• עונה מומלצת: כל השנה. הכי יפה בפברואר – מרץ. • התאמה: כל המשפחה • קושי מסלול: קל מאוד • אורך מסלול: בעמק השלום מסלול מעגלי שאורכו 2 ק"מ או מסלול ארוך שאורכו כ-5 ק"מ. המסלול בגבעת הרקפות הוא מעגלי ואורכו כקילומטר • משך מסלול: כמה שרוצים • מפה: מפת סימון שבילים, "הכרמל", ועמוד ענן • הגעה מהמרכז: נוסעים צפונה עד צומת אליקים. בצומת אליקים פונים ימינה, בכביש מס' 672 לעבר רמות מנשה. כעבור שני קילומטרים ישנה הרחבה בשולי הכביש ודרך עפר מסומנת כחול הפונה שמאלה, לעבר נחל השופט. זו נקודת ההתחלה של המסלול הארוך. כדי להגיע לגבעת הרקפות נוסעים כ-9 ק"מ נוספים (חולפים על פני פניות ימינה ושמאלה לרמות מנשה, לרמת השופט, לדליה ולעין השופט), לכיוון קיבוץ אבן יצחק (גלעד). מעט לפני הישוב נבחין בשער ושלט משמאל לכביש. מעברה האחר של הדרך ישנה רחבת עפר לחניה. • הגעה לנקודת הסיום של נחל השופט או לנקודת ההתחלה של המסלול המעגלי: חוזרים אל צומת אליקים, ממשיכים ממנה ימינה אל צומת התשבי ובה פונים ימינה בכביש מס' 66 לעבר עפולה. כשני קילומטר אחרי הפנייה לקיבוץ הזורע פונים ימינה בדרך יער שנסללה על ידי הקק"ל. הדרך מתעקלת ומתפתלת, פה ושם יש בה פניות, אך בסופו של דבר היא חוצה את עמק השלום וממשיכה אל חניון החרובים ואל עין חשרת (עין אמי). בכל אחד מהנקודות הללו ניתן להותיר את הרכב. • ההגעה אל עמק השלום אפשרית גם ברכב, על פי ההנחיות למעלה שימו לב: חלק מדרכי הג'יפים נסגרות מידי פעם לרכבים (הדרך מהכניסה הראשית שהיתה סגורה לשיפוצים נפתחה – 4.24) המסלול הארוךתמיד קיימת האפשרות לנסוע לטוסקנה, אבל כדאי לשמור אותה לעונה בה שדות רמות מנשה אינם מוריקים. כשהאזור עוטה את ירוק החורף הרענן שלו, ובהמשך את שפע הפריחה, אין שום טעם לחפש יופי במקומות אחרים. עד כמה שהדבר נשמע אבסורדי, ביופי הזה נוגסים כל העת – כביש חוצה ישראל שכרסם בגבעות הרכות ואיימתן של תוכניות נדל"ן גדולות, למרות שהוסרו לעת עתה, מרחפת כל העת מעל עמק השלום, דבר המפר את שלוותו. נצא איפה להכיר אזור זה ברגלינו ובעונה המתאימה נקנח בחגיגה לעיניים – מקבץ הרקפות הגדול במדינה. אפשר להכיר את נחל השופט גם בנסיעה לאורך חלקים ממנו. לאחרונה הכשירה הקק"ל דרכי יער טובות וחניונים, ובמקום פזורים שלטי הכוונה ברורים. ההליכה בחלקו העליון של הנחל, בירידה מנקודת ההתחלה של המסלול הארוך, מאפשרת תצפית רחבה על הנוף. להבדיל מרכס הכרמל הגירני, המתנשא מצפון מערב לנו, רמות מנשה עשויות סלע קרטון רך, היוצר בהתבלותו את קווי המתאר הרכים של הנוף.
מיד עם הגעתו של השביל לערוץ נמצא עין ריחניה. המעיין עצמו מוסתר בסבך פטל וקנים, אך יש בקרבתו כמה בריכות חבויות ושרידי טחנת קמח. הנחל זורם בתוואי רחב שההליכה בו מרעננת. כעבור כמה עיקולים רחבים מגיעים אל 'עמק השלום', או בשמו האחר – 'רמת השניים'. במקום מתנשאים שני ברושים גדולים ולצידם גלעד זיכרון לזכר שני חברי עין השופט שנהרגו כאן בפיגוע ירי ב-1936. באביב שנת 1960 הזדמן לגבעה הפורחת הסמוכה לברושים השופט ד"ר אוסקר אדר, טייס ממוצא גרמני, שהחליט לקבוע כאן את משכנו לאחר חיפוש עצמי ורוחני. יחד עם חברו, אדריאן, הניחו אבן ראשונה לחווה, שלימים קיבלה את השם "עמק השלום". ב- 1964 הצטרף לאוסקר ואדריאן נוצרי אוסטרי בשם הרמן בצנר. ברבות השנים נתגלעו חילוקי דעות בנושאים תיאולוגיים בין אוסקר להרמן. אוסקר עזב את עמק השלום, התגייר ועבר לגור בירושלים. בסמוך לנקודת סיום המסלול נמצא עין חשרת, הנובע מתוך אמה חצובה. סביב המעיין הקימו אנשי קיבוץ הזורע גן קטן לזכרו של אמי, בן המשק שנפל בשנת 1948 בקרב בגוש עציון. יפה לקנח בנסיעה לאורך קו פרשת המים של רמות מנשה, לשאוף מלוא ראות את יפי מרחבי השדות ונטיעות האורנים ולהגיע אל גבעת הרקפות הסמוכה לגלעד. על גבעת הרקפות בכתבה הבאה:
|