פורשים כנף: ביקור במושב כנף בגולן

בארץ קטנה כשלנו קשה למצוא פינות נסתרות, ריקות מבניינים ובני אדם. ובכל זאת, בעלייה מצפון הכנרת אל רמת הגולן, בכביש 869, אני מרגישה כאילו אנחנו נמצאים לבד בעולם. בכביש המתפתל רק המכונית שלנו נוסעת, בכל סיבוב מתגלים נופים יפים כמו חלום, פה ושם עוף דורס דואה בשמיים מעל. לצד הדרך מתגלה תמונה שכמותה, אני חושבת, אפשר לראות רק בישראל: ג'יפ צבאי עצר בשולי הדרך, חייל במדים עטוף בטלית מתפלל מול הנוף.

בכביש הגישה ליעד שלנו התחושה שהטבע שולט הולכת ומתגברת: דיה עומדת על ענף, נץ דואה בשמיים, להקה של חוגלות חוצה את הכביש. ברוכים הבאים למושב כנף בדרום הגולן. קשה לי לקבוע אם הריחוק מהמרכז הוא שגורם לאנשים להפוך ליצירתיים, או אולי אנשים יצירתיים מחפשים מקומות רחוקים ומבודדים, עם נופים שמרחיבים את הלב ומעודדים לחשוב קצת אחרת. כך או כך, בכנף גיליתי ריכוז גדול במיוחד של אנשים יצירתיים ויצרנים, כאלה שעוסקים בקולינריה, אמנות ויצירה, לעיתים שילוב של כל אלה. מדהים לחשוב שביישוב כל כך קטן גרים יצרני יינות, אופים, גבנים, מעצבים, כוורנים, ציירים, אומני זכוכית והרשימה עוד ארוכה.

מדריך הטיולים חיליק אמיתי בנקודת תצפית ליד מעיין כנף. אי אפשר לשבוע מיופיו של הנוף | צילומים בכתבה: רותם בר כהן, גיא מלל

אם אתם מטיילים בגולן, או לנים באחד הצימרים באזור או ליד הכנרת, מומלץ בחום להגיע לכנף, להצטייד בכל מה שצריך לטיול, ויותר מכך – בכל מה שהלב חושק. ואם אתם כבר פה, למה שלא תצטרפו לסדנה, לסיור מודרך או לטעימות של יין או גבינות?

נכון לכתיבת שורות אלו אין בכנף מקומות לינה, הישוב נמצא בתהליכים לקראת הקמה של מתחם תיירותי שיכלול גם חדרי אירוח. עד שזה יקרה, אפשר לבלות כאן יום שלם עמוס בחוויות, אוכל טעים, יין מצוין  ומפגש עם אנשים מיוחדים, שחיים בלב הטבע, מוקפים בנוף מרחיב לב.

לפני שאנחנו נכנסים למושב, עצירה בעוד תצפית יפהפייה

מעיין, בית כנסת עתיק ונוף חלומי

לפני שנפגוש את האנשים של כנף, נצא לטייל מחוץ למושב, לשני מקומות שיש להם משמעות מיוחדת להתיישבות כאן – מעיין כנף ודיר עזיז.

בדרך אל מעיין כנף, חיליק אמיתי, מדור המייסדים של המושב ומורה דרך במקצועו, מוביל אותנו לנקודת תצפית, והנשימה נעצרת: מתחתנו הערוץ של נחל כנף, מעבר לו השדות הירוקים של מושב רמות, מימין בקעת בית צידה והכנרת, ומעבר לכנרת – הארבל, התבור, הר מירון, קרן נפתלי… הלב מחסיר פעימה. "כשבאנו לנקודה הזאת, במרץ 1985", חיליק מספר, "עמדנו כאן, מול הנוף הזה, וידענו שפה נקים את הישוב שלנו. באותו יום לא נשבה רוח והכל נראה מושלם. רק אחר כך גילינו איזה שרקיות מטורפות יש פה…".

השביל המוליך מהמעיין אל דיר עזיז

למושב שהקימו רצו המייסדים לקרוא עין כנף, על שם המעיין שאליו תכף נגיע, אבל משום מה ועדת השמות החליטה שזה שם ארוך מדי וכך נותר השם כנף. עד שנת 2006 מי המעיין, שנובע מדרום-מזרח למושב, סיפקו את כל צרכי הישוב. כיום, לאחר שיפוץ אוהב, מי המעיין נקווים לשלוש בריכות יפות וצלולות, בצילו של איקליפטוס עצום ממדים. המעיין נקרא גם מעיין אשי, על שמו של אשי נוביק, חבר המושב שנפל במלחמת לבנון השנייה. לצד הבריכות יש אזור מוסדר, מונגש ומטופח, שאפשר לשבת בו לפיקניק. אל תפספסו את ההליכה הקצרה אל קצה המצוק לעוד תצפית מקסימה על הנחל והסביבה.

מעין כנף. בריכות מקסימות בצלו של איקליפטוס ענק

ממגרש החניה מעל המעיין יש שביל שעובר בין עצי זית עתיקים ומוביל אל בית הכנסת העתיק בדיר עזיז. דיר עזיז היה ישוב סורי שננטש, אבל עוד לפני כן, בתקופת המשנה, היה כאן ישוב יהודי שנחרב ברעידת האדמה של שנת 749. לטבע יש כוחות משלו ושרידי הישוב העתיק נעלמו כליל מתחת לסחף האדמה ולצמחייה. הסודות העתיקים נותרו חבויים עד אותו יום, לפני כ-20 שנה, שבו כמה תלמידים מקומיים קיבלו עונש "חינוכי" – לחפור בגבעה. הם גילו כמה אבנים מסותתות, תגלית שהובילה לחפירות ארכיאולוגיות מסודרות. החפירות הארכיאולוגיות חשפו עמודי בזלת, ספסלי אבן, אבני קשת מסותתות ועוד – שרידים של בית כנסת מרשים מתקופת המשנה והתלמוד. ואם לא די בכך כדי להסעיר את הדימיון, במקום התגלה גם מטמון של מטבעות זהב, שהוסתר מתחת לספסלי המתפללים. מומלץ בחום לטפס בשביל שעולה אל האתר, להתרשם מהנוף ומהממצאים הארכיאולוגים המרתקים, בהם אבן שעליה חרת הסתת את שמו – עזיזו. את השמות "עזיזו" ו"דיר עזיז" נפגוש שוב בהמשך היום.

בית הכנסת העתיק בדיר עזיזו, בצילום התחתון: השם "עזיזו" חקוק באבן

• אל המעיין ובית הכנסת העתיק אפשר להגיע באופן עצמאי (כתבו "מעיין כנף" בווייז), אם אתם רוצים להרחיב את גבולות הטיול ולהגיע למקומות נוספים, פחות מוכרים, בגולן – התקשרו לחיליק אמיתי בטלפון 050-4339329.

ארוחה בשולחן האוכל וקינוחים של המטריפה

שולחן האוכל, שנמתח לאורך רובו של החדר, הוא הדבר הראשון שנגלה לעין כשנכנסים למקום של מיכל נשיא, ואז המבט נמשך למעלה, אל ענף מרשים שתלוי מהתקרה וממנו משתלשלים קישוטים נאים. במקום היפה הזה מיכל מארחת לארוחות ולסדנאות קונספט, בהן בישול טבעוני ובישול ללא גלוטן. בתקופה האחרונה, היא מספרת, הסדנה הפופולרית ביותר היא סדנת ארוחה, שבמהלכה המשתתפים מחליטים יחד איתה על תפריט, מבשלים בצוותא ויושבים לארוחה מעשה ידיהם. "סדנת ארוחה משלבת למידה – איך לעבוד עם חומרי גלם, איך לבשל 'אוכל אמיתי' בלי חומרים משמרים – חברותא ואוכל. בקיצור, תענוג גדול", מיכל אומרת. סדנת ארוחה עולה 380 שקל למשתתף, ארוחה ללא סדנה – 250 שקל לאדם.

שולחן האוכל. מרכיבים תפריט, מבשלים ואוכלים בחברותא

האוכל שמיכל מבשלת הוא לא רק בריא ומקומי, הוא גם טעים להפליא. אנחנו נהנינו ממעשה ידיה: קציצות של קינואה וסלק, שקשוקה, סלט יווני, מאפה של פסטו, סלק וגבינת עיזים מהדיר של שירי, שאליה נגיע בהמשך היום, קיש עם ירקות מהגינה המשפחתית, ממרח של דלעת בטחינה, לבנה מתוצרת עצמית ועוד מיני מטעמים נהדרים. מלבד הטעמים והריחות, גם כלי האוכל על השולחן מושכים את העין, הם ירושה מבית סבא וסבתא של מיכל. אפילו הלוגו של שולחן האוכל – ארבע כפות עץ, הוא הומאז' למטבח של סבתא.

האוכל שמיכל מגישה בשולחן האוכל הוא לא רק בריא ומקומי, הוא גם טעים להפליא

בשלב הקינוח מצטרפת אלינו דניאל בר, שהשם שבחרה למותג הקינוחים שלה, "המטריפה", הולם מאוד אותה ואת העוגות והקינוחים שהיא מכינה. קוביות של מרשמלו פסיפלורה נמסות בפה כמו עננים קלילים וטירמיסו סוגר את הפינה ומשאיר אותנו שבעות ומרוצות עד מאוד.

בצילום העליון: מיכל נשיא (משמאל) ודניאל בר, בצילום התחתון: מרשמלו פסיפלורה וטירמיסו של המטריפה

• שולחן האוכל – ארוחות וסדנאות מהגינה לצלחת, טלפון: 052-6788828; המטריפה – קינוחים ועוגות, כולל עוגות מעוצבות לימי הולדת ואירועים מיוחדים, טלפון: 050-8890757.

אווה לשה: כשיש לחם יש שירה

המאפייה הקטנה בחצר ביתה של אווה מלכה היא מקום חמים ומלא בניחוח של לחם טרי. השם שהיא בחרה לעסק שלה, "אווה לשה – לחם שירה", מעיד על שתי אהבות, אפייה ושירים. לצד דלת הכניסה מופיע השיר "לחם" של רחלי ראובן, בפנים אני פוגשת את הלחמים עצמם.

"מהרגע שהידיים שלי נגעו בבצק, ידעתי שזהו זה". אווה מלכה במאפייה שלה | צילומים: רוני שדה

אווה מספרת ששנים רבות עבדה במקצוע שונה לגמרי, אבל הרגישה שהנפש משתוקקת למשהו אחר. "הבנתי שאני צריכה לעשות מה שאני רוצה, לא מה שאני צריכה. ואז לחם עלה לי בראש. מהרגע שהידיים שלי נגעו בבצק, ידעתי שזהו זה". היא מספרת שבכל פעם שהיא מכינה בצק, היא מתרגשת מחדש, וההתרגשות הזאת בהחלט מורגשת בלחמים והלחמניות שלה. אני טעמתי לחם חלוקי נחל, בייגל ירושלמי, לחמניות כוסמין ולחם כוסמין עם אגוזים, לצד מטבלים שאווה הכינה. הכל טעים-טעים, אם כי אני חייבת להודות שפיתחתי חולשה מיוחדת ללחם הכוסמין עם אגוזים. לצד הלחמים, אווה אופה גם מאפי שמרים, כמו בבקה במילוי שוקולד ואגוזים, שגם ממנה אי אפשר להפסיק לאכול.

לחמים ומאפי שמרים של אווה לשה

אווה מפרסמת כל שבוע ברשתות החברתיות אילו לחמים היא מתכננת לאפות, אנשים מזמינים ובאים לקחת. בנוסף, היא מעבירה סדנאות לחם, המאפשרות להתנסות עם סוגים שונים של קמח, דרכי לישה, שיטות אפייה ועוד. החלום הבא – לפתוח בית קפה קטן בחצר המאפייה. "אני מאוד אוהבת להאכיל אנשים, למרות שבאופן אישי התזונה שלי מורכבת כמעט אך ורק מלחם", היא צוחקת.

• אווה לשה – לחם שירה, לחמים ומאפי שמרים, טלפון: 050-5345297.

סמדר יוצרת בזכוכית

אוכל תמיד מתקבל בשמחה, אבל מה עם קצת אמנות לנשמה? סמדר שיאחי, מדור המייסדים של המושב, היא אמנית זכוכית יוצאת דופן. כמו אנשים נוספים שפגשתי במהלך הביקור בכנף, גם היא עסקה במקצוע שונה, ואל הזכוכית הגיעה במקרה אחרי לידת הבת הצעירה שלה. קורס שלקחה במכללת כנרת הוביל לעוד קורס ועוד אחד, ומפה לשם היא הפכה את האהבה למקצוע. מעבר לחפצי נוי מקסימים שיכולים  לעטר כל בית, היא עושה גם עבודות ויטראז' ופסיפסי זכוכית בקנה מידה גדול לבתי כנסת, מבני ציבור ובתים פרטיים. גולת הכותרת, שאולי כבר ראיתם ולא ידעתם מי עומד מאחוריה – 20 חלונות ענקיים ועבודות פסיפס נוספות במלון גליליון בגליל העליון ליד אגמון החולה.

סמדר שיאחי בסטודיו ואחת מיצירות הזכוכית שלה

סמדר מעבירה סדנאות פסיפס זכוכית וסדנאות ויטראז' לקבוצות, משפחות וזוגות. "כל מי שמשתתף בסדנה יוצא מפה עם יצירה שעשה", היא אומרת, ומוסיפה שסוג הסדנה והאורך שלה מותאם להרכב המשתתפים – סדנה למבוגרים אורכת כשלוש שעות, לילדים שעה עד שעה וחצי. ואפשר פשוט לבקר בסטודיו שלה, להתרשם מהיצירות ואם התאהבתם בזר של פרחי זכוכית, שעון מעוצב או בעל חיים חמוד, תוכלו כמובן לרכוש את הפריט. הכל בתיאום מראש.

שולחן פסיפס של סמדר שיאחי

• סמדר ארט, סטודיו וגלריה לאמנות הזכוכית, טלפון 054-9720596.

איך עושה עז? גבינות עיזים בדיר עזיז

"עיזים הן חיות מאוד מתגמלות – הן חכמות, סקרניות, בעלות זכרון טוב. לכל אחת יש אופי משלה", שירי ברוך נעלי הולכת בדיר שלה, שבאופן טבעי נקרא "דיר עזיז", והעיזים מתקרבות אליה לקבל ליטוף, מילה טובה, להציץ מקרוב באורחים המסקרנים שקפצו לביקור. כמו כמעט כל מי שפגשתי בכנף, גם שירי התחילה במקום אחר לגמרי, כמורה לחינוך גופני. שלוש עיזים שקיבלה במתנה בימים שעוד גרה במושב חרות והאהבה העזה שלה לגבינות גרמו לה לחשב מסלול מחדש. לפני 16 שנים היא הגיעה עם בעלה רביד לכנף, הם עמדו על המצוק, הסתכלו על הנוף והבינו שכאן יקימו את ביתם ואת דיר העיזים שלהם. בדיר שלהם יש 150 עיזים חולבות, ורוב החלב נמכר לתנובה. לפני שנתיים הם פתחו בחצר ביתם מחלבה, "דיר עזיז – טבע, עיזים, גבינות".

שירי ברוך נעלי עם חבר בדיר ועם הגבינות במחלבה

"אין לי מתכונים מדויקים", שירי אומרת, "אני עובדת 'ככה וככה', בניסוי וטעייה. השכם בבוקר אני חולבת את העיזים, מגיעה עם החלב החם ומתחילה לשחק". התוצאה – גבינות נהדרות, חלקן טריות ואחרות מיושנות. בין השאר טעמנו לבנה פרום עיזה, מגולגלת בתוך עלה טרי של תרד, גבינת נחל טבעית וגבינת נחל עם זרעי כוסברה, רוקממבר, גבינה  צ'רקסית עם פסטו ועוד. את הגבינות של דיר עזיז אפשר לקנות בדרך לא שגרתית – הן זמינות 24/7 בתוך מקרר אמון שניצב במחלבה. כל שעליכם לעשות הוא להגיע, לבחור גבינות, לראות את המחיר הכתוב על העטיפה ולשלם בביט. בתיאום מראש אפשר להגיע לסיור בדיר, הסברים על הגבינות וטעימות (70 שקל לאדם).

גבינות של דיר עזיז

• דיר עזיז – טבע, עיזים, גבינות, טלפון: 054-4383706

עזיזו לבנדר: פרובנס זה כאן (או להיפך)

לילך אסרף מניחה קנקן של תה לבנדר ועוגיות לבנדר מעשה ידיה על השולחן במרפסת מול שדה הלבנדר, ולרגע נדמה שאנחנו בכלל בפרובנס. היא ובעלה דן הם מדור המייסדים של כנף, בשדות החקלאיים שלהם גידלו, בין השאר, גם לבנדר. "לפני ארבע שנים הגענו למסקנה שיהיה לנו נחמד להתעסק אך ורק בלבנדר. נפטרנו מכל מה שגידלנו, התפטרנו מהעבודות הנוספות שלנו ומאז אנחנו פה", דן מספר. פה זה שדות הלבנדר, מרכז מבקרים וחנות מקסימה, שבה הכל סובב סביב הלבנדר. פרובנס זה כאן? אני שואלת. "לא", הוא צוחק, "שם זה ישראל".

שדות לבנדר לנצח. שדה של עזיזו לבנדר, בעונת הפריחה הכל נצבע בסגול

דן מטפל בשדות הלבנדר ובמזקקה שבה מזקקים את השמן האתרי, לילך מעצבת ועושה את כל המוצרים שנמכרים בחנות – כריות, דובונים, בובות, סבונים ועוד, והכל עם זרעים או שמן אתרי של לבנדר. במקום המקסים שלהם, שנקרא "עזיזו לבנדר", מבקרים מתקבלים בשמחה עם תה ועוגיות לבנדר, שאי אפשר להפסיק לאכול. ואחרי ששבעתם מהמראות והריחות, תוכלו להצטייד לדרך בעוד עוגיות, דבש, ליקר, שוקולד ומוצרים דקורטיביים רבים, כולם עם ניחוחות משכרים של לבנדר. בתיאום מראש, קבוצות יכולות להגיע לסיור, שכולל סיפורים אישיים והסברים על גידול הלבנדר, על הסגולות הרבות שלו לריפוי תחלואי גוף ונפש ועל השימושים בתוצרים השונים.

מוצרים של עזיזו לבנדר

• עזיזו לבנדר, פתוח כל יום בין 10:00 ל-15:30, ביקורים בתיאום מראש, טלפון 050-5871515.

יין ישמח לבב אנוש: ביקור בשני יקבים מקומיים

אדמת הגולן והאקלים המקומי מטיבים מאוד עם כרמי הענבים, ואת היתרונות האלה מנצלים היטב בשני היקבים של כנף – טרה נובה וסקוריה. היקבים האלה שונים מאוד זה מזה, גם ביינות שהם מייצרים וגם בסוג החוויה שהם מציעים למבקרים, כך שאין סיבה לא לבקר בשניהם. למעשה, יש הרבה סיבות טובות לעשות את זה.

נתחיל עם יקב טרה נובה. אילן מטלון, ביחד עם שני חברים נוספים מכנף, שלושתם מדור המייסדים, הקימו את היקב, ובנוסף ליין יש גם בית בד בו הם מייצרים שמן זית וחלקות שבהן מגדלים פירות יער. היקב מייצר 10,000 בקבוקים בשנה, בעיקר בלנדים אדומים מענבי שירז, מרלו וקברנה סוביניון. הענבים גדלים בכרם שלהם בתל פארס, והעבודה עם בלנדים, כלומר שילוב של כמה זנים ביין, מאפשרת מרחב של טעמים וסגנונות ואחראית ליינות מעניינים וייחודיים. השנה, לראשונה, בטרה נובה יצרו גם סוביניון בלאן ורוזה.

יינות של טרה נובה. מתמקדים בבלנדים אדומים

היינות של טרה נובה נמכרים בעיקר בחנות שבמרכז המבקרים של היקב, ואפשר גם להזמין משלוח הביתה. בין אם אתם מגיעים ליקב או עושים הזמנה באינטרנט, אל תוותרו על שמן הזית המשובח, שמפיקים כאן מהזנים ארבקינה וקורונייקי, ובעונה – סלסלות של פירות יער חלומיים. בטרה נובה מגדלים סוגים שונים של פטל (אדום, שחור, כתום ואפילו סגול), תות עץ אפגני, אוכמניות ועוד. הטעמים מושכים אנשים מרחבי הארץ, אילן מספר שיש לקוחה קבועה שבעונה מגיעה בכל שבוע מבאר שבע כדי להצטייד בפירות יער טריים…

במרכז המבקרים של טרה נובה מתקיימות טעימות, הכוללות ארבעה יינות ושני שמני זית, לצד סיפורים על היקב, היינות, השמנים והחקלאות המקומית.לצד היין אפשר להזמין פלטת גבינות (יש גם אפשרות לגבינות טבעוניות). טעימת יינות ושמני זית עולה 50 שקל לאדם; פלטת גבינות 80 שקל, בקבוקי יין מ-85 שקלים.

אילן מטלון בטעימת יינות ושמן זית במרכז המבקרים של היקב

• טרה נובה, מרכז המבקרים פתוח בשעות 17:00-10:00, במהלך השבוע צריך לתאם מראש, בשישי ושבת אין צורך בתיאום מראש. אתר אינטרנט, טלפון: 054-3993514

כיוון שיש שני יקבים בכנף, לא הסתפקנו בטעימות בטרה נובה והמשכנו אל יקב סקוריה. לא במקרה בחר עופר תורג'מן בשם הזה ליקב שלו. "כשמטיילים בגולן רואים נוף ולקני, שנוצר בעקבות התפרצויות געשיות. כשהמגמה מתקררת לאט נוצרים סלעי בזלת, כשהיא מתקררת מהר מאוד נוצר סלע נקבובי, שנקרא סקוריה. בתל פארס, המקום שבו הגפנים שלי גדלות, יש סלעי סקוריה, זה מה שהגפנים רואות, לכן זה השם שבחרנו". עופר אומר שבגלל האופי הסקרן שלו הוא נוטע הרבה זני ענבים – כיום בכרמים של היקב גדלים תשעה זנים. "בכלל, אני לא מוכר יין, אני מוכר סיפור – הסיפור שלי, הסיפור של היקב, של האדמה, של מזג האוויר. ובכל שנה הסיפור הזה משתנה".

יינות של יקב סקוריה. "אנחנו לא מוכרים יין, אנחנו מוכרים סיפור", אומר עופר תורג'מן

במרכז הבקרים של היקב, לצד האח הבוערת בחורף או בגינה המוצלת בקיץ, תוכלו לבחור בין כמה אפשרויות: אפשר פשוט ללגום יין מצוין, להזמין טעימות יין בליווי גבינות, לחמים, שמן זית וירקות או להשתתף בסדנת ריחות, שבמהלכה לומדים להכיר את הריחות שמרכיבים את היינות השונים. יש גם פעילות מיוחדת לקבוצות, הכוללת סיור בתל פארס, שם ממוקמים הכרמים של סקוריה, ביקור  באתרי עתיקות וטעימות יין. במרכז המבקרים אפשר לקנות בקבוקי יין, במחירים שנעים בין 65 שקל ל-150 שקל.

• יקב סקוריה, מרכז המבקרים פתוח בשעות 16:00-10:00, יש לתאם ביקור מראש. אתר אינטרנט. טלפונים: 052-4265424 (יוליה), 054-4879007 (תומר), 050-2277404 (עופר).

קשה להאמין, אבל כל המקומות והאנשים שהוזכרו עד כה הם רק חלק ממה שאפשר לעשות, לראות ולחוות בכנף. חובבי אמנות, למשל, ישמח לבקר בביתה של גלית דהרי, שמציירת ציורים עוצמתיים, רבים מהם של נשים חזקות ומרשימות. כמה מציוריה תלויים גם בשולחן האוכל ובמחלבת דיר עזיז. לתיאום ביקור אצל גלית התקשרו לטלפון 050-9081173⁩).

גלית דהרי עם כמה מהציורים שלה

בשלב הזה, ודאי כבר הבנתם שצריך יותר מיום אחד כדי להספיק את כל מה שאנשי כנף מציעים למבקרים, ולכן, במילותיו המפורסמות של ארנולד שוורצנגר בסרט שליחות קטלנית: "אני אחזור". ויותר מפעם נוספת, ללא ספק.

רגע לפני שיצאנו לדרך הארוכה חזרה למרכז הארץ, עשינו עוד עצירה אחת אחרונה. בכפר האמנים באניעם יש בית קפה מיוחד במינו, קפה לשבט שמו. זהו בית קפה, שמפעילים בני נוער מהגולן. המקום, יוזמה של עמותת צורימן, נועד לספק תעסוקה לבני הנוער המקומיים וללמד אותם איך לנהל, ליזום ולתפעל עסק. הנערות והנערים אחראים על הכל – מבניית התפריט ותמחור המנות, דרך הבישול ועד ההגשה ללקוחות. בין השאר, תוכלו ליהנות כאן מכריכים, סלטים, ארוחות בוקר, עוגות ומאפים, ובעיקר מאווירה חמה ושמחה, שעושה טוב על הנשמה.

קפה לשבט. בני הנוער מפעילים את בית הקפה, מבשלים את האוכל ומגישים אותו, אפילו התמונות הן שלהם

אביתר, בן 19 מאניעם, יוצא רגע מהמטבח ומצטרף אלינו לשולחן. הוא מספר שתמיד אהב לבשל, אבל פה הבין לראשונה שאפשר לקחת את העניין לשלב הבא. "כשהתחלתי לעבוד פה חשבתי שזה יהיה לכמה שעות בשבוע, אבל אתה פשוט נשאב, עכשיו אני פה כל יום מבוקר עד ערב. כשהרבה אנשים מגיעים ויש לחץ, אני הכי נהנה". אז בואו לקפה לשבט, זה באמת מקום שווה מכל הבחינות.

• קפה לשבט, כפר האמנים באניעם, טלפון: 054-5427269, פתוח ב'-ה' 19:00-10:00, שישי 14:00-9:00, סגור בשבת וראשון.

___

תודה מיוחדת לגיא מלל, יועץ תיירות, שבזכותו פגשתי את האנשים המקסימים של כנף.