כתב וצילם: עופר אוגש איפה אפשר למצוא טיול ברכב 4X4, פריחה משגעת באביב, זחילה במערות מסתור, תצפיות מדהימות והיסטוריה תנ"כית? ממש כאן, בפארק בריטניה, רק שישים קילומטר מצומת מסובים. אז העמיסו ארוחת בוקר, ערכת קפה ואת כל היתר וצאו לטיול רגוע באחד האזורים היפים בארץ. פארק בריטניה, המשתרע על פני כארבעים אלף דונם, הוא אזור מטופח ביותר, בעיקר הודות לקק"ל, שהכשירה כאן שבילים, חניונים ותצפיות. אבל לא רק ההווה משחק כאן תפקיד. פארק בריטניה משופע באתרים בעלי היסטוריה ארוכה המגיעה עד לימי ראשית ההתיישבות של עם ישראל בארץ. הנסיעה בפארק אפשרית לכל רכב. אנחנו יצאנו למסלול בדרכים הפחות שגרתיות שלו. אל ראש התל לאחר 1.2 קילומטר (מצטבר) עולים על כביש האספלט הפנימי (נ"צ 143566/1122567). מאפסים שוב את מד המרחק, פונים שמאלה ומטפסים עם הכביש 500 מטר עד לחניון הנמצא למרגלות תל עזקה. מחנים את הרכב ומטפסים ברגל ב"שביל הפסוקים" (לאורך השביל יש לוחות אבן שעליהם חקוקים פסוקים מספר שמואל על הקרב בין דוד לגולית. שיעור תנ"ך בשטח) לתצפית מדהימה בראש התל (נ"צ 143921/1122860). תל עזקה, המתנשא לגובה 347 מטר מעל פני הים, נוצר בחובו היסטוריה ארוכה המתחילה בימי כיבוש הארץ בידי יהושע, ממשיכה במסע החורבן של נבוכדנאצר ומגיעה עד לתקופה הרומית־ביזנטית במאה הרביעית לספירה. במאה ה־19 החלו חפירות במקום, אז הגיעו החוקרים למסקנה שראשית ההתיישבות בתל היתה במחצית האלף השני לפני הספירה וכי היישוב התקיים עד לראשית התקופה הביזנטית. אבל גדולתו של התל היא בתצפית שהוא מציע, מערבה עד הים ומזרחה אל הרי חברון. למרגלותינו נפרש עמק האלה, אותו המקום שבו נטל דוד את הקלע ופגע לגולית "בול בפוני".
מכאן אפשר לצאת לסיבוב ברכב סביב התל. מאפסים את מד המרחק ויורדים מערבה על השביל המסומן בירוק ומשולט "דרך נוף". בצומת, לאחר 900 מטר, יש לפנות ימינה־מזרחה ולאחר 1.1 קילומטר (מצטבר) לפנות בחדות ימינה עד לצומת ב־2.4 קילומטרים (מצטבר) בחזרה עם השביל הירוק. אחר כך פונים שמאלה על השביל הירוק ומטפסים חזרה לחניון של תל עזקה. סך הכל עוברים 2.7 קילומטרים. מאפסים מד מרחק ופונים ימינה לשביל הירוק שהופך לכביש אספלט ובהמשך חוזר שוב לכורכר (הטיפול המסור של קק"ל ביערות כולל סלילה מרובה של שבילים). לאחר 750 מטר מתעקל השביל הראשי ימינה. לאחר 1.3 קילומטר (מצטבר) מגיעים לכביש 353. פונים ימינה על הכביש (שימו לב – אתם באים מהשטח והנוסעים בכביש נוסעים מהר ולא מביאים אתכם בחשבון) ולאחר חמישים מטר פונים בפנייה הראשונה שמאלה וחוזרים לשביל הירוק (נ"צ 143144/1121363). מאפסים מד מרחק וממשיכים על השביל הראשי ולאחר קילומטר פונים שמאלה ומיד ימינה על קטע אספלט המטפס מעלה. לאחר 1.1 קילומטר (מצטבר) מגיעים לצומת T. אפשר לרדת חמישים מטר ברגל (מזרחה) ולראות את מערת הפעמון המגודרת (נ"צ 143174/1119897). זוהי אחת מהמערות ומהבורות הרבים שנחפרו באזור בתקופות קדומות. השכבה העליונה של הסלע היא קשה ("נארי" בשפת הגיאולוגים) ומתחתיה יש סלע קִרטון רך המאפשר חפירה קלה וכרייה של מערות ובורות. החופרים חפרו פתח צר בשכבה העליונה, חדרו אל שכבת הקרטון ובשכבה הרכה יותר חפרו מערות רחבות. המערות שימשו למגורים, כמחסה לבעלי חיים, לאחסון ולמסתור. ביום בהיר רואים את אשדוד
מאפסים מד מרחק ופונים לשביל הכבוש ולאחר מאתיים מטר ממשיכים ישר לתוך השביל הצר. לאחר 500 מטר (מצטבר) מגיעים לצומת שבו פונים שמאלה (מערבה) ויורדים קילומטר אחד (מצטבר) עם צומת T (נ"צ 141685/1118853). מאפסים מד מרחק, פונים שמאלה ומטפסים 1.3 קילומטר עד לצומת גדול על רמת אבישור (נ"צ 142729/1118364). מאפסים מד מרחק, פונים ימינה, חוצים מעבר בקר ונוסעים על שביל המסומן בסימון כפול: בירוק ובסימון שביל ישראל. לאחר 1.6 קילומטר מגיעים לצומת שבו פונים ימינה עם השלט לבית גוברין וחרבת צורה. לאחר 1.7 קילומטר (מצטבר) עוצרים כשמשמאל (מדרום) נראית חרבת צורה (נ"צ 142128/1117218). בחרבת צורה נראה שרידי מבנים מהתקופה העות'מאנית, הבנויים על שרידים מהתקופה הביזנטית. על משקוף הכניסה הצפונית אפשר להבחין (בקושי רב) בשרידי חציבה של מנורת שבעת הקנים. גם כאן יש תצפית מקסימה למישור החוף. בימים בהירים אפשר לראות את הארובות של אשדוד. מאפסים מד מרחק וממשיכים על השביל הכבוש ולאחר 1.2 קילומטר נפרדים מסימון השבילים הירוק (הממשיך שמאלה) וממשיכים ישר על השביל הראשי. לאחר 1.6 קילומטר (מצטבר) נגיע לצומת שבו השביל הראשי מתעקל מטה (נ"צ 141879/1116145). מאפסים מד מרחק, פונים ימינה ויורדים למטה עם השביל 1.9 קילומטר עד שמגיעים לצומת T (נ"צ 140482/1116148). מאפסים מד מרחק ופונים שמאלה לכיוון דרום ולאחר מאתיים מטר לצומת המתפצל לשני שבילים. ממשיכים על המזלג השמאלי המטפס מעלה. לאחר 2.1 קילומטרים (מצטבר) מגיעים לשני שערי בקר מברזל. פותחים את השער השמאלי (ומקפידים לסגור אותו היטב) ונוסעים לאורך גדר בצד שמאל התוחמת את תל גודד. לאחר שלושה קילומטרים מגיעים למעבר עמודים בגדר. מחנים את הרכב (נ"צ 141953/1115162) ומטפסים ברגל כמאה מטר (שליש הגובה מפסגת התל) לכוכים הלבנים שמאחוריהם מסתתרות הכניסות למחילות ולמערות של תל גודד. תל גודד מזוהה עם גת, עיר הולדתו של הנביא מיכה (מיכה א' א') ואחת הערים שכבש סנחריב. בחפירות במקום התגלו 37 ידיות מוטבעות בחותם "לַמֶּלֶךְ", שזמנן במאה השמינית לפני הספירה, ומתחם צבאי מהתקופה הרומית, כנראה מימי הורדוס. המערות שבמדרון המזרחי ובדרומו נחפרו כמערכת של מחילות מסתור, כנראה בימי מרד בר כוכבא. הזחילה במחילות מחייבת פנסים ולא מומלצת לקלאוסטרופובים, למרות שהמורדים דאגו לחצוב פתחי אוורור במנהרות. אחרי הזחילה מאפסים מד מרחק וחוזרים בנסיעה לאורך הגדר 350 מטר. פונים שמאלה בשביל הראשון, נוסעים כמאה מטר עד למעבר בקר ומגיעים לכביש 38 (נ"צ 141758/1114839), שם נמצאת נקודת סיום המסלול. |