פולין צרובה בתודעה של כולנו כמקום בו אירעה הטרגדיה הגדולה ביותר של העם היהודי, ומרבית הטיולים בה מתמקדים במחנות הריכוז וההשמדה. אבל פולין היתה גם מרכז החיים הגדול של העם היהודי. שלושה מיליון יהודים חיו בפולין שלפני מלחמת העולם השנייה – כעשרה אחוזים מכלל האוכלוסייה. לצד מסע מצמרר במחנות הריכוז וההשמדה, מרתק לבקר באותם אתרים הקשורים קשר עמק לעבר היהודי של פולין – השכונות והערים בהן התגוררו היהודים, בתי הכנסת, חיי התרבות העשירים של הקהילה היהדית וגם סיפורי ההצלה. רבים המגיעים לפולין מבקרים בוורשה, קרקוב ואושווייץ, אבל יש עוד הרבה מקומות מרתקים בהם ניתן להתחקות אחר הקהילה היהודית שחיה פה פעם, כמו אזור גליציה המערבית והעיר לובלין. לקריאה נוספת: 
כיכר העיר העתיקה של ורשה. מרבית המבנים ברובע העתיק נבנו מחדש בעשורים האחרונים
הנה כמה אתרים מרתקים בפולין למי שרוצה להכיר את המדינה הזו קצת יותר לעומק, בעיקר מהזווית היהודית: ורשה
ורשה, בירת פולין ונקודת המוצא לטיול במדינה, היא עיר שבמשך שנים רבות סבלה מתדמית אפרורית אך לאחרונה יותר ויותר מטיילים מגלים את קסמה והיא נמצאת בתהליך מתמיד של התחדשות ושינוי. במהלך הביקור בעיר אפשר לבקר ברבעיה המתחדשים ובמקומות הבילוי החדשים, אבל לא לשכוח את העבר שעדיין נוכח כאן. העיר העתיקה של ורשה ממחישה היטב את הדואליות הזו – העיר נהרסה כליל על ידי הגרמנים במלחמת העולם השנייה, אבל אחרי המלחמה נעשו עבודות שחזור מקיפות והמבנים המפוארים, ובהם המבצר המלכותי והכיכר המרכזית, שוחזרו בדקדקנות, כך שהמהלך ברחובות העיר העתיקה יתקשה להאמין שמרבית המבנים בה הוקמו ב-60 השנים האחרונות. עדות אחרת לעברה המפואר של ורשה ניתן למצוא בגנים הרבים שמעטרים אותה. הגנים של ורשה הם פינות חמד שצובעות את העיר האפרורית בירוק. לצד גנים מפורסמים כמו גן ווז'ינקי הרומנטי, הגדול ביותר בעיר, שבו אגם גדול, ארמון מפואר, פסלים ומדשאות, וקונצרטים שמתנגנים בימי ראשון, כדאי לבקר גם בגן קרשינסקי. הגן היפה עם הארמון הבארוקי שוכן בליבו של הרובע היהודי, ובו נהגו יהודי העיר לטייל ולנפוש בשבתות וחגים.
גן קרשינסקי. כאן נהגו יהודי העיר לנפוש בסופי השבוע
כיכר ג'יבובסקה שברחוב פרוז'נה היתה מוקד החיים של הקהילה היהודית בוורשה. בכיכר פעל השוק היהודי, וגם בית הכנסת נוז'יק, היחיד מבתי הכנסת של ורשה אשר שרד את מלחמת העולם השניה (על אף שניזוק בהפצצות), ונותר פעיל עד היום. בסמוך שוכן התיאטרון היהודי, אשר נוסד ב-1950 במטרה להמשיך את המסורת המפוארת של התיאטרון היהודי בפולין מהתקופה שלפני המלחמה. מאז ועד היום, כולל בתקופה הקומוניסטית, התיאטרון מציג הצגות בשפה הפולנית וביידיש, של מיטב היוצרים היהודים. ביקור בוורשה היהודית לא יהיה שלם בלי ביקור בבית הקברות היהודי, אחד מהגדולים בעולם, שבו קבורים כ-400,000 אנשים, ובהם רבים מהמנהיגים ואנשי הרוח של יהדות ורשה. מרגש עד מאוד לבקר גם בבית היתומים של יאנוש קורצ'אק, שהיווה מודל חדשני של בית יתומים שהתבסס על כבוד והערכה לילדים והיה אחד הניסיונות הראשונים והמוצלחים בעולם לחינוך דמוקרטי. כל הילדים היתומים והעובדים בבית היתומים עלו על רכבת למחנה ההשמדה טרבלינה באוגוסט 1942. 
בית הכנסת נוז'יק, היחיד אשר שרד את תקופת מלחמת העולם השניה ונותר פעיל עד היום
תחנה נוספת בהיסטוריה היהודית של העיר היא צעידה במסלול הגבורה שמוליך מכיכר המשלוחים דרך מילא 18 ועד לכיכר הגיטו. המסלול משובץ באבני זיכרון שמנציחות יהודים שפעלו בגטו ורשה והפגינו גבורה, ובהם יאנוש קורצ'אק, מרדכי אנילביץ, פאבל פרנקל ועוד. במהלך 2014 נפתח בליבו של מה שהיה הגטו היהודי המוזיאון לתולדות יהודי פולין. במוזיאון יש שמונה גלריות מרתקות שעוסקות בקהילה היהודית בפולין מימי הביניים ועד ימינו, כולל גלריה שועוסקת בתקופת השואה ומרד גטו ורשה וגלריה שמוקדשת ליהודי פולין אחרי המלחמה. קרקוב
קרקוב, העיר השנייה בגודלה בפולין, נחשבת לבירת האמנות והתרבות של פולין ולמרכזה הרוחני. זוהי עיר מלאת קסם עם שפע של מבנים היסטוריים שהקנו לה תואר אתר מורשת עולמית של אונסק"ו. העיר העתיקה של קרקוב לא נפגעה במלחמת העולם השנייה והיא נותרה יפהפייה ושמורה היטב, עם כיכרות ימי ביניימיות, כנסיות מרהיבות והרבה פנינים ארכיטקטוניות. בקרקוב מומלץ לבקר בקתדרלה המרהיבה, בגבעת וואבל עם המצודה המרשימה שחולשת על העיר ובאוניברסיטה היגלונית שהיא אחת מן העתיקות בעולם.
.jpg)
בית קפה ברובע קאז'ימייז', הרובע היהודי המתחדש של העיר
יהודי קרקוב התגוררו, החל מן המאה ה-14 ועד למלחמת העולם השנייה ברובע קאז'ימייז' (Kazimierz), בו הותיר להם המלך קאז'ימייז' לחיות. היום מדובר באחד האזורים המתחדשים והאופנתיים בעיר, בתיו שופצו והוא גדוש במסעדות, ברים ובוטיקים. כאן היה בעבר לב החיים היהודיים בעיר, ושרידים לכך ניתן לראות בבתי הכנסת שברובע – בית הכנסת יצחק, בית הכנסת רמו ובית הכנסת הישן, מהמאה ה-15, הוותיק ביותר בפולין. ברובע זה מעניין לבקר גם במוזיאון יהדות גליציה, שמציג תערוכות על ההיסטוריה והתרבות של יהדות פולין. בתקופת מלחמת העולם השנייה עברה הקהילה היהודית בפולין להתגורר ברובע פודגוז'ה שם פעל הגטו היהודי בקרקוב, וממנו נשלחו יהודי העיר למחנות ההשמדה. בגטו פעל בית המרקחת של תדאוש פאנקיוויץ' הפולני, אשר הציל יהודים רבים על ידי חלוקת מזון ותרופות בחינם והברחת יהודים דרך בית המרקחת אל מחוץ לגטו. פאנקיוויץ' הוכר כחסיד אומות עולם, וניתן לבקר בבית המרקחת שלו. אתר מרתק של חסיד אומות עולם אחר הוא המפעל של אוסקר שינדלר, אשר הציל יהודים רבים במסווה שהם עובדים במפעל. המפעל הפך למוזיאון שמנציח את פועלו של שינדלר ואת חיי היהודים בגטו. 
מצבות בבית הקברות היהודי בקרקוב
גליציה המערבית
קרקוב היא בסיס מצוין לטיול בין הקהילות היהודיות שהתגוררו באזור גליציה המערבית, שהיווה מרכז תרבותי ורוחני יהודי חשוב. מעניין לבקר בטרנוב, אחת מהעתיקות שבערי פולין, שבה התגוררה קהילה יהודית מפוארת, אשר בסוף המאה ה-19 היוותה כמחצית מאוכלוסיית העיר. במלחמת העולם השנייה מרבית יהודי העיר גורשו למחנות השמדה ומיעוטם הצליחו לברוח. את העדות לקהילה היהודית שהתגוררה פה בעבר ניתן לראות בכמה אתרים, ובהם שרידי בימת בית הכנסת שבמרכז העיר וקבר האחים שביער ז'ליטובסקה גורא.
בית הכנסת בעיירה לנצוט שבגליציה המזרחית
באזור יש גם כמה עיירות שמרתק לבקר בהן, ובהן העיירה לנצוט שבה בית כנסת מפואר מהמאה ה-18 שהפך למוזיאון לזכר יהודי העיר. בלנצוט התגורר גרף פוטוצקי, בן אצולה פולני שהתגייר והתפרסם בכינוי "מגן היהודים". ניתן לבקר בארמונו המפואר. עיירה נוספת היא ליז'נסק, שבה כיהן אחד מחשובי רבני החסידות – ר' אלימלך מליז'נסק. ניתן לבקר בקברו של הרב ולהתוודע לעולם החסידות בפולין. אחת הפנינים של אזור גליציה דווקא אינה קשורה ליהדות – מכרה המלח העתיק וייליצ'קה. המכרה, שפועל כבר כ-1,000 שנה הוא אחד מהאתרים היפים והמיוחדים בפולין. זוהי מעין עיר תת קרקעית עם מבוך של אולמות, מסדרונות ונקיקים, כנסיות שנבנו במלח, יצירות אמנות במלח ועוד.
אושוויץ – בירקנאו
מחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ הוא אתר חובה לכל מבקר יהודי בפולין, גם אם הביקור בו אינו קל. המחנה, שהפך לאחד מסמלי השואה, היה הגדול במחנות ההשמדה שהקימה גרמניה הנאצית, ונרצחו בו 1,200,000 נפשות, ומתוכן 1,100,000 יהודים. המחנה התחלק לשלושה מחנות מרכזיים – אושוויץ 1, אושוויץ 2 (בירקנאו), שבו התבצעה עיקר ההשמדה של היהודים, ואושוויץ 3, ששימש כמחנה עבודה. הסיור במחנה מתחיל תחת השער שמעליו מתנוסס השלט הציני "העבודה משחררת" שהפך לאחד מסמלי המחנה. בין הביתנים באושוויץ יש כמה מצמררים במיוחד, כמו הבלוק ששימש כבית חולים שבו נערכו ניסויים בבני אדם (כמו הניסויים של ד"ר מנגלה), או ביתן 27 שהוקדש להשמדת יהודים, ובשנים האחרונות מוצגת בו תערוכת קבע מרגשת.
הכניסה למחנה אושוויץ
מאושוויץ 1 ניתן לצעוד לבירקנאו במסלול צעדת המוות, ולאורך מסילות הברזל שהובילו למחנה רכבות עמוסות במאות אלפי יהודים מכל אירופה. הביקור בבירקנאו כולל גם את הסאטונה – המרכז בו התקבלו האסירים ובו נחקק להם מספר על היד, ווכן את תאי הגזים והמשרפות.
לובלין וסביבתה
חיים יהודיים עשירים התקיימו לא רק בוורשה ובקרקוב, אלא גם בעיר לובלין שבמזרח פולין, שכונתה על ידי יהודי פולין "ירושלים דפולין". בלובלין היתה התיישבות יהודית כבר מהמאה ה-15, ולפני השואה התגוררו בה כ-40,000 יהודים, כשליש מתושבי העיר. לובלין הצמיחה מתוכה כמה רבנים גדולים מאוד, ובהם רבי שניאור זלמן "הגאון מלובלין", ויעקב יצחק הורוביץ שכונה "החוזה מלובלין" בשל ראייתו הרוחנית, והפך את לובלין של המאה ה-19 למוקד חסידות חשוב. ניתן לבקר בקברו של החוזה מלובלין בבית הקברות העתיק. בשנת 1933 נוסדה בעיר ישיבת חכמי לובלין, על ידי הרב מאיר שפירא שייסד את לימוד הדף היומי. הישיבה, שיתה המפוארת ביותר בפולין, הפכה עד מהרה לאחד ממרכזי לימוד התורה החשובים ביותר במדינה, היא פוזרה על ידי הנאצים ב-1939, ואילו ב-1940 ציוד הישיבה וספריה נשרפו בטקס פומבי בכיכר השוק של לובלין. ב-2007 הוחל בשיפוץ מקיף של הבניין והיום ניתן לבקר בישיבה. 
ישיבת חכמי לובלין, שעברה בשנים האחרונות שיפוץ מקיף
מלובלין ניתן לצאת ולבקר גם במחנה הריכוז וההשמדה מיידאנק השוכן בסמוך לעיר. המחנה פעל בשנים 1944-1941. בסה"כ נרצחו בתאי הגזים ובמשרפות שבמחנה כ-200,000 אנשים, מהם כ-80,000 יהודים. מבני המחנה לא הושמדו על ידי הנאצים (בניגוד למחנות אחרים), וכיום פועל במקום המוזיאון הממלכתי במיידאנק אשר מנציח את הזוועות שהתרחשו במחנה זה ובמחנות ההשמדה האחרים.
מזרחית ללובלין נמצאת חלם. 
עיירת הנופש זאקופנה. בתי עץ הטובלים בנופים פסטורליים
זאקופנה והרי הטטרה
החיים היהודים בפולין לא הסתכמו בלימודי דת. רבים מיהודי פולין היו חילוניים אשר התערו בחברה שסביבם וסיגלו לעצמם את מנהגיה. ממש כמו שכניהם, היהודים תושבי הערים הגדולות נהגו לצאת בחופשות אל הטבע, ובעיקר לרכס הרי הטטרה שחוצץ בין פולין, צ'כיה וסלובקיה. למבקרים בפולין היום הביקור בהרי הטטרה יכול להוות הפוגה מרעננת בטבע אחרי כמה ימי טיול טעונים רגשית ובעיקר אחרי הביקור במחנות ההשמדה. הנופים של הרי הטטרה הנישאים, עם האגמים, היערות והנחלים, הם מרוממי נפש. החוויה במקום היא לא רק חווית טבע אלא גם חוויה תרבותית, שכוללת מפגש עם אנשי האזור – הגוראלים – ותרבותם הייחודית. 
נוף טיפוסי באזור הרי הטטרה בפולין
עיירת הנופש המרכזית באזור היא זאקופנה, עיירת סקי ציורית, מהגבוהות בפולין. רחובות העיירה משובצים בבתי עץ וטובלים בנופים פסטורליים. מסביב אפשר לעשות סקי, לעסוק בהליכה, לרכב על אופניים, לעשות רפטינג ועוד. בין האתרים המעניינים באזור ניתן למנות את Morske Oko – העין הכחולה – מקווה מים חמים בגובה של למעלה מ-2,000 מטר, ופסגת קספובה, אליה ניתן להגיע ברכבל וליהנות מנופים נפלאים. בתמונה הפותחת: גבעת וואבל בקרקוב, מהיפות בעריה של פולין
צילומים: שאטרסטוק, mamal, Markus Winkler, Jerzy, Nick Moulds, Jeroen Fossaert, Nico Trinkhaus, Yam Amir, Leszek Kozlowski, Ana Paula Hirama, Avisionn Photo |
