עונה מומלצת: קיץ, אביב, סתיו. בהיותו מוצל, זהו מסלול אידיאלי גם לימי הקיץ החמים. שימו לב: אחרי גשמים הסלעים חלקים מאוד והמסלול מסוכן! את המסלול נפתח בביקור בקברו של קדוש דרוזי מקומי, נבי חזורי, שהיה ידוע כמי שישב במקום ובירך את העוברים בדרך מדמשק לעכו ומעכו לדמשק. במקום תצפיות נהדרות לעבר החרמון החולש מצפון, מצודת קלעת נמרוד ועמק החולה מעליו היא מתנשאת. כל עוד הראות טובה, ניתן לראות את הרי אצבע הגליל. לאחר מותו הובא נבי חזורי לקבורה במקום ומאז גם התקדשו האלונים העבותים שצמחו במקום ונאסרה הפגיעה בהם. רבות האגדות אודות מפירי החוק הבלתי כתוב שנענשו – למשל, מסופר על חקלאי שנשברה מחרשתו והוא קיצץ ענף מאחד העצים והקציע ממנו את החלק השבור. מיד נמקה ידו ויבשה. מזור בא לו רק לאחר שחכם שעבר בדרך פקד עליו לאסוף את כל השבבים ולהשיבם אל קבר השיח'. כך נעשה ומיד נרפאה היד וחזרה לאיתנה. בטרם נצא לדרך נוכל לצאת למסלול מעגלי קצר המקיף את הגבעה הסמוכה, המהווה אתר הנצחה לנופלי יחידת אגוז, על גלגוליה השונים. לאורך המסלול שלטי זיכרון הנושאים את שמות הנופלים וכן פינות התייחדות ותצפיות נהדרות על הנוף סביב. המסלול גולש במהירות אל נבכיו של נחל חזורי, אשר סלעים וצמחיית חורש עבותה סוגרת עליו מכל עבר. בחלקו העליון של הנחל ישנן כמה נביעות עונתיות. סביבן ניתן למצוא צמחייה חובבת מים, כגון סבך פטל וקנים. לא אחת שופעים המעיינות עד כחודשיים לאחר רדת הגשמים האחרונים. אז נקוות לאורך הערוץ בריכות קטנות, שמתייבשות במהלך הקיץ. אנו עתידים לדלג מעל כמה למדרגות סלע ולהלך בשביל צר, העוקף בגובה של כמה מטרים, נקודות קשות למעבר בערוץ בטרם שב השביל ומתאחד עמו. הצומח במדרונות הנחל מהווה דוגמא מושלמת לחורש הים תיכוני האופייני לאזור. נוכל למצוא כן את האלון המצוי והאלה הארצישראלית, את הער האציל (הידוע יותר בכינויו העממי 'דפנה'), כליל החורש המתהדר בפריחת האביב הורודה-סגולה שלו, אדר סורי שעליו מצהיבים טרם נשירתם בסתיו וביניהם מטפסים שונים – ראשונה להם היא הקיסוסית, שאשכולות פירותיה כטיפות דם התלויות בתוך הירק. בשלב מסוים כדאי להתחיל לשים לב ולעקוב אחר פנייה שמאלה. במורד הנחל ממשיך שביל שחור הבא המגיע מנחל גובתה ומתחבר לשביל הכחול בדיוק כאן (מצד ימין), ואילו השביל הכחול נוטש את הערוץ ומעפיל שמאלה (דרומה) במדרון תלול למדי בואך הכניסה אל הגן הלאומי קלעת נמרוד. זהו אחד המבצרים השמורים ביותר בארץ, והגדול שבהם. משך שנים היה נהוג לומר שזהו מבצר צלבני, אך זה מכבר הוכח כי מדובר במבצר מוסלמי איובי, שחלש על הדרך הקדומה לדמשק וניצב כנגד מערך ההגנה הצלבני, בראש ובראשונה כנגד בניאס שלמרגלותיו. עד היום ניתן להתרשם מהביצורים המאסיביים הסוגרים על השלוחה מכל עבר, מסיתות האבנים הקפדני ומאופן הקמת החומות, המגדלים והאולמות. ניתן לצעוד דרך מעבר סתרים שהשתמר בשלמותו והתגלה לחופרים וגם להלך אל הקצה המזרחי והמרוחק של המצודה, בואך מגדל העוז – החלק המוגן ביותר במקום המהווה מבצר בתוך מבצר. לחצו להגדלה |