כאשר ג'מאל חט'יב, המדריך שלנו, מצביע על נחל החצבני שעובר בוואדי שמתחת לגינת ביתו בחלק הצפוני – השנוי במחלוקת של כפר ע'ג'ר, אפשר, נדמה, לשמוע מבעד לשכשוך הנעים של המים גם את משק הכנפיים של כל אותם אירועים היסטוריים שקרעו וטלטלו אנה ואנה את תושביו של המקום הקטן והסימפטי הזה.
עוד מקומות וטיולים בגולן ובחרמון כאן
על התהפוכות והטלטלות הרבות שעברו תושבי הכפר הזה ניתן לקרוא בספרי ההיסטוריה והוויקיפדיה של היום, גם אם לעיתים יש פה ושם וורסיות שונות, וסימני שאלה פתוחים לגבי החלטות שהתקבלו והסכמים שיושמו או לא יושמו. על המשמעות אפשר ללמוד מנימת קולו הנרגשת של המארח שלנו שבני משפחתו מעוגנים במקום הזה, לדבריו 500 שנה.
הגענו אל הכפר, קבוצה קטנה של אנשים, צוות "מסע אחר" בצהרי היום לאחר עיכוב ממושך בכניסה מאחר שהשומרים במחסום; נציגי מג"ב וצה"ל טענו שאין אצלם אישור. לבסוף הגיעו האישורים ונכנסנו פנימה בליווי ג'מאל, המדריך המקומי (הבדיקה בכניסה לכפר הוסרה בספטמבר 2022).
תושבי ע'ג'ר מונים היום 2800 תושבים. מקורו של הכפר סורי, ורוב תושביו הם בני העדה המוסלמית-העלאווית – עדה קטנה יחסית ששאבה במידה רבה את כוחה מהעובדה שצמרת השלטון הסורי, כולל כמובן משפחת הנשיא אסד, הינה עלאווית. שורת הסכסוכים האלימים שהיו כאן במאה השנים האחרונות השאירו את הכפר בנקודת הבין לבין. הגבול בין ישראל ללבנון – לא גדר גבול פיזית אלא קו כחול המשורטט רק במפה, עובר במרכז הכפר. נכון לקיץ 2022, ע'ג'ר מתקיים לו בגומחה טריטוריאלית זעירה, תוצאה של פשרה ואילוצים שנתקבעו, עם הזמן, במשחק של הגדולים: מדינות האזור, האו"ם ומעצמות העל.
השער לגן הציבורי המטופח של ע'ג'ר
ג'מאל חט'יב, המדריך שלנו
בתי ע'ג'ר; ברקע הר דוב
הרושם שאנחנו מקבלים לאחר שהייה של כמה שעות במקום הינו שכל רצונם של התושבים הוא שיניחו להם לחיות בשלום. מנקודת מבטם, כך נראה, הכפר היא יחידה אחת שלמה.
אלא שדווקא החמקמקות הגיאוגרפית הזאת, בין אם הם יחפצו בכך, בין אם לאו, היא זו המייחדת את הכפר. אני מסתכל בגדר החדשה שהוקמה כאן לא מכבר ומקיפה את הכפר מכל עבריו. לנו, האורחים לרגע במקום, זה נותן איזו שהיא תחושה של ביטחון. בכל זאת, למקום יש היסטוריה לא רחוקה של עימותים מזויינים עם אנשי החיזבאללה בדרום לבנון ועם קבוצות של מבריחים מלבנון וישראל שנצלו אותו בעבר להברחת סחורות.
ג'מאל מספר לנו שלרבים מתושבי הכפר אזרחות כפולה, מה שאומר שהם מחזיקים גם בתעודת זהות ישראלית ויכולים לצאת ולבוא משעריו בלי כל בעיה. רבים מהם מנצלים זאת ללימודים ועבודות בישראל. ובאשר לגדר, אם נשאל לרגע מושגים מעולם הטבע, זו מחזקת את התחושה שהכפר העלאווי הזה הוא מין אנדמי, מין ייחודי, שגדל והתפתח באזור סגור עם תכונות מובהקות וספציפיות אך ורק לו.
קל למצוא לכך דוגמאות, החל בפסלים היפים בכיכרות, בחלקם בסגנון מעורב, קלסי, נוצרי ומוסלמי, בבתים הצבעוניים והניקיון המוקפד והכמעט אובססיבי ברחובות, וכלה בגינות הפרחים המטופחות להפליא, והאוכל המקומי המשובח והמיוחד, על טהרת המטבח הסורי-עלאווי, שמציעה מסעדת בלו ליין המצויה ב"חלק הלבנוני" של הכפר.
מבט מערבה, החצבני (נחל שניר) היפה משמש גבול בלתי נגיש בין לבנון וישראל
הגינות הציבוריות בע'ג'ר מטופחות להפליא
אנחנו מהלכים לאורך הטיילת בצפון, זו שמשקיפה למטה על נחל החצבני, ומקורותיו, מעיינות הווזאני, בואכה "גן השלום" היפיפה המשובץ בכתמי דשא ופרחים. הקו הדק של הגבול הכחול המסומן במפת גוגל בטלפון שלי, מחליף ומשנה את מיקומו מצד לצד. בדיוק על הקו הזה אנחנו מגיעים ל-ממתקי אל-ח'טיב שם אנחנו פוגשים שולחן עמוס בקינוחים לבנונים וסוריים, גם הם – כפי שכבר הורגלנו, עם טעם מעולם אחר.
הכפר ע'ג'ר מדבר בעד עצמו, אבל כיצד כל זה קורה? ג'מאל חט'יב תולה חלק מהדברים האלה בניהול המוכשר והמוקפד של המועצה, וגם אולי במה שמכונה: ה"מדאפה" – חדר האורחים, או בית העם אליו מועברות ההחלטות המתקבלות במועצה לצורך עיון התושבים וקבלת הערות והצעות. נדמה כי המנגנון הדמוקרטי הזה הוא חלק מֵעֶרְכַּת הַהִשָּׂרְדוּת של הכפר המרתק הזה, שמנסה להתנהל ולחיות את חייו בשקט, גם אם ברקע ממשיכים הגחלים של הסכסוכים האזוריים לבעור ולרחוש על אש קטנה, ומבטיחים, שע'ג'ר, לפחות בינתיים, יישאר הכפר שבין לבין.
במסעדת בלו ליין – אוכל סורי/עלאווי
בקונדיטוריה "ממתקי אל ח'טיב" מכין לנו השף אחמד ח'טיב מנות מתוקות מופלאות
מפת ע'ג'ר והאזור
מידע שימושי
- ווייז – ע'ג'ר
- הצורך בתיאום ביטחוני מראש לפני הכניסה לכפר, הוסר בספטמבר 2022, כדאי לבדוק מול המדריך או המארח
- מדריך מומלץ ועשיר בסיפורים (וגם מורה ותיק) – ג'מאל חטיב טל' 050-7569256
- מסעדה מומלצת – בלו ליין – אוכל סורי/עלאווי, חד'ר – 052-6887115
- מסעדה טובה נוספת – ביסאן ע'ג'ר 050-7868489
- קונדיטוריה מעולה – ממתקי אל ח'טיב – השף אחמד ח'טיב – 052-2231287
—————-
עמי בן בסט – יזם, מנהל פרויקטים, כולל במסע אחר, וסופר. בשנים האחרונות עוסק ומתמחה בהפקת אירועים ופורמטים בתחום החדשנות ומפגשים 'מהסוג היצירתי' עבור חברות הייטק, ארגונים ואקדמיה, לרבות מיט-אפים, סדנאות ואי-כנסים. נושא משרה (חלקית) בתכנית (MBA) ליזמות וחדשנות באוני' תל אביב. וכאשר לא מסתכלים: כותב, מצלם, אסטרונום חובב וסקרן אובססיבי. הבלוג של עמי בן בסט: עולם ללא קופסאות, נמצא כאן
תודה לגיא מלל – יועץ תיירות