מילון הובסון-ג'ובסון למילים ולביטויים אנגלו-הודיים הרווחים בשפה המדוברת מספר שהראג'ה של אלוואר, מכורתו של סוכן הנסיעות מדלהי, שירך דרכיו באמצע המאה שעברה. הדברים הגיעו לידי כך שהמשנה למלכה ויקטוריה, לורד קאנינג, נאלץ להוכיחו בפרהסיה. כשהתעניינתי בטבע חטאיו של המלך, למדתי לדעת שהאיש התרועע עם מוסלמים, והושפע מהם כל-כך עד שחדל לאכול מבשר חזיר הבר. מה שטוב ללוחם רע מאד לברהמין, ואלה בדרך כלל צמחונים קנאים, ונמנעים משתיית אלכוהול ואפילו משתיית בהאנג, אותו משקה העשוי מעיסת עלי קאנאביס שהיה חביב מאד על האל שיווה. אולי בזכות עובדה זו הוא נמכר עדיין באופן רשמי בראג'סטאן ובמדינות אחרות בפדרציה. בעיקרון אסור לברהמין לאכול אלא מה שהכין טבח ברהמין, ואסור לו לשתות מים אלא מבאר מיוחדת. סוכן הנסיעות נאלץ להתפשר משהו, בתוקף עבודתו, אם כי אין להניח שיהיה מוכן לשבת לשולחן עם שודרה, בן הקאסטה הרביעית, שנוספה מאוחר יותר לשלוש הראשונות, ושבעיני בני המעמדות העליונים, אינם טובים הרבה מהטמאים, בני בלי קאסטה. אין גם להניח שהיה מוכן לשאת לאשה מישהי שאינה בת לתת-קאסטה המסוימת שלו. (לא ששאלו אותו, השיאו לו את אשתו בעזרת אסטרולוג ושדכן, כשם שעושים עד היום מרבית ההודים). ארבע הקאסטות ("וארנות", "צבעים" בסנסקריט) אינן אלא מבנה תיאורטי שממשותו מתפרקת למאות של קבוצות ותת-קבוצות במידרג סבוך, תלוי במקום, במקצוע, ובהקשר היסטורי. משהו מהמערכת הזאת הולך ומתפורר אמנם במעבר המאסיבי לערים, (אפשר לראות במודעות שידוכים רבות בעיתונים האנגליים את משפט המפתח של המתקדמים ("SUB-CASTE NOT IMPORTANT"), אבל האחיזה האיתנה של שיטת הקאסטות בהודו היא עובדה שהדמוקרטיה החדשה (האמיתית מאד), והמלחמה האצילית של גנדי ויורשיו למען הטמאים לא שינו כמעט. יש אמנם חברי פרלמנט ושרים מהקבוצות שבתחתית הסולם או מחוצה לו, כמו הטמאים והשבטים הלא-הודיים, אבל מעמדם הפוליטי לא גרע מאומה מההתנשאות הטבעית של "הנולדים פעמיים", בני שלוש הקאסטות העליונות. בפריאר, שמורת טבע במדינת קראלה שבדרום הודו, חיכיתי יחד עם בני משפחה אחת, אנשים משכילים, נעימי שיחה ומסבירי פנים, לסירה שתקח אותנו לראות פילים באיים שבאגם. פתאום הופיע איש קטן, כהה למדי (אם כי קשה להתחרות בהודים בהבחנה בין גוני חום) וארוך שיער, מלווה בפמליה של פקידים ממושקפים. זהו תת-שר המשהו, לחש האיש מהמלון, ואמנם הפמליה נכנסה לסירה בלי תור. האנשים ששוחחו איתי בנעימות השתתקו לרגע, ואז השמיעו את דעתם על האיש ועל מוצאו, בנעימה כפולה המאחדת בתוכה את השנאה של האזרח לביורוקרטיה ואת הבוז היהיר של הטהור לטמא. המבנה ההיררכי של החברה ההודית, עיקרו איסור האכילה והחיתון בין קבוצות שונות. (פרופסור ליבוביץ' חוזר לא אחת על טענתו: "על איזה עם אתם מדברים? אפילו לאכול ולהתחתן זה עם זה אנחנו לא יכולים"). אבל נראה שהעם ההודי (ואם תתעקשו שזה לא עם, כי יש להם הרבה שפות, אפשר לקחת עם של שפה אחת, והיסטוריה אחת, ותודעה של היותו עם אחד, מהחזקות בתודעות הלאומיות: העם הטאמילי, למשל) מקבל איסורים כאלה כאבן יסוד בהגדרתו. המבנה ההיררכי הזה מבטיח למי שנמצא בתוך קבוצה את הסיוע החומרי והנפשי של הקבוצה כולה, והוא גם אינו נוקשה לגמרי. הוא דומה יותר לנוזל צמיג, שבו הקבוצות צפות ומוצאות את מקומן המתאים. כשם שבראג'סטאן קבעו הלוחמים (ולא הברהמינים) את אופי התרבות, כך בגוג'ראט השכנה, למשל, הכוח הכלכלי של הסוחרים (באניה) "הציף" אותם כלפי מעלה. מה שאפשר לכנות בעקבות מקס וובר, "האתוס של הבאניה", עשה את המדינה לאחת המצליחות ביותר מבחינה כלכלית בהודו, וגם אחת הנוקשות ביותר, באכיפת חוקי היובש, למשל. את ג'אסטין מהנדרה, איש נשוא פנים ומשכיל, פגשתי לפני 11 שנים באולם המתומן של קבר איסה חאן, בגן שליד קבר הומאיון, אחד המבנים היפים ביותר שהשאירו קיסריה המוגולים של הודו. הוא כבר היה זקן למדי, וגר בצל כיפת הקבר שנים רבות. לא היה לו אלא תרמיל גב שאיתו הסתובב בכל פעם שעזב את משכנו, ובו שמר על המחברות הרבות של שיריו. בן למשפחה בוהמינית נכבדה (לדבריו, אבל קשה שלא להאמין לו), הוא היה מורה לאנגלית, עד שהתנצר. משפחתו נידתה אותו, ובעקבות העצבאות איבד גם את מישרתו. "האם הוא מתגעגע לאנגלים?" "בכלל לא. נלחמתי למען העצמאות". כשחזרתי כעבור שנה עוד היה שם, חשדן קצת יותר, והלכנו למסעדה מוסלמית קטנה לא הרחק, שם אכל בשר. שנה לאחר מכן, כבר לא היה, ואיש מהקבועים באיזור לא יכול היה להגיד לי מה עלה בגורלו. השנה חזרתי שוב ואפילו את המסעדה לא מצאתי. |
שקיעות, מעמדות, וברהמינים פורסם 16.8.11 |
אודישה: הודו שלא הכרתם
Array
(
[continent] => WP_Term Object
(
[term_id] => 374
[name] => אסיה
[slug] => asia
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 374
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 0
[count] => 3475
[filter] => raw
[term_order] => 0
) [country] => WP_Term Object
(
[term_id] => 388
[name] => הודו
[slug] => india
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 388
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 374
[count] => 267
[filter] => raw
[term_order] => 0
) )