איט סמאקליק! בון אפטיט! פריאטנאווה א פטיטה! סמאצ'נוגו! דובר אפטיט! בתיאבון!
בחיי היומיום, הברכות האלה מהדהדות בעת הארוחות סביב שולחן האוכל בבתיהם של תושבי אשדוד בעשרות שפות וניבים. הנתונים של משרד הפנים מעידים שמוצאם של תושבי העיר הוא מ-99 מדינות מכל קצוות תבל, שמייצגות מגוון מטבחים מסורתיים שהביאו אתם עם עלייתם ארצה. במהלך השנים, הקימו יוצאי התרבויות השונות מסעדות אתניות שמביאות את הטוב ממתכוני המטבח המשפחתי המסורתי לצד מסעדות דגים שהשתלבו באווירת עיר החוף הים תיכונית וגם בתי קפה וברים ברוח עכשווית. אפילו ספר על העולם הקולינרי העשיר של העיר יצא לאור – "אשדוד עיר של טעמים" בהוצאת מיכאל שיחור, המציג את סיפורן של המסעדות ובשלניות מקומיות. הנה הצצה לכמה מהמסעדות שהעלו את אשדוד על מפת הקולינריה המקומית:
צ'יפס ודג קוד פריך עם מגוון רטבים ב-holland Fish & Chips
אלדין בשדרה
אשדוד שוכנת לחוף הים ועדיין יש בה דייגים אמיתיים. אחד מהם הוא אלי אלקובי, דייג ובעל מסעדת הדגים "אלדין" שאותה מנהלת אתי אשתו. מידי בוקר יוצר אלי קשר טלפוני מספינת הדייג עם אתי, מעדכן אותה בדגה שהעלה בחכתו וביחד הם בונים את התפריט היומי המצטיין במנות ספיישל מדגים טריים. דגים נאים מככבים במנות סשימי וסביצ'ה ששובות את העין בעיצובן היצירתי. בביקורנו במקום הגיעו לצלחת פלמידה וסרגוס, דג נפוץ שמצטיין בבשר לבן מעודן. לצד האוכל מוגש לשולחן קנקן עם משקה אדום מסקרן וטעים מחליטת פירות יער ומיני תה. המסעדה כשרה.
נמסטה
הדוכן הקטן שהקים לפני כשש עשרה שנה יואל סוגאוקר, יליד מומביי, התרחב למסעדה מרווחת שמהווה מוקד עליה לרגל לחובבי האוכל ההודי. נאמן למסורת, הוא מעסיק טבחים שהביא ממולדתו. טאבון טנדור הפועל על גחלים לוחשות שיובא בשלמותו מהודו מוצב בטבורו של המטבח הקטן ומעניק טעם מיוחד לכל מאפה ושיפוד. מי שמציץ למטבח יכול לצפות בטבח ההודי הלש במיומנות את כדורי הבצק המשומנים של הנאן – לחם מסורתי שטוח, זורה כוסברה טרייה ומצמיד את הבצק המרודד לדפנות הטאבון. מבין המנות הצבעוניות שהוגשו לשולחן טעמנו גם צ'יקן טיקה מסאלה מנתחי עוף שהושרו במרינדה מסורתית ונצלו בטאבון. המסעדה כשרה.
הטבח ההודי של נמסטה זורה כוסברה על בצק הנאן
וינו דל מאר
בתחילת שנות העשרים שלו נקט אבי אהרוני באקט אמיץ ופתח חנות יין בחוף אשדוד. כנראה שתושבי אשדוד היו צמאים ליין וההצלחה הביאה לפתיחת בר היין הראשון באשדוד עם שותפו לעסקים ערן. התגובות הספקניות התחלפו בהערכה לתרומתם לקידום ענף היין בעיר ובעלי מסעדות נוספים הלכו בדרכם. תפריט יין העשיר והמקצועי נותן כבוד בעיקר ליינות ישראלים וחושף יקבים קטנים לטעימות באירועים מיוחדים המתקיימים כאן. השף ירון בן חמו אמון על התפריט המתמחה במנות טאפאס ודגים. בערבי שלישי מוגש תפריט סושי מדגים טריים. המסעדה כשרה. בימים אלה פתחו היזמים את "אטמוספרה", בר מעוצב המגיש תפריט בשר עשיר ואלכוהול ושם את אשדוד על מפת הברים המתקדמים בארץ.
Holland Fish & Chips
איזבל וסטיבן נטשו את החיים הטובים בעיר איינדהובן בהולנד והחליטו לעלות ארצה עם בתם מאל. לאחר שסרקו את ישראל, התאהבו באשדוד עיר החופים ובחרו להקים בה את ביתם ולהאכיל את המקומיים במטעמים המוכרים והאהובים מהמטבח ההולנדי. בעוד סטיבן שבא מתחום המסעדנות מטגן צ'יפס בטטה נפלא ודג קוד פריך במיוחד, איזבל שוויתרה על משרה טובה בפיליפס, עושה את צעדיה הראשונים כמארחת חייכנית ומודה שההסתגלות לאורח החיים החדש לא קלה לה, בלשון המעטה. מידי בוקר הם מכינים עשרה סוגים של רטבים ובהם רוטב הבוטנים המפורסם, המלווים את המטוגנים. בני הזוג עמלים סביב השעון והמקומיים צובאים על המקום הקטן ומחממים את הלב לעולים החדשים.
איזבל, סטיבן ומאל מ-Holland Fish & Chips
אדיס עלם מסעדה אתיופית
אפרת היא הפרזנטורית המושלמת למסעדה שבבעלותה. אישה יפה, לבושה בבגד מסורתי, שקסמה האישי זורם גם באצבעות ידיה המתקינות את האוכל של ילדותה. אמה היתה בשלנית הכפר וכשנפטרה נאלצה אפרת הילדה למלא את מקומה ומאז לא הפסיקה לבשל. לאחר שלמדה טכנאות רנטגן ואירחה לצד בעלה ששימש כשליח הסוכנות באוסטרליה, בחרה לחזור לבישול ולהנציח את אמה במסעדה שפתחה.
למטבח האתיופי יצאו מוניטין כמטבח בריא העושה שימוש בקמח טף שהוא נטול גלוטן ועשיר בברזל ובסידן ובמבחר קטניות. במטבח הצנוע של המסעדה מתבשלות התוספות לאינג'רה. את מידת החריפות של המטבלים והתבשילים ואת מידת החמצמצות של האינג'רה – הלחם האתיופי השטוח, למדה אפרת לעדן להתאים לחיך הישראלי. האינג'רה משמשת כצלחת (בדומה לפיתה) עליה מערימים את הירקות המבושלים והרטבים ואוכלים בידיים כאילו מידיה של אפרת.
אפרת קולה קפה במסעדת אדיס עלם
לקינוח אפרת מגישה שלושה מיני פיצוחים קלויים ומסקרנים מגרעיני שעורה (גבס קולו), פופקורן מזרעי דורה (פנדשה) וגרגרי חומוס פריכים (שמברה). הגשת הקפה היא טקס חברתי בפני עצמו. אפרת קולה את פולי הקפה ירוקים במחבת ויוצאת אלינו כשהיא אפופה בעשן סמיך ומלא ניחוחות. את פולי הקפה הקלויים היא טוחנת ומגישה בספלים זעירים.