תפריט עמוד

עבודה עברית – אמנות ישראלית בעין חרוד

שתפו:

בניגוד לענפי המשק המסורתיים, צמח לו בקיבוץ עין חרוד מוזיאון אמנות לתפארת. כיאה לחלוץ אמיתי ניצב המשכן בחזית האמנות הישראלית

פורסם 25.3.09
המבקרים במשכן לאמנות ישראלית עין חרוד על שם חיים אתר נחלקים לשניים: אלה שבאו לראות אמנות ומנצלים את ההזדמנות כדי לטייל בנוף עוצר נשימה לרגלי הגלבוע, ואלה שיצאו לטייל ונכנסו לאתנחתא במוזיאון הקטן והנעים, שממדיו הצנועים אינם מלמדים על מקומו בשדה האמנות הישראלי.
חיים אתר מייסד המוזיאון היה חלוץ, מייבש ביצות, אופה ואמן אוטודידקט. בשנות השלושים ביקר בפריז והתוודע לעבודתם של ציירים יהודים ממוצא מזרח אירופאי כמו חיים סוטין ומארק שאגאל. משחזר לקיבוץ ב-1937 החליט להקים בו את המוזיאון הישראלי הראשון לאמנות. בשנים הראשונות פעל המוזיאון בצריף עץ קטן ששימש גם כאטלייה של אתר. ב-1948 הונחה אבן הפינה למשכנו הנוכחי, שתוכנן על ידי שמואל ביקלס, אדריכל כמעט אלמוני וחבר קיבוץ.

פנינה ארכיטקטונית
כצפוי במחוזותינו, בניית המוזיאון התעכבה והתארכה. האתגרים שעמדו בפני ביקלס לא היו פשוטים, שכן הוא התבקש לשלב בין הפשטות שהיתה נהוגה בזמנו בבנייה בקיבוצים ובין סטנדרטים בינלאומיים. כל זאת בלי לחרוג ממגבלות התקציב כמובן. חרף הקשיים הרבים, משהושלם הבניין כעבור עשר שנים, הוא הפך ליצירת מופת קטנה: פנינה ארכיטקטונית בעלת שם עולמי בקרב מומחים לתכנון מוזיאונים.
הבעיה המרכזית שעמדה בפני ביקליס היתה התאורה, שחשיבותה במוזיאון הושוותה לא פעם לחשיבות האקוסטיקה באולם קונצרטים. על תאורה מוזיאלית להיות רכה ואחידה ולהאיר את המוצגים בלי ליצור צלליות, השתקפויות, סנוור ונזק שעלול להיגרם ליצירות עקב תאורת יתר. פתרונות שתוכננו במוזיאונים ברחבי העולם, כמו שימוש בתקרות זכוכית, חלונות מוגבהים ותאורה מלאכותית, לא סיפקו את ביקלס או שלא התאימו למזג האוויר בארץ. הפתרון נמצא לבסוף בשילוב בין פתחים עיליים ובין תקרה מרכזית מונמכת, שמסננת את קרני השמש החדות ומפזרת את האור באופן שהולם את החללים המלבניים והנקיים של המוזיאון. בלי צלליות, בלי קונטרסטים חדים. לא עניין של מה בכך במוזיאון מזרח תיכוני.

חלוץ לפני המחנה
אין שום דבר מפתיע בעובדה שהמשכן בעין חרוד הוא המוזיאון הגדול ביותר בצפון, אך הידיעה שהוא עומד בקו אחד עם מוזיאונים מרכזיים וגדולים בהרבה אינה מובנת מאליה כלל. מאז הוקם המוזיאון התגבשו אוספיו והוצגו בו תערוכות רבות ומגוונות. בשנת 2006 זכה המקום לתרומה רבת ערך: אוסף האמנות הישראלית הגדול של האמן רפי לביא.
בעשרים השנים האחרונות הוצגו במקום תערוכות מקיפות כמו ביאנלות לצילום, רטרוספקטיבות לאמנים מרכזיים כמו אביבה אורי והנרי שלזניאק, וכם תערוכות יחיד של אמנים מוכרים יותר ומוכרים פחות. כיום, הצגת תערוכות העוסקות בשאלות של זהות, שבירת קאנונים ופתיחות כלפי אמנים שאינם משתייכים לזרם המרכזי הם בון-טון איטלקטואלי שרוב המוזיאונים והגלריות מבקשים להתעטף בו. אך קשה להאמין שרק בשלהי שנות התשעים החל הממסד לקבל את העיסוק האמנותי בפוליטיקה, בחברה ובמגדר, וכן את ההכרה באמנות שנוצרת באמצעי תקשורת חדשים. מבחינה זו פעילותו של המוזיאון הציבה אותו בחזית תולדות האמנות הישראלית.

מה על הפרק?
בימים אלה מוצגות במשכן לאמנות כמה תערוכות:
בתערוכה "כרטיס עלייה לגן עדן" מוצגות עבודות של פרץ בדה-מאיר ופריץ הנדל, אמנים שהכירו זה את זה זמן קצר לפני שעלו על ספינת המעפילים "אטלנטיק" (1940) במטרה להגיע לארץ ישראל. הם רשמו וציירו תוך כדי תלאות המסע בספינה והמשיכו לפעול גם לאחר שנתפסה ספינתם והם נכלאו במחנה מעצר באי מאוריציוס; יובל דניאלי מציג בתערוכה "דרכי זיכרון" עבודות מתחנות המרכזיות ביצירתו, המבליטות את דמותו כאמן קיבוץ, הנאמן לערכי החברה שבה בחר לחיות ושממנה הוא דולה את כוחות וטעם יצירתו; תערוכתה של רונית שני, "שדרות מוריה 23" עוסקת בתיעוד, מיון וקטלוג של בית הוריה, ובתוך כך בשימור של זיכרון פרטי.

מיקום: קיבוץ עין חרוד מאוחד
שעות פתיחה: א'-ה' 16:30-9:00, ו' 13:30-9:00, שבת 16:30-10:00.
טלפון: 04-6485701
מחיר: 16 שקל למבוגר; 10 שקלים לילד מגיל שש, חייל, נכה, שוטר או סטודנט; 8 שקלים לגמלאי
נגישות: חלקית
מידע נוסף: אתר המוזיאון

לטייל עם אופניים בנגב

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

כתבות מישראל

אילת עם הילדים: ים של חוויות (כולל הדרך)
אילת עם הילדים: ים של חוויות (כולל הדרך)

דריה מעוז משתפת בחופשה משפחתית מהנה באילת שחוותה ממש לאחרונה. הטיול מתחיל מהדרך – אפשר לנסוע מכביש ים המלח ולחזור דרך מצפה רמון (או ההפך). באילת בחרה המשפחה ראשית לצלול ...

עודכן 21.10.24

ד"ר דריה מעוז | צילומים: דריה מעוז

מגונדרות, יפהפיות וחזקות: ביקור בחוות האלפקות
מגונדרות, יפהפיות וחזקות: ביקור בחוות האלפקות

רפי קלמר ביקר בחוות האלפקות בהר הנגב ונזכר שהתאהב בהן לראשונה כבר בטיול בדרום אמריקה. 17 שנים עברו ועדיין נשארו הגעגועים ללאמות ולאלפקות, והמפגש איתן בחווה הקרובה למצפה רמון היה ...

עודכן 4.9.24

רפי קלמר | צילומים: דניאל בר וחיים רבייה

נדודים 1: איכה אמשיך לנדוד?
נדודים 1: איכה אמשיך לנדוד?

אחרי קרוב לארבע שנות 'מבוא לנדודים' בקרוואן בארץ ישראל, הבשיל בי הרצון להמשיך את המסע האישי שלי אל מרחבי העולם כולו. ארבע שנים, מאז ראשית ימי הקורונה, עפתי כמו פרפר ...

עודכן 29.8.24

רונן רז | צילומים: רונן רז

שתפו: