מסלול טיול – ממצפור גורני למאגורת כידוד

המסלול היפה הזה הוא הוותיק במערכת שבילי ערד, שמתחיל בטיילת מואב שבערד ומסתיים בכביש 31. זהו מסלול קצר, נוח להליכה ומתאים גם לטיול אופניים (השביל הוא חלק מסינגל בוקק לאופניים). ממצפור גורני, 800 מטר מההתחלה, הולכים בירידה מתונה עד נחל יעלים, שבו נמצאת מאגורת כידוד המיוחדת. מהמאגורה דרך קצרה מובילה אל הכביש.

מידע מעשי
אורך המסלול: 3.5 ק"מ 
עונה: כל השנה, בקיץ – בשעות הקרירות
למי מתאים: מסלול קל, מתאים למשפחות ולרוכבי אופניים
תחילת המסלול: טיילת מואב, 50 מטר מזרחה מהפנייה למצדה מערב
סיום המסלול: כביש 31, 4.2 ק"מ לכיוון ים המלח מצומת ערד
סימון השביל: סימון ירוק, ממאגורת כידוד לכביש: אדום
מפה: מס' 7 במפת שבילי ערד
עוד בסביבה: מאגורת יעלים והמבצר הרומי רוג'ום זוהר
שימו לב: אין מי שתייה לאורך הדרך, צריך להצטייד מראש. נחל יעלים עלול לזרום בגשם, אין לחצות את נתיב הזרימה! חילוץ וביטחון – משטרת ערד: 9551222- 08

מפת שבילי טיול היוצאים מערד, מסלול הטיול הזה מסומן בירוק ויורד לנחל יעלים:

קמר זוהר-כידוד הוא המבנה הגיאולוגי השולט של מזרח ערד. זהו קמר בעל שיפוע משמעותי, אך יש בו גם שלוחות מתונות. מגבעת כידוד ברום 640 מטר עד למאגורת כידוד ברום 350 מטר המרחק הוא שלושה קילומטרים, כלומר שיפוע ממוצע של 10%. אין ספק שהשביל, המסומן ירוק, שיורד על גב השלוחה היה בשימוש רב מאז שנוודי המדבר הוליכו שיירות באזור זה.

טיולינו מתחיל בדרך הפונה ימינה מטיילת מואב. אנו צועדים בדרך רכב סלולה, מסומנת בסימון שבילים ירוק, באורך 800 מטר עד תחילת המדרון. בקצה הדרך, משמאל, כמה עצים נטועים סביב מתחם מוקף גדר וספסלים. זהו המצפור על שם עופר גורני ז"ל, בן ערד, אשר בהיותו מדריך בחוגי סיירות נהרג בתאונת טיול ומשפחתו החליטה להקים יד לזכרו. זהו מקום תצפית ראוי לספוג את רוח המדבר.

אחרי המצפור הדרך הופכת לשביל – הסימון נשאר ירוק. לאחר 200 מטר מסתעף ממנו שמאלה השביל האדום, "עוקף פראים"; 200 מטר הלאה מסתעף ימינה השביל השחור, המכונה "מעלה נוף", ואתו אפשר לרדת לקניון נחל טביה. אך אנו ממשיכים ישר בשביל הירוק, שיורד במתינות דרום-מזרחה אל אפיק נחל יעלים. הוא מגיע לנחל ליד עץ שיטה ענק, שלפני כמה שנים שיטפון עז מוטט אותו לערוץ. שורשיו לא ניתקו והעץ חי עדיין.

אנו ממשיכים במורד נחל יעלים עוד 300 מטר, מקום שם הערוץ פונה חדות ימינה. בדופן השמאלי נחשף קיר לבן של סלע קירטון, בו חצבו הקדמונים מערה עמוקה לשם אגירת מים, ונבנה גם סכר להכוונת זרמי השטפונות לתוכה. אפשר היה לאגור שם כ-400 מ"ק מים. הסכר נהרס זה מכבר והמים אינם חודרים אל המאגורה, אבל אפשר בקלות להיכנס לתוכה ולהתפעל כיצד לפני אלפי שנים ידע האדם ליצור בעזרת כלי יד פרימיטיביים פרויקט בניה בסדר גודל כזה.

מאגורת כידוד, החצובה בסלע הקירטון, שימשה לאגירת מי שיטפונות 

שביל מסומן אדום עובר מעל הגדה הדרומית של הנחל, אתו אפשר לצאת ימינה אל כביש 31, שעובר מדרום מעל ערוץ הנחל.

המאגורה מכונה "כידוד" למרות שהיא נמצאת בנחל יעלים ולמרות שבנחל כידוד, המרוחק שלושה קילומטרים צפונה מכאן, קיימת מאגורה שאפילו מתפקדת גם בימינו. הסיבה לחילופי השמות היסטורית: שמה של מאגורת כידוד ניתן לפני שנים רבות על ידי הבדואים תושבי האזור – חראבת אל כדאדה, אף על פי שלנחל עצמו קראו וואדי אום בידון, משמע "נחל יעלים". ועדת השמות אימצה את חוסר ההיגיון הזה, כנראה כדי לכבד את המסורת, וכך יש לנו היום בנחל יעלים מאגורת כידוד, ואילו למאגורה בנחל כידוד עצמו אין שם (עדיין).

מתוך הספר "מדריך למטייל בדרום מדבר יהודה", שהופק בסיוע עמותת תיירות ערד