בימים אלו נחנך בלב סמטאות עכו העתיקה מלון בוטיק ייחודי ויוצא דופן, "האפנדי", שהוא בראש ובראשונה פרויקט שימור מרהיב של מבנה צלבני־ממלוכי־עותמני מרשים פרי חזונו והשקעתו של אורי ירמיאס, הידוע יותר כ"אורי בורי", כשם מסעדת הדגים המיתולוגית שלו הממוקמת בקרבת מקום. יותר משזהו סיפורו של מלון, זהו סיפורו של חלום. חלומו של איש אחד, שזקנו הלבן והארוך ועיניו הבורקות משווים לו מראה של נביא העומד מעבר לזמן, שלפני כעשור ניצב על חומות העיר העתיקה, הצביע לעבר מה שהיה אז לא יותר מעיי חורבות של היסטוריה מפוארת והכריז כי כאן יקים מלון בוטיק ייחודי שאין דומה לו בארץ.
הדרך למימוש החזון הזה לא הייתה פשוטה. יותר משמונה שנים של בנייה, שחזור ושימור מחמיר בפיקוח רשות העתיקות, שעליהם עמלו עשרות מומחי רסטורציה ואמנים מישראל ומאיטליה, התמודדות עם בירוקרטיה סבוכה ונוקשה, שותפים שפרשו והתחלפו, וגם לא מעט ממון (ירמיאס עצמו אינו שש לנקוב בסכומים, אולם ההערכות מדברות על השקעה של יותר מעשרים מיליון שקל)נדרשו כאן, ואולי מעל לכל הרבה אמונה, אורך רוח ודבקות במטרה (או כלשונו של ירמיאס, "הורמונים, בייצים ותחושת שליחות"). כמה פעמים כבר עמד המקום בפני פתיחה וזו נדחתה ברגע האחרון עקב בעיות שהתגלו לפתע, כגון רטיבות כתוצאה מתנאי המקום או הצורך להחליף את כל החלונות שכבר הותקנו, אולם המחשבה להרים ידיים לא חלפה בראשו של ירמיאס אף לא לרגע אחד. לצורך הקמת המלון, המשתרע על פני שטח של 1,350 מ"ר, נחכרו וחוברו שני מבני אבן עתיקים וחרבים שבעבר היו בתי מידות מפוארים של משפחות סוחרים עשירות, "בית שוקרי", המוכר בכינויו "הארמון", ו"בית עפיפי", המוכר גם כ"בית ויצ"ו" שלימים שימש כמתנ"ס עירוני. בתהליך חוברו להם יחדיו לא רק שני המבנים, אלא גם עבר והווה, המתמזגים בהרמוניה זה בזה.
במאמץ לשמר את התפיסה האדריכלית ורוח המבנה המפואר תוך הקפדה על שימור ושחזור כל אלמנט מקורי אפשרי בוצעו תהליכים מורכבים במיוחד, שנדבך אחר נדבך הפיחו חיים מחודשים בציורי הקיר, פיתוחי העץ, עיטורי התקרה הייחודיים לתקופה העותומאנית, עמודי השיש, הריצוף המקורי ועוד. דומה כי עם כל פריט שנחשף ושוחזר קורמת ההיסטוריה עור וגידים, ומשתקפים הן מאפיינים תרבותיים, ארכיטקטוניים וחברתיים המשותפים לרבים מבתי המידות של עכו העתיקה, והן משהו מרוחן של הדמויות שחיו בין כתלי המבנים הללו. בני משפחת ספירידוס, יוונים־אורתודוכסים שהגיעו לכאן בשנת 1840 מכרתים, הקימו מפעל למשקאות אלכוהוליים ושינו את שמם לח'מאר (אלכוהול בערבית), כשראש המשפחה, עודה ח'מאר, שהתמחה בין השאר גם בשיפוץ מבנים היה כנראה זה שהפך את המבנה לבית מידות מפואר; פילגשו של הפחה התורכי שככל הנראה התגוררה כאן; בני משפחת שוקרי, מעשירי עכו, שייצרו כאן סבון ושמן במרתף ביתם, אשר שימש כמנהג הימים ההם קומת מסחר. רמזים אילמים לחיים שלמים שהתנהלו כאן. שום פרט בחיצוניותו של המבנה אינו מרמז על העושר הנפלא הצפון בין כתליו. למעשה, החולף בסמטה הצרה בין בתי האבן העתיקים כלל לא יוכל לנחש כי מאחורי דלתות וחלונות המבנה הזה מסתתר עולם אחר, ובכך למעשה גם גדולתו: בהקפדה הבלתי מתפשרת על התמזגות עם הסביבה, אותנטיות ושימור המבנה ההיסטורי.
גרם מדרגות מוליך מקומת הכניסה אל מרתף היינות, כבמעין מסע אל נבכי ההיסטוריה. כאן נחשף מבנה מהתקופה הצלבנית, שחלקים ממנו מתוארכים אף לתקופה הביזנטית. לדברי ירמיאס, שום אבן לא הוחלפה כאן. הגומחות המקושתות עמוסות בכאלפיים בקבוקי יין, מרביתם יינות בוטיק ישראלים. כאן יתקיימו ערבי יין וטאפאס בניצוחה של הסומלייה אלינור גונשורק. מבואה בקומת הכניסה מוליכה אל חדר האוכל, שבמרכזו שולחן אבירים מרשים עשוי עץ טבעי, סביבו יסבו אורחי המלון לארוחת הבוקר. ההקפדה על כל פרט ניכרת גם בכלי ההגשה. העלייה במדרגות (יש גם מעלית) כמוה כהתקדמות על ציר הזמן, משרידי המבנה הביזנטי והצלבני אל נדבכים שנבנו מעליהם בתקופות מאוחרות יותר – הממלוכית והעותומאנית, ומשקפת את ההיסטוריה העשירה של העיר. בקומת הביניים חמאם תורכי מקורי בן 400 שנה, שנתגלה במהלך השיפוצים וישמש כעת את אורחי המלון. בקומה העליונה, חלל מרכזי רחב ממדים ושטוף שמש, שתקרתו הגבוהה מעוטרת בעיטורי פרסקו מרהיבים משובצים בזהב 22 קראט ולאורכו חלונות מקומרים גדולים עתירי פיתוחים. על כתליו ציורי קיר משוחזרים בדייקנות, שהבולט שבהם הוא ציור מהתקופה העותומאנית של העיר איסטנבול, שצויר על ידי האמן הירושלמי סליבא יוחנא בשנת 1889 כמחווה לשליטים לרגל פתיחת תחנת הרכבת "אוריינט אקספרס" באיסטנבול. רוח התקופה באה לידי ביטוי גם בעיטורי הקשתות, עמודי השיש, הפיתוחים, הקרניזים מארז הלבנון, הריצוף המקורי והשלמתו במרצפות שיש מסוג מרמרה שהובאו במיוחד מתורכיה על מנת שישתלבו באופן אופטימאלי בריצוף המקורי. במרפסת רחבת הידיים משטחי רביצה על מזרנים ברוח התקופה, עליהם ניתן להשתרע ולהתמכר לשלווה ולמראות העיר העתיקה והים הנשקפים מכל עבר.
בצדי החלל המרהיב הזה ממוקמים 12 חדרים, שלכל אחד מהם אופי וצביון ייחודי משלו. בחלקם תקרות מצוירות ומקושטות בעיטורים ייחודיים לתקופה העותומאנית, ששוחזרו על ידי מומחים לרסטורציה ואמנים שהובאו במיוחד לשם כך מוונציה, באחרים תקרות עץ משומרות בגובה של כשישה מטרים. ניכר כי כל פריט ריהוט, נוי ואבזור נבחרו ולוקטו כאן מתוך מחשבה, תשומת לב רבה והרבה אהבה. גרם מדרגות נוסף מוליך אל קומת הגג, שבנייתה טרם הושלמה ועתידה לארח סעודות ברביקיו לעת ערב, אל מול הנופים המרהיבים של עכו העתיקה, צריחי המסגדים, הרי הגליל המערבי והים. ללא ספק, עוד סיבה טובה לביקור חוזר בסמטאות עכו העתיקה, שבמידה רבה גלגוליה הארכיטקטוניים וההיסטוריים והפאר שידעה בעברה נחשפים ומשתקפים במיזם זה. להשוואת מחירים במלון האפנדי >> |
