שהוקמו בין בתי פריז החל מסוף המאה ה-18, בעיקר באזור השדרות הגדולות שבגדה הימנית של נהר הסן. הפסאז'ים קורו בגג זכוכית ולאורכם נפתחו חנויות. "בפעם הראשונה נוצרו מתחמים מוגנים ומקורים שיועדו להולכי רגל", אומרת שמעוני. "הפסאז'ים קיצרו את המעבר בין הרחובות, היו בטוחים כי כרכרות לא נסעו בהם, ושימשו למסחר ולבילוי, עם החנויות ובתי הקפה שהוקמו בהם. בפסאז'ים היו את כל האלמנטים של קניון", היא מסכמת. אחד הפסאז'ים היפים והמפוארים ביותר הוא גלרי ויויאן. בפסאז' אפשר עדיין לראות את רצפת הפסיפס המקורית, והוא משמר את רוח העבר, למרות שהחנויות והמסעדות בו התחדשו.

גלרי ויויאן, אחד הפסאז'ים המפוארים בפריז | צילום: רותי שמעוני

לסיום, ממליצה שמעוני לבקר בפריז באביב, ובמיוחד בחודש מאי. "פריז נהדרת בכל עונה, אבל הפריחות, מערכת הצבעים הססגונית שעוטפת את העיר, מזג האוויר הנעים והאור הרך – כל אלה נותנים לחוויית הביקור בעיר בחודש מאי ערך מוסף". אחד המקומות המרשימים כדי ליהנות מן הפריחה האביבית הזו הוא רחוב פירסטנברג (Rue de Furstenberg) ברובע סן ג'רמן. "בין בתי הקפה המיתולוגיים, בתי הדפוס האלמותיים ומועדוני הג'אז המאפיינים את המקום משמר רחוב פירסטנברג קסם ושיק פריזאיים טיפוסיים. כיכר קטנה, פנס אחד עם ארבעה גופי תאורה מסוגננים וארבעה עצי פולובניה, שבחודש מאי מתכסים בפריחה סגולה נפלאה. זוהי תמצית הקסם הפריזאי במבט אחד".

פריחת עצי הפולובניה מוסיפה חן לרחוב פירסטנברג ברובע סן ג'רמן | צילום: רותי שמעוני

באדיבות רעות קשרי תרבות
 
בתמונה הפותחת: צמרות העצים בפארק בוט שומון | צילום: Paris Tourist Office, David Lefranc ©