תפריט עמוד

סיציליה: ופתאום עיני העצבנית מגלה גן עדן

שתפו:

סיציליה היא יעד קרוב, לא נורא יקר ומלא הפתעות: מטיול בעקבות המאפיה, דון קורליאונה וסנדקים אחרים לטיפוס על הרי הגעש המפורסמים אטנה, וולקאנו וסטרומבולי, מערי בארוק מצועצעות לאתרים ארכיאולוגיים מרתקים, ומעל לכל – חום אנושי שנדיר לפגוש באירופה. סיציליה קוזה נוסטרה

עודכן 13.5.24

…"עכשיו השקיעה מחבקת את פסגות ההרים והעצים, גורמת להם להסמיק. עכשיו חצי אלוהים מטפס יותר ויותר גבוה בכחול התכלת, ופתאום עיני העצבנית מגלה גן עדן… מתפזר על כרי המרעה הירוקים, כובש אלפי ערים, כפרים ומקומות קטנים; שם סירקוז הרחוקה מזנקת מתוך הים האפור כמו זקן עם ראש שיבה לבן כשלג, וכאן קטניה הפורחת נשענת על גבעה שקטה. אי שלם עם הרים, נהרות וימים מתפרס לפני מבטי המופתע"…(וילהלם וייבלינגר, 1839)

סיציליה נמצאת במרחק לא רב מישראל. זה האי הגדול ביותר בים התיכון, וגם המעניין מכולם. יש הקוראים לו אי השמש. אני הייתי קורא לו אי החום – הן מבחינת מזג האוויר והן מבחינת המזג האנושי.

למידע נוסף:

קמה מהשינה
נוחתים בנמל התעופה הקטן אך ידידותי של העיר קטניה, השניה בחשיבותה בסיציליה. נסיעה של עשר דקות באוטובוס, ואתה במרכזה של העיר. העיר שוכנת למרגלות הר אטנה המתנוסס מעליה בגאווה מאיימת. אחת לכמה זמן נתונה קטניה בסכנה גדולה: הר הגעש מתפרץ, והלבה מאיימת להשמיד את העיר.

היום קטניה היא עיר שקמה משינה ארוכה. לאורך רחוב אתנאה, הרחוב המרכזי, בנייני בארוק משופצים, כיכרות מתנקות, מזרקות חוזרות לפעול ובתי קפה מתמלאים בעשרות אלפי צעירים בכל ערב, ובמיוחד בסופי שבוע. חוויה גדולה להיות בקטניה בערב של משחק כדורגל. מסכי ענק מוצבים בכיכרות, בתי קפה מוציאים מכשירי טלוויזיה החוצה, וכל העיר פורצת בשאגה גדולה לאחר שקבוצתה מבקיעה שער.

קטניה מהווה בסיס טוב לביקור בחלקו המזרחי של האי, ובערב זו אולי העיר המרתקת ביותר בסיציליה, עם מסעדות זולות ומטבח משובח. אין לוותר על טעימת פסטה נורמה ומוצרי קונדיטוריה רבים. יש בקטניה גם מבחר רב מאד של בתי מלון ואכסניות: מזולים מאד עד יקרים.

בעקבות דון קורליאונה
למעריצי טרילוגיית הסרטים "הסנדק" מומלץ לנסוע למקומות כמו Savoca, Forza והעיירה Corleone, כור מחצבתו המיתולוגי של דון קורליאונה. בעיירות הללו (שחלקן התפתחו בינתיים לערים) צילמו את הסצינות הסיציליאניות של הסרט.

אל שני המקומות הראשונים קל להגיע מטאורמינה ואילו לשלישי – מפלרמו. ל- Savoca, שם צולמה סצינת החתונה של מייקל קורליאונה, באים תיירים כדי לדמיין את עצמם בכנסייה, בטקס החתונה של מייקל ואפולוניה. משם ממשיכים החוגגים (והתיירים) לבר Vitelli (שעודנו שם) להרים כוסית לכבוד השמחה.

Forza d'Agro הוא כפר קטן יחסית, ש"סנדקולוגים" בקיאים יזהו מ"הסנדק 2", בסצינה שבה ויטו מסתתר כשהוא בורח לאמריקה, בעוד אנשיו של דון צ'יצ'ו מאיימים על השכנים. הכנסייה המפורסמת בעיר מופיעה גם ב"סנדק 1" כשמייקל הולך לקורליאונה בפעם הראשונה, מלווה בשומרי ראשו. בעיני ובעיני רבים שאיתם דיברתי מקומות אלו נראים אותנטיים הרבה יותר מקורליאונה המודרנית, שבה פחות מומלץ לבקר.

כאן צמחה המאפיה
גם כיום כשמטיילים במקומות רבים בסיציליה אפשר להבין את מקורותיה של המאפיה. העוני וההזנחה שעדיין קיימים, אפילו לצד הרחובות המרכזיים, המשופצים והמבריקים של פלרמו, לצד אווירה של משפחתיות, של התבדלות מסוימת משאר העולם ועוינות מורגשת לשלטון המרכזי – כל אלה מורגשים עדיין ברחבי האי.

מאפיה כתופעה החלה להתפשט ולהתחזק בסיציליה בפרט ובדרום העני בכלל בסוף המאה ה-19, כשכוחותיו של המשחרר הגדול ג'וזפה גריבאלדי הביאו עצמאות לאיטליה. בסיציליה זה היה אחרת. הפוליטיקאים ברומא שכחו את בוחריהם בדרום, והשאירו את חבל הארץ הזה עני ולא מפותח. האצולה המקומית – הדונים המקומיים – החלו לגבש מסביבם אנשים וכוח כדי להגן, כביכול או לא, על המסורת ועל האדמה מפני החבר'ה מרומא.

בשל מצוקות הקיום באיזור היגרו רבים לארה"ב, ברזיל וארגנטינה. כיום חיים בתפוצות יותר סיציליאנים מאשר בסיציליה עצמה. כידוע, גם בארה"ב המאפיה לא מתה. המשפחה בסיציליה שיחקה ועדיין משחקת תפקיד חשוב. הנאמנות למשפחה היא ערך כמעט עליון. השילוב של העוני עם הנאמנות למשפחה ול"שבט" הולידו וחיזקו את המאפיה. אפילו מוסוליני לא הצליח לדכא אותה כליל.

רק רציחתם של השופט והתובע, Falcone ו-Borsellino (שאת שמם נושא נמל התעופה של פלרמו), שנאבקו במאפיה בתחילת שנות ה-90, עוררה את דעת הקהל בצורה שגרמה לשידוד מערכות. המשמעת הפיננסית הפכה לנורמה. כיום לא תוכלו לצאת מחנות בלי שתיקחו איתכם קבלה.

עם מותה של המאפיה של פעם החלו בסיציליה למסחר את הנושא. אתם אפילו יכולים להזמין דרך האינטרנט תמורת 12.99 אירו מכתב מאיים מה"מאפיה".

אל פסגת הר הגעש
למחרת הטיול בעקבות המאפיה ניתן לעלות להר אטנה (בעלי רכב יכולים לבצע את שני הטיולים ביום אחד). זו, בלי ספק, חוויה מיוחדת – גם אם קצת יקרה. בעלי הרכב יכולים ללא בעיה להגיע מקטניה לריפיוג'ו סאפיינזה ( Rifugio Sapienza). אחרים צריכים לקחת אוטובוס של חברת AST, שיוצא מקטניה.

תוך כשעתיים האוטובוס מגיע ליעדו. בדרך כלל יש חניית ביניים בניקולוסי למשך 20 דקות, ולא פעם הכרטיסן עושה לכם סיור בבית מלא לבה שבשולי הכביש. סיציליה היא סיציליה, וכל תושב גאה להראות לתייר את ארצו – גם אם הוא לא מקבל על כך פרוטה.

כשמגיעים לריפיוג'ו סאפיינזה, צריך לקבל החלטה לא קלה. לבד ברגל ניתן לעלות אך ורק לגובה של 2,000 מטר, וזה בחינם. הטיפוס של עוד 1,000 מטר אפשרי רק עם ג'יפ. רכב השטח יוצא מריפיוג'ו סאפיינזה ועולה סכום לא מבוטל, אך מדובר בחוויה בלתי רגילה. מקבלים גם עזרה מהמדריכים, כי ההליכה נורא קשה.

אני עליתי במזג אוויר לא טוב. הרוח ליד המכתש הייתה כה חזקה, עד שהחזקנו ידיים כדי לא לעוף. הלבה נכנסה לאף, לאוזניים, לפה ולעיניים. לכן עדיף לקחת משקפי שמש ומעיל עם כובע כדי לכסות את הפנים. מספרים שבמזג אוויר טוב ניתן לראות את רוב סיציליה מפסגת ההר. בתוך הלוע אפשר להתעטף בענני עשן שאותו אטנה לא מפסיקה לפלוט. קחו לידיים את האבנים החמות שההר פלט, הרגשה מיוחדת במינה. ואגב, הרוח שם כבר לא כל כך חזקה.

בחזרה מהפסגה ניתן לבקש מהנהג להוריד אתכם בגובה 2,000 מטר ולרדת למטה ברגל. השביל נוח והנופים מהממים. בנוסף לכך, הסלעונים של לבה שלצידי השביל מלאי צורות בלתי רגילות, פרי יצירתם של הרוח והמים.

אין צורך למהר, שכן האוטובוס חזרה מגיע רק לקראת 16:00. בזמן ההמתנה לאוטובוס מומלץ לשתות קפוצ'ינו אמיתי עם עוגייה הממולאת בפיסטוק שמעורבב בדבש (קרמה די פיסטקיו). מומלץ לקנות ולהביא הביתה צנצנת קרמה כזו. איזור האטנה משתבח בגידולי פיסטוק מיוחדים במינם. אולי בגלל הלבה.

טאורמינה
בתוך כ-40 דקות של נסיעה ברכבת מקטניה (או כשעה של נסיעה באוטובוס) ניתן להגיע לטאורמינה הקסומה (טיול של חצי יום). העיר לא צעירה בהרבה מירושלים שלנו. פריחה גדולה נפלה עליה בתקופה הביזנטית, עד שנהרסה בכיבוש הערבי בשנת 902 לספירה. אבל הערבים לא רק החריבו, אלא גם הוסיפו. כך למשל את המבנה המפורסם Castello Saraceno (מילולית: מבצר הסאראצינים, כלומר – המוסלמים) הממוקם בראש הר המתנוסס מעל העיר ,Monte Tauro.

העיר עצמה נמצאת בגובה של 200 מטר מעל פני הים, וזה הטיפוס שעליכם להתמודד איתו אם תחליטו להגיע עם הרכבת (האוטובוס יביא ישר לתוך העיירה). אבל הנוף המשגע של מפרץ טאורמינה המתגלה באיטיות שווה את הטיפוס. השביל הצר והתלול, שלצידיו צברים פורחים, מייצר המון זיעה והנאה.

טיפוס נוסף, של עוד כ-150 מטר, הוא העלייה לכפר Castelmola, שממנו נשקף הנוף המדהים ביותר: לצד אטנה, טאורמינה והים, מתגלה בכל פארו גם החלק הפנימי של סיציליה. עדיף ברגל, אך אפשרי גם באוטו. רחובות הכפר צרים וציוריים ונותנים הרגשה של ריחוק מוחלט מהעולם – ממש עולם אחר. מהמבצר נותרו רק שרידים, והביקור בחינם. אולם בשעות מסוימות נערכות מופעי נשרים ואז נגבה התשלום.

מטאורמינה ניתן לחזור לקטניה כדי ליהנות מהאווירה הכובשת של הערב. בדרך נסו לצפות על השקיעה שבים. ואגב, אם נותר הזמן, שווה לקפוץ לביקור במבצר נורמני נפלא – Acicastello.

דרום מזרח האי
יומיים-שלושה של טיול דרושים כדי לבקר בחלק הדרום מזרחי של האי,הכולל אתסירקוז, Siracusa Noto , Modica, Ragusa, Palazzolo Acreide ו-Ispica. הפעם אתעכב רק על סירקוז. בתקופה היוונית (המאה החמישית לפני הספירה) הייתה סירקוז למעצמה הים-תיכונית והתחרתה מול אתונה על ההגמוניה באזור.

ההמלצה שלי היא להתחיל את הביקור בעיר הקסומה הזו בקסטלו Eurialo, מבצר שנבנה בתקופה היוונית כדי להגן על העיר, והצליחה לשמור היטב גם על עצמו עד ימינו-אנו. הסיבה העיקרית לביקור במקום היא ניצול האפשרות לראות את סירקוז מגבוה. זוהי תצפית מרשימה ובלתי נשכחת על סירקוז. המשתמשים בתחבורה ציבורית יכולים להגיע לשם עם אוטובוס עירוני.

משם כדאי להמשיך לאתרים הארכיאולוגיים של העיר הנמצאים ברובם בפארק הארכיאולוגי, כשני קילומטר ממרכז העיר. ניתן להגיע לשם ברגל, אך אפשר גם עם תחבורה עירונית. האתרים העיקריים הם: התיאטרון היווני הענק (16,000 מקומות) שחצבו אותו בסלע ולמעלה סידרו אפילו מזרקות; מערות שנוצרו כתוצאה מכריית אבן, דוגמת מערת הפעמון שבאזור בית גוברין (הידועה שבמערות סירקוז היא "האוזן של דיוניסיוס"). במרחק של חצי קילומטר מהפרק תמצאו מאחורי גדר את קברו של ארכימדס, הפיזיקאי שגילה (לפחות לפי המיתוס) את עקרון המשקל הסגולי בעודו מתרחץ באמבטיה.

עוד חצי קילומטר ואתם במוזיאון הארכיאולוגי ע"ש פאולו אורסי. זה אחד המוזיאונים הטובים והעשירים בסיציליה – רק המוזיאון של פלרמו הרשים אותי יותר.

לאחר מכן טיול נעים של כ-2.5 ק"מ יוליך אתכם אל סירקוז של ימי הביניים הממוקמת על האי Ortigia. עשו קודם טיול לאורך הטיילת, כדי לנשום את האוויר הצח של הים ולראות את מפרץ סירקוז הענק – צי מוסלמי שלם נשלח אל מצולותיו. לאחר מכן ניתן ללכת לאיבוד בתוך רחובותיה הצרים של העיר, כולל גם את הרובע היהודי.

ערי הבארוק
למחרת היום המשיכו ברכב או באוטובוס לנוטו. עדיף לא להשתמש ברכבת, שכן תחנת הרכבת ממוקמת מרחק הליכה רב ממרכז העיר ואין שום תחבורה ציבורית. נוטו היא אחת מעיירות הברוק הגבוה בהן התברך האי. אזור זה סבל מרעידת אדמה קשה בסוף המאה ה-17, ורוב הערים נהרסו. היה צורך לבנות אותן מחדש. מאחר וזו הייתה תקופת הברוק, רוב הערים כמו קטניה, נוטו, מודיקה, רגוזה ואחרות נבנו בסגנון זה.

בשנות ה-90 של המאה העשרים ספג האזור הרס נוסף כתוצאה מרעידת אדמה. אחת הקתדרלות היפות ביותר של איטליה – הקתדרלה של נוטו – קרסה. היום היא נבנית מחדש על ידי מומחים מגרמניה. אולם עד שזו תיבנה מחדש יש בנוטו עדיין הרבה מה לראות. רוב רובם של בנייני הפאר נמצא בקורסו ויטוריו עמנואלה: הארמון לנדולינה, הארמון דוקזיו, בית האופרה ועוד.

החוויה האמיתית היא לבקר בנוטו אחרי החשיכה, כאשר הרחוב המרכזי עם האתרים המוארים מתמלא במקומיים מכל הגילים היוצאים לטייל. אין שם בתי קפה ומסעדות רבים, העיר לא בדיוק ערוכה לקבלת תיירים, אך דווקא זה עושה אותה לאטרקטיבית, במיוחד לתייר המחפש את סיציליה האותנטית.

בסיום הביקור בחלק הזה של האי מומלץ להגיע לאיים האאוליים (Isole Eolie). הנסיעה משם ברכבת תעבור דרך קטניה עם החלפת הרכבת בMessina-. יש לרדת בתחנת הרכבת במילאצו ומשם להגיע לנמל.

מעבורת מהירה תקפיץ אתכם לאחד האיים. החברות המועדפות עליי הן SIREMAR ו-,SNAV, שכן יש להן יותר פעילות ואניותיה נוחות יותר. האנייה הראשונה עוזבת את Milazzo בשעה 7 בבוקר. בקיץ יש גם אניות מוקדמות יותר.


אל האיים האיאוליים
הארכיפלג האיאולי כולל בתוכו שבעה איים שנוצרו כתוצאה מהתפרצות של הרי הגעש. בשניים מהם הרי הגעש עדיין פעילים:
וולקאנו (Vulcano) וגם סטרומבולי (Stromboli) .

הר הגעש בסטרומבולי אף פולט לבה ואניות תיירים רבות עוצרות בלילה כדי שתוכלו לצפות בזיקוקי די-נור המופלאים הללו. ניתן גם לטפס בלילה אל הלוע ובמהלך של כשעתיים לצפות בפעילות. אולם חובה לעשות זאת בליווי מדריך. אפשר להשיג מדריך הן בסטרומבולי עצמו והן בבירת הארכיפלג, Lipari. משם הטיול באנייה עם מדריך יעלה לכם כ-30 יורו (ייתכן והמחיר גבוה יותר במשך הקיץ, כשהמוני תיירים שוטפים את האזור).

ההמלצה שלי היא לישון באי ליפארי, בקרבת הנמל Marina Corta. הסיבה היא בכך, שרוב שרותי התיירות נמצאים שם, כולל אניות סיור ואניות מהירות המקשרות בין האיים. השהייה באיים הקטנים עלולה למנוע מכם את הסיור באזור, שכן הקשר בין האיים המרוחקים יכול להתנתק במקרה של סערה.

המקום היחיד מלבד ליפארי, שעל שהייה בו אני ממליץ בחום הוא וולקנו. האטרקציה העיקרית של האי הוא הטיפוס למכתש הגדול, הגראן קראטרה – מעשן כבד שפולט כמויות רבות של גופרית. העלייה לשם שלוקחת בסביבות 20 עד 40 דקות – תלוי בכושר – מלווה בנופי בראשית המתגלים לנגד עיניכם. משם אתם, בעצם, יכולים לראות את רוב האיים. לאחר הטיפוס ניתן לבקר ב-Vulcanello ולטבול את עצמכם באמבטיית הגופרית, ולאחר מכן לעשות ג'קוזי טבעי בקרבת מקום. לאחר מכן אפשר להמשיך לליפארי.

הביקור בליפארי יכול להיות ארוך ויכול להיות קצר – תלוי בכם. אולם אי זה הוא בסיס מעולה לביקור בשאר האיים. מליפרי ניתן לקחת מספר טיולים יומיים אל האיים הסמוכים. יש גם טיולי לילה, כמו לפנרייה וסטרומבולי בערב ובלילה (כולל, אם רוצים, טיפוס לילי אל לוע הר הגעש). בחזרה מהאיים לסיציליה נמשיך ממילאצו ברכבת לפלרמו.
הרכבת האחרונה יוצאת לפלרמו ממלאצו בסביבות שמונה בערב וכך אתם מספיקים לשלב בין האנייה מליפרי המפליגה בשש לבין הרכבת הזו. הרכבת מגיעה לפלרמו בסביבות אחת-עשרה בלילה – מכיוון שזו סיציליה, אז עדיף לא לנקוט בזמנים מדויקים. פלרמו בלילה יכולה להיות מסוכנת, במיוחד באזור תחנת הרכבת.

לכן ברוב בתי המלון ממליצים לקחת מונית, אשר תעלה לכם בהתאם למספר הנוסעים וכושר המיקוח שלכם. כושר המיקוח רלוונטי במיוחד לנהגי מוניות לא חוקיים – ויש כאלה לא מעט. פעם כשנסעתי לבד שילמתי על הנסיעה מתחנת הרכבת למרכז העיר – מרחק של 1-2 ק"מ – 8 יורו, ואילו על הנסיעה של שלושה איש שילמנו 12 יורו.

בערב ניתן ליהנות מסתם טיול לאורך הרחובות המרכזיים של העיר – via Maqueida ו-via Roma, בעיקר בקטעים שבין Quattro Canti ל-Teatro Massimo ו-Teatro Politeama. תושבי פלרמו יוצאים לבלות בהמוניהם, ובסופי שבוע גם עד אור הבוקר.

הסיור בפלרמו בשעות היום מצריך השכמה מוקדמת כדי להספיק לראות את המירב. תוך מאמץ מיוחד וויתור על מספר אתרים ניתן לראות את העיר גם ביום אחד. אולם טיול נינוח שיוביל לסמטאות נידחות יצריך יום נוסף. כאן נפרט מספר אתרים עיקריים שכל תייר חייב לראות. לקבלת מידע יותר מפורט על הרבה דברים אחרים שקשורים בפלרמו גשו לאתר הזה.

כאן מסתיים הטיול באחד המקומות הקסומים בעולם, הנמצא במרחק של שעתיים של טיסה מהארץ. יש עוד הרבה טיפים, יעדים ומקומות יפים ומרתקים, אולם על כל אלה – בכתבה אחרת. ולפרידה, טיפ אחרון: כדי ליהנות מהטיול, מומלץ לבוא בלי שיפוט מוקדם, ולנסות לקבל את כל קשיי הטיול כחלק מהאטרקציה.

והקשיים יהיו, כי בסיציליה האנשים בדומה לנו לא אוהבים ללכת ישר. חלק מהחוקים קיימים בעיקר בספרים. לוחות זמנים של תחבורה ציבורית הם רק לידיעה, כי הרכבת לא תצא מהתחנה לפני הזמן הנקוב – והאיחור יכול להגיע ל-20 דקות ואף לחצי שעה. התנועה בכביש גם היא לא מהקלות. אולם החום האנושי והיופי של המקום ואנשיו שווים הכל.

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו: