| כמעט בוקר, האוויר קר מאוד וצלול. טנדר הלנדרובר הירוק, שנראה כמו שריד ממלחמת העולם השנייה, עושה את דרכו בפיתולי השבילים ההרריים של דרום צרפת. ליד ההגה יושב אלן ריינה, איש חסון ששערו מאפיר, ומברך את המשכימים בבונז'ור מתרונן. בארגז של הטנדר מצונפת ערימת מתנדבים המצטרפים למשפחת ריינה מדי שנה בחודש אוגוסט, בשיא הקיץ, לקטיף של לבנדר בר. משפחת ריינה עזבה חיים בעיר לטובת מגורים בבית חווה מבודד בלב פרובאנס ההררית (Haute Provence). את פרנסתם המבוססת החליפו בזיקוק הלבנדר שהם קוטפים (באישור מיוחד מרשויות הטבע) ליד ביתם, בגבהים של 2,000-1,800 מטרים מעל פני הים. סילבין, אשתו של אלן, רוקחת משמן הלבנדר משחות שסגולות שימור הנעורים נקשרות בהן. הטנדר הישן נעצר בלב אחו אלפיני למראה, מנוקד בסלעי גיר מחורצים מבליית מים ורוח. באור השמש העולה מבחינים בכתמי הסגול־כחול העמוק של שיחי הלבנדר הגדלים פרא על פני המדרונות. החבורה מתמתחת ומתפזרת לארבע כנפות הארץ. בידיהם מגל ברזל, מהסוג שקצרו בו אבותינו המשותפים, וסדין כותנה לבן המכונה "בּוֹרָה", שאותו יכרכו על גבם וימלאו בגבעולים הריחניים. אט־אט הולכת וגדלה כחטוטרת ערימת הלבנדר שבאריג. רגע לפני שהקוצר נופל מכובד המשקל, יפתח את קשר ה"בורה" שעל החזה וישחרר את הצרור, כשהוא מקפיד לא לאבד אף גבעול יקר.ככל שנוקף הזמן, מכסות את השטח עוד ועוד ערימות, כמו עדר של כבשים מפוטמות הפזורות באחו. כחום היום פושטים הקוטפים את בגדיהם. הגברים, וגם כמה נשים משוחררות, נותרים כשרק ה"בורה" כרוך על פלג גופם העליון. אלן אוסף את הצרורות אל אחורי הטנדר ומתחיל לנסוע במורד השביל, בחזרה לבית החווה. בעונה, במשך חודש אחד, יגמא לא פחות מ־4,000 קילומטרים הלוך ושוב.
אוויר מבושם בניחוחות לבנדר את בית הזיקוק הם מיקמו במחסן בקומה התחתונה, ליד המטבח הפתוח אל הנוף. בחדר ניצבת מזקקת מתכת קטנה המיועדת לזיקוק כמויות קטנות (עד חצי קילוגרם של צמח ירוק), דוד קיטור וצנצנות זכוכית. במרכז החדר מונח הגוף המתכתי הענקי של המזקקה הגדולה, שיכולה להכיל עד טון אחד של גבעולי לבנדר. כדי להציב את המזקקה מלוא גובהה היה צריך לפרוץ את התקרה ולהוציא את ראש המכונה אל הקומה שמעל. אלן הוא שתכנן את המזקקות וקבע את מיקומן, ועל מלאכת הזיקוק אחראית סילבין. מדי עונה הם מייצרים כשמונים ליטרים של שמן לבנדר בר, והוא מספק להם את עיקר פרנסתם עד שיבוא הקיץ הבא.
מחזיר אהבות ישנות עיסוקם של בני הזוג ריינה נדיר אפילו בצרפת, הידועה בזיקוק שמנים ארומטיים. עד שנות החמישים של המאה העשרים עוד נהגו לזקק לבנדר בר על ידי זיקוק בקיטור או על ידי חימום המים והצמח באש ישירה, שיטה שהניבה בדרך כלל שמן באיכות ירודה. בשנות השמונים כבר הופסקה לגמרי ההפקה המסחרית של שמן מלבנדר בר, ואת מקומו תפסו שמנים של זנים אחרים, רובם זני מכלוא (שהורכבו משני זנים של לבנדר) הנקראים בשם כולל "לבַנדין". הלבנדין הותאם לגידול מסחרי גם בגבהים של 800-700 מטרים, בתנאי האקלים של אזור פרובנס. תפוקתו גבוהה פי שניים עד פי חמישה מזו של לבנדר הבר, ואפשר להשתמש בו גם כצמח ריח יבש. עד היום אחד מסמליה של פרובנס הם שטחי הלבנדין הכחלחלים והתפרחות המיובשות בשקיות בד ריחניות וצבעוניות הנמכרות בשוקי האזור ובחנויות המזכרות.
הן הלבנדר והן הלבנדין מצטיינים בתכונות המרפא שלהם, אך ככל שהצמח טבעי וטהור במוצאו – כך עולה בו תכולת החומר הפעיל (לינליל אצטט) ואיכות השמן שמופק ממנו גבוהה יותר. בספר "ניחוחות מרפא" של ואלרי אן וורווד מדורגים עשרה שמני מרפא שראוי שיהיו בכל בית, והלבנדר הוא הראשון שבהם. לשמן הלבנדר סגולות רבות: הוא טוב לטיפול בכוויות ובצריבות, הוא מחטא ומונע דלקות, נוגד דיכאון, משכך כאב ומרגיע. בעזרת טפטוף של כמה טיפות בקערית אידוי עם מים אפשר להפיג במהרה כאב ראש. בשל תכונותיו המחטאות והמרעננות גם יחד שימש הלבנדר לרחצה מאז ימי קדם, אם בתמצית שמן או בקרצוף הגוף ישירות בצמח עצמו. בשל שימושו זה נטבע שמו בפועל "לרחוץ" (laver) בצרפתית. בצירוף שמנים ארומטיים אחרים טווח השימוש בלבנדר אף גדל. מוצריה של סילבין התגלו לא מכבר על ידי מחפשי "הדבר הבא" בסגנון ובאיכות חיים. את עיסוקה במחשבים היא צמצמה לתקשורת עם העולם שמסביב: באמצעות דואר אלקטרוני שולחים לה הזמנות מכל העולם, והיא משגרת את מוצריה בדואר הצבי. מדי פעם, כשאין עבודה דחופה בחווה, יוצאים בני הזוג לאחד השווקים האורגניים שבסביבה למכירת תוצרתם ולמפגש עם חברים, שותפים לרעיון האורגני. כתבי עת אופנתיים באירופה כבר הכתירו את שמן הלבנדר בכותרות מבטיחות כמו "הדרך אל מעיין הנעורים". אל הבית המבודד התחילו להגיע אנשי היי־טק ובעלי אמצעים המחפשים בקדחתנות אחר סוד הנעורים הנצחיים, כדי לקנות שמנים ומרקחות, ואולי גם למצוא בו השראה לחיים אחרים. רוצים להתנדב? |
משפחת ריינה עזבה את העיר הגדולה לטובת מגורים בבית חווה מבודד בלב פרובאנס ההררית ואת פרנסתם המבוססת החליפו בקטיף לבנדר בר וזיקוק של שמנים ארומטיים בעלי סגולות מרפא פורסם 17.10.10 |
טירת הנשרים בדרום צרפת
Array
(
[continent] => WP_Term Object
(
[term_id] => 551
[name] => אירופה
[slug] => europe
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 551
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 0
[count] => 3867
[filter] => raw
[term_order] => 0
) [area] => WP_Term Object
(
[term_id] => 633
[name] => פרובנס
[slug] => %d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%91%d7%90%d7%a0%d7%a1
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 633
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 630
[count] => 51
[filter] => raw
[term_order] => 0
) [country] => WP_Term Object
(
[term_id] => 630
[name] => צרפת
[slug] => france
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 630
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 551
[count] => 389
[filter] => raw
[term_order] => 0
) )