תפריט עמוד
עונה מומלצת: כל עונות השנה למעט החורף. בעונת החורף – מאחד בנובמבר ועד 31 במרץ – הכניסה למערה אסורה בשל העטלפים!)
התאמה: לכל המשפחה
קושי מסלול: קל
אורך מסלול: שני קילומטרים וחצי
משך מסלול: כשעתיים וחצי
מפה: מפת סימון שבילים מס' 9, "מבואות ירושלים" ו-אפליקציית עמוד ענן
הגעה מהמרכז: נסיעה בכביש י-ם – תל-אביב (מס' 1) עד מחלף שער הגיא. פניה דרומה לכיוון בית-שמש בכביש 38.
ציוד נדרש: נעלי הליכה עם סוליות טובות (רצפת המערה חלקה!), פנסים.

• מסלול חוזר, אין צורך בהקפצת רכבים
• רצפת המערה חלקה מאד ופזורים בה בורות רבים לפיכך חשוב להקפיד על הליכה בשביל המסומן בלבד ולהשגיח היטב על המטיילים הקטנים שבינינו.

עוד מערות כאן

הגעה למערה

ממגרש החניה נלך בשביל ברור (סימון שבילים אדום) במעלה ערוץ נחל המערה. בקטע הראשון של הדרך יפה במיוחד לעקוב אחר מתארן המיוחד של שכבות הסלע. הרי יהודה נוצרו כתוצאה מהתרוממות גדולה. עם ההתרוממות התקמרו שכבות הסלע שהיו בעבר אופקיות. כיוון שאנו נמצאים בשוליו המערביים של הקמר ניכר כאן שיפוע תלול של שכבות סלע הגיר מערבה, אזור בו הן נבלעות תחת סלע הקרטון הלבן, הבונה את אזור השפלה. את קו התפר בין שני סוגי הסלע (הניכר לא רק בגוון ובצורת הסלע, אלא גם בצורת הנוף הכללית – נוף הררי תלול ביהודה לעומת נוף גבעות רך בשפלה) נוכל לראות סביב הפניה לדרך העפר המובילה למגרש החניה. לצד הנטייה העזה והציורית של שכבות הסלע נוכל ליהנות מההליכה בצילם של עצי חורש ים תיכוני טבעי הצומח ברצף לאורך חלקים גדולים של הנחל. כעבור קצת למעלה מקילומטר הליכה נגיע אל מערת התאומים. פתחה הקטן, המטעה באשר לגודל החלל התת-קרקעי, קבוע בצדו הצפוני (שמאלי) של הערוץ. מוליכות אליו מספר מדרגות חצובות בסלע.

סיור במערה

מיד בכניסה למערה יכה בנו גל אוויר צונן ונעים. כשיסתגלו עינינו לאפלה לא נוכל שלא להתפעל מהחלל העצום שנפער לפנינו. אנו ניצבים בפתחו של האולם הראשי של המערה. בדומה למערות אחרות בסלע הגיר גם מערה זו היא תוצאה של בליה קארסטית. במעמקי המערה ימתינו לנו תוצרים נוספים של המסת הסלע – אלו שמתגבשים מחדש: נטיפים וזקיפים. ציוצים עזים ימשכו את תשומת לבנו אל גומחות שונות בתקרה. אלו מעונותיהם של מאות עטלפים מסוגים שונים, בעיקר עטלפי פירות אבל גם עטלפים אחרים שחלקם נמצאים בסכנת הכחדה. בגלל נוכחותם של העטלפים במערה אסורה לחלוטין הכניסה אליה במהלך החורף. העטלפים, בדומה ליונקים אחרים, מעבירים את החורף בתרדמת. כל הפרעה גורמת להם להתעורר ולהפעיל את פעולת חילוף החומרים בגוף מבלי שיימצא להם מזון. התוצאה היא אחת – מוות, ולכן חשוב שנקפיד על כך. יפה במיוחד להשקיף על פתח המערה עם חשכה. העטלפים יוצאים במאות מהפתח הצר. בכניסה למערה צומח עץ תאנה גדול. פרי התאנה אהוב במיוחד על העטלפים. בדרכם למערה הם מטילים את הלשלשת שלא אחת מכילה זרעי תאנה. לזרעים קל יותר לנבוט בפתח המערה, מקום בו נמצא לא רק אור אלא גם לחות. עצי תאנה הצומחים בפתחי מערות נפוצים למדי בארץ, בדרך כלל זוהי הסיבה.

מהאולם הראשי של המערה יורד שביל מוסדר, עם מדרגות ומעקה, אל מעמקי המערה. כשנרד יתגלו לנו חללים נוספים, עמודים גדולים של נטיפים וזקיפים וגרם מדרגות נוסף המוליך אל מעין תת-קרקעי שמימיו נקווים אל בריכה מסותתת בסלע. לפי המסורת של ערביי המקום אישה עקרה שתתה ממימיהם וילדה תאומים, מכאן מקור שמה של המערה. אגדה מקומית נוספת מספרת על דרקון נורא שחי במערה ועשה שמות בעדרי הרועים. לפיכך לא העז איש להתקרב לכאן. אחד מבני הכפרים, חמדאן, התאהב בנערה שלא ניאותה לחיזוריו. כדי להוכיח לה את גודל אהבתו הבטיח בפומבי כי ייכנס למערה, ינעץ בירכתיה יתד וישוב אל אהובתו. למחרת היום יצא לדרך כשתושבי המקום מלווים אותו במבטים רווי דאגה. חמדאן נכנס למערה ללא חת, גישש את דרכו באפלה עד לירכתיה ושם כרע ברך כדי לנטוע את היתד. אולם, משהשלים מלאכתו ונפנה לקום גילה שהוא מרותק למקומו ללא יכולת לזוז. מרוב בעטה קפא במקומו ומת. רק לימים הסתבר שמחמת האפלה נעץ את היתד באדמה דרך כנף מעילו. מסיבה זו קרוי העמוד הגדול ביותר במערה עמוד חמדאן.

בצאתנו מהמערה לא נותר לנו אלא לשוב על עקבותינו באותה דרך בה באנו, שעשויה להראות שונה לחלוטין בכיוון ההפוך.
הצג את במפה גדולה יותר

סודות מערת התאומים

אביב בישראל - ממעוף הציפור

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו: